• חמץ אחרי פסח שנמכר ללא ערב קבלן (נתנאל לייב )
האם אפשר לקנות אפילו לכתחילה חמץ שנמכר אך ללא ערב קבלן ?
שמצד אחד כותב אדה"ז בהל’ מכירת חמץ: "ולזאת אין תקנה אחרת למכור בהקפה, אלא להיות יד ישראל אחר באמצע". משמע שערב קבלן זהו הפיתרון היחיד, וללא זאת ’אין תקנה’.
אבל לאידך גיסא, בסי’ תמ"ח ס"ה כותב: "אבל בדיעבד שלא קנה הנכרי את החמץ אלא במשיכה בלבד או בכסף בלבד ועבר עליו הפסח, הרי זה מותר אפילו באכילה" ובהמשך שם: "ואע"פ שי"א שהנכרי אינו קונה מטלטלין בכסף בלבד אלא במשיכה . . הרי י"א שהנכרי קונה מטלטלין אפילו בכסף בלבד או במשיכה בלבד . . ויש לסמוך על דבריהם להקל בחמץ שעבר עליו הפסח שאינו אסור אלא מדברי סופרים שבדברי סופרים הלך אחר המיקל".
האם אפשר להסיק מכאן שלענין מכירה כדי לא לעבור על ב"י וב"י צריך ערב קבלן, אבל לענין בדיעבד לאסור מדין חמץ שעבר עליו הפסח אפשר להתיר ? (ולסמוך על שאר קניינים שעושים במכירות חמץ הרגילות. או שמא מה שכתב כאן הוא רק להקל לגבי קניה במשיכה בלבד או כסף בלבד, אבל במכירות בימינו (ללא ערב קבלן) אין ’משיכה’ כיון שהחמץ רב מידי, וגם אין קנין כסף כי אין ערב קבלן).
שאלה נוספת: האם מה שכותב אדה"ז ש’אין תקנה’ (אלא בערב קבלן) הוא רק לגבי קנין כסף (שלזה צריך ערב קבלן ולא מועיל זקיפה במלוה) אבל אין הכי נמי, שלגבי קניינים אחרים אין צורך בערב קבלן, וא"כ ברור שמותר לקנות מכל מכירה רגילה, כי לגבי קניינים אחרים כותב אדה"ז שהם מועילים. [סי’ תמ"ח סי"א: "לפיכך אם היה החמץ רב שאי אפשר להנכרי בעצמו להוציא את כולו מרשות הישראל (קנין משיכה) . . צריך להקנותו להנכרי באחד משאר דרכי הקניה שהן קנין גמור המועיל שלא יכול אחד מהן לחזור בו, כגון בכל דבר שנהגו הסוחרים לקנות בו, דהיינו ע"י הרושם שנהגו . . או ע"י תקיעת כף . . " וכך ממשיך עוד כמה קניינים המועילים] ובכל מכירה רגילה מבצעים גם את שאר הקניינים.
או שכוונת אדה"ז ש’אין תקנה’ (אלא בערב קבלן) כי ללא קנין כסף אין קנין גמור ? ומש"כ שקניינים אחרים מועילים, הוא רק כאשר הם באים בתוספת לקנין כסף, ובמקום קנין משיכה.(ולפי"ז המכירות הרגילות ללא ערב קבלן אינן תקפות).
|
08/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למעשה נראה שניתן לסמוך על מכירה שלא ע"י ערב קבלן לענין קניית חמץ לאחרי פסח, וכן פוסקים כמה מרבני חב"ד. ובנוגע לשאר שאלותיך יש לעיין בסדר מכירת חמץ להרשד"ב לוין.
|
09/04/2015 |
• טלית בשעת ההשכמה (מאור בטאשוילי)
1)למי שלא נשוי מה הסדר של טלית קטן בבוקר ? :
2) קמים בבוקר, נוטלים ידיים על יד המיטה, ואז מורידים את הטלית הגדולה ומחליפים אותה בטלית אחרת ומברכים (למרות שעדיין לא בירכתי ברכות השחר ) או שאפשר להוריד את הטלית הקטנה להמתין שיעור של זמן מה (אם כן כמה) ואז אפשר ללבוש אותה הטלית בברכה ? או אולי לחכות ליציאה מהמקווה ולברך במקווה במקום שמתבלשים בו (ששמה אסור להזכיר שם ד׳ .. ) או ללבוש את הטלית וביציאה מהמקווה למשש בציציות ולברך ?
3) האם נוסח הברכה הוא ׳אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות ציצית׳ ?
|
06/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נוטלים ידים, שופכים המים, ומחליפים הטלית קטן של לילה לטלית קטן של יום, ולפני הלבישה מברכים "על מצות ציצית". אם לא בירכת אז או שאין אפשרות לברך, ניתן לברך אחרי ברכות השחר ע"י משמוש בציציותיו.
|
06/04/2015 |
• טבילת קומקום (דניאל)
האם קומקום חשמלי מפלסטיק ורק התחתית ממתכת חייב טבילה?
ואם כן, האם ניתן לכסות בניילון מבחוץ את החלק התחתון של הקומקום?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפי אדה"ז טבילת כלים היא מן התורה, ולכן קשה להקל בזה בכל מיני קולות המובאים בפוסקים בני זמנינו, ואכן יש בעיה אמיתית עם טבילת קומקום. אני אישית מטביל הקומקום כרגיל, ונותן לו להתייבש 72 שעות, ואח"כ משתמש, ובדרך כלל הקומקום לא עושה בעיות, אם כי איני לוקח אחריות על כך.
מאידך יש שני פתרונות יעילים: א) ניתן לטובלו לא ע"י סתימת התחתית ע"י ניילון, אלא ע"י כיסויה עם בד לח, כך שבשעת הטבילה יהיה שם מגע של מים, ומאידך לא יכנסו שם מים שיזיקו למכשיר. ב) לתת את המכשיר לטכנאי יהודי שיפרק את הקומקום וירכיב אותו מחדש באופן מקצועי, וכך הוא נפטר מטבילה.
|
02/04/2015 |
• קטניות או שרויה (יצחק ישעיה)
מה עדיף לתת לילד לאכול קטניות או שרויה ?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם זו הברירה היחידה שהילד יאכל אז עדיף שרויה.
|
01/04/2015 |
• קטניות שלא דרך אכילה. (מאיר)
האם עדיף שאשתי תבלע כמוסות קטניות (לא דרך אכילה)ע"מ להגביר את חלב האם, או עדיף שבני יקבל בקבוקי קטניות (דרך אכילה) ?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עדיף שהתינוק ישתה קטניות.
|
01/04/2015 |
• קטניות (מנחם מענדל)
|
31/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
01/04/2015 |
• פסח שחל להיות בשבת (שמעון)
מהם ההבדלים בין פסח רגיל לפסח שחל להיות בשבת, הן בליל פסח ובהכנות אליה, והן בשביעי ואחרון של פסח.
|
31/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פסח שחל להיות בשבת, מתווספים איסורי שבת, ולכן צריך להכין מבעוד יום: מי מלח, חרוסת, ניקוי עלי חסה, ויש גם מקפידים על ברירת המצות מבעוד יום.
לגבי שביעי של פסח שחל ביום שישי יש הרבה פרטים, אך דבר ראשון יש להכין בערב החג עירוב תבשילין,
|
01/04/2015 |
• סעודת משיח השנה (שמעון בן דוד)
שבאה"ק חל בעש"ק, מתי ואיך צריך לעשותה בצורה הנכונה ביותר ע"פ הלכה וכו’
|
28/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה יש להתחיל את הסעודה ביום שישי (לאחר תפלת מנחה) לפני שעה עשירית (אם יש אפשרות מעשית), דהיינו קצת יותר משלוש שעות (זמניות) קודם השקיעה, ובאם לא מתאפשר מבחינה מעשית עקב אילוצים שונים, ניתן להתחיל גם אחר כך, ובכל מקרה ראוי לסיימה לפני השקיעה, כדי שלא להכנס לסיבוך של "פורס מפה ומקדש".
|
29/03/2015 |
• מכירת חמץ והשלכותיה על הבדיקה (יואב)
האם ניתן שלא לבדוק חדר/ארון מחמץ ולסמוך על המכירה לגוי?
אם זה אפשרי, מדוע אין אנו סומכים על כך לגבי כל הבית, ובכל זאת נדרשים לבדוק את החמץ?
כמו כן, מה הדין אם מצאתי חמץ בפסח, האם די להכניס אותו לארון המכור לגוי, או שנדרש לשורפו?
|
26/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש להבהיר, תקנת מכירת חמץ אינה באה לבטל את תקנת חכמים שתקנו לבדוק החמץ ולבערו, אלא היא באה לחסוך לנו נזק כספי, שלפעמים נשאר חמץ רב, וכדי שלא נצטרך לבער כל החמץ הזה, תקנו גדולי ישראל לפני כמה מאות שנים, שניתן לעשות מכירת חמץ כללית שתחול על מקומות מסויימים בבית ששם מאוכסן החמץ, וברור שיש לציין מקומות אלו, וגם יהיו סגורים כדי שלא יבא לאכלו בטעות בפסח.
בקשר למי שמצא חמץ בפסח, הרי אם החמץ אינו בעל שווי כספי רב, לדעתי, יש לבער החמץ מן העולם ולא להכניסו לארון המכור. ואם החמץ הוא יקר ערך כמו ויסקי וכיו"ב, יש לשאול שאלת רב האם ניתן לסמוך בזה על מה שמוסיפים בדורות האחרונים בשטר מכירת החמץ "בכל מקום שהוא", כי שמא בהוספה זו אנו כוללים במכירה גם חמץ זה הנמצא בטעות מחוץ לארון שבתוכו החמץ המכור.
|
27/03/2015 |
יואב (אורח)
תודה,
ועדיין רצוני להבין,
אם יש לי חדר (או ארון) הטעון בדיקה, ומאידך אין לי בו חמץ הידוע לי (אלא רק חשש חמץ), האם אוכל לצרף אותו למכירה, לנועלו כל הפסח, ובכך להיפטר מבדיקתו?
|
27/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, רק בתנאי שהחדר או הארון יהיה סגור לשימוש כל ימי הפסח.
|
27/03/2015 |
• צ"ב בהל’ פסח (דוד מלכיאל)
בסי’ תע"ג סעי’ לה - מה פשר המשפט ’שיהי’ מקצת הזה רוב המצה’, ולמה לא אומר בפשטות שיקח את החלק הגדול לאפיקומן?
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, יש להבהיר ש"מקצת" האמור כאן הוא במשמעות של חלק ולא מיעוט, וכ"ה בלשון חכמים הרבה פעמים מקצת מלשון חלק, ולאו דוקא החלק הקטן (ראה רש"י דניאל א, ב. ועוד). ובאשר לאריכות לשון רבנו בהלכה, הרי כשנדייק היטב בלשונו הזהב נבין שיש כאן שלושה שלבים במנהג היחץ שאנו עושים כיום: א) תקנת חכמים לבצוע חלק מהמצה האמצעית (כדי שתהיה לחם עני), ב) מנהג ישראל שאת החלק הזה שבצעו שומרים אותו לאפיקומן, ג) נכון הדבר שהחלק הזה יהיה חלק יותר גדול מהחלק הנשאר.
|
24/03/2015 |
תודה על התשובה. (דוד מלכיאל)
לכבוד הרב אלאשולי - אורו עיני. ושאלה נוספת: בסוף סימן תעב מצוה לחלק קליות וכו’, למה השו"ע והרב משנים מהגמ’ שכתבה שלא ישנו.
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תודה. ראשית השאלה כבר על הרמב"ם והטור ושו"ע שאדה"ז העתיק מלשונם. לגופו של ענין: על שאלה זו כבר עמד הרבי באחד מביאוריו, וכפי שצויין אצלנו בשו"ע ציון רלד, תוכל לראות הכתוב שם ע"י לחיצה על ציון זה בשו"ע שבאתרנו. נקודת התירוץ הוא שבריש סי’ תעב כבר שלל הענין של שינה, ע"ש.
|
24/03/2015 |
• מכירת כלי החמץ לגוי (שמעון בן דוד)
רציתי לדעת האם רק לאדמור הזקן מוכרים גם את הכלים או שיש עוד פוסקים כאלו?
מה שידוע לי שהרבה פוסקים חולקים על זה כי אם כן צריך להטביל הכלים לאחר פסח והרבי מבאר שאכן לפי אדה"ז אין צריך להטביל.
האם צריך להקפיד כחסיד חב"ד למכור דווקא אצל רב המסדר מכירה הכוללת גם הכלים?
כי אמנם רבים מוכרים כיום בערב קבלן כדעת רבנו הזקן אבל למכור גם הכלים לא כולם כוללים מהחשש הנ"ל.
אשמח לקבל ביאור ברור על כל העניין.
תודה.
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קודם כל, אדה"ז כותב שמוכרים כלים שיש עליהם חמץ בעין, ולכאורה כמעט כל הכלים הם נשמרים נקיים בארונות, אלא שכיון שיתכן שיש אי אלו כלים שאינם נקיים מחמץ, לכן מציינים בשטר המכירה שמוכרים גם כלים (שיש עליהם חמץ בעין). ולכן יש לבדוק בשטר המכירה שנוהגים בהם שאר החוגים איך כתוב שם בנוגע לכלים, ולפי זה להחליט. או שתוודא שכל הכלים שלך יהיו אכן נקיים מחמץ.
|
24/03/2015 |
• לחם משנה בסעודת משיח (נתנאל לייב )
על פי המבואר בהלכה שצריך לאכול לחם משנה גם ביום טוב (כך פוסק הרמ"א תקכ"ט, ואף שבאדה"ז לא הוזכר זה, בכל אופן בסי’ תע"ב כותב שצריך לאכול לחם משנה כבכל יו"ט, ומוסיף כדלקמן תקכ"ט, וצ"ע מדוע לא כתב זאת שם. האם נחשב שחזר בו ? (עכ"פ בהגדה של פסח של הרבי בד"ה מוציא מצה כותב בפשיטות שצריך לחם משנה ביו"ט).
וע"פ המבואר באדה"ז סי’ רצ"א שבכל סעודה שאוכלים בשבת (גם אם אוכל ד או ה’ סעודות) צריך לאכול לחם משנה.
יוצא: שבסעודת משיח שהיא סעודה ביו"ט, צריך להקפיד לברך המוציא על שתי מצות שלמות (עכ"פ אחד מן המסובים מברך בקול רם, כידוע מכתב הרבי בענין שמספיק לשמוע הברכה כדי לצאת יד"ח לחם משנה). ולא ראיתי שנזהרים בזה, האם זה נובע מחוסר ידע, חוסר שימת לב, או שלא הבנתי כראוי ?
תודה רבה ויש"כ גדול לכבוד הרב.
|
21/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה שביו"ט צריך לקחת לחם משנה מופיע בכמה וכמה מקומות בשוע"ר, ולא רק בהל’ פסח, כמו בסי’ קסז ס"כ. סי’ רעד ס"ב. ואכן צ"ע למה נשמט בסי’ תקכט, אבל אין בזה שום משמעות שחזר בו, כי יתכן שזו השמטת המעתיקים. ואכן צריך לבצוע לחם משנה בכל סעודה שאוכלים ביו"ט, ואם כן גם בסעודת משיח צריך לעשות כן. וכן נהג הרבי.
|
22/03/2015 |
בקשת מקור (אורח)
האם זה כתוב באיזה מקום שכך נהג הרבי, או שפשוט ראיתם בעצמכם ?
|
22/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תוכל לברר אצל כל מי שנכח אצל הרבי בהתוועדות סעודת משיח, בשביל זה אינך צריך לפנות לפורום זה.
|
22/03/2015 |
• אוכל שמרכיב קמח חיטים (מ’’מ)
שלום רב
אני רוצה לדעת העם זה נכון שלפי האדמור הזקן אוכל (כמו שיש כמה מיני סוגים בוטנים שעושים בחו’’ל עם קמח חיטים שיש הכשר אבל זה לא בישול ישראל או כמו כמה סוגי CEREAL וכדומה שיש במורכבים קמח חיטים וזה כשר אבל בלי בישול ישראל) שיש קמח חיטים צריך ליהיות בישול ישראל או לא? ואם זה דוקא לאדמור הזקן? ומה המקורות
תודה ממש
|
20/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי שצריך בזה בישול ישראל, אבל כמובן שצריך להקפיד על הכשר טוב מצד החומרים המרכיבים.
|
20/03/2015 |
• תחנון בתפילה עם חתן ביום חופתו (נתנאל לייב )
בסימן קלא ו כותב אדה"ז שאין אומרים תחנון כאשר ישנו חתן ביום חופתו. ובקצוה"ש (כד י) כותב שהיינו דוקא בתפילה הסמוכה (מנחה, ולא שחרית).
ושאלתי היא בשתיים:
א. האם ישנו מנהג חב"ד בקשר לזה, שלא לומר תחנון גם בשחרית (דלא כקצוה"ש, ולכאורה מנין לו דברים אלו, דבפירוש מחלק שם אדה"ז בין ברית מילה לחתן שהוא כל היום).
ב. האם כאשר החופה היא אחרי צה"כ ישתנה הדין כיון שאינו ’יום חופתו’ .
|
19/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם החופה ביום ודאי לא אומרים מהבקר. השאלה אם החופה בלילה בלילה, האם זה נקרא "חתן ביום חופתו", ואפשר כיון שבחב"ד כותבים הכתובה מבעוד יום, אז זה נקרא "ביום חופתו", ואין לומר תחנון גם בשחרית. ועצ"ע.
|
19/03/2015 |
• מזיגת כוס נישואין (נתנאל לייב )
ישנה מחלוקת (או"ח קמז) בענין מזיגת הכוס בשבע ברכות, האם לפני ברכת המזון יחד עם הכוס של הזימון או אחרי ברהמ"ז. ובכמה ספרים מובא שמנהג העולם הוא למזוג את שניהם לפני ברהמ"ז וכדעת הט"ז. אך האם ישנו מנהג חב"ד בזה, בפרט שדעת המג"א (שם) למזוג דוקא אחרי ברהמ"ז ?
|
19/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כפי מה שראיתי המנהג הוא למזוג לפני ברכת המזון.
|
19/03/2015 |
• קידוש על הכוס ראשונה כשכמה מקדשים (אלעד)
בליל פסח אנו כמה גברים שמקדשים על הכוס. שאלתי היא כיצד יש לנהוג בקידוש זה - האם שכל אחד יקדש לעצמו ויוציא את אשתו ובני ביתו (שלא מקדשים) וכך כל אחד יחכה לחברו עד שיסיים? או שמא עדיף שכולם יקדשו ביחד ויוציאו את נשותיהם אך אז יתכן שלא יוכלו לכוון מפני שני קולות שלא נשמעין. או שמא עדיף שכל אחת תקדש לעצמה בשקט (מילה במילה יחד עם בעלה) ? ומה בנוגע לאמן על שהחיינו - האם מותר להן לענות או שמא יש להן הפסק בכך ? אם הרב יוכל לתת תשובה על ההנהגה בחב"ד בפועל בעניין זה.
|
17/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא יודע איך נוהגים בחב"ד, או אם בכלל יש בזה מנהג חב"ד, אבל הכי פשוט לכאורה שכולם יעשו ביחד בקול רם, והנשים תאמרנה ביחד עם בעליהם את נוסח הקידוש בלחש (מבלי לענות אמן כלל, וגם לא תאמרנה את ברכת שהחיינו), ותאחזנה הכוס בידן בשעת הקידוש, שהרי הקידוש בלילה זה אינו כמו קידוש רגיל, אלא זהו קידוש המחייב את כולם לשתות כוס ראשון, מיד אחריה. אבל ברור שאם האשה רוצה היא יכולה לצאת י"ח הקידוש ע"י שמיעה מבעלה (אך לא תענינה אמן על ברכת שהחיינו, כי זה הפסק בין הקידוש לשתיה שלה, מה שאין כן בשאר יו"ט יכולה לענות אמן וזה לא הוי הפסק, כי היא אינה חייבת לשתות אז הכוס). וגם אז צריכות לאחוז הכוס בידן בשעת הקידוש.
|
19/03/2015 |
• שו"ע אדה"ז על יו"ד וחושן משפט (מנחם)
הרבה פעמים כשאדה"ז מציין ליו"ד מציינים במהדורה החדשה "סי’ זה בשוע"ר לא הגיע לידינו", מנין שאדה"ז כתב על חלק זה לבד ממה שהגיע לידינו (הל’ טריפות ונדה)
|
18/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על יורה דעה ברור שהוא כתב על החלק, כי: א) אין שום סיבה שהוא יכתוב על הל’ שחיטה וטריפות והל’ נדה, ולא יכתוב על איסור והיתר ואבילות וכיוצא בזה. ב) יש לנו הוכחות מדברי אדה"ז עצמו בכמה וכמה מקומות שהוא מציין לסי’ מסוים ביו"ד שלא הגיע לידינו, ומעיון בשו"ע ונו"כ הענין הזה לא נמצא שם, ובהכרח שהוא מתכוין למשהו שהוא עצמו כתב שם, וענין כזה מצינו גם כשהוא מציין להל’ אבילות, שאלו הסימנים האחרונים ביו"ד. ואם כן בהכרח שהוא כתב מתחילתו ועד סופו.
וכל זה ביו"ד, אבל חו"מ ואבן העזר אדה"ז לא כתב לפי סדר הסימנים, אלא עשה ליקוטי הלכות, ובעוד שבחו"מ הגיע לידינו כל החלק בשלימותו, הרי שבאבן העזר הוא עשה ליקוט בשם הל’ אישות, כפי שהוא מציין באחד מהמקומות, ולא הגיע לידינו כלל. וחבל על דאבדין.
|
19/03/2015 |
• סימן תל"ג ס"ז (מנחם)
לא הבנתי אם לפי שיטה הא’, כשכבר בדק כל החדרים בליל י"ג וצריך לחזור ולבדוק משום לא תחלוק, האם צריך לברך. דבתחילה כותב "שלא לבטל ברכה בידים" (ואין לומר שזה קאי לפי המסקנא ומשום ספק ברכות להקל – דכאן מדבר בשיטה הא’) ולבסוף משמע ברור שלפי שיטה הא’ מברך.
לכאורה דוחק לומר שכוונתו לומר שאין להפקיע את עצמו מכדי חיוב רגיל ולהתחיבב רק משום "שלא תחלוק".
|
16/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
התירוץ הנכון כפי שכתבת בסוגריים, ומה שכתבת ששם מדבר בדעה הראשונה אין זה נכון, כי הוא מדבר שם לדברי הכל, והחלוקה של הסעיף כפי שהיא מחולקת כעת לענ"ד אינה נכונה, כי עד "ומכל מקום" זה מוסכם על הכל (המחלוקת מתחילה רק מ"ומכל מקום"), ואדה"ז כותב שם לפי מסקנתו למעשה שחושש לדעה הב’.
מה שכן יש לעיין הוא מדוע בדעה הראשונה מדייק שלא לכתוב שיברך בבדיקה, אלא כותב שחייב לבדוק, ורק מהכרעתו אנו מבינים שלדעה הא’ חייב לברך. ותן לחכם ויחכם עוד.
|
17/03/2015 |
• שיר חדש (משה)
בסי’ תע"ג סמ"ו "כי תשועתם כיולדת שהמליטה זכר" האם יש דיוק בזה שאומר זכר דוקא?
|
16/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מקור הלשון הוא בדברי הלבוש בסי’ תעג ס"ז, ואדה"ז העתיקו משם, ודייק להעתיקו משום שדוקא המלטת הזכר מורה על גאולה.
|
16/03/2015 |
שיר חדש (משה)
לא הבנתי מה שכתבת שדוקא המלטת זכר מורה על גאולה, כי הדמיון של שאר גאולות לנקיבה היא זה "שתשועתם כיולדת שהמליטה זכר ונפטרה מצער הלידה ואח"כ חוזרת ויולדת בצער", וע"ז קאי שאלתי שאם מדובר בצערה של היולדת אין זה נפ"מ אם יולדת זכר או נקיבה
|
16/03/2015 |
צער היולדת זה הגלות, הגאולה זו לידת הזכר. (הרב אלאשוילי)
|
16/03/2015 |
שיר חדש (משה)
למה דוקא לידת זכר מורה על גאולה?
|
17/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ליתר דיוק הלשון "והמליטה זכר" הוא ע"פ הפסוק בישעיה סו, ז, והוא הפסוק המדבר על גאולה.
|
17/03/2015 |
• ברכה אחרונה על היין (מנחם)
בסי’ תע"ג ס"ג משמע שגם כוסות א’ וב’ נפטרים בברכה אחרונה של הכוס האחרון, וצ"ע לכאורה למה אינם נפטרים בברהמ"ז. דהרי כוס ראשון בודאי נפטר כדין כוס של קידוש (קע"ד ס"ה) וגם כוס שני לכאורה דינו כמי ש"הבדיל על שלחנו ממש דהיינו אחר שקבע עצמו לסעודה" (ואולי גם בלאה"כ דומה לקידוש כיון שצריך לשתותו לפני הסעודה דלא כהבדלה, האם סברא זו נכונה?)
לכאורה יש גם נפ"מ למעשה משאלה זו במי שמחלק הסדר לשנים (עיין סי’ תפ"ד) בהפסק מקום וזמן, אם צריך לברך מעין שלש או הוא יוצא בברהמ"ז גם על ב’ כוסות הראשונים.
|
15/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח כוונתך לסי’ תעד ס"ג. עכ"פ השאלה היא בעיקר לגבי כוס הא’ שמפורש בסי’ תעג ס"י שהוא נפטר בברכת המזון, אלא ששם מביא טעם נוסף, שהוא נפטר בברכה אחרונה של הכוס הרביעי, וכטעם המובא כאן. וכבר דנו בזה בקבצים, והתירוץ היותר נראה הוא שאדה"ז הביא שני טעמים לגבי כוס הא’ בגלל שהדבר תלוי בגדרו של כוס הא’, מצד אחד הוא כוס קידוש, אך מאידך הוא כוס ראשון מהד’ כוסות, ולכך הוא כתב ממה נפשך, מצד כוס הקידוש הוא נפטר בברכה אחרונה של ברכת המזון, ומצד שהוא כוס ראשון של הד’ כוסות (ואולי משום כך אינו נפטר בברכת המזון כי אין לו קשר לסעודה), אזי הוא נפטר בברכה מעין ג’ שאחרי הכוס הרביעי. וזהו הטעם המבואר בסי’ תעד, שהוא מתאים לכל הד’ כוסות.
ולגבי שאלתך במי שעושה החצי השני של הסדר בבית אחר, כלומר שישתה הכוס הרביעי בבית אחר, הנה מבואר בסי’ תפד ס"ד בסוגריים שיכול לעשות כן, ואינו מצריך לברך תחלה ברכה אחרונה בבית הראשון על כוס הג’, ומזה מובן שגם אז ברכה אחרונה של הכוס הד’ פוטרת את כל הכוסות. אך אפשר שאולי בגלל זה כתב זאת בסוגריים, כי אדה"ז הסתפק בזה גופא. ועצ"ע.
|
15/03/2015 |
• תרל"ח (לוי)
בכל הסימן הנל מדבר על כך שבין השמשות הראשון ובכלל בבין השמשות יש חלות של המקוצה על הסוכה ועל נויה ובסעיף טו אומר שזה רק בתנאי שישב בסוכה (קיים מצוות סוכה), ואם כן מה ענינו של חלות המוקצה בבין השמשות ובטח שזה מדובר על יו"ט הראשון אם עדין לא קיים מצוות סוכה.
ועוד בסימן הנ"ל. אתרוג שתלאו לנוי סוכה משמע לכאורה בסעיף ו שאוסר בטלטול "שהרי אינו ראוי לכלום". הוא ראוי להריח בו?
(זה נחשב לכלום)
|
11/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה, וראה בציון סו שכבר דנו בה בהעו"ב, עיין שם שמנסה לתרץ בכמה אופנים ונשאר בצ"ע. ובדוחק יש לומר שמדובר כשיושב שם בשעת בין השמשות. ועצ"ע.
בקשר לפירות התלויים לנוי עיקר ענינם זה אכילה (ולא להריח), וכיון שהוקצו מאכילה אסור לטלטלם אפילו להריח.
|
12/03/2015 |
ללא כותרת (לוי)
בלשון הזהב של אדה"ז הוא הרי כותב
"שהרי אינן ראוים לכלום וכו" . ובדיני שבת אם זה ראוי לכל שימוש, כל דהוא מותר הוא בטלטול. מדוע כאן שבתלה את האתרוג לנוי ,שהקצה אותו מאלכול ןהןא עדין ראוי להריח בו והרי לא הקצה אותו מריחו?
|
13/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שוב פעם אחזור על הדברים: עיקר מטרת הפרי הוא בשביל לאכול, ומזה הוא הקצה את הפרי, וממילא כל הפרי מוקצה לכל שימוש אחר. ואף אם נאמר כדבריך, הרי יכולים להריח גם בלי לטלטל הפרי, כשם שמותר להריח הדס מחובר מבלי לטלטל ההדס, ראה שוע"ר סי’ שלו סט"ז.
|
15/03/2015 |
ללא כותרת (אורח)
בסימן תרנח סעיף ב’, בהגה: "אבל האתרוג מותר בטלטול שראוי להריח בו". מדובר ביום השבת (חול המועד) האם יש הבדל בין הקצאת הדבר למצוות נוי סוכה לבין הקצאה למצוות נטילת ד מינים.
תודה.
|
15/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה מצויינת, ולפלא שלא ראיתי דנים בזה במפרשים. אך השאלה היא לא על מה שכתבתי, אלא סתירה לכאורה בין דברי הרמ"א בסי’ תרלח לדבריו בסי’ תרנח. לכן בהכרח צריך לומר שיש הבדל בין הקצאה של נוי סוכה שהיא הקצאה מוחלטת, ולכן אסור לטלטלה בשום אופן, לבין הקצאה של אתרוג שהקצהו רק מאכילה, ולכן מותר לטלטלה בשביל להריח בה.
|
15/03/2015 |
• טעם בדיקת חמץ בלילה (יואב)
בסי’ תלה ס"ה כותב רבינו שקבעו בדיקת חמץ בליל י"ד (ולא ביום), לפי שאז הכל מצויים בבתיהם. ואיחרו הבדיקה לצאת הכוכבים, לפי שאור הנר יפה לבדיקה.
שאלתי היא, מדוע לא די בטעם שאור הנר יפה לבדיקה לקבוע הבדיקה בלילה.
תודה
|
12/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מסתמא כוונתך לסי’ תלא ס"ה.
כי מטעם אור הנר יפה לבדיקה בלילה, היה ניתן לומר שאכסדרה וכל מיני מקומות פתוחים לאור יום, מותר לכתחילה לבדוק ביום, ולכן הוצרך לטעם העיקרי שבלילה בני אדם מצויים בבתיהם - ראה סי’ תלג ס"ה.
|
12/03/2015 |
• אותיות סתם (משה סגלשטיין)
אני רוצה להוריד את תמונות אותיות הסתם של הרב הזקן מאיפה אני יכול להשיגו תודה רבה
|
12/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אותיות סת"ם לשיטת אדה"ז מופיעות בשוע"ר במהדורה החדשה סי’ לו (נמצא באתר), ותוכל לקחת משם.
|
12/03/2015 |
• חיוב שמיעת פרשת זכור מספר תורה בנוסח אדמוה"ז (אורח)
בשולחן מנחם חלק ג’ עמודים שח’ שט’ מבאר הרבי שאף שיש פוסקים שקריאת פרשת זכור היא מצוה מן התורה (כמשמע בדעת אדמוה"ז), שמיעת פרשת זכור בשבת שלפני פורים, אינה דין תורה אלא תקנת חכמים (בשו’’ע הרב - אנשי כנה"ג).
הרבי מוסיף שאת החיוב לשמוע פרשת זכור אפשר לקיים בשמיעת הקריאה של ’ויבא עמלק’ בפורים (שהיא מאותו עניין)/ בקריאת זכור בפ’ כי תצא / או בכל זמן אחר בעשרה.
בכל השנה אנו סומכים על דיעות הראשונים שאפשר לצאת ידי חובת תקנת חכמים לשמוע קריאת התורה בכל שבת גם מספר שכתוב "פצוע דכה" בהא שלא כספרים חבדיים כשיטת אדמוה"ז.
מי שמתפלל בשבת זכור בבית כנסת בו לא היה ספר תורה כמנהג חב"ד ובפורים ישמע קריאת התורה מתוך ספר תורה כמנהג חב"ד, האם מדין תקנת חכמים עליו לחזור ולשמוע קריאת זכור בשבת זו שלפני פורים מספר כדעת אדמוה"ז או שיכול לסמוך לכתכילה על כך שישמע פרשת ויבא עמלק בפורים מספר הכתוב כמנהג חב"ד?
|
03/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כמובן שבדיעבד אין זה מעכב, ויצא י"ח קריאת פרשת זכור. אבל אם ירצה יכול גם לכוין בפרשת ויבא עמלק לצאת י"ח זכור.
|
04/03/2015 |
• העתקת שירים סרטים יצירות והדומה זמן רב לאחר שיווקם לאור (משה)
האם מותר לי להעתיק לנגן שלי הפרטי, שירים או סרטי וידאו, לאחר שאלו כבר נמכרו בחנויות במשך זמן הופעתם הראשוני. והנימוק: מאחר שבכלל הוצאת סרטים או שירים כיום הינה דבר שלא מכניס כסף (זאת מכיון שבדרך כלל, מיד עם הוצאתו לאור של הדבר החדש, הוא נעתק מיד בצורה כלשהיא לאינטרנט וכו’ וכו’ כך שבמשך זמן מועט היצירה החדשה מועתקת פעמים רבות). והמו"ל גם מודע לזה מן הסתם, ומכך יש מקום לומר שהמו"ל מלכתחילה לא כיוון לעשות את עיקר הרווח ממכירת יצירתו בחנויות.
ועכ"פ יש אולי מקום לומר שיהא מותר לאחר שעבר משך זמן לאחר הופעתו לאור בראשונה שאזי כבר בכלל נתייאש המו"ל מההכנסות, כמו בשעת ההוצאה לאור.
השאלה כוללת בתוכה גם את אפשרות ההיתר להשתמש בסרטי וידאו ערוכים של הרבי (על ידי חברת ג’ם) על ידי העתקה.
|
02/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נושא זכויות יוצרים וקנינים רוחניים אינו פשוט כלל, ואינני רוצה לפסוק בזה למעשה. ובפוסקים האחרונים יש בזה דעות לכאן ולכאן.
|
03/03/2015 |
• מוקצה ביו"ט ראשון שמותר ביו"ט שני דר"ה (עזריאל ברגר)
בשו"ע אדה"ז סי’ תקט"ו סעיף א’, לדעה השניה יוצא שדברים שנתלשו ביו’’ט ראשון מן המחובר או ניצודו ביו’’ט - מותרים ביו’’ט שני של ר’’ה, או בשבת הסמוכה ליו’’ט, למרות שאסורים ביו’’ט ראשון.
היכן מצינו שדבר אסור ביו’’ט א’ ומותר ביו’’ט ב’ דר’’ה?!
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי איפה ראית היתר כזה.
|
01/03/2015 |
מוקצה ביו"ט ראשון שמותר ביו"ט שני דר"ה (עזריאל ברגר)
מעתיק טקסטים מהשו"ע כפי שמופיע באתר http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/1/515/1.htm
בפיסקה השישית (מיד אחרי הציון להערה כב) מופיעות המילים "אדם אחר שלא הובא בשבילו מותר לאכול מהם במוצאי יו"ט מיד" - משמע במוצאי יו"ט ולא ביו"ט עצמו.
והפיסקה השמינית (בה יש את הציונים להערות כו-כז) היא: "ומכל מקום אין איסור אלא באכילה אבל לטלטל מותר מיד במוצאי יו"ט ראשון אפילו קודם שהמתין בכדי שיעשו ואפילו הוא שבת או יו"ט שני של ראש השנה דכיון שלאדם אחר מותר אפילו באכילה אין לזה דין מוקצה כלל ואף הוא בעצמו מותר לטלטל שהרי דבר זה ראוי לאכילה לכל בני אדם ואין איסור אלא לו ולאנשי ביתו." - כותב ברור שלאחרים מותר מיד בליל יו"ט שני או בליל שבת שאחר יו"ט.
ומלבד ההבדל בין יו"ט ראשון לשני, עוד נפלאתי להבין, דהא מדובר בדבר שאנו חוששים לו שהיה מחובר לקרקע מעיו"ט ולכאורה הוא בגזירת פירות הנושרין ממש, ואיך מתירו באכילה לכל אדם ביו"ט שני (חוץ ממי שנלקט בשבילו)?
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עדיין לא ברורה לי שאלתך, שהרי אדה"ז מבאר שם כל דבר מילתא בטעמא, ולא זכיתי להבין מה לא ברור. ובכל אופן הרי למעשה הוא אוסר גם האכילה וגם הטלטול עד מוצאי יו"ט שני ולכל אדם, אז כך שאין השאלה עומדת למעשה. ובכלל סי’ תקטו הוא סימן מורכב עם הרבה פרטים, וכדאי ללמוד תחילה עד הסוף למיגרס ואח"כ להעמיק בו. ויש לזה שייכות גם לסי’ שכה, וגם שם יש לעיין.
אז אם לקחתם על עצמכם ללמוד סי’ זה, אז צריך להיות מוכנים שזהו סימן קשה עם ריבוי פרטים, ויש להתייגע כדי להבינו על בוריו. ויגעת ומצאת.
|
01/03/2015 |
• הבדלה (דוד ברוך)
ב"ה.
רציתי לשאול, אם שמעתי הבדלה על הכוס, לפני ערבית - האם מותר לאכול ולשתות?
והאם מותר לעשות כן לכתחילה?
[ובכלל: בדין אמירת "ברוך המבדיל", האם חוששים למ"ש אדמוה"ז בסי’ רצ"ט סי"ט, שבעל נפש לא יעשה מלאכה קודם "ואתה קדוש", וממילא עדיף להימנע מלעשות מלאכות קודם ערבית, או, שניתן לומר "ברוך המבדיל" אף לכתחילה בשביל לעשות מלאכות]
בתודה
|
28/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) מותר לאכול ולשתות, אך לא סעודה ממש, בגלל שעדיין לא אמרת ק"ש של ערבית. ב) מותר לעשות כן לעת הצורך, אבל לכתחילה לא כדאי להפוך הסדר. ג) הרי כותב שם "כל בעל נפש יחמיר לעצמו" (ולא לאחרים), ואיך אוכל לומר לך להחמיר? בכל אופן, הכוונה כמובן למלאכות של תורה ולא לאיסורי דרבנן, וגם זה כשאינו לצורך מצוה, כמבואר שם.
|
01/03/2015 |
• בשר בחלב (זלמן אהרן)
שלום כבוד הרב,
אם משתמשים בצלחות חדשות דגים שנאפו בתנור בשרי, האם אפשר יהיה להשתמש בצלחות לחלבי?
תודה מראש
|
27/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, בתנאי שהתנור לא היה בן יומו.
|
27/02/2015 |
• פורים יומיים (מאור בטאשוילי)
כל השנים נהגנו (קהילות הגרוזינים) לחגוג פורים יומיים והנפקא מינה זה רק לעניין קריאת מגילה גם בט״ו (בלי ברכה).
אם השנה אני רוצה לנהוג כפי שמורה המד״א של שיכון חב״ד , ולא לנהוג אחרת מהציבור שכולם שומעים לו,
האם אני צריך התרת נדרים ?
|
26/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למה שלא תנהג כמו הפסק של רב העיר לוד, ובפרט שאתה גר בתוך העיר לוד ולא בתוך שכונת חב"ד.
|
26/02/2015 |
... (מאור בטאשוילי)
זה מה שאני עושה כל שנה, אך זה נראה קצת מוזר כשאני בביה״כ חב״ד עושה קריאה של היום השני ....
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אז תקרא בבית כנסת אחר או בבית.
|
01/03/2015 |
• תצה סעיף יד (לוי)
בסעיף הנל אדמוה"ז מביא ש לעלות לגג הן גרורות וצימוקין והן שאר פירות כיוון שזה מעשה בידים לכן גם באותה הדרך שזה כן יהיה מותר לשימוש ביו"ט צריך גם מעשה ידים. כל זה (בנוגע ל גרוגורות וצימוקים) זה רק לשיטה שאוסרת מוקצה ביו"ט? או שזה בנוגע לגרוגורת וצימוקים גם מתאים לשיטה שאומרת שמותר מוקצה ביו"ט ורק גרוגורת וצימוקים הם צריכים מעשה ידים, ואם כן מה הדין לכאורה בשבת (ש"י)?
ואם זה גרוגורות ושאר פירות וזה לשיטה שאוסרת מוקצה ביו"ט, מה ולמה בשבת מספיק גילוי דעת אם רוצה כן להשתמש בשבת? (ש"י,ט.)
|
21/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בנודע לגרוגרות וצימוקים זהו גם לדעה שאינה מחמירה במוקצה ביו"ט יותר משבת, ואילו לגבי שאר פירות הרי הוא כותב שזהו דוקא "להאוסרים מוקצה ביו"ט". ולגבי שאלתך מדוע בשבת לא הצריך מעשה בידיים, זו שאלה טובה, וכבר הערנו על כך בסי’ שי, ואולי אפשר לומר משום ששם לא מדובר שהעלהו לגג לייבשן, דהיינו שלא עשה מעשה של דחיה בידים, לכן מועיל גילוי דעת בלבד. ועצ"ע. ואין הזמ"ג לעיין בזה עוד.
|
22/02/2015 |
• הגעלה (שמעון בן דוד)
האם כלים שבשלו בהם בשר של רבנות צריך הגעלה כדי למקפידים לאכול גלאט?
הרי יש חילוק גדול בין רבנות לגלאט בנוגע לסירכות וכו’
רלוונטי לאירוע שאמור להיות גלאט המתקיים באולם אירועים שכל השנה בהכשר רבנות.
|
22/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש בזה דעות שונות, יש מקילים לאחרי שהכלים הם לא בני יומן, ויש מחמירים גם אז. אינני רוצה לפסוק בענין, ושאל נא את הרב שעליו הנך סומך בדרך כלל.
|
22/02/2015 |
• מיני קמחים בסימן תנג (רפאל)
רציתי לדעת מה הפירוש של המינים הבאים המוזכרים בתנג
טירקשי"ן ווייץ .טטרק"י .היידי"ן. גריק"ע .שבת (שקורין עני"ש) .הכסבר (שקורין אליינד"ר) .זרע אקלייז"א .הכמון הנמכר בחנות (שקורין קראם קימל) .כמון (שקורין פעלד קימל).
כמו כן האם מותר לאכול קטניות שלא באו במגע עם מים כגון בוטנים .
ואולי גם בספק יש מקום להתיר [השאלה היא כמובן מעיקר הדין ולא ע’’פ החומרות הנהוגות.]
|
19/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ביאורי מילות הלעז בשוע"ר, אפרסם באתר אי"ה בקרוב.
בקשר לשאלתך, לא ברור לי מה אתה מתכוין "מעיקר הדין", כי כל האיסור של אכילת קטניות לאשכנזים אינו מעיקר הדין אלא מנהג, ולפי המנהג לא אוכלים כל סוגי קטניות, בין אם באו במגע במים בין אם לאו. המנהג לא לאכול קטניות כולל גם בוטנים.
|
19/02/2015 |
קטניות שלא נפלו עליהם מים (רפאל)
כוונתי למה שכתב אדמוה’’ז בסעיף ה "ואפילו במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה אם נפלו עליהם מים בענין שכיוצא בזה בה’ מיני דגן אסור מעיקר הדין"
ולמנהג האשכנזים ולא לחומרות הנהוגות בחבד [כשם שבחבד לא יעמוד נר עם שמן סויה על השולחן בליל הסדר]
תודה רבה על האתר הנפלא ותודה מראש על התשובה.
|
20/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הנך צודק שאדה"ז מתיר קטניות שאין חשש שנפלו עליהם מים, ואם כן לפי זה מותר לאכול בוטנים, אבל כיון שכל הענין תלוי במנהג, הרי שכיום רוב האשכנזים (ובתוכם כל חסידי חב"ד) נוהגים שלא לאכול שום קטניות אף שלא נגעו במים, בגלל שיש דעות המחמירות בזה. אז השאלה היא רק איך נהגו אצלכם במשפחה. ואם קבלתם עליכם המנהג לאסור בגלל הדעות המחמירות, וכעת הנך רוצה להתיר על סמך דברי אדה"ז, תוכל לעשות זאת (כמובן עם התרת המנהג בפני שלושה).
|
20/02/2015 |
• גזיזת צפורניים בר"ח (מנחם)
המשנ"ב בסי’ רס ס"ק ז’ מביא בשם רבי יהודה החסיד שלא לגלח השערות ולא לגזוז צפרניים בר"ח אפי’ חל בער"ש, ואילו אדמוה"ז שם מביא רק על גילוח השערות, האם כך היא הלכה למעשה וחסידי חב"ד וההולכים אחר פסקי אדמוה"ז אכן נוהגים לגזוז הצפרוניים אפ’ בר"ח ?
|
18/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בר"ח שחל בע"ש ניתן לגזוז הצפרניים, ולכן אדה"ז לא הזכירו.
|
18/02/2015 |
ספר חסידים (מנחם)
האם בספר חסידים לרבי יהודה החסיד שהוא המקור להלכה זו מחלק בין צפרניים לשערות ?
|
18/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
19/02/2015 |
גזיזת צפרניים בר"ח שלא חל בער"ש (מנחם)
ושלא בער"ש יש להקפיד על כך ?, כלומר פסקו של אדמוה"ז שמחלק בין שערות לצפרניים הוא רק משום ער"ש או שלא קיבל את ספר חסידים כלל לגבי צפרניים
|
19/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשאר הימים יש להקפיד, רק בערב שבת אין להקפיד, בגלל שמצוה לגזוז הצפרניים "בכל ערב שבת" כלשון אדה"ז (אף אם למעשה לא מקפידים לגזוז בכל ערב שבת), אבל היות ויש מצוה בזה, לכן מקילים לעשות זאת גם בר"ח שחל בערב שבת.
|
19/02/2015 |
הלכה בטעמיה (מענדי)
בספר "קיצור הלכות משו"ע אדה"ז", הל’ שבת סי’ רמב-ש, נערך ע"י הר"ר יעקב הלוי הורביץ והר"ר אברהם אלאשווילי, כפר חב"ד תשנ"ב. במילואים על סי’ רס’ יש אריכות גדולה בביאור הלכה זו.
|
21/02/2015 |
• שתיקה בשעה שהמזמן מברך (לוי שייקביץ (מילנו איטלי’))
שלום כב’ הרב.
יש לי שאלה/תהי’ בהלכות זימון- בסימן קפג סוף סעיף י כתוב: "ויש חולקין על זה ואומרים שאין מזמנים אלא א"כ אחד מברך לכולם והם שומעים ולכל הפחות צריכים לשתוק ולשמוע עד סיום ברכת הזן וכן עיקר ומסיום ברכת הזן ואילך יש לנהוג כסברא הראשונה מחמת דוחק חסרון כוונה אבל עד סיום ברכת הזן השמיעה מעכבת הזימון שאין יוצאים ידי זימון כלל בעניית ברוך שאכלנו לבד כמ"ש בסי’ קצ"ג".
לפועל אף פעם ראיתי שינהגו כן. יש לזה סיבה? האם כתוב היכן שהוא לנהוג אחרת (סידור, צ"צ, אג"ק וכו’)?
בתודה רבה מראש!
|
16/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה. אכן לפי דעת אדה"ז יש לשמוע מהחזן עד ברכת הזן, ועכ"פ שהחזן יאמר בקול רם והצבור יאמר אחריו מילה במילה בלחש. וכתב הקצות השולחן בסי’ מה ס"ו שכל זה כשמזמנים בשלושה, אבל בעשרה אין צריך לשמוע מהש"צ עד ברכת הזן (כי הזכרת שם ה’ בברכת הזימון דיה לעשות כברכה בפני עצמה). אמנם דעת אדה"ז בזה לא כל כך מבוררת כי לא הגיע לידינו סי’ קצג, אבל יש רמז לזה בסי’ קצט סוס"י, ע"ש.
אלא שלמעשה גם בזימון בשלשה לא נהגו כן, ובספר פסקי תשובות סי’ קפג אות טו מלמד זכות על אלו שלא מקפידים בזה יעויין שם.
מעניין לציין את הנהגת הרבי זי"ע בזה, שעד שנת תשל"ג הרבי היה מברך עד הזן את הכל בקול רם, אלא שבתשרי ל"ג הפסיק ממנהגו זה, וביאר את הדברים, כיון שבאותו תשרי הגיעו לרבי כמה מחכמי גרוזיה (ביניהם אבי מורי ע"ה), שהמנהג אצלם היה לצאת בשמיעה מהמברך, והרבי הסביר שלא רצה שיסמכו עליו אלא יברכו בעצמם, ומיני אז הפסיק את מנהגו לברך ברכת הזן בקול רם, אלא היה מברך בלחש ומסים את הברכה בקול כבשאר הברכות.
|
17/02/2015 |
• שלטונות המס (הת׳ מאור מאיר בטאשוילי)
החברה שלי תרמה כסף למוסד בעל סעיף 46 לפקודת מס הכנסה . המשמעות היא שעל כל סכום כסף שאני תורם אני מקבל חזרה מהמדינה (בחלוף שנת המס) זיכוי על 35% מערך התרומה.
תרמתי למוסד מסויים סך 2000 ש"ח ואיבדתי את הקבלה, אמרתי למנהל המוסד שאני צריך העתק של הקבלה.
הוא הסביר לי שמשום מה הוא לא מוצא את הספר חשבונות הרלוונטי לאותו חודש, אך יש לו פתרון אחר והוא ייתן לי קבלה שמישהו תרם לו בסך 3000 ש"ח , ולא כתבו עליה שם והוא יכתוב עליה את השם שלי/של החברה שלי.
המשמעות היא שאם קודם הייתי צריך לקבל זיכוי בסך 700 ש"ח , כעת הכסף שאקבל בחזרה משלטונות המס יהיה 1050 ש"ח. האם זה מותר ? חשיב גזל ? או מחלוקת ?
|
15/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מצטער, איני יכול לענות על כל שאלה.
|
15/02/2015 |
• הנחת תבשיל על הפלטה בשבת (שמעון בן דוד)
מה מותר ואיך מותר בשבת להניח על הפלטה או על מיחם או על בלעך? (תבשיל מבושל כמו מרק שרובו מים, דגים עם קצת רוטב שמעונניינים להניח בשבת בבוקר, קוגל תפו"א או אטריות, שניצל ובורקס, מאכל הנקרא קובנה של אחינו התימנים או ג’חנון) נשמח אם כת"ר יעשה לנו סדר. לספרדים, לאשכנזים ולפי אדה"ז.
|
08/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אומר לך רק את שיטת אדה"ז: אין להניח על הפלטה שום תבשיל שיש בו כעת לחלוחית, או שיהיה בו לחלוחית (טופח על מנת להטפיח) לאחר החימום.
|
08/02/2015 |
המשך שאלה (משה)
האם זה אסור גם אם לא מונח על גוף הפלטה? (כגון על גבי סיר שהונח מבעוד יום על הפלטה)
|
08/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם כשיניחו שם זמן רב התבשיל יוכל להגיע לכדי חום שהיס"ב, אסור להניחו שם אפילו לזמן קצר. ההיתר היחיד הוא, אם מניחים במקום כזה שלעולם לא יוכל להגיע ליס"ב.
|
09/02/2015 |
• שלום כבוד הרב. (שמואל)
איזה מאכלים מותר להשהות כשהם חיים?
|
05/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיום שמשהים על פלטה או על פח ולא על אש גלויה, מותר להשהות כל המאכלים הן חיים הן מבושלים, הן מבושלים לשליש ולרביע.
|
05/02/2015 |
• מניין ב6 מתפללים (שניאור זלמן)
מהו המקור בכלל ובאדה"ז בפרט שניתן להתפלל במניין גם אם יש רק שישה מתפללים בצירוף עוד ארבעה?
|
03/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה שו"ע אדה"ז סי’ סט ס"ה.
|
03/02/2015 |
• קידוש (מוישי)
האם מספיק לשתות רוב רביעית?
|
02/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין כן. אם כי יש שמקפידים בחב"ד לשתות רוב כוס.
|
03/02/2015 |
• נסיעה בשבת לבית חולים עם יולדת (יעל טוויל)
האם מותר לאמא לנסוע לבית חולים לשבת עם היולדתכדי לעזור וללוות בלידה(הבת היא ביתי הבכורה ובן ראשון שלה) בנוסף לבעלה?אם כן יש האם זה רק במידה והן נוסעות יחד או שמותר לבודיע לאם ותגיע עצמאית?
|
29/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם ליולדת חשוב שאמה תצטרף עמה, האמא יכולה להצטרף. אך זהו רק בנסיעה ברכב אחד או באמבולנס, ועדיף אמבולנס על רכב פרטי. אך לא שתבוא ברכב נפרד. אלא שאז יש לברר אצלה עד כמה חשוב לה שהבעל יהיה עמה גם כן, ובמידה ואין זה חשוב לה כ"כ, ובפרט לפי המחמירים שהבעל לא יהיה בחדר לידה בשעת הלידה, אז אולי כדאי לוותר על נסיעת הבעל. ואם בכל זאת רוצה מאד ששניכם תהיו עמה, אז אפשר להתיר גם לבעל להצטרף.
|
30/01/2015 |
• שיור מקידוש (הנ״ל)
סימן רעא ס׳ כב .... וטוב לנהוג כן. האם למעשה אכן נהוג?
|
28/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מי שיודע דין זה מסתמא מקפיד על כך, אני אישית מקפיד על כך. ניתן לעשות זאת בשני אופנים: א) לשמור את שארית הקידוש בבקבוק בפני עצמו עד לקידוש או להבדלה. ב) אחרי הקידוש יתקן השארית שבכוס ויחזיר לבקבוק היין.
|
28/01/2015 |
• בענין מפה (שלום שכטר)
בסימן רעא ס׳ יז מביא שתהא מפה מתחת לפת זכר לטל. האם מפת השולחן די לזה? והאם הקרש עליו מונח החלה אינו מפריע לעניין זה?
|
28/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) מפת השולחן מספיקה. ב) לכאורה כן, ולכן לכתחילה יש להניח על המפה ממש. וכדי ללמד זכות על מנהג רוב ישראל, יש לומר שהקרש הוא טפל לחלות, ואינו מפסיק בין המפה שתחת החלות לחלות עצמן.
|
28/01/2015 |
• מקווה או מנין? (משה)
האם יש התייחסות בהלכה (או בספרים אחרים) לעדיפות מקווה על מנין?
כלומר אם ידוע לי שאיני יכול להספיק את שני הדברים, מה עדיף לי לעשות?
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהלכה אין התייחסות לשאלה זו. אבל אוכל לכתוב באופן כללי כך: אם מדובר בטבילת עזרא, אז המקוה עדיף, כי זו הכנה חשובה לתפלה, ובפרט לפי חסידות. ואם בטבילה רגילה, זה תלוי אם הוא הולך למקוה בכל יום ויום, או רק מידי פעם.
|
28/01/2015 |
מה התשובה? (משה)
לא הבנתי.
אם אני הולך בכל יום למקווה, אז המקווה דוחה מניין? מדוע? מה המקור? (ואם דוחה משום כוונה, האם כך הדין גם כשצריך ליישב דעתו בלימוד - גם דוחה מנין?).
|
28/01/2015 |
תשובה לשאלת משה (אורח)
לא.
מקווה (להוציא טבילת עזרא) אינו דוחה מנין.
|
20/02/2015 |
• סתירה בשו"ע (מנחם מענדל)
בסימן עד סעיף ז פסק שאסור להתפלל כשהלב מגולה משום שתפילה צריך לראות את עצמו כאילו לפני מלך אבל בסימן כה סעיף ב כתב שאשה ערומה יכולה להתפלל וצ"ע מדוע אינו חושש לדבריו שכתב קודם
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית ראוי להזהר לפני שקובעים "סתירה בשו"ע". לגופו של ענין זה שני דברים שונים, בסי’ עה הוא דן מדין ערוה, שגוף האשה אינה ערוה ביחס לאשה עצמה, ומצד זה אין איסור להתפלל כך. אך בסי’ עד מוסיף אדה"ז שאין לאדם להתפלל בלב מגולה אף שאין בזה ערוה, מפני שלפני המלך צריך לעמוד ביראה. ומטעם זה גם האשה צריכה לכסות לבה. אבל כיסוי הלב אינו מעכב בתפלה, כמבואר בסי’ צא ס"א, שאם האדם לא יכול לכסות לבו, יש לו להתפלל בלב גלוי, משא"כ אם זה דבר שבערוה לא מתירים לו להתפלל. ע"ש.
|
27/01/2015 |
המשך (מנחם מענדל)
אוקיי.
תודה רבה על התשובה.
אך בכל זאת סימן קודם כתב רבינו הזקן שאסור להתפלל בלב מגולה, סימן אח"כ כתב שאשה יכולה להתפלל כשהיא ערומה.
א] האם זה לא מוזר (בשלמא היה הפוך שמחדש אח"כ את הדין שאין להתפלל כשהלב מגולה, אך הכא להיפך)? זו שיטת רבינו בשו"ע?
ב] ראיתי בשני מקומות אחרים שמזכיר רבינו הזקן דין זה כותב שאשה יכולה "לברך", ולא כותב שיכולה "להתפלל" האם לא שייך להגי’ כאן ל"לברך" (וכמדומה שכן כתבו הפוסקים הקדומים).
אשמח לתשובות בנידון ובשיטת רבינו הזקן בעריכת השו"ע.
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה לא ענין של שיטה אלא הבנה נכונה בדברי אדה"ז, שכן יש כאן שני איסורים: א) איסור להתפלל בלי כיסוי ערוה שזהו האיסור החמור, ועל זה עוסק כל סי’ עה, ועל כך כתב רבנו שאם האשה מכסה ערותה מעיקר הדין מותרת לקרוא ק"ש ולהתפלל, ב) דין שני שמצד עומד לפני המלך בתפלה יש לכסות הלב, זהו חיוב פחות חמור, כי בדיעבד אם התפלל כך יצא י"ח. ואם כן בהכרח לומר שמה שכתב בסי’ עה הוא רק מדין ערוה, ולא חש לפרט שצריך גם לכסות הלב, כי כבר אמר זאת לפני כן, וסמך על כך. ומה גם שכאן כתב ק"ש ותפלה ביחד, ולא רצה להכנס שוב לפרטים ולחלק בין ק"ש לתפלה.
ופשוט שאין כאן ט"ס, שהרי חוזר פעמיים על הלשון "לקרות ולהתפלל".
|
28/01/2015 |
• אכילה קודם תפילין (מנחם מענדל)
1] האם יש עניין (או איסור) לאכול לפני הנחת תפילין?
2] מדוע אדמו"ר הזקן אינו כותב מאומה בנושא?
3] באם יש עניין לא לאכול לפני תפילין, האם ראוי להניח גם תפילין של ר"ת קןדם (משום שלר"ת תפילין של רש"י ככלום)?
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) יש איסור לאכול לפני התפלה, וממילא זה כולל גם לפני התפילין. אלא שבסי’ פט ס"ה מתיר אדה"ז לאכול ולשתות לפני התפלה לצורך רפואה או למי שרוצה לכוין בתפלה, ואז יש איסור לאכול לקבוע סעודה (על לחם) לפני הנחת תפילין (כמו לפני כל מצוה), ורק טעימה (מזונות וכיו"ב) מותרת, כמבואר בשוע"ר סי’ רעא ס"ט, ע"ש. 3) תפילין של ר"ת הוא רק מידת חסידות, ואין איסור לאכול לפני הנחתן אפילו סעודה ממש. אם כי יש ענין להסמיך הנחתן לאחרי התפלה מיד מצד הברכה.
|
26/01/2015 |
המשך שאלה על התפילין (מנחם מענדל)
מדוע א"כ אנו לא אוכלים (טועמים) לפני תקיעת שופר או נטילת לולב? האם אנו לא מחמירים גם בטעימה? וא"כ ה"ה לכאורה גם בהנחת תפילין שאין לטעום לפני ההנחה. כמדומני שמוהר"שב נ"ע כתב (וכן מוהריי"צ נ"ע) להקפיד לשתות תה ולטעום אחרי הנחת תפילין וק"ש (ולא ברור אם מצד ’עדות שקר’ או מצד טעימה קודם תפילין. וצ"ע. (כעיין גם הרב לוין ב’שיעורי הלכה למעשה סי’ פט)
|
26/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן במצוות שבאות מזמן לזמן אנו מחמירים גם בטעימה, כנראה מצד חביבות המצוה, אבל בתפילין שבכל יום לא ראינו שיקפידו על כך. אכן מה שבדורות הקודמים הניחו תפילין בזמן אמירת ק"ש קטנה, משמע משיחת הרבי הידועה שזה היה בשביל שלא יהיה כמעיד עדות שקר ח"ו, אבל לאחרי הביאור בשיחה ההיא, הפסיקו להקפיד על כך. ועצ"ע בכל זה.
|
26/01/2015 |
• תיקון טעות בציוני שו"ע החדשים (אברך)
בסימן שיט הערה נב כתבו שהט"ז הביא ראיה מפורשת מרש"י עד, ב ד"ה חייב י"א, ולכאורה צ"ל ד"ה שבע.
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן טעות. אם כי גם ברש"י ההוא מזכיר בורר.
|
25/01/2015 |
• האם ראה אדה"ז את הבאר היטב? (ישראל מעל )
בסי’ שיט ס"ג כותב אדה"ז "אך כל שהוא סמוך לסעודה מותר לברור לצורך כל אותה סעודה אף על פי שתימשך איזה זמן". והנה בבאר היטב שנדפסו בשו"ע מהדורת פרידמן נוסף באות ג* בבאר היטב שכתב "ובאותה סעודה נראה לי אפילו נמשכת הסעודה מותר, עיין ט"ז [ס"ק א]".
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז אכן ראה את הבאר היטב, ומביאו הרבה פעמים בקו"א שלו. ואם כן יתכן שזהו מקורו של אדה"ז.
|
25/01/2015 |
• מחלוקת רש"י והרמב"ם בטעם איסור מי מלח (ישראל מעל )
בשו"ע הרב או"ח סי’ שכא ס"ג כתב "וכן אסור לעשות מי מלח מרובים או שאר משקין עם מלח מרובים לתת לתוך הכבשים דהיינו מיני ירקות או שאר דברים שכובשים להתקיים (אפילו יאכל מהם גם לאלתר שאינו טורח בשביל החול לבד מכל מקום) כיון שכובש אותם להתקיים דומה לעיבוד שהמלח מקיימן ויש אומרים שהכובש אסור מפני שהוא כמבשל מדברי סופרים".
והנה, בשו"ע החדשים ציינו לרש"י שם ד"ה כבשין ולכאורה אין הכוונה לרש"י שם כלל, אלא למחלוקת רש"י והרמב"ם בטעם האיסור של מי מלח (ומה שמצוין בשו"ע הישנים לרש"י (אם אדה"ז או המהרי"ל), אין הכוונה להוכיח שכבשין זה ירקות שכובשין להתקיים, אלא להוכיח שטעם האיסור לדעה הא’ הוא משום שהוא דומה למעבד, ולכן הם שמו את הציון למעלה), כאשר מוכח לכל מעיין שזה מכוון לרש"י בד"ה ואלו הן "ואלו הן המותרין נותן שמן לתוך מים בתחלה - קודם שיתן המלח נותן שמן לתוך המלח, בתחלה קודם שיתן המים, דהשמן מעכב שאין המלח מתערב יפה עם המים, ומתיש את כחו מהיות מי מלח עזין, אבל לא יתן מים ומלח תחילה, אפילו נותן שמן לבסוף, דבשעה שנותן מים ומלח יחד הוא נראה כמעבד". ואילו דעה הב’ היא דעת הרמב"ם פכ"ב ה"י "מערב אדם מים ומלח ושמן וטובל בו פתו או נותנו לתוך התבשיל, והוא שיעשה מעט אבל הרבה אסור מפני שנראה כעושה מלאכה ממלאכת התבשיל".
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית ברצוני להעיר שמדור זה הוא מדור שאלות בהלכה או בהבנת דברי רבנו הזקן, ולא מדור לתיקון טעויות של המהדורה החדשה, שאת זה ניתן לעשות בהתכתבות פרטית במייל.
עכ"פ לגופו של ענין, הציון הוא על המילים "שכובשים להתקיים", ואם כן בהכרח שהכוונה לרש"י שצויין שם. וכן מוכח למעיין בתוס’ יו"ט שמצויין שם על אתר, ע"ש. אלא שהנך צודק בכך שהיינו צריכים לציין על המילים "דומה לעיבוד" גם לרש"י שציינת, אף שמקור הלשון הוא בטור כפי שכתב התוס’ יו"ט, ואילו לשון רש"י הוא "נראה כמעבד", שזה שונה קצת במשמעות מהלשון "דומה לעיבוד".
|
25/01/2015 |
• קניית עליות בשבת (מאור בטאשוילי)
אני זוכר שיעור מאת הרב בחודשי הקיץ,
שבו הרב הסביר שאם מתמקחים על קניית פסוקים בשבת אזי, גם אם לא הצלחתי לקנות את הפסוקים, כיוון שאמרתי סכום (למרות ששוב, לבסוף לא זכיתי) חייבים להביא סכום זה לביהכ״נ צדקה.
לצורך העניין, השבת (בא) רציתי לקנות מפטיר , והגעתי לסכום של עד 1000 ש״ח ולא זכיתי בפסוק זה לצורך העניין,
לבסוף קניתי פסוק ׳רגיל׳ באחד החדרים בסכום של 200 ש״ח ,
מה עליי להביא צדקה ? את ה 1000 ? 200 ? או שמא 1200 יחדיו ?
כמו כן בהנחה שצריך להביא את הגבוה יותר, האם יואיל להגיד לפני הקנייה שאני מציע סכום זה בלי נדר רק אם אזכה ?
|
24/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח אתה מתכוין לעליות, כי פסוקים מוכרים בשמחה תורה. עכ"פ אדה"ז לא כותב שכך יעשו בהכרח, אלא שכן נכון לעשות, ושכן נוהגין "מקצת אנשי מעשה". אך כיום למעשה לא ראיתי שמקפידים בזה, ואם לא חשבת על זה בשעת המיקוח, אינך צריך להביא 1000 ₪, ודי ב200 ₪.
|
25/01/2015 |
• בישול בשבת (מאור בטאשוילי)
שמעתי מאברכים בכולל של הרב, שהרב חולק על רוב רבני חב״ד, ומתיר בשופי ולכתחילה לשים בורקס על הפלטה (כמובן לא על הפלטה ממש גלוי, אלא בתוך צלחת ואת הצלחת על הפלטה).
אין חשש שיצא מהבורקס נוזל שיתבשל (קצת על כל פנים) על הפלטה ?
|
24/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
25/01/2015 |
המשך (אורח)
מהי כן שיטת אדה"ז הברורה בזה. מה מותר ואיך מותר בשבת להניח על הפלטה או על מיחם או על בלעך?
(תבשיל מבושל כמו מרק שרובו מים, דגים עם קצת רוטב שמעונניינים להניח בשבת בבוקר, קוגל תפו"א או אטריות, שניצל ובורקס, מאכל הנקרא קובנה של אחינו התימנים או ג’חנון)
נשמח אם כת"ר יעשה לנו סדר. לספרדים, לאשכנזים ולפי אדה"ז.
|
03/02/2015 |
• סיבת ההיתר בשם מלח בתבשיל שעל האש (מאיר )
כותב אדמוה"ז בנוגע לתבשיל שעל גבי האש ושם מלח עליו שמותר והסיבה לזה מכיוון שהמלח בטל כנגד המאכל.
בהערות וציונים למטה הפנו לשיבולי הלקט שהובא בב"י.
ולפ"ז צריך ביאור, הרי שם לא הובא כלל הטעם שהביא אדמוה"ז אלא א. למה זה לא נקרא דבר שיש לו מתירין ב. וגם למה זה לא עביד לטעמי’ מכיוון שזוז"ג
וכאן ציטטו שזה דברי השבולי הלקט.
וא"ת שאין הכי נמי היה לאדמוה" לפרט זאת.
ואשמח לתשובת המעיינים
|
22/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית יש להעיר שכאן הוא מדור "שאל את הרב", ובהתאם לכך לא מתאים הלשון שכתבת "ואשמח לתשובת המעיינים".
ולגופו של ענין, מקור דברי אדה"ז הוא הרמ"א, והרמ"א מציין שמקור דבריו הוא שבלי הלקט, אז כך שגם מקור דברי אדה"ז הוא שבלי הלקט. ומה שאדה"ז לא האריך בטעם ההיתר כדרכו, אולי יש לומר מפני שאח"כ הביא את דעת האוסרים, ויתכן שרומז בזה שיש להחמיר כהאוסרים, שאם היה פוסק כמתירים היה מאריך בדבריהם כדרכו. ועצ"ע.
|
23/01/2015 |
• סתירה (לכאורה) בדברי אדמוה"ז בסידור (מאיר )
כותב אדמוה"ז בהלכתא רבתא לשבתא שאין בישול אחר בישול ביבש והגדרה לדבר יבש כתב שהוא נשאר יבש גם לאחר בישולו ( אני כותב התוכן לא המילים) לפ"ז שמבשל עופות צלוים שהם יבשים צריך להזהר מהמוהל היוצא מהם כיוון שזה נקרא דבר לח ולא דבר יבש וא"כ צריך להכין למה בדבריו בנוגע למלח כתב בנוגע למלח שלנו שהוא מבושל כבר יהי’ מותר להשים בכ"ר, אבל בכ"ז המחמיר תבוא עליו הברכה כיוון שנמחה, הרי המלח כיוון שנמחה הרי נחשב ללח וא"כ צריך להתחייב על בישולו כמו שפסק בנוגע לסוכר שיש בעיה של מבשל
|
22/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הוא לא מתיר להשים מלח בכלי ראשון (אפילו שהעבירו אותו מעל האש), ומה שכתב "המחמיר תבוא עליו ברכה" מדבר בכלי שני.
|
22/01/2015 |
• לא הזכיר יעלה ויבוא (אברך כולל)
ב"ה
לכבוד הרה"ח אברהם אלאשווילי,
שלום וברכה,
השתתפתי ביום חמישי שעבר במבחן על הלכות תפילה, והיום ישבנו ביחד עם אברכי הכולל אחרי שראינו את התשובות הנכונות שהתפרסמו, ומצאנו כמה וכמה שאלות שלא הגענו לאותה מסכנה כמו של הרב.
רצוננו לשאול את כל התמיהות שלנו, ונתחיל כאן בשאלה 27 בנוגע ליעלה ויבוא שהרב כתב ששהתשובה הנכונה היא "יתפלל ערבית שתים מצד הספק, אך אם מוצאי ר"ח חל בליל שבת לא יתפלל".
וטרחנו לשאת ולתת בסימן קח סעיף יז והסעיפים הסמוכים ולדעתנו ה"ה ג"כ בליל שבת שיתפלל שנית.
יאות הרב להורות לנו דרכיו.
בשו"ט
|
19/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הייתם מעיינים בסי’ קז סוס"א הייתם רואים שאי אפשר להתפלל תפלת נדבה בשבת, והמתפלל על הספק הרי הוא מתפלל תפלת נדבה, אלא שבגלל הספק אינו צריך להוסיף בה דבר.
|
19/01/2015 |
באותו ענין (אברכי כולל)
תודה על התשובה.
באותו ענין, נשמח אם הרב יבאר לנו מה ההגיון של הסברא הראשונה בסעיף יז, ובפרט שלכאורה סותר למש״כ בסעיף ב שאין אומרים בטל קרבנו ושיש לו שכר תפילה.
ועוד מה פירוש לשון אדמו״ר הזקן ״הדבר מוכרע״ בסעיפים יז-יח.
|
20/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
"מוכרע" כאן פירושו שקול, כלומר שאין הכרע.
אדה"ז עצמו מבאר את הטעם של הסברא הראשונה. ואין לזה קשר עם המבואר בס"ב, כיון ששם מדובר במי שלא התפלל כלל וצריך להשלים, אבל כאן הוא התפלל רק שלא הזכיר יעלה ויבוא, והשאלה היא האם זה נחשב שלא התפלל (כך סוברת הדעה השניה), או שנקרא שהוא התפלל רק שצריך לחזור להתפלל בשביל לתקן את אי הזכרת היעלה ויבוא, והדעה הראשונה סוברת שזהו רק בשביל לתקן, וכשאי אפשר לתקן אין טעם לחזור ולהתפלל.
|
20/01/2015 |
• ברכת ציצית (מוישי)
מי שישן עם ציצית בלילה (ואח"כ הולך במשך היום עם ציצית זו) האם יכול לברך עליה ביום או שמכיוון שלא הוריד אותה אינו מברך?
|
17/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אינו יכול לברך עליה. אך יש אומרים שאם הוריד אותה לצורך טבילה במקוה או בשביל מקלחת - יכול לברך עליה אח"כ כשלובשה. וכן נהג האריז"ל.
|
17/01/2015 |
• משנה ממטבע שטבעו חכמים (יחיאל)
בשאלות לחזרה שאלה מה כתוב שהתשובה הנכונה היא א’ דהיינו כששינה חתימת הברכה או תחילתה, וסי’ קיד ס"ח במוסגר כתב רבינו הזקן מפורש שאם שינה קודם החתימה אך אמר מעניין הברכה אינו משנה מטבע שטבעו חכמים, ומכאן שאם אשינה קודם החתימה ואמר נוסח שאינו מעניין החתימה שינה מטבע של חכמים, וא"כ התשובה הנכונה בשאלות לחזרה הוא ב.
|
15/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
17/01/2015 |
• הזכרת גשם (ישראל בער)
בסימן קיד ס״ב: ״אבל היחיד שמתפלל בינו לבין עצמו רשאי להזכיר הטל במקום גשם״. הכוונה גם לפני ההכרזה בבית הכנסת? ואם כן - הרי לפנ״ז אומר שלא מזכירים לפני ״הכרזה״?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רק על גשם נאמר שהיחיד לא יזכיר לפני הצבור, אבל להזכיר הטל, היחיד יכול להזכיר גם לפני הצבור.
|
13/01/2015 |
• בשו"ע סי צה "יתן עיניו למטה בארץ" (יוסי)
מה הכוונה בדברי רבינו הזקן בשו"ע שלו "ויתן עיניו למטה כנגדו".
מה כוונה למטה כנגדו?
(ההסתכלות לארץ היא כנגד ירושלים בגלל שזה ככדור ? ולכן ירושלים "עמוק" מהמקום בו אנו מתפללים).
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ז ה לא קשור לכיוון, אלא לכוונה, שלא יסתכל בעיניו לשום מקום, אלא יהיו עיניו מושפלות לארץ (אם אין לו סידור).
|
13/01/2015 |
ללא כותרת (אורח)
פשטות דבריו שזה כן קשר לכיוון , שהרי אומר "יתן עניו למטה כנגדו" כנגד בית המקדש ש"אנו מתפללים נגדו". וכך גם משצע מדברי הלבוש שהם מקור דברי רבינו.
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש כאן שני ענינים: א) "יתן עיניו למטה לארץ", היינו שלא יסתכל לצדדים בעיניו אנה ואנה (כך מפרש המטה משה בהל’ תפלה סי’ קיז). ב) "יתן עיניו למטה כנגדו", כנגד בית המקדש, שהעיניים יהיו כיבכול כנגד בית המקדש שהוא למטה ולא בשמים, אבל העיקר הוא שבמחשבתו יהיה שם, כמו שמבאר בהמשך.
|
14/01/2015 |
• שיעורי חת"ת (ברוך)
האם אפשר ללמוד השיעור של מחר בלילה שלפניו?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
את התניא כן, את החומש רק אחר חצות לילה, והתהלים רק אחר תפלת שחרית.
|
13/01/2015 |
שאלה (ברוך)
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
13/01/2015 |
• דף שורות בשבת (יוסף)
דפים עם חידושי תורה ומהצד השני יש שורות ריקות (לכתיבת הערות), האם מותר לפזר בבתי כנסת בשבת (כדי שיענו לאחר השבת)?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, ואין זה כמכין משבת לחול, כיון שגם בשבת ילמדו מדברי התורה שבדף.
|
13/01/2015 |
• קריאת התורה (יוסי)
מה הדין במקרה שהלוי היחיד במניין הוא בחיוב .. האם מותר לעלות את הכהן גם ללוי (והלוי יעלה במפטיר)?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא. אבל ניתן לבקש מידי פעם (כגון פעם בחודש) מהכהן שיוותר ויצא החוצה ויעלה ישראל במקום כהן, וכך יוכל הלוי לעלות למפטיר.
|
13/01/2015 |
• זכויות יוצרים (מאור בטאשוילי)
דיסק שחולק בחינם לרוכשי עיתון מסויים (כפ"ח או בית משיח) ,
האם יש עליו דין זכויות יוצרים או כיוון שהופץ בחינם דרך העיתון מותר לצרוב אותו ולתת לאחרים גם להינות ממנו ?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט יש עליו זכויות יוצרים. הא למה הדבר דומה לספר שחילקתי באירוע כמתנה, האם בגלל זה יהיה מותר למקבל המתנה להדפיס אותו?
|
13/01/2015 |
• הזיד ולא הזכיר גשמים (מנחם מאיר)
בסי’ קיד ס"ט בדיני טעות בהזכרת גשמים כותב שבמזיד חוזר לאש התפילה האם חולק כאן על הדיעה שסי’ ק"ד ס"ב שבמזיד אם הוא באמצע הברכה יכול לחזור מיד לתחילת הברכה ואי"צ לחזור לראש ?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה בטח מתכוין לסי’ קד סוף ס"ד לדעת ה"ויש אומרים". אכן האמור בסי’ קיד ס"ט הוא כדעה הראשונה המובא בסתם בסי’ קד ס"ד, ולא כדעה המובאת שם בחצע"ג. אך מה שקשה הוא המשך דבריו בסי’ קד ס"ד בסופו: "וכן אם הזיד ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים", ראה בתהלה לדוד שם סק"ו שנשאר בזה בצע"ג. ויש להאריך בזה ואכ"מ.
|
13/01/2015 |
• דיני תפילת הדרך (מנחם מאיר)
בסי’ קי’ ס"ו לדברי הכל כשהוא בדרך יכול לאמרה בתוך העיר שלן בה, ולקמן ס"ח וי"א שלא תיקנו אלא בתחילת הדרך ובהמשך דבריו ובלבד שלא הגיע לתוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה, האם הדעה הזו אינה סוברת כדלעיל ס"ו ?
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין סתירה. בס"ו מדבר כשלא הספיק לומר עד שהגיע לעיר שהיא תחנת ביניים, שאז יש לו לומר (למחרת בבקר) עבור הנסיעה הבאה. ואילו בס"ח מדבר על תפלת הדרך בשביל הנסיעה אל העיר שרוצה ללון בה (אפילו אם היא תחנת ביניים), שאל הנסיעה הזאת אם לא אמר עד שהגיע אליה עד תוך פרסה הוא כבר לא אומר, אבל אח"כ כשיגיע לעיר שלן בה, ולמחרת בבוקר רוצה לנסוע לעיר אחרת, יאמר מיד בתחילת יציאתו תפלת הדרך עם ברכה, כיון שלא אמר עדיין עם ברכה, אבל אם כבר אמר לפני שהגיע אל העיר כשיעור שנזכר יאמר אותה בלי ברכה.
|
13/01/2015 |
• דיני תפילת תשלומין (מנחם מאיר)
בסי’ קח סעי’ א’ מכריע שיש לחזור ולהתפלל אם בדעתו שהתפילה הראשונה לתשלומין ולא גילה דעתו בפירוש, ולחוש לדעת האומרים שאי"צ יחדש דבר בתפילתו שיהא בתורת נדבה, ולמה לא יהיה כספק התפלל שבסי’ קז סעי’ א’ שחוזר ומתפלל על הספק אין לך חידוש גדול מזה.
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי הדעה השניה אינה החלטית אלא כלשונו "מפקפקים לומר", כלומר שהיא עצמה בספק, ויש כאן ספק מול ודאי, ולכן פסק שיוסיף בה דבר.
|
12/01/2015 |
• (מנחם מאיר)
בסי’ צט ס"ב יין שבתוך הסעודה אינו משכר, האם המילה משכר היא דווקא וכוונתו שאינו משכר אבל דין שתוי יש לו,
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות הוא בדוקא, ויש לו דין שתוי.
|
12/01/2015 |
ללא כותרת (מנחם מאיר)
גם בהמשך בס"ד שאם מתפללים מתוך הסידור שאין חוששין לשכרות מעט, ובע"פ אין לחוש כשהוא שתוי.
האם גם כאן יש הבדל בין שכרות מעט לבין שתוי ?
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא נראה לי שיש הבדל בין שתוי לשכרות מעט.
|
12/01/2015 |
• ברכת כהנים (יוסי)
מה המקור ההלכתי לבני ארץ ישראל שנושאים כפיים רק בשלוש רגלים מטעם מה שנהגו אצל הרבי?
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
מנהג רוב חסידי חב"ד באה"ק שנושאים בשבתות וחגים, והטעם שלא נושאים כפים בכל יום, בגלל שהם באו מחו"ל, ובחו"ל לא נהגו לישא כפים בכל יום, ומנהג זה של חו"ל נשאר גם בארץ, כמו שאר המנהגים שלא שינו בגלל מנהג ארץ ישראל שנקבע על פי הבית יוסף.
|
12/01/2015 |
המשך (יוסי)
האם בחור רגיל יש לו על מה לסמוך כשעושה רק ביו"ט?
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/01/2015 |
המשך (יוסי)
|
13/01/2015 |
• יכון לבו לאביו שבשמים (צבי)
בסי’ צד ס"ג, "ויש מי שהיה מתפלל לאיזה רוח שהיה מזדמן לו, מפני שסובר שהשכינה בכל מקום, ויש לסמוך על דבריהם בדיעבד שכבר התחיל להתפלל לאיזה רוח שאין צריך להפסיק בתפלתו לעקור רגליו ולעמוד כנגד ארץ ישראל". ובס"ד, "סומא ומי שאינו יכול לכון הרוחות להתפלל כנגד ארץ ישראל - יכון לבו לאביו שבשמים". ולכאורה מדוע הסומא או מי שאינו יכול לכוין, לא יכול לסמוך על הדעה שאפשר להתפלל לכל רוח? ומדוע מי שהתפלל לאיזה רוח, לא יצטרך "לכון לבו לאביו שבשמים"?
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה אין סומכים על הדעה הזאת, ולכן סומא יתפלל לכתחילה לאביו שבשמים. ורק מי שנעמד להתפלל לצד מסוים בגלל שחשב ששם זה מקום השכינה, אזי יכול לסמוך על הדעה ששכינה בכל מקום.
|
12/01/2015 |
• (משה גרינבוים)
בסימן צא ס״א, מבאר דיני הצריך לנקביו ומחלק בגדולים בין יכול להעמיד עצמו לבין שאינו יכול, וכותה על קטנים בכללות שאינו צריך לחזור, אך לא מבאר לכתחילה אם יכול להתפלל?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח כוונתך לסי’ צב ס"א. הרי כותב שם מפור "היה צריך לנקביו אל יתפלל עד שישפנה", "נקביו" כולל גם קטנים וגם גדולים, ואח"כ מחלק מה הדין בדיעבד.
|
11/01/2015 |
ללא כותרת (משה גרינבוים)
אפילו אם יכול להעמיד עצמו אינו יכול לכתחלה? (הרי יש דעה שאפילו בגדולים יכול להתפלל לכתחלה אם יכול להעמיד עצמו, ואדמור הזקן פוסק שכן הוא אם יעבור זמן תפלה).
|
12/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן, רק אם עובר זמן תפלה יכול להתפלל לכתחילה, אבל אם לא עובר הזמן, אסור לו להתפלל לפני שיתפנה.
|
12/01/2015 |
• תפלה אחורי רבו (יהושע)
בסימן צ סעיף כג, מסיים רבנו "ואם הוא תלמיד חבר - מותר". ולא הבנתי ביחס למה הדברים אמורים? כי לפני זה כותב שני דברים (שאסור להתפלל בצד ואחורי, ושגם בביהכ"נ לדעה שמתירה בכל אופן יתרחק ג’ פסיעות)?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאינו צריך להרחיק מאחורי רבו כדי שיוכל לפסוע ג’ פסיעות מבלי שימתין עליו.
|
11/01/2015 |
ללא כותרת (יחיאל)
אבל ממשיך שם ״אבל לפני רבו אסור אפילו בתלמיד חבר״. ומכאן משמע לכאורה שזה הולך על מש״כ לפני (שאסור לעמוד לפני ואחרי ובצד רבו)?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי כותב בהמשך להלכה שלפניו "ואם תלמיד חבר מותר", ואח"כ הוא מוסיף שלפני רבו גם לו אסור.
|
11/01/2015 |
• מי שתורתו אומנתו - האם יתפלל (לייבל)
בסי׳ צ סי״ז נפסק שמי שתורתו אומנתו יתפלל (בעשרה בביתו, או לכה״פ יחידי), אבל בסי׳ קו ס״ד נפסק שלא צריך בכלל להתפלל!
איך מיישבים סתירה זו?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש שני סוגים של תורתו אומנותו, בסי’ קו מדבר על תורתו אומנותו בדרגה של רשב"י שאינו מפסיק אף פעם לשום דבר אחר חוץ מתורה, ובסי’ צ מדבר על תורתו אומנותו בדרגה נמוכה יותר שמפסיק לצרכיו, כמו שכתב שם בסוגריים.
|
11/01/2015 |
• נתינת שלום לפני שחרית (יחיאל)
ראיתי שהרב כתב שלפי הדעה השניה שאוסרת לכרוע אפילו מצאו בשוק - הרי שאסור גם לתת שלום.
אבל מדוע אדמור הזקן לא כותב כך? אלא רק שאסור לכרוע על ברכיו. וגם ההיגיון אומר שכריעה יותר חמורה מנתינת שלום (כפי שכותב לפני זה שאסור לכרוע אפילו בלא נתינת שלום!
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן נראה שהצדק עמך, ולפי הדעה השניה כריעה יותר חמורה מאמירת שלום.
|
11/01/2015 |
• תפלה בדרך (ירחמיאל)
בסימן פט סעיף ט, כותב שבשעת הדחק קודם שהאיר היום עד שיכיר, יתפלל בביתו לפני נץ החמה, ויקרא ק״ש בדרך.
ומסיים ״ועכשיו אין רוב העולם נזהרים בזה״.
מה הכוונה ״בזה״? מתפללים גם י״ח בדרך? או גם ק״ש בבית לפני שיאיר עד שיכיר?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא מקפידים להתפלל בעלות השחר בבית, אלא מתפללים בדרך בשביל לסמוך גאולה לתפלה.
|
11/01/2015 |
• קידוש בין שש לשבע (מנדי)
האם מותר לעשות קידוש על יין לבן בשעה האסורה?
|
10/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
11/01/2015 |
ללא כותרת (שמעון)
אבל יש מכתב של הרבי שמסביר שלדעת אדמו״ר הזקן אם הוא מקדש מיד שמגיע לביתו - צריך גם בשעה שביעית?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן. לא צריך, אלא יכול. כי שומר מצוה לא ידע דבר רע.
|
11/01/2015 |
ללא כותרת (שמעון)
למה זה לא מקובל בחב״ד בפועל?
|
11/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
משום: א) כנראה רוב האנשים לא מקפידים להגיע מיד הביתה ולעשות קידוש, וגם כשמגיעים הביתה לוקח קצת זמן עד שעושים קידוש. ב) ההיתר הזה נסמך על שומר מצוה לא ידע רע.
|
11/01/2015 |
• שאלות בהלכות תפלה (לוי שייקביץ, מילנו איטלי’)
שלום כב’ הרב
יש לי 3 שאלות. אודה מאוד לכב’ אם יוכל לענות לי
בסימן קיד סוף סעיף ב’ כתוב: "ומה שאין הש"ץ פוסק בתפלת השחר הוא משום אותם שלא היו בבית הכנסת בערבית וכשישמעו שהש"ץ אינו מזכיר בשחרית יסברו שמפסיקין מלהזכיר בתפלת ערבית שהיום הולך אחר הלילה בכל מקום ולשנה הבאה לא יזכירו בערבית ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר". לכ’ אותו החשש קיים גם לגבי אלה שכן היו בבית הכנסת בערבית, שהרי לא היתה חזרת הש"ץ?
בסעיף ז’: "ואפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש א"צ לחזור לראש אלא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה ושוב אומר אתה קדוש שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה לא נקרא סיום ברכה זו לגמרי לענין דברים שמחזירין אותו" - האם זה דווקא בתוך כדי דיבור, כבסעיף ח’?
בסימן פט סעיף א’ מובא שלגבי קרבנות המתינו עד "שהאיר כל פני המזרח"- האם זה הזמן המקביל ל"נץ"? ואם לא, מי שאינו יכול לחכות ולהתפלל בנץ, האם יש ענין שיחכה לזמן הנ"ל? לכ’ כך הוא מקביל לקרבנות (משא"כ נץ שהוא רק מטעם "ייראוך עם שמש")
|
08/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) מסתמא אומרים להם שממשיכים להזכיר גשמים בלחש, כי כל הבעיה היא לומר שמפסיקים. 2) זהו דין רק בהא"ל הקדוש שצריך לתקן את החתימה של הברכה, משא"כ משיב הרוח, הוא אינו מתקן את חתימת הברכה, ולכן אינו צריך להיות כדי דבור. 3) לא, זהו זמן מועט אחרי עלות השחר. יש ענין יותר מזה, שיחכה לשיעור שכיר את חברו, כדי שיוכל לומר ק"ש וברכותיה ולסמוך גאולה לתפלה, כמו שאומר בהמשך הסימן.
|
08/01/2015 |
• לשחות (יששכר)
|
06/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
השתחויה קלה. מכופף ראשו וגופו.
|
06/01/2015 |
• לענין קולו של המתפלל (חי)
הרב השיב לשואל שעלי הכהן לא היה ב4 אמות של חנה שהתפללה.
אמנם בהגהות החתם סופר סימן קב כתב שחנה עמדה להתפלל בתוך ה4 אממות של עלי מפני סגולה נפלאה להתפלל בצידו של צדיק
|
06/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה ברכות לא, ב ובתוס’ שם: "עמכה - עמך משמע בתוך ארבע אמות, משום דכתיב עמכה מלא בה"א, כלומר שלא היה יושב בתוך ארבע אמות שלה, כי אם בחמישית".
|
06/01/2015 |
• בשר טרף (יוסי)
שלום רב! רציתי לשאול האם מותר להיכנס לחנות שמוכרים שם בשר דבר-אחר (או לחנות של נשים) בכלל ובפרט לדבר מצווה כגון הדלקת חנוכיה וכו’?
|
05/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין להכנס למקומות שמוכרים אוכל לא כשר אפילו בשביל לעשות מצוה. כמו כן אין לגבר להכנס לחנות נשים.
|
05/01/2015 |
• קידוש לבנה (חיים)
מי שלא עשה קידוש לבנה וביום האחרון קם לפני הנץ (אחרי העלות) האם זה עוד נקרא לילה לגבי קידוש החודש ?
|
05/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נחלקו בזה הפוסקים, ולצערנו לא הגיע לידינו הלכות ברכת הלבנה בשו"ע הרב, על כן אין בידי להכריע.
|
05/01/2015 |
הנאה (מנדל)
האין הלכה שצריך שיאותו לאורו ?
|
05/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה שו"ע סי’ תכו ס"א, מצד אחד כתוב שצריך להנות מאורו ומאידך כתוב לילה, וכאן הסתירה מסיפא לרישא, ועל כך נחלקו הפוסקים. תעיין בשו"ת יביע אומר שמביא את השיטות בזה, והוא עצמו מתיר לברך.
|
05/01/2015 |
• עד כמה יש להשמיע קולו בתפילת עמידה (אלעד)
כותב אדה"ז שמותר להשמיע קול בתפילה עד לאופן שאחר חוץ מד’ אמותיו לא ישמע (משמע שתוך ד’ אמות מותר להשמיע קולו) ולאחר מכן באותה הלכה כותב וחכמים תקנו להתפלל בלחש לגמרי וישמיע לאזניו בלבד - משמע אפילו לא למי שנמצא בתוך ד’ אמותיו . כיצד מתיישבת סתירה זו ?
|
01/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מהפסוק "רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע", למדים שאין להשמיע הקול מחוץ לד’ אמות, שכן עלי הכהן לא ישב בתוך ד’ אמות שלה. ובאו חכמים ותקנו שגם אלו העומדים בתוך ד’ אמות לא ישמעו אלא "לאזניו בלבד", כדיוק לשון אדה"ז, וזה בגלל הטעם שכותב שם.
|
01/01/2015 |
• שאלות כלליות (מאור בטאשוילי)
מס׳ שאלות כלליות :
1 ) ברמב״ם היומי (ללומדי פרק 1) של היום קרי בהלכות יסודי התורה פרק ה׳ , הלכה ב׳ כותב הרמב״ם שעל גילוי עריות יהרג ואל יעבור. האם מדובר רק בגילוי עריות של ערווה קרובה לאדם או אפילו בחור עם סתם נערה בתולה זה בכלל גילוי אריות של יהרג ועל יעבור ?
2) אם חיממתי מאכל פרווה במיקרוגל (והחתי את זה בתוך קופסה סגורה בתוך המקירוגל) שמשמש אך ורק לבישול מאכלים בשריים (שתמיד מונחים בתוך קופסא סגורה בתוך המיקרוגל) אך כעת לא חיממו בו בשר למעלה מ 24 שעות , האם מותר לי לאכול עם התבשיל פרווה גם חלבי או שרק לאחר שאני מסיים את התבשיל פרווה ?
3) תנור שבישלו בו בשר, האם בכדי לבשל בו חלבי בתוך 24 שעות (פיצה לצורך העניין) מספיק להשאיר את התנור מחומם על עוצמה מרבית כחצי שעה כאשר שמתי חומר ניקוי בדפנות ?
|
31/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) ראה שם הלכה ט’ "ואפילו היתה פנויה". ויש לעיין במפרשי הרמב"ם, ואין הזמ"ג. 2) אפשר לאכול ביחד. 3) כך מורים חלק מהפוסקים, אך יש מחמירים לפי דעת אדה"ז.
|
01/01/2015 |
מאור בנוגע ל 3 (מאור בטאשוילי)
|
01/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שלא עוזר ליבון, כך סובר הרב לנדא. אלא צריך שני תאים נפרדים.
|
01/01/2015 |
• ההולך בדרך עד כמה ילך למניין (משה קייזן)
אדמור הזקן פוסק שההולך בדרך צריך ללכת לפניו ד מילין ועד בכלל, ולאחריו מיל ולא עד בכלל.
מה הפירוש שעד מיל לא כולל מיל? אז כמה צריך ללכת?
|
24/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הכוונה שצריך ללכת פחות ממיל, אבל לא מיל. כלומר, אם מיל זה 2000 אמה, צריך ללכת פחות מאלפיים אמה ולא 2000 אמה.
|
24/12/2014 |
• הגעלת כלים חדשים (משה )
מה דעת אדמוה"ז בהגעלת כלים חדשים?
|
23/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אינו מתייחס לכך, זו בעיה שנתעוררה בימינו.
|
23/12/2014 |
• טבילה במקוה (אנה)
האם מותר לטבול במקוה אם יש חשש לאבעבועות רוח?
|
23/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה שאלה שצריכים להפנות לרופא/ה, האם יש חשש הדבקות בטבילה במקוה מאבעבועות רוח. ובאם יש חשש, אזי יש לדחות את הטבילה עד שהמחלה תעבור.
|
23/12/2014 |
• ביאורי מילים (חיים לייב גולדין)
בסימן צא סעיף ה: ״לא יעמוד אדם בתפלה באפונדתו ולא ברגלים מגולים אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים אבל אם דרכם לעמוד יחפים בפני הגדולים כמו בארץ הערב מותר להתפלל יחף.
ובמדינות אלו אין להתפלל בבתי שוקיים של פשתן אם לא ילבש עליהם אנפלאות (שקורין זאקי"ן) שגנאי הוא לעמוד בפני הגדולים בבתי שוקיים של פשתן בלבד ומכל שכן כשנועלין סנדל (שקורין פאנטאפי"ל) שהעקב מגולה (אבל באנפלאות מותר להתפלל אף בלא בתי שוקיים מאחר שיש לו אזור להפסיק בין לבו לערוה או שבגדיו מונחים ממש על בטנו כמ"ש בסעיף ב’)״.
מה זה אפונדתו? בתי רגלים? בתי שוקיים של פשתן?
|
21/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אפונדתו - לפי רש"י זו חגורה חלולה ששמים בתוכה מעות. ולפי הרמב"ם זו גופיה. ולפי ההקשר נראה יותר שהכוונה בשוע"ר לגופיה. בתי רגליים - נעליים. בתי שוקיים של פשתן - מכנסיים מפשתן. אנפלאות - גרביים.
|
21/12/2014 |
• הזזת החנוכייה בשבת חנוכה (מנחם מענדל)
באילו אופנים מותר להזיז את החנוכייה (כמובן ופשוט שאחרי שהנרות נכבו) בשבת חנוכה, אם כדי לסגור את הדלת שבו מדליקים או סתם שלא ישבר בבית עם ילדים קטנים.
|
19/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
את החנוכיה אי אפשר להזיז, אבל אפשר להזיז את הכסא או השלחן שעליו מונחת החנוכיה בשני אופנים: א) ע"י הרגל או חלק אחר בגוף שאינו יד. ב) אם מניחים בערב שבת לפני השקיעה סידור או חלה על הכסא, והם מונחים שם לפחות עד צאת הכוכבים, אזי ניתן להזיז הכסא אחר כך אפילו בידים.
|
19/12/2014 |
• כיוון סידור מיטה (אורח)
האם יש התייחסות בשו"ע הרב או אצל אחד הרב’יים לגבי סידור מיטה בין מזרח למערב או צפון דרום?
|
18/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע הרב במהדורה קמא שלו סי’ ג’ סעי’ ט-י הביא בזה שתי דעות, ע"פ ההלכה בין צפון לדרום, וע"פ הזוהר בין מזרח למערב, והוא מסיים שניתן לסמוך בזה על ספר הזוהר. אך במהדורה בתרא של השו"ע שלו וכן בפסקי הסידור השמיט כלל את דין סידור המיטות, ומזה משמע לכאורה שאין הקפדה באיזה צד יסדר המיטה. מרבותינו נשיאנו לא ידוע לי בזה הוראה מסויימת.
|
18/12/2014 |
• אבלות (מאור בטאשוילי)
שאלה ששלח לי בחור גרוזיני שלא שומר מצוות לעת עתה דרך המייל :
״מאור מה נישמע.. אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות..אני הצעתי נישואים ..ואנחנו רוצים להתחתן אחרי שאמא שלי יוצאת משנת האבל,
השאלה היא מתי יוצא שנת האבל,
יש כאלה אמרו אחרי 11 חודש מאז שהיא נפטרה״.
|
18/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
18/12/2014 |
• דהיינו אחר יציאתה (שלום)
בספ״ט ס״א כתוב: ״תפלת השחר זמנה מתחיל מעה״ש אלא שלכתחילה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה״.
מה בא לומר במילים ״דהיינו אחר יציאתה״?
|
17/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
צריך לומר שכוונתו שאין הכוונה סמוך וקודם לנץ אלא אחר הנץ, שזהו אחרי התחלת יציאת השמש, וראה גם שוע"ר סי’ נח ס"ד. ונקט תחילה בלשון "עם נץ החמה", בגלל לשון הכתוב "יראוך עם שמש".
|
17/12/2014 |
• קניית חנוכיה מכסף מכספי מעשר (אלחנן שפר)
האם ניתן לקנות חנוכייה מכסף מכספי מעשר?
|
16/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
16/12/2014 |
• זמן תפילה (מאור בטאשוילי)
מה ההיתר ההלכתי שלנו בלימוד חסידות לפני התפילה כאשר אנחנו יודעים שהזמן שנתחיל להתפלל הוא יהיה אחרי זמן תפילה ?
מה המקור ההלכתי לכך שאנחנו דוחים את זמן התפילה ועוברים עליו (במיוחד בשבתות בבוקר).
דוגמא - לומדים מ 08:00-10:00 ומתחילים להתפלל ב 10:00 בבוקר.
האם במצב שאני יודע מראש שאני יתפלל אחרי זמן תפילה (ונניח שקריאת שמע אמרתי בזמן) , אני צריך לקרוא ברכות ק״ש ללא חתימה במלכות אלא בנוסח ״ברוך יוצר המאורות״ ?
|
15/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ההיתר היחיד הוא אם לומדים חסידות כהכנה לתפלה, שבמקרה של הכנה לתפלה ההלכה מתירה לעבור גם זמן תפלה של שעה רביעית. אך לא אחרי חצות.
עד חצות ניתן לומר ברכות ק"ש כרגיל. כך פוסק הצ"צ.
|
16/12/2014 |
שחרית אחרי חצות (משה פרנקל)
האם יש מקור לכך שמי שלא התפלל עד חצות - יתפלל אח״כ תפלת שחרית מלאה, ואח״כ יתפלל מנחה.
ובתשנ״ב הרבי עמד ונתן לברך על הלוחב ואתרוג עד שלוש בצהריים, שאז הציבור נעמד להתפלל שחרית במניין כרגיל.
|
16/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין לזה מקור הלכתי ברור, ורק מי שהתחיל להתפלל לפני חצות ונמשכה תפלתו מפני אריכות ההתבוננות בה כמו שנהגו חסידים הקודמים, יש היתר לכך מרבותינו נשיאנו. וניתן לעגן את זה גם בהלכה.
אין להביא הוכחה מהנהגת הרבי, כיון שהרבי התפלל מנחה גם בלילה. והטעם מבואר בספרים, שהצדיקים הגדולים הם מעל הזמן (לענין תפלה), והם גם יכולים לעלות עמהם את כל הצבור.
|
16/12/2014 |
• ביזוי בית הכנסת (משה ליפשיץ)
בהלכות תפלה סימן צ ס״ט: ״וכן אם יש בית הכנסת אחר בעיר או שלבית הכנסת זה יש פתח אחר מותר שאין כאן ביזוי שהרואה יאמר שיכנס לבית הכנסת אחר או לבית הכנסת זה בפתח אחר אף אם קצת לא יאמרו כך אין בכך כלום שאין טעם האיסור משום חשד אלא משום ביזוי בית הכנסת וכיון שאינו ניכר ונראה לכל רואהו עובר כאן שאינו רוצה ליכנס כלל לבית הכנסת אין כאן ביזוי לבית הכנסת בפניהם כי שמא יכנס לבית
הכנסת אחר או בפתח אחר״.
ולא הצלחתי להבין מדוע אם אין מדובר ב״חשד״ אלא ב״ביזוי בית הכנסת״ - לא מפריע לי שיש מעט שיחשדוהו שלא יכנס? הרי סו״ס אצל המעט שיחשדוהו יהיה ביזוי בית הכנסת.
|
15/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה. אבל יש הבדל בין חשד לביזוי, החשד הוא באדם עצמו, ואסור לאדם לעשות מעשה שאפילו רק מעט אנשים יחשדו בו. ואילו ביזוי בית הכנסת נמדד לפי איך שרוב האנשים רואים זאת, כי בית הכנסת הוא מקום התכנסות של צבור, ולכן ענין הביזוי בו נמדד לפי ראות רוב בני האדם. אגב הסעיף הזה מלא בדיוקי לשונות נפלאים של אדה"ז. ואכ"מ.
|
15/12/2014 |
• טרחה להתפלל בציבור (יוסי)
רבנו הזקן כותב בסימן צ סעיף יז, שבדרך צריך ללכת מלפניו עד ד׳ מיל בכדי להתפלל בציבור, ולאחריו עד מיל (וכן בעיר).
מה הדין בימינו כשיש רכבים ותחבורה ציבורית? האם הדבר נבדק ע״פ מרחק ההליכה, או גם לפי התחבורה?
|
15/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא מדובר בשיעור מיל (שאז היו צריכים ללכת או לנסוע 18 או 24 דקות) אלא במרחק הבית הכנסת מביתו. וגם משמע שהכוונה למרחק הליכה ולא למרחק אוירי.
|
15/12/2014 |
• המתפלל אחורי בית הכנסת (בערל)
בסימן צ ס״ז כותב אדה״ז וז״ל: ״ולדברי הכל אם עומד מבחוץ לצד צפון או דרום ואחוריו לבית הכנסת נקרא ג"כ רשע מפני שאינו מתפלל לרוח שהצבור מתפללין וגם אחוריו לבית הכנסת ואם הופך פניו לבית הכנסת לדברי הכל אינו נקרא רשע אע"פ שאינו מתפלל לרוח מזרח כמו שהצבור מתפללין אין לחוש כיון שאינו מתפלל למערב היפך ממה שמתפללין הצבור וגם פניו הוא לבית הכנסת (אבל יותר טוב שיתפלל למזרח כמו הצבור ואע"פ שאין פניו לבית הכנסת אין בכך כלום כיון שאין אחוריו לבית הכנסת)״.
ולכאורה מדוע לא מביא את האפשרות שעומד אחורי כותל מזרחי, ופניו כלפי צפון או דרום? שאז אין ׳אחוריו׳ לא לביהכ״נ ולא למזרח!
|
15/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי במקרה כזה אין זה ודאי שאינו נקרא רשע לפי הדעה השניה, כיון שאין פניו לכותל המזרח.
|
15/12/2014 |
ללא כותרת (בערל)
לא הבנתי - הרי הוא כותב בפירוש שאם זה לא ״היפך״ כותל מזרחי, או רוח מזרחית - אין זה נוגד אף אחת מהשיטות!
|
16/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי הוא מוסיף "וגם פניו לבית הכנסת", ובמקרה שהבאת אין פניו לבית הכנסת.
|
16/12/2014 |
ללא כותרת (בערל)
אפרט יותר את השאלה:
אדה״ז מביא שני אפשרויות המותרות לדברי הכל:
(א) מתפלל ליד כותל צפון או דרום ופניו כלפי בית הכנסת (ולא לרוח מזרחית). לכאורה זה מתאים לדעה לפיה הבעיה להתפלל אחורי ביהכ״נ היא שפניו צריכים להיות לכיוון ביהכ״נ. אך איך זה מסתדר עם הדעה שהעיקר הוא שצריך להתפלל לרוח מזרחית, והוא הרי מתפלל לצפון או לדרום? מסביר אדה״ז שהכוונה היא לא להתפלל ״היפך״ רוח מזרחית (כלומר, למערב).
(ב) אפשרות מועדפת יותר מביא אדה״ז בסוגריים: מתפלל ליד כותל צפון או דרום ופניו כלפי רוח מזרחית. ואף שאין פניו לביהכ״נ, אין זה בעיה (גם לדעה שאחורי הוא שלא מתפלל לכיוון ביהכ״נ) משום שהוא לא מתפלל ״היפך״ ביהכ״נ.
נמצא שלפי כל שיטה (שהרי אדה״ז מביא שני דוגמאות הפוכות!) הבעיה היא רק שלא להתפלל ״היפך״ משיטתם. לדעה א - אסור להתפלל ״היפך״ מבית הכנסת, לדעה ב - רסטר להתפלל ״היפך״ רוח מזרחית.
וא״כ ישנם אפשרויות נוספות שהוא מתפלל מחוץ לביהכ״נ, מחוץ לכותל מזרחי, שיהיו מותרות לדברי הכל, כמו העומד בכותל מזרחי ופניו כלפי צפון או דרום.
|
16/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
.לא כ"כ הבנתי את סיכום דבריך. אבל אסכם זאת בקצרה: כדי לצאת י"ח שתי הדעות צריך להקפיד: א) שיהיו פניו לכיוון בית הכנסת, ב) שלא יתפלל לכיוון מערב (או לחלופין שיהיו פניו לכיוון המזרח אע"פ שאין פניו לכיוון בית הכנסת). ואם לא מתקיימים אחד משני התנאים האלה, אינו יוצא י"ח שתי הדעות. ובמקרה שהבאת חסר התנאי של פניו לכיוון בית הכנסת
|
16/12/2014 |
ללא כותרת (בערל)
זה גופא לא מובן, והוא שאלתי: מדוע צריך שיהיה דווקא באחד משני האפנים? הרי לפי כל שיטה אין בעיה כל עוד אין זה ״היפך״ (כותל מזרחי או בית הכנסת)! ובמקרה שעומד בצד כותל מזרחי ופניו לצפון או לדרום - אין זה היפך - לפי כל השיטות! ולמה לא מובא מקרה זה? ומה יהיה הדין במקרה זה?
|
16/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עיקר הבעיה היא לדעה השניה שמצריך שיהיו פניו לבית הכנסת. ואפשר שאדה"ז הסתפק האם צריך שיהיו פניו לבית הכנסת גם כשאינו מתפלל לצד מערב, ולכן לא הביא דין זה במפורש. ומכיון שידי ספק לא יצאנו, אין להתפלל באופן זה, כדי לחשוש לדעה השניה עכ"פ מספק. אני חושב שמיצינו את הדיון בהלכה זו במסגרת זו.
|
16/12/2014 |
• רצועות התפילין (מנחם)
האם יש קפידא שהרצועות של התפילין לא יגררו על הרצפה (שלא בדרך בזיון).
|
12/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
צריך להקפיד שהרצועות לא יגיעו לרצפה אלא יהיו באויר, כי יש קדושה ברצועות.
|
12/12/2014 |
גם בציצית ? (מנחם)
האם בציציות הנגררות על הרצפה הדין זהה.
|
12/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן. גבי תפילין - ראה שוע"ר סי’ מ ס"א. וגבי ציצית - ראה סי’ כא ס"ה.
|
12/12/2014 |
מאי עמא דבר (מנחם)
ראיתי מקפידים על רצועות התפילין ואילו על הציצית לא כ"כ מקפידים, (שאלתי היא האם יש מקילים בזה או שזה עם ארצות)
|
12/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כתוב מפורש שצריך להזהר בזה, אז מה אתה שואל אותי עמא דבר?
|
12/12/2014 |
ללא כותרת (מנחם)
שאלתי במפורש האם יש מקילים או שזה עם ארצות, וגם על מה שכתוב במפורש לא תמיד נוהגים כך..
|
12/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מי שמיקל בזה, זה כנראה מחוסר הקפדה או מחוסר ידיעה. אני חושב שמיצינו את השאלות בענין זה.
|
13/12/2014 |
• מעשר (שמוליק)
האם מותר לטוס לרבי מכספי מעשר?
|
08/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הכוונה לנסוע לאהל הרבי, התשובה היא כן.
|
08/12/2014 |
רק לאוהל ? (מאור בטאשוילי)
אם רוצים להיות ב 770 מבלי לבקר באוהל (אני אישית הולך לאוהל אך השאלה לצורך אלו שלא) , אזי לא יהיה היתר להשתמש במעשרות ???
מה החילוק ההלכתי ?
|
15/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מי שלא היה באהל לא היה אצל הרבי.
|
16/12/2014 |
• שאלה על שאלות חזרה למבחן (אריה בורגן)
שלום רב. אנחנו עוסקים בכולל במבצע שיש על הלכ’ תפילה ובשאלה יב נכתב שהתשובה הנכונה היא ג’ ולענ’’ד היא ב.
אם אפשר לקבל הסבר מדוע לדעת כבה’’ר התשובה היא ג’. יש’’כ
|
08/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הצדק איתך. פשוט טעות בהקלדה.
|
08/12/2014 |
שאלה נוספת בשאלות חזרה (יוסי)
בשאלה ד נכתב שהתשובה הנכונה היא ג, ולא מצאתי היכן התפרשה חלוקה זו בדברי רבינו
|
08/12/2014 |
כלומר (מנחם)
היסח הדעת וסתם ידיים הם היינו הך.
|
08/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא אני כתבתי את השאלות לחזרה, וגם לא את הסימון של התשובות הנכונות, לכן אני מציע שתוך כדי לימוד תחליטו מה התשובה הנכונה לשאלה. בדרך כלל התשובות נכונות, אלא שכנראה נפלו שיבושים בהקלדה. ועמכם הסליחה.
|
08/12/2014 |
• עדיפות על כלי שמלאכתו להיתר (מנחם)
לפי דעת אדמוה"ז שגם כלי שמלאכתו להיתר לא הותר לטלטל אלא לצורך, האם לפי"ז אין עדיפות להשתמש לצורך גופו או מקומו בכלי שמלאכתו להיתר על כלי שמלאכתו לאיסור, ודלא כמשנ"ב סימן שח ס"ק יב
|
06/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ההבנתי הקשר בין הדברים. אבל הצדק עמך שלפי אדה"ז אין איסור להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אף אם יש לפניו כלי שמלאכתו להיתר.
|
06/12/2014 |
אבאר כוונתי (מנחם)
לפי דעת המשנ"ב שם ס"ק כג אין מוקצה כלל בכלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלן אפילו שלא לצורך כלל, ולכן דעתו שם ס"ק יב שאין להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו כשיש לו כלי שמלאכתו להיתר, אך לפי אדמוה"ז ששניהם מוקצים האם אין עדיפות לכלי שמלאכתו להיתר
|
07/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי את סוף דבריך. אבל אבהיר את דבריי בקצרה: לפי אדה"ז אם אני רוצה להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור לדבר היתר מסוים, זה נקרא טלטול לצורך גופו, אף אם יש לפניי כלי של היתר שאוכל לעשות על ידו את אותו שימוש המותר. ובזה הוא חולק על המשנה ברורה. כי לפי אדה"ז ההגדרה של "לא לצורך", היינו שהוא מטלטל סתם ללא שום צורך כלל.
אגב, המשנ"ב סותר את עצמו, שכן בשער הציון לסקי"ב הוא כותב שכלי שמלאכתו להיתר אסור לטלטלו שלא לצורך כלל. ובדוחק י"ל שנקט שם כדעת המחמירים שהביא בסקכ"ג.
|
07/12/2014 |
• (רוני קטש)
האם צריך לנהוג קדושת שביעית בקליפות שאינם ראויים למאכל אדם (כגון:קליפת ובננה ואגוזים) ? ואם צריך האם לכל הדעות ?
|
05/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לגבי קליפות של בננות הואיל וראויות למאכל בהמה יש מחמירים שצריך לשמור קדושת שביעית, וכן נוהגים רבים למעשה. אבל בקליפות אגוזים אין קדושת שביעית.
|
06/12/2014 |
• תפילה לכיוון ירושלים (מנחם)
היכן אפשר למצוא הסבר לחישוב של אדמוה"ז בסי’ צד ס"ב על כיוון התפילה.
|
05/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רשימת ספרים המבארים את זה מופיעה במהדורה החדשה בהערה כח.
|
05/12/2014 |
ביאור או פלפול (מנחם)
ראיתי את ההערה במהדורה החדשה ולא ידעתי אם מבארים את החישוב או שמתפלפלים בהלכה.
|
05/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ביאור. אבל זה מתאים רק למבינים בתחום.
|
05/12/2014 |
בקשה (מנחם)
|
05/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
05/12/2014 |
• הכרעת אדה"ז או המנהג? (לוי יצחק)
איך לנהוג במקרה שחניך של ישיבה חסידית התקרב לדרך חב"ד וקיבל על עצמו פסקיו של אדה"ז (!).
האם הוא צריך לנהוג לפי מנהגי חב"ד שבחלק מהמקרים מנוגדים למה שהרב כתב בשו"ע ובסדור?
קבלת חלק המנהגים היה כמובן מאליו משום שילוב. אבל לא היה בדעתו בשום אופן לחרוג משו"ע הרב
ופסקי סדור.
|
04/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
השאלה מה היתה כוונתו כשקבל על עצמו את פסקי אדה"ז? אם היתה כוונתו לנהוג כמנהגי חב"ד, ורק לא היה מודע שיש הבדל בין מנהגי חב"ד לפסקי אדה"ז, אז זה בודאי כולל גם את מנהגי חב"ד, אבל אם היתה כווונתו רק לפסקי אדה"ז ולא רצה לנהוג כמנהגי חב"ד, אין עליו שום חוב לנהוג כמנהגי חב"ד, ורק כשירצה בעצמו במשך הזמן לנהוג כך, אזי יוכל לנהוג כן.
|
04/12/2014 |
• שאלות בהלכות תפלה (אברהם לייב)
בסימן צ"ט ס"א, לא ברור מהי דעת אדה"ז – האם התפלה היא כנגד התפלה של האבות, או כנגד הקרבנות? והלשון "כנגד" אינו מופיע ביחס לתפלות האבות, אלא רק "שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות".
שם בס"ב, מדוע כתב אדה"ז "לפיכך אין לו תשלומין עוד לתפלת השחר אלא א"כ טעה או נאנס ולא התפלל אותה בזמנה". לכאורה הול"ל ’ולא התפלל אותה עד חצות’ (למרות שאינה "בזמנה"), שהרי פסק שם: "יכול להתפלל שחרית עד חצות.. אפילו עבר במזיד".
|
01/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח כוונתך לסי’ פט. א) אדה"ז דייק בלשונו וכתב שהתפלות תוקנו כנגד הקרבנות, ולכן שתים מהן חובה ואחת רשות. אלא שמקדים ואומר שתפלות אלו התפללו האבות, ואנשי כנסת הגדולה תקנו שגם אנו נתפלל אותם, אבל הם לא תקנו בגלל שהאבות התפללו אותם, כי אז לא היה הפרש בין ערבית לשחרית ומנחה. וראה שם בבמקומות שנסמנו בהערה שם אות ב.
ב) זהו בדיוק החידוש, שתשלומין ניתן להתפלל רק למי שנאנס ולא התפלל עד זמן התפלה שהיא שעה רביעית, אבל אילו לא התפלל במזיד עד שעה רביעית ואח"כ נאנס לא התפלל עד חצות אין לו תשלומין. כי גם עד חצות זה סוג של תשלומין, אלא שהקילו בו להתפלל אפילו אם עשה כן במזיד.
|
01/12/2014 |
ללא כותרת (אברהם לייב)
תודה
א) מה סיבת החילוק בין התשלומין של שחרית עד חצות (אחרי שעה שלישית) - שאפילו אם לא התפלל במזיד יכול להשלים - לבין התשלומין במנחה - שרק אם נאנס או טעה?
אדה״ז כותב ״כי עדיין לא הגיע שעת תפלה אחרת״, ולא הבנתי איך זה מסביר.
שאלות נוספות בסימן פט:
ב) בס״א - מדוע ביחס לסוף זמן קרבנות כותב סוף שעה רביעית שהוא שליש היום (ביום ממוצע), ולעומת זאת ביחס לסוף זמן שחרית מפרט שזה תלוי בסוג הימים (יום ארוך או קצר וכו׳ ולא תמיד יוצא בסוף שעה רביעית)?
ג) בס״ג כותב ״ויש אוסרין לכרוע על ברכיו... ואפילו בלא נתינת שלום״. מדוע אדה״ז כותב ״אפילו בלא נתינת שלום״, הרי ברור שהכריעה לפני התפלה חמורה יותר ומהווה הפרה לקדימת כבוד ה׳ יותר (וכמו שכותב לפנ״ז באריכות ״וכן אסור לכרוע אפילו בלא נתינת שלום (כי זהו כבוד גדול...)״)
|
04/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) ההבדל הוא שבשחרית לאחר סוף זמן תפלת שחרית, יש עוד שעתיים לזמן תפלת מנחה, כך שזה עדיין לא בגדר תשלומין, כי תשלומין מוגדר רק אם לא התפלל עד שמגיע זמן תפלה אחרת, משא"כ כאן עדיין לא הגיע זמן תפלת מנחה, לכן יכול עדיין להתפלל שחרית, אף שזה לא זמנה ממש. ב) זה היינו הך, רק שבקרבנות הוא כותב את הכלל, ובתפלה הוא מפרט יותר כיון שזה נוגע למעשה, ובעצם מחשבים בשעות זמניות, ושש שעות משמונה עשרה שעות של היום הוא ארבע שעות זמניות, וכמו שכתב במפורש בסי’ נח ס"ג לגבי ק"ש. ג) כי איסור נתינת שלום מפורש בגמרא, מפני שזה שמו של הקב"ה, ומזה למדו הפוסקים שגם השתחויה אסור, ולכן הוצרכו להוסיף שזה אסור גם בלי אמירת שלום.
|
04/12/2014 |
בהמשך לסעיף ג (אברהם לייב)
בסעיף ג מביא את דעת היש אוסרין לכרוע (אפילו בלא נתינת שלום) גם כשפוגש את חברו בשוק. האם לפי דעה זו מותר יהיה לומר לו ״שלום״ בלא כריעה?
|
08/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
08/12/2014 |
• חובק את ידיו באצבעותיו, מהו (מנחם)
בסימן צא ס"ו כותב אדמוה"ז שיש אופן של אחיזת הידים בתפילה של חיבוק הידיים באצבעות, ומכריע שלא לעשות כן שלא לעורר דינים, מהו הציור של חיבוק האצבעות האם הוא שילוב האצבעות או שאצבעות יד ימין חובקות את גב יד שמאל וכן להיפך.
|
03/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/12/2014 |
• ברכות קריאת שמע שחרית וערבית (מאור מאיר בטאשוילי)
אם מתפללים במניין אשכנז (לא חב"ד) או ספרדי , בו הנוהג הוא את ברכת "אוהב עמו ישראל" אומרים בקול (ולא כמו בליובאוויטש שאומרים בלחש בכדי למנוע עניית אמן) האם לפני אמירת "שמע ישראל" יש לענות אמן ? שכן אני שומע את חותם הברכה (השאלה הן לגבי שחרית ומעריב) ?
|
02/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש לענות אמן. אבל כדאי לא להגיע לכך, ולכן עדיף במקרה כזה לסיים ביחד עם הש"צ או לחכות לפני סוף הברכה, כדי שלא תצטרך לענות אמן.
|
02/12/2014 |
• ברכת כהנים (שמשון יששכר סימפסון)
א. האם צריך לברך ברכת כהנים בכל שבת (כמנהג אה"ק) או שמא עלינו חסידי חב"ד לנהוג כפי שנהוג אצל הרבי שלא לברך אלא ביו"ט? כוונתי לישיבת חב"ד שלא היה בה "מנהג המקום", אלא שבמשך השנים לפעמים עשו בחורים ולפעמים לא.
ב. בבית הכנסת לא חב"די שנהגו לברך בכל שבת או בכל יום ועוד שאר מנהגים שונים, והמניין הפך אט אט לחב"די - האם אפשר להחליט שמעתה נוהגים לפני מנהגי אדה"ז ומנהגי חב"ד, או שיש להמשיך לנהוג כמנהג המקום?
ג. לפי מה נקבע "מנהג המקום" - לפי מנהג העיר? מנהג הבית כנסת?
ד. האם בכלל יש גדר של מנהג המקום היום, כאשר כולם מתנהגים לפי מנהגי הקהילות?
|
01/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה שואל שאלות טובות, והתשובות עליהן אינן ברורות ואחידות, וגם מדברי הרבי קשה להכריע איך יתנהגו חסידי חב"ד באה"ק. המנהג שהתקבע בארץ ברוב קהילות אנ"ש שבשבת כן נושאים כפים. אם כי יש שנוהגים גם בארץ כמו בחו"ל. אבל ברור לי שאם יש כהן שרוצה לברך אין למנוע זאת ממנו. ובמקומות שהמנהג הוא לברך בכל יום אין לבטל המנהג. ברור גם שיש ענין במנהג המקום, והולכים לפי מנהג בית הכנסת. מה שחשוב שאין להגיע בגלל זה למחלוקות, וה’ יברך את עמו בשלום.
|
01/12/2014 |
• שאלות בסימן רצט (מ.א.)
בשו"ער סי’ רצט סעיף יב, מדוע אדמוה"ז א. לא מביא את הפתרון הראשון של המג"א שיעשה קידוש על שכר ואח"כ מיד יעשה הבדלה על כוס אחר של שכר?
ב. אדמוה"ז מביא את הפתרון השני של המג"א שישמע הבדלה מאחרים ואח"כ יעשה קידוש ומדוע כ’ שישמע קידוש על הפת ולא הזכיר שמדובר כאשר אין לו יין (כמש"כ המג"א)?
תודה רבה
|
27/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש במג"א כמה אופנים, ואדה"ז בחר באופן האחרון שלו, כי זה נראה לו הכי חלק, משא"כ שאר האופנים יש בהם בעיות: א) הפסקה בין הקידוש לבין השתיה שאחרי ההבדלה. ב) לא עושים קידוש על שכר בליל יו"ט ושבת, כמבואר בסי’ ערב. ג) לא טועמים לפני הבדלה.
אדה"ז לא הוזקק לכתוב זאת, מפני שהוא רק רוצה להשמיענו שגם אם עשו קידוש על הפת (מאיזו סיבה שלא תהיה), הרי אותו אדם שעושה אח"כ הבדלה צריך לברך המוציא על הפת, כיון שהיה כאן הפסק בין הקידוש להבדלה.
|
27/11/2014 |
• שאלה כללית (מאור מאיר בטאשוילי)
א) מי שמתפלל במניין גרוזיני בשבתות (גרוזיני) והם מתחילים מאוד מוקדם (07:30) כך שבקושי מספיקים (אחרי קושי רב) ללכת למקווה, ואין כמעט סיכוי בשבת מברכים לסיים את כל התהילים לפני התפילה.
האם אפשר נגיד אם קראתי את כל הפסוקי דזמרה ואני מחכה לשליח ציבור לפני ׳ישתבח׳ האם בזמן ההמתנה אני יכול להמשיך לקרוא את פרקי התהילים או שמותר רק פרקי ׳הללויה׳ מתהילים ?
ב) כשעושים מבצועים ביום שישי , אם אין לי נערה שתחלק את הנש״ק , מה ראוי לעשות ? האם להניח את הנרות על הדוכן ולהמתין שהרוצים יבקשו או שמא להציע לנשים באופן אקטיבי ?
|
25/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. אי אפשר לומר תהלים לפני ישתבח. ב. לא להציע, אלא להניח על השולחן.
|
25/11/2014 |
• שימוש במים חמים מהדוד במוצאי שבת (מענדי)
האם ניתן להשתמש במוצאי שבת במים חמים שהתחממו בשבת בדוד שמש/דוד חשמלי שעובד על שעון שבת?
|
24/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה הכוונה עובד על שעון שבת? אם הוא כיון במיוחד מערב שבת שעון שבת שיעבוד בשבת בשביל מוצאי שבת, זה ודאי אסור לכתחילה, ובמוצ"ש צריך להמתין בכדי שיעשו.
|
24/11/2014 |
דוד שעובד באופן קבוע על שעון שמדליק את הדוד כמה שעות ביום (מענדי)
|
25/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
26/11/2014 |
• מיקרוגל (מאור מאיר בטאשוילי)
יש מיקרוגל, שאנשים נוהגים להכניס בו מדי פעם כוס עם חלב ולחמם אותו (כאשר הכוס גלויה).
על זה אני שואל מס׳ שאלות :
א) האם באותו רגע המיקרוגל הופך להיות חלבי או ב׳חזקת חלבי׳ (ואם יש חילוק בין חלבי לחזקת חלבי ומה הנפקא מינה) ?
ב) האם מותר לאחרי החימום של הכוס חלב במיקרו לשיטתנו (אדה״ז) לחמם (או בישול בפונקציית ה׳גריל׳ שבמיקרו) אוכל בשרי ? ואם אסור , האם לשים את זה בכיסוי סגור (קופסת פלסטיק סגורה וכדומה) יתיר את החימום ? האם זה משנה אם מחממים בשר בתוך 24 שעות מחימום החלב (מעת לעת) או שאין נפקות ?
ג) באופן כללי, האם צריך לחכות בין חלב לבשר כחצי שעה-שעה (אם כן מהו שיעור הדקות המדוייק) או מספיק מה שכתוב במחבר שסגי בהדחה ואכילת דבר פרווה ?
|
13/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בנוגע למיקרוגל כדאי להחמיר לא להשתמש באותו מיקרוגל בבשר וחלב בשום מצב, אמנם יש מקילים בזה בכל מיני תנאים, אבל רבני חב"ד לא ממליצים על כך.
מנהג חב"ד לחכות בין חלב לבשר שעה. וכן היה מנהג יהודי גיאורגיה בקולשי וכותאיסי.
|
13/11/2014 |
• מלאכה בערב ש״ק בזמן בין השמשות. (מאור מאיר בטאשוילי)
אדה״ז כותב בסימן רנ׳ הלכה א׳ ״לעולם ישכים אדם לטרוח ולהכין צרכי שבת בערב שבת בבקר ורמז לדבר ... ואע״פ שהכין בהשכמה מצוה שיוסיף גן בבין השמשות ורמז לדבר שנאמר והיה משנה״.
מה הכוונה להוסיף בבין השמשות ? האם אדה״ז מתכוון שנעשה מלאכה של ממש (בבישול) בזמן בין השמשות ?
מותר לעשות מלאכה בבין השמשות?
האם יש חילוק בין דאורייתא לדרבנן ?
|
10/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הכוונה בין השמשות ממש, אלא סמוך לשבת.
|
10/11/2014 |
• מעשר כספים (משה)
האם ניתן להשתתף בכספי מעשר בכתיבת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת קרוב משפחה? הספר ייכנס לבית כנסת במקום מגוריו של בן המשפחה.
|
09/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
09/11/2014 |
• מניין (בנימין)
אני שליח ברוסיה והמנין שלנו בבוקר הוא בעיקר מאנשים זקנים שלא שומעים טוב ולא תמיד יוצא שיש לנו מנין שהונים אמן
האם זה נחשב למנין
|
06/11/2014 |
ללא כותרת (sinagoga@mail.ru)
|
06/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אין תשעה ששומעים הברכות ועונים אמן בודאות, אסור לעשות חזרת הש"צ, משום חשש ברכה לבטלה.
|
06/11/2014 |
• החזקת גביע (משה)
באיזה יד מחזיקים את גביע הקידוש
|
31/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ברור לי מה בדיוק הספק שלך, שכן הלכה פשוטה היא שכל דבר שמברכים עליו מחזיקים אותו ביד ימין, אלא אם כן הוא איטר אזי יחזיק אותו ביד שמאול.
|
01/11/2014 |
• אמירת ספר התהילים בערב או בלילה (חיים)
האם מותר לאמר את כל ספר התהילים בערב או בלילה?
אם במשך היום אין את הזמן הפנוי לאמר ברצף?
מדובר במצע השבוע, ולא בשבת.
|
29/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מנהגנו לא לומר תהלים בלילה אף לא בליל שבת, אלא ביום בלבד או בלילה אחרי חצות.
|
29/10/2014 |
רוב תודות! (חיים)
|
29/10/2014 |
• האם מותר לסרק שיער/פיאה בשבת? (ברכה)
האם יש מברשת שאפשר להשתמש בה?
תודה.
|
27/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לסרק שערות הראש או פאה במסרק או במברשת שאינה רכה, כיון שההשערות נתלשות בהכרח, ואסור משום תולש בשבת, ובפאה האיסור הוא משום מתקן כלי. אבל יכולה לסרק במברשת רכה מאד שאינה תולשת שערות, או בידיה בעדינות.
|
27/10/2014 |
• שינוי הנהגה (מאור בטאשוילי)
1) בחור שנהג רוב ימיו כמנהג הספרדים ועדות המזרח והתקרב לחסידות והחל לנהוג כפסקי אדה״ז ללא שעשה התרת נדרים על כל השנםי שנהג על פי המחבר, האם למפרע גם נחוץ התרת נדרים למרות שכבר מזה תקופה ארוכה הוא נוהג בהכל כאדמור הזקן ?
2) לעניין יותר אישי, בשבת לפני שחזרתי נגנבה הטלית שלי ב 770 (נקרא לזה לצורך העניין גניבה חסידית) ... האם מן הדין עליי לרכוש טלית חדשה ולהתפלל איתה שחרית כמו שנהגתי מהבר מצווה שלי או שמא לעשות על כך התרת נדרים ולהמתין לחתונה ?
|
22/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) אין צריך התרת נדרים, ובפרט שכבר עשית כן בר"ה. 2) זה נתון לשיקול דעתך, איני רוצה להביע בזה דעה.
|
22/10/2014 |
• ברכה על מים וסודה (בן אליהו)
אבקש לשאול מעת מעלת כבוד תורתו בבקשה:
1. האם מברכים על שתית מים וסודה ברכה ראשונה ואחרונה?
2. מה מברכים על מרק סלק (בורשט)? [ - מים שהתבשלו יחד עם הסלק, קבלו צבע וטעם מהסלק]
|
19/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על מים, אם שותה מחמת צמא מברך תחילה שהכל, ובסוף בורא נפשות אם שתה רביעית. על סודה מברך בכל מצב שהכל, וכן בורא נפשות אם שתה רביעית. על מרק סלק מברך "האדמה", גם אם לא אוכל הסלק. אך אם למרק יש טעם של תבלינים שהוסיף והם מורגשים היטב במרק יותר מטעם הסלק, מברך שהכל.
|
19/10/2014 |
• גזירת ציפורנים (דוד)
האם מותר היום לגזור ציפורנים ?
|
15/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
15/10/2014 |
• חג יומיים לבן א״י (בעריש)
בחור שנמצא בחו״ל (שליחות) ובחג הראשון הוא חגג יומיים. האם מכיוון שבחג הראשון הוא חגג יומיים זה חל גם על החג הזה והוא יהיה חייב לחגוג יומיים, או שזה שתי דברים נפרדים?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום קשר ביניהם, ויחוג רק יום אחד אם הוא בארץ.
|
14/10/2014 |
המשך השאלה (בעריש)
|
15/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
15/10/2014 |
• האם מותר לחמם בשבת ע"י שמניחו על גבי סיר גבוה (חיים)
בתשובה אחת הרב כותב
24/07/2014
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור להניח על פלטה דג שיש בו אפילו קצת רוטב. לגבי לחם, מותר לחמם הלחם, אך לא לעשותו צנימים.
ובתשובה שניה הרב כותב
24/05/2014
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לחמם אורז בשבת אפילו חימום קצת (אם במשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב). אמנם מצד דיני חזרה אין איסור, כיון שאין דיני חזרה בפלטה חשמלית (כיון שאין דרך לבשל עליו בחול), אבל ישנה בעיה מצד חשש בישול (לדעת אדה"ז בסידורו), שאף שהמאכל כעת הוא יבש, הרי שאם הוא יהיה לח לאחר החימום (בשיעור של טופח על מנת להטפיח), הרי יש בזה חשש בישול. ולכן העצה לחמם אורז (וכן כל מאכל אחר ואפילו מרק) הוא, להניחו על גבי סיר גבוה בכדי שלא יוכל להגיע לחום של יד סולדת בו.
וכאן נשאלת השאלה האם ע"ג סיר גבוה אין חשש שבמשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב? הרי יכול לשכוח
וכיצד לנהוג למעשה האם מותר לשים מרק או אורז על סיר גבוה כמו שמובן מהתשובה השניה?
יישר כח
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הטיובת לסכם חוץ מפרט אחד, מה שכתבתי להניח על סיר גבוה, הכוונה בסיר כזה שבטוח לא יגיע לידי יס"ב, דהיינו אף אם ישכח את הסיר עד צאת השבת, התבשיל לא יתחם עד כדי חום כזה, ולכן מותר להניחו שם.
|
14/10/2014 |
לא יגיע ליסל"ד כי לא נשאר הרבה זמן עד מוצ"ש (נתנאל לייב )
אם לא יגיע ליסל"ד כי לא נשאר הרבה זמן עד מוצ"ש, אבל אם היה מניח סיר באותו אופן אך מוקדם יותר, היה מגיע ליסל"ד האם מותר ?
|
14/10/2014 |
איזה סיר יש שאם ע"ג יניח מובטח שלא יגיע ליסל"ד ? או שזה אפקט הזמן לפני השקיעה וכיצד לנהוג למעשה? (חיים)
איזה סיר יש שאם יניח ע"ג מובטח שלא יגיע ליסל"ד ? או שזה אפקט הזמן לפני השקיעה וכיצד לנהוג למעשה?
יישר כח
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אין סיר כזה אז ישים שני סירים, ואז מובטח לו שלא יגיע. כמובן שזה תלוי גם בזמן שנשאר עד צאת השבת.
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
14/10/2014 |
• האם מותר לקפל כביסה בשבת בצורה לא סימטרית ולהכניס לארון ? (מנוחה)
האם מותר לקפל כביסה בשבת בצורה לא סימטרית ולהכניס לארון?
שקיות שלא הספקתי לקפל טורדות את מנוחתי
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מצד הקיפול אין בעיה, אבל יש כאן בעיה שאת טורחת בשבת שלא לצורך שבת, שכן אתה יכולה להניח את הכביסה במקום אחד סגור ולקפל אותם במוצ"ש. ואיני חושב שהדבר צריך להטריד את מנוחתך, שכן בשבת צריך להסיח דעת מדברים הטורדים, ובפרט ששמך מנוחה, והכל צריך להיות במנוחה.
|
14/10/2014 |
תודה רבה (מנוחה)
|
14/10/2014 |
• מצטער פטור מן הסוכה (מאור בטאשוילי)
שלום עליכם הרב,
כאשר יורד גשם ומאוד מפריע (בימי חול המועד) האם אנחנו מחשיבים לדעת אדה״ז את הכלל ׳מצטער פטור מן הסוכה׳ ומרשים לחסידים לשתות מחוץ לסוכה ואף אולי לאכול בשר ללא לחם מחוץ לסוכה,
או שכל חסיד צריך להחמיר בדבר כמו שהחמירו הרביים שאפילו בזמן גשמים לא לאכול ואף לא לשתות מחוץ לסוכה ?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין פטורים אז מהסוכה. אלא שמנהג תלמידי הבעש"ט, וכן מנהג חסידי חב"ד, שגם אז נכנסים בסוכה.
|
14/10/2014 |
ללא כותרת (מענדל נמנוב)
מדוע באמת מחמירים? הרי מצטער פטור? האם אין בזה בל תוסיף?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין בזה בל תוסיף, ואנו מחמירים בשביל חיבוב המצוה, ומבואר הדבר בספר מנחת אלעזר.
|
14/10/2014 |
• סוכות ברשות הרבים (שניאור זלמן)
בשו"ע או"ח סימן תרל"ז ס"ה פוסק כ"ק אדמו"ר הזקן שאין לעשות לכתחילה סוכות ברשות הרבים כיון שנחשב כסוכה גזולה כיון שהגויים אינם מוחלים על השטח של הסוכה, ושטח
זה שייך ג"כ להם, ומסיים שם ש"יש למחות בהעושים סוכה ברה"ר", וכן שהמברך בסוכה כזו את ברכת ’לישב בסוכה’ "אין זה מברך אלא מנאץ".
ולפי זה מהו ההיתר לסוכות הרבות שבונים ומפעילים ברה"ר בימי חול המועד?
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט אתה צודק. ולכן סוכות העשויות ברשות הרבים ממש, צריכים לקבל אישור מהגורמים המוסמכים לכך (מהעיריה ומהמשטרה), וכן סוכות העשויות בשכונות סגורות צריך לקבל אישור מוועד השכונה או מוועד הבנין. אבל אם יש לאדם חניה פרטית ועושה את הסוכה בחניה הפרטית שלו אינו צריך לאישור. וכן סוכות העשויות על גבי מכוניות נעות גם כן אין צריך אישור. נמצינו למדים שגם בסוכות צריך להקפיד שיהיה חג סוכות כשר ושמח.
|
12/10/2014 |
• משחק סוליטר (יוסי גרוסברג)
האם מותר לשחק את משחק הקלפים סוליטר?
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/10/2014 |
ללא כותרת (יוסי גרוסברג)
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בגלל שהיראים לדבר ה’ נמנעו מלשחק בקלפים אלו.
|
12/10/2014 |
• אלו מיני מזונות מברכים עליהם לישב בסוכה ? (נתנאל לייב )
לענ"ד ראוי להדגיש שרק במיני מזונות שקובעים עליהם סעודה מברכים לישב בסוכה (על כביצה), ולכן לא מברכים על אטריות לדוגמא, ולא כמו ששגור לומר שעל מזונות כביצה מברכים לישב בסוכה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זאת מנין לך? הרי מפורש בשו"ע אדה"ז סי’ תרלט סי"א שגם בתבשיל מחמשת המינים הדין כן.
|
07/10/2014 |
טעות שלי, לא שמתי לב שכך פסק אדה"ז (נתנאל לייב )
דבריי נכונים רק לדעת השו"ע, וכך הכריע המ"ב תרל"ט סקט"ו, אבל לא שמתי לב שאדה"ז פוסק כהמג"א שגם על תבשיל העשוי מה’ מיני דגן מברכים לישב בסוכה.
ייש"כ לכת"ר שהאיר את עיניי
|
07/10/2014 |
לכאורה גם לדעת אדה"ז אין לברך על תבשיל מה’ מיני דגן (נתנאל לייב )
שוב ראיתי שמה שכותב אדה"ז הוא רק לענין איסור אכילה חוץ לסוכה של תבשיל מה’ מיני דגן, אך לא כתב שצריך לברך. כלומר: מספק אין לאכול חוץ לסוכה, אך מספק גם אין לברך. כך כותב המשנה ברורה ז"ל: "ועיין במגן אברהם . . ודעתו דדינו (של תבשיל העשוי מה’ מיני דגן) ממש כמו בפת דיותר מכביצה מעט חייב בסוכה (ובשער הציון כותב: "כן מוכח להמעיין במג"א . . וכן מוכח בשו"ע הגרש"ז", וממשיך המ"ב) אכל לענין לברך לישב בסוכה דעת האחרונים דאין לברך רק כישקבע עליו סעודה וכמו שכתוב בשו"ע".
וכן כתב בספר שבח המועדים (יד ג): "האוכל פת או מזונות יותר מכביצה, אפילו לא קבע עליהם סעודה, וכן האוכל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן וקבע עליו, חייב לאכלם בסוכה ולברך עליהם לישב בסוכה". (ובהערה 5 שם כותב: ומ"מ אין לאכול את התבשיל חוץ לסוכה אפילו לא קבע עליו . . וכן נראה דעת אדמו"ר בסעיף יא).
וכן כתב בפשטות בספר שבח המועדים
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שוב פעם הנך מכניס פשטים חדשים בדברי אדה"ז על סמך פוסקים אחרונים. מצטער אין זה סגנון לימודי.
|
08/10/2014 |
• אכילת מיני מזונות בשעת נטילת ד’ מינים בבוקר (נתנאל לייב )
בשיעור אומר הרב שליט"א, שאין מקור לכך שהרבי הציע לאכול מיני מזונות. וברצוני להעיר למובא באוצר מנהגי חב"ד חג הסוכות (עמ’ רצג) סצ"ג [מפי השמועה, בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע]: "מחמת שנטילת הלולב צריכה להיות בסוכה דוקא, יש מקום לחייבה בברכת "לישב בסוכה". ועל כן מן הראוי לאכול "מזונות" אחר נטילת הלולב, וברכת "לישב בסוכה" תעלה גם על הנטילה הקודמת", עכ"ל.
ולכאורה כך פשוט לדינא, שהרי לדידן מברכים על שתיית רביעית יין של הבדלה בגלל שחשיבות המצוה מחשיבה את היין לקביעות, א"כ לכאורה ה"ה שהנכנס בכוונה לסוכה בשביל ליטול ד’ מינים, נכנס לספק ברכה, וראוי לאכול מיני מזונות.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נכון, זה מובא שם כשמועה, וכמדומה שבהמשך התברר שאין מקור לשמועה זו. ואינו דומה לכוס הבדלה ששם שותה יין, ואילו כאן אינו אוכל ושותה כלום רק מברך על הלולב, וכמו אדם המתפלל או לומד בסוכה שאינו צריך לברך לישב בסוכה. וגם לא מסתבר שיש לחייב אדם לאכול מזונות לפני התפלה בשביל לפטור לולב בברכה זו.
|
07/10/2014 |
• קשירת הסכך באזיקונים (נתנאל לייב )
בשיעורו אומר הרב, שאין לקשור את הסכך באזיקונים, כיון שבכך נחשב ’מעמיד’ בדבר המקבל טומאה.
ולא זכיתי להבין, שהרי הסכך מחזיק גם לולי האזיקונים, והם אינם ה’מעמיד’ שלו, אלא מוטות העץ שעליו מונח הסכך, והאזיקונים הם רק לחיזוק יתר שמא תהיה רוח שאינה מצויה. [ואם אמנם מחזיק הסכך רק בעזרת האזיקונים, יהיה זה מעמיד בדבר המקבל טומאה, אבל מדוע לאסור זאת באופן גורף ?]
שוב יישר כח על האתר ועל השיעורים, ועל חיזוק לימוד ההלכה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע אדה"ז סי’ תרכט סי"א מפורש שאסור גם להניח על הסכך דבר המקבל טומאה כדי להחזיק הזכך "שלא יפזרנו הרוח". הרי שגם זה נקרא דבר המעמיד.
|
07/10/2014 |
חידוד הדברים (נתנאל לייב )
אכן מפורש שמעמיד הוא גם ’מלמעלה’, ולא על זה באתי, אלא שאם הסכך מחזיק מעצמו על הקרשים שתחתיו שהם אינם מקבלים טומאה, והאזיקונים הם רק לתוספת חיזוק במקרה ותהיה רוח שאינה מצויה, הם לא נחשבים ’מעמיד’, כיון שעומד בלעדיהם. ומה שכותב אדה"ז הוא שמניח כדי ש’שלא יפזרנו הרוח’, דהיינו שלולי הדבר המקבל טומאה שמעל הסכך היה הסכך מתפזר גם ברוח מצויה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מנין לך לפרש כן? הרי כתב "שלא יפזרנו הרוח" בסתם, משמע כל רוח.
|
07/10/2014 |
מסברא נראה פשוט שלא נחשב מעמיד בכהאי גוונא (נתנאל לייב)
כך היה פשוט לי מסברא, שכאשר הסכך מחזיק מצד עצמו ללא האזיקונים, הם לא נחשבים ה’מעמיד’ שלו.
ומאחר שכת"ר שאל זאת מנין לי. אצטט מכמה פוסקים: בשו"ת בצל החכמה (ה מד): "לקשור את הסכך עצמו אל הכלונסאות בדבר המקבל טומאה בודאי אסור לכתחילה . . אמנם נלענ"ד בס"ד דעיקר הך דינא . . היינו דוקא כשאין הסכך יכול לעמוד כלל בלי דבר המקב"ט המחזיקו, וכהך דהסומך סוכתו בכרעי המיטה (סוכה כא ב) דקאמר בגמ’ לחד מ"ד שטעמה מפני שמעמידו בדבר המקב"ט, שאם ינטלו כרעי המטה הסכך נופל ואין כן סוכה כלל. ומ"מ בודאי שכן הדין גם ביכול הסכך לעמוד בלי דבר המקב"ט המחזיקו, אלא שאינו יכול לעמוד ברוח מצויה דיבשה, דגםבזה הסוכה פסולה ומעמידו בדבר המקב"ט . . אבל כשהסכך יכול לעמוד ברוח מצויה אלא שחושש שמא תהיה רוח סערה רוח שאינה מצויה והיא תפזר את הסכך או שיסירנו לגמרי מע"ג הסוכה וישאר בלי סוכה . . ולכן הוא קושר את הסכך שלא ישאנו רוח בזה בודאי שהסוכה כשרה גם אם יקשור את הסכך בדבר המקב"ט. ולא רק כל הזמן שקודם רוח סערה . . אלא גם א חר שכבר היה רוח סערה ולולא דבר המקב"ט המעמיד את הסכך היה הרוח מסיר את הסכך, ונמצא כל קיומה של הסוכה כעת אינה רק ע"י דבר המקב"ט שהעמידה, עכ"ז הסוכה כשרה כיון שכעת אין צורך בדבר המקב"ט להעמידה שהרי יכולה היא לעמוד ברוח מצויה".
ויעויין גם בשבט הלוי (ו עד) בסוף התשובה.
בכבוד רב
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
גם הוא אומר זאת מסברא, ואם תרצה תוכל לסמוך עליו, אך לדידי כיון שאדה"ז סתם דבריו ולא חילק, איני רוצה להקל.
|
08/10/2014 |
מאיזה טעם יהיה בזה פסול ? (נתנאל לייב )
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מטעם מעמיד, ברגע שהוא קושר הסכך עם אזיקונים הוא נהיה חלק ממעמיד.
|
08/10/2014 |
אבל אם הוא חלק שאין בו צורך, אין סיבה להחשיבו ’מעמיד’ (נתנאל לייב )
הרי פשוט לכאורה שאין שום בעיה להניח סכך על קרשים, גם אם יש שם איזה ברזל גם כן, דכיון שהסכך מחזיק בעזרת הקרשים, ולא בעזרת הברזל, נחשב מעמיד כשר. והגם שהברזל ’עוזר’ גם כן להחזיק הסכך, לא נחשב ’מעמיד’ בגלל זה.
|
09/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הכל תלוי בכוונתו, וכיון שהוא מתכוין שהאזיקונים יחזיקו את הסכך במצב מסוים הרי זה נחשב לדבר המעמיד.
|
09/10/2014 |
• שו"ע ופסיקת המג"א (יעקב)
האם אין אמירתו של אדה"ז כי הוא חוזר בו מכך שנתן יותר מדי נאמנות למג"א, שומטת את הקרקע מתחת לפסקים שבשו"ע, ועכ"פ שבמהדו"ק? ואולי מעתה מקום בו פסק כמג"א נגד הכרעת הרבה מהאחרונים או רובם, יש ללכת כדעת רוב האחרונים, מתוך הנחה שכך גם היה פוסק אדה"ז בסוף ימיו?
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדרך כלל החזרות של אדה"ז כפי שאנו רואים בסדר ברה"נ ובסידורו הן שהוא פוסק כדעת הראשונים נגד האחרונים, ולא שהוא פוסק כאחרונים שלאחרי המג"א. ולכן לא ניתן לדעת איך היה פוסק בדברים אחרים, כי אין לנו כללים ברורים בזה. וכיון שכך אין לנו אלא לפסוק לפי מה שיש בידינו, שכנראה כך רצתה ההשגחה העליונה שבחלקים אלו נפסוק כמהדורה קמא.
|
07/10/2014 |
• ברכה על מצוה שפטור מלעשותה (מנחם)
בסי’ ל"ח ס"ט: ואם רצה להפסיק ולהניחן יכול ג"כ לברך עליהם שאע"פ שפטור מלהפסיק בשבילן מ"מ כיון שרוצה להפסיק מלימודו הרי הוא חייב בתפילין מיד שמפסיק.
ולכאורה קשה מאי גרע מאשה דמברכת אע"פ שפטורה , ואדה"ז אינו מביא שיטה החולקת. ובדברי הבית יוסף עצמו יש לתרץ שתירוץ זה הוא למ"ד שנשים אינן מברכות (אבל יש לחלק שכאן הוא בר חיובא )
|
06/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, אין צריך להגיע לטעם זה כיון שיש כאם טעם פשוט יותר, שהוא באמת חייב בתפילין לאחר שהפסיק. שנית, טעם זה לא יועיל בגברים, כיון שזה שהנשים מברכות כשהן פטורות זהו בגלל שהגברים חייבים במצוה זו, כמבואר בשוע"ר סי’ יז ס"ג, ואילו כאן אילו היה פטור מהנחת תפילין לא היה יכול לברך על זה, כי איך יברך אם הוא פטור ממנה.
|
07/10/2014 |
עוד בהנ"ל (מנחם)
כסברת כת"ר כ"ה סברא א’ בתוס’ חולין (ק"י) אבל קיי"ל כסברא הב’ שם ראה בסי’ י"ד ס"ה: אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליו הרשות בידו ואינה ברכה לבטלה ואע"פ שהוא פטור מן הדבר יכול לומר וצונו להתעטף כמו שהנשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם מטעם שיתבאר בסי’ י"ז ע"ש עכ"ל. ואין לחלק דגבי ציצית הבעלים מחוייבים בבגד זה .
ולכאורה המנהג לברך לישיב בסוכה בשעת הגשם מיתלא תליא בב’ הסברות שבתוס’ הנ"ל .
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי אדה"ז כותב מפורש שם "מטעם שיתבאר בסי’ יז", ושם פירש הטעם הנ"ל, ואם כן בהכרח שלדעת אדה"ז גם בציצית הוא מטעם האמור בנשים. וכעת ראיתי שכן מפרש גם הפמ"ג והלבושי שרד בדעת המ"א שם סק"ה, ע"ש. ולפי זה אין לזה שום קשר לענין ברכה בסוכה בשעת הגשם.
|
08/10/2014 |
עוד בהנ"ל (מנחם)
כבר רמזתי לדברי הפמ"ג, בכתבי "ואין לחלק דגבי ציצית הבעלים מחוייבים בבגד זה" וכוונתי בזה שהפמ"ג אומר שאין חסרון בהבגד , דהיינו שהוא בר ציצית , כיון שהבעלים חייבים.
אבל לזה שיכול לומר "וצונו" בודאי מספיק זה שזה מעשה של מצוה , אף שהוא אינו מצווה. שהרי גם גבי ציצית סו"ס במקרה הזה בדיוק , כשזה טלית שאולה , לא מצינו שום אדם שהוא חייב , אלא ודאי גם אם החיוב הוא במקרה אחר, יכול לברך. כגון: באם הוא לא הי’ עכשיו עוסק במצוה הי’ מתחייב (ראה משנ"ב סי’ תע"ה סקל"ח שמסתפק בזה )
וכן הביא הפתחי תשובה יו"ד סי’ רפ"ו ס"ק י"ז גבי מזוזה לפני ל’ יום , ושם אין אף אחד שמחוייב ודמי להנדון דסוכה הנ"ל.
אשמח לשמוע דעת כת"ר בזה
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הזמ"ג לעיין בכל הענין הזה שהוא ענין כללי, אך בדין הספיציפי של הציצית השאולה אני מדייק כן מלשון אדה"ז שכתב "מטעם שיתבאר", ולא "כמו שיתבאר", שמזה מובן שאותו טעם המתיר ברכה לנשים הוא אותו טעם המתיר ברכה כאן, ואין זה אלא מצד ז שבעל הבגד חייב בברכה, ע"ד הטעם המובא בנשים.
|
08/10/2014 |
• אופן הנענועים לשיטת הרב (ערן)
בפסקי הסידור הרב מזכיר רק הולכה והובאה ולא מזכיר כסכוס. האם יש לדייק מכאן שהוא פוסק שלא צריך כסכוס, אלא די בהולכה והובאה בלבד?
|
06/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן בסידור אינו מזכיר כסכוס, ומשמע שלא מצריך זאת. אם כשהרבי עשה נענועים היה ניתן לשמוע את רעש הכסכוס תוך כדי הנענועים. וכנראה שאין זו הוראה לרבים.
|
07/10/2014 |
ללא כותרת (שניאור זלמן)
בלקו"ש חלק ד עמ’ 1162 הרבי מביא שרבותינו נשיאינו נהגו לסכסך הלולב אחר ההולכה, ומבאר ג"כ מנהג זה ע"פ פנימיות העניינים.
|
12/10/2014 |
תגובה (הרב אלאשוילי)
תודה. ולפלא שבאוצר מנהגי חב"ד לא הובא פרט חשוב זה.
|
12/10/2014 |
תגובה (שניאור זלמן)
בהנהגות שבהוצאה החדשה של הסידור קודם הלל הובא מנהג זה.
|
12/10/2014 |
• נוסח התפילה (מ.י)
שלום וברכה בסידור הרב כותב לומר ברך עלינו כל השנה (בין בחורף ובין בקיץ) ולכאורה זה לא כשיטת האר"י שכותב לומר בקיץ ברכינו וז"ל: בקיץ יאמר ברכינו ובחורף יאמר ברך עלינו שלא כאותם שנהגו לומר בין בקיץ בין בחורף ברך עלינו, עכ"ל . (ובידוע שהסידור מיוסד כל כולו ע"פ האריז"ל)
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
סידור הרב לא מיוסד כל כולו על נוסח האריז"ל, אלא ברובו (ובפרט בדברים עקרוניים), ולכן ניתן לראות הרבה שינויים בין נוסח האריז"ל לנוסח אדמו"ר הזקן. אם כי לפעמים כשיש מחלוקת בנוסח האריז"ל, אז ניתן לומר שאדמו"ר הזקן הכריע שזהו נוסח האריז"ל האמיתי, ויש להאריך בזה הרבה, אבל אין המסגרת מתאימה לכך.
|
05/10/2014 |
• תקיעות בתפילת שמונה עשרה (מ.י)
בסימן תקצב סעיף א לעניין תקיעות בתפילת לחש כותב: "ויש מקמות שנוהגין לתקוע ב’ פעמים א’ בתפלת לחש וא’ בחזרת הש"ץ, אבל במקום שאין מנהג אין לנהוג כן לכתחלה." ולפי"ז יקשה איך בתחילת ימי החסידות (שהתחילו לנהוג כהאריז"ל) שינו את מנהגם ותקעו בתפילת לחש
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
המקור לתקיעות בלחש הוא לא רק מהאריז"ל בלבד, אלא הוא קדום בהרבה, הובא בתוס’ ר"ה לג, א ובטור.
אמנם אדה"ז כותב בשו"ע שלו שאין לנהוג כן לכתחילה, אבל בסידור שלו הוא פסק אחרת, כלומר שהוא חזר בו מדבריו בשו"ע והחליט שכן יש לנהוג כן לכתחילה, מפני שאת הסידור הוא חיבר ע"פ נוסח ומנהגי האר"י כידוע. וכשם שהיתה לו יכולת לשנות את נוסח התפלה, כך היתה לו יכולת לשנות את מנהג התקיעות בתפלת לחש.
|
05/10/2014 |
• צער בעלי חיים בכפרות (פרידמן)
משום מה אני לא מצליח לצפות בשיעור שאלתי היא האם אדם שיודע שלא ישתמשו בתרנגול שעליו עושה כפרות לאכילה אלא יזרקו זאת האם בכ"ז יעשה ואין בזה משום צעב"ח ובעל תשחית ויש להעיר מהוראת הרבי להרב ג"מ גרליק (התקשרות גליון תרעה), שבנסיעותיו יזמין אוכל כשר אע"פ שאין בכוונתו לאוכלו - כדי לחזק את הכשרות בעולם. ואין בזה משום בל תשחית (עיי"ש הטעם).
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פשוט שלא ניתן לעשות כפרות שלא על מנת לאכול העוף, שהרי בשביל זה שוחטים אותו כדי להכשירו לאכילה (או הוא בעצמו ע"י פדיון כפרות או לתיתו לעניים כמבואר בשוע"ר). ואני גם לא מבין איך זה יתרום לחיזוק המנהג, אדרבה אם אנשים יתחילו לשחוט עופות ולזרוק אותם, יהיה מזה חילול ה’ גדול והדבר יביא לביטול המנהג חלילה ולא לחיזוקו.
|
05/10/2014 |
• חומץ, אגוזים, חריין (אלישבע)
עד מתי נוהגים לא לאכול אגוזים, חומץ, חריין
|
04/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפי הכתוב בשו"ע זה רק בראש השנה.
|
05/10/2014 |
• אם הש"ץ מוציא ידי חובה בר"ה בתפילת עמידה (מ.י)
שלום וברכה
ראיתי בשו"ע (האדמו"ר הזקן) סימן תקצא בסעיף ב שכותב: "אע"פ שבשאר ימות השנה וכו’ וזקן וחולה פוטר הש"ץ אע"פ שלא שמע ממנו התפלה" ובסעיף ד כותב: "ואפילו במקום וכו’ ואם חיסר אפילו תיבה אחת שלא שמע אותה מהש"ץ לא יצא" והנה לכאורה סתר דברי עצמו שהרי בסעיף ב משמע שאם לא שמע מהש"ץ יצא ובסעיף ד משמע שאם לא שמע לא יצא
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי גם בסעיף ב כותב "וישמע ממנו התפלה מראש ועד סוף". אלא יש הבדל בין שנמצא בבית הכנסת ויכול לשמוע מהש"צ, אזי חייב לשמוע כל מילה, לבין מי שהוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, אזי אמרו חכמים שכיון שהוא אנוס הוא נפטר ע"י הש"צ גם בלא שמיעה בכלל. וראה גם תניא קונטרס אחרון קסב, א.
|
03/10/2014 |
ללא כותרת (מ.י)
אם הבנתי נכון הרב חילק בין לכתחילה ובין שעת הדחק (אונס) היינו שלכתחילה אם נמצא בבית הכנסת חייב לשמוע, ואם אנוס יצא י"ח מהש"ץ. אבל לא משמע כן שהרי כותב: כִּי מִי שֶׁיִּרְצֶה לָצֵאת בִּתְפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לְכָל מַה שֶּׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְאִם חִסֵּר אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתָהּ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר – לֹ א יָ צָ א, משמע שלא יוצא כלל
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
החילוק הוא בין אם נמצא בבית הכנסת לבין אם הוא אנוס ולא יכול אפילו לבוא לבית הכנסת, אבל אם הוא נמצא בבית הכנסת חייב לשמוע כל מילה. וצריך לומר שאם החולה בכל זאת התאמץ ובא לבית הכנסת ומחמת חולשה אינו יכול לעקוב אחרי הש"צ, לא יהיה דינו חמור יותר ממי שנמצא בביתו מחמת אונס.
|
03/10/2014 |
ללא כותרת (מ.י)
לפי החילוק הנ"ל צריך להבין, מאי גרע אותו אחד שיושב בבית הכנסת (ולא שמע )שלא יצא י"ח אפי’ בדעבד , מהשני שיושב בביתו (ולא שמע) שיצא.
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי ההוא שישב בבית הוא אנוס, משא"כ זה שישב בבית הכנסת אינו אנוס.
|
03/10/2014 |
• אבינו מלכנו (אלישבע)
האם אומרים אבינו מלכנו בערב יום כיפור שחל בערב שבת,
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/10/2014 |
תשובה ב’ (מ.י)
המנהג שלא לאומרו, אבל השנה שחל יוה"כ בשבת, שלא אומרים בשבת אבינו מלכנו, יש נוהגים לאומרו בערב יו"כ (רמ"א סימן תרד סעיף ב’ )
|
03/10/2014 |
תגובה (הרב אלאשוילי)
אך מנהג חב"ד שלא לומר אפילו בקביעות כזו.
|
03/10/2014 |
• כוונות בסידור אדמו"ר הזקן (איתן)
קראתי פעם שבנוסף לסידור, אדמו"ר הזקן חיבר גם כוונות מיוחדות לסידור שלו שאותם העביר רק ליחידי סגולה, האם יש בסיס לטענה הזו?
בתודה, איתן.
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
02/10/2014 |
• כפרות המוני (ישראל דגן)
התרנגולים המיועדים לכפרותמוחזקים שעות ואף ימים בכלובים קטנים, לעתים בשמש קופחת, ללא מזון וללא מים. אף שמשרד החקלאות והרבנות הוציאו הנחיות למנוע מצבים אלה – בשטח אין לזה ביטוי.
כיצד אפשר להניח למצווה הבאה בעבירה ולהמשיך את המנהג ההמוני? האם לא מן הראוי לאסור על כך, ומי שירצה ידאג לקיום המנהג באופן אישי?
|
01/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, צריך שיהיה ברור שאי אפשר לאסור את מנהג הכפרות, כי יסודתו בהררי קודש מימות הגאונים עד לאר"י הקדוש ועד לימינו אלה.
אלא מה, צריך למנוע עד כמה שניתן שבדרך לקיום מנהג חשוב זה לא יעברו על איסור של תורה של צער בעלי חיים, ולכן בשום אופן אסור להשאיר את העופות בשמש הקופחת ולמנוע מהם מזון ושתיה. ואלו שלא שומעים להוראות אלו, ברור שגם במשך כל השנה הם נוהגים כך עם העופות, ולא משום זה נאסור אכילת עופות.
וצריך גם להודיע מה שמפורש בפוסקים שבערב כיפור צריך לרחם על בעלי החיים כדי שגם הקב"ה ירחם עלינו מן השמים.
וצריך גם לדאוג שמיד אחרי הכפרה העופות ילכו לשחיטה ולא יעשו עליהם עוד סיבוב.
|
01/10/2014 |
ללא כותרת (מענדל גליק)
האם אסור לעשות כפרה על אנשים רבים עם תרנגול אחד, כפי שנוהגים במבצעים?
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני יודע איך נוהגים ב"מבצעים", אבל בעיקרון ניתן לעשות בתרנגול אחד לכמה נפשות רק כשהם ביחד ולא בזה אחר זה.
|
02/10/2014 |
• ברכת המוציא על מזונות (מאור בטאשוילי)
שלום הרב,
לשיטתנו (דעת אדה״ז) , בכדי לברך מלכתחילה על מזונות המוציא וליטול ידיים בברכה, האם בדעתי צריך להיות מלכתחילה לאכול 230 גרם כפסק השו״ע או 180 גרם כדעת הרמב״ם. זאת אומרת מה דעת אדה״ז כהמחבר או כהרמב״ם .?
יתירה מזאת יש בקראון הייטס פיצה בשם ׳פיצה קינגסטון׳ דיברתי עם הבעלים כמה פעמים והוא לא יודע בכל משולש כמה גרמים יש, לפי סברה, פיצה דיי דקה (ואני יוצא מנקודת הנחה שהגבינה והדברים לא מצטרפים ללחם לעניין המשקל) 2 חתיכות מצריכות נטילת ידיים וברכת המוציא ולאחרי זה ברכת המזון ?
או שמא אפשר לברך מזונות ולאחרי זה ׳על המחיה׳ ?
תודהו מראש וחתימה טובה :-)
|
30/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לדעת אדה"ז אם אוכל עד 346 סמ"ק (מהעיסה) לא צריך לברך המוציא (אם אינו שבע מכל מה שאוכל עמו). וכיון שמאד קשה לשער בזה, לכן איני יכול לומר לך בודאות מה דין שתי חתיכות פיצה. לכן לדעתי נראה שאם הנך אוכל משולש אחד תברך מזונות ועל המחיה, ואם כוונתך לאכול שתי פיצות תיטול ידים ותברך המוציא על כזית לחם ודאי ותפטור הפיצה.
|
30/09/2014 |
• הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות, או מיום א של ר"ה של יום ב של ר"ה (דוד ב.)
באיסור הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות וכן מיום א של ר"ה של יום ב של ר"ה כתב אדה"ז בסימן תקג שבמזיד מותר ומי שמערים החמירו עליו חכמים ואסרו. ובדין מי שהכין בשוגג אדה"ז לא כתב שם מה הדין, וראיתי בסימן תקכ"ז שנחלקו בזה המהרשל (ביש"ש) והרמ"א. רצוני לשאול האם אדה"ז הכריע במקום אחר בשו"ע בדין זה של המכין בשוגג מיוט ראשון לשני (או מיו"ט לחול או מיו"ט לשבת)? ואם אין הכרעה מפורשת האם אפשר לדייק מה ההכרעה בזה?
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אמנם לא כתוב מפורש, אבל מובן מלשונו (בסי"ב ובסי"ג) שרק במערים חששו, ולא בשאר אופנים. וד"ל. וכתב מזיד וכל שכן שוגג, שאם לא כן היה לו לפרש.
|
29/09/2014 |
• הדלקת נרות שבת וקידוש לנוכריה (דויד)
בת זוגתי נוכריה ובכל ערב שישי וחג אנחנו עורכים קידוש וסעודה.היא עונה אמן לקידוש ולברכות וגם שותה מהיין ואוכלת מהמוציא ולפני כניסת שבת היא מדליקה נרות שבת. האם זהו איסור או חילול כבוד השבת, או שאין בזה שום פסול. הייתי שמח לתשובה מפורטת בנושא
|
25/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיון שבקשת תשובה מפורטת, ארשה לעצמי לחרוג ממסגרת השאלה.
ראשית כמובן שאין לזוגתך הנכריה שום קשר ושייכות לשבת, כיון שהשבת ניתנה לעם ישראל כעם הנבחר של הקב"ה, ולכן אינה יכולה להדליק נרות שבת וליטול חלק בקידוש.
אך לדעתי לא שאלת את השאלה הנכונה המתבקשת, והיא: האם אני כבן לעם היהודי שנישא לאשה נכריה, יכול להסתפק בעשיית קידוש בשבתות וימים טובים, ולהשתיק בזה את המצפון היהודי, שלמרות שאני נשוי עם נכריה אני יכול להיות יהודי טוב השומר על חלק ממסורת היהודות, למרות שבזה שאני חי עם נכריה אני כורת את הענף שעליו אני יושב בתור יהודי המחוייב להמשך הדורות?
והיות ובהשגחה פרטית התכתבת איתנו בראש השנה החדשה, שאז מתחילה תקופה חדשה, ובפרט בעשרת ימי התשובה אלו עד ליום הכפורים, שאלו ימים של חשבון נפש וכפרה, אני תקוה שתעשה חשבון נפש אמיתי עם עצמך על משמעות היותך יהודי עם כל התוצאות הכרוכות בכך.
ובכל אופן אני מאחל לך שנה טובה ומתוקה בגשם וברוח ולבשורות טובות בכל הנ"ל.
|
27/09/2014 |
הדלקת נרות שבת וקידוש לנוכריה (דויד)
ראשית אני מודה לך על התשובה, אוליי לא דקדקתי בפרטים. אני לא נשוי עדין ואין בכוונתי לעשות זאת עד שתתגייר. אני מנסה להרגיל אותה לאורך החיים היהודי באהבה ורצון כמובן. והדילמה שיש לי בכל שישי היא בשאלה הראשונה ששאלתי האם אני חוטא בשיתןף שלה איתי בכל שישי או שאין בזה פסול. דווקא בעשרת ימי תשובה ובערב ראש השנה אי שם בקצה העולם, זה מה שגרם לי להרהור כבד שמא אני חוטא ואם כן זה הזמן לשנות את המנהג. שנית, אין לשפוט אדם עד שתגיע למקומו, הגעתי לאן שהגעתי אחרי טלטלות רבות ומרובות ובורא עולם שלח לי נחמה אמנם נוכריה, אבל כלום לא קורה סתם ויש סיבה. אני לא מחפש להשתיק מצפון יהודי. ההיפך אני עדיין מחפש את הסיבה והתיקון שמעבר. תודה ושנה טובה לכל עם ישראל באשר הם.
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חבל שלא פירטת את כל זה לפני כן. אבל בכל אופן המצב שלך אינו פשוט, ולדעתי הנך צריך להתייעץ עם רב או שליח חב"ד המקומי בעיר מגורך אם וכיצד להמשיך הלאה את הקשר שלך עם חברתך הנכריה. אם תכתוב לי את עיר מגורך במייל האישי שלי, אולי אוכל לקשר אותך אל הרב או השליח המקומי. בברכת גמר חתימה טובה ובשו"ט.
זהו המייל שלי:
sf_avibooks@bezeqint.net
|
29/09/2014 |
• פרוזבול בכתב (יהודה)
בש"ע רבינו הזכיר רק אמירת מסירת החובות אבל מנהג העולם לעשות פרוזבול בכתב. היש טעם לא לכתוב או שרק אין צורך לפי דעת רבינו?
|
23/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין צורך. אבל מי שרוצה יכול לעשות בכתב, ויש בזה מעלה שהבית דין החתום בשטר מקנה קרקע ללוה (אם אין לו קרקע) כדי שהפרוזבול יחול.
|
23/09/2014 |
• ספרים הדנים במהדו"ב (לוי יצחק ריץ)
שלום רב!
האם יש ספרים הדנים ומבארים את דברי מהדו"ב של הרב, ובאם כן על איזה מהם תמליצו?
|
17/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה באתר שלנו ב"ספרים הדנים בשו"ע הרב", תמצא שם כמה ספרים הדנים על זה, כולל לינקים לספרים עצמם, ואין בידי להמליץ על מי מהם.
|
17/09/2014 |
• הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (שמעיה )
האם מותר להוסיף מים למיחם ביום טוב ?
שאלה רלוונטית לחג ר"ה הקרוב
|
15/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
דין מיחם חשמלי ביו"ט כדין המיחם בשבת, ומותר להשתמש בו רק ב"מצב שבת", ובודאי שאסור להוסיף בו מים קרים.
|
16/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (אלעד)
משמע שאסור להוסיף מים ביו"ט אף אם המים עומדים להיגמר. אבל א"כ ,מדוע הדבר לא יהיה מותר מצד "אוכל נפש" המותר ביו"ט ?
|
17/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (אלעד)
משמע שאסור להוסיף מים ביו"ט אף אם המים עומדים להיגמר. אבל א"כ ,מדוע הדבר לא יהיה מותר מצד "אוכל נפש" המותר ביו"ט ?
|
17/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אוכל נפש לא מתיר הפעלת מכשירים חשמליים.
אגב, ישנם עוד איסורים שאסרו חכמים אפילו שזה נוגע לאוכל נפש.
ובכלל, הלכות יו"ט הם מאד מורכבים ומסועפים, ואפילו הכללים שלהן מורכבים, כי בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכל שכן פרטי ההלכות, ולא ניתן ללומדם אלא בלימוד שיטתי מתוך ספרי ההלכה.
|
17/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (שמעיה )
השאלה הייתה בקשר להוספת מים חמים שרתחו על הגז . האם ניתן להוסיפם למיחם ביו"ט ?
|
20/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם פתיחת המכסה של המיחם אינה גורמת שום שינוי במצב של המיחם (ניתן לבדוק זאת לפי ההוראות שעל המיחם), אין בעיה להוסיף בשבת ויו"ט מים רותחים למיחם.
|
20/09/2014 |
האם יש בעיה בהוספת מים קרים ביום טוב (מענדי)
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם מצב המיחם לא משתנה מותר.
|
29/09/2014 |
מה ההבדל בין מיחם למקרר ? (נתנאל לייב )
גם במקרר כאשר פותחים את הדלת זה גורם להפעלת המנוע מוקדם יותר, ובכל זאת מתירים את הדבר כיון שהוא רק גרמא. וא"כ לכאורה הוא הדין במיחם, כאשר מוסיפים מים קרים גורם הדבר להפעלת החימום מחדש מוקדם יותר, וזהו רק גרמא.
וגם להמחמירים שלא לפתוח מקרר אלא כאשר המנוע עובד, וכך לא גורמים להפעלת המנוע מקודם יותר, הרי הוא הדין לכאורה במיחם, שכאשר שומעים שחימום המים בפעולה (שומעים רתיחה של המים) אפשר להוסיף מים, כי החימום כבר דלוק.
אז לא הבנתי מה החילוק ביניהם לדעת כת"ר
|
09/10/2014 |
• הואיל ועיקרה מן התורה (יוסף קפלן)
בסי׳ שיא ס״ה ושטז סי״ט מבואר שמלאכה שאינה צריכה לגופה לא דמי לשאר איסור דרבנן, הואיל ועיקרה מן התורה, דהיינו אם היה צריך לגופה.
ולא הבנתי את ההגדרה של ״עיקרה מן התורה״, הרי סו״ס התורה אסרה (לפי שיטה זו) רק מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולא אסרה את עשיית המלאכה במידה והיא נעשית שלא לצורך גופה.
מהו החילוק המהותי בין איסור דרבנן זה לבין כל שאר איסורים וגזירות דרבנן?
|
04/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הביאור הוא פשוט: ישנם איסורי דרבנן שאין להם עיקר התורה, וכל איסורם הוא גזירה שמא יעשה מלאכה של תורה, ויש איסורי דרבנן שעיקרם מהתורה, אלא שבגלל תנאי מסוים שלא התקיים במלאכה היא אסורה רק מדרבנן. כלומר, איכות המלאכה היא אותה איכות של תורה, ורק פרט מסוים שחסר בה אינה אסורה מן התורה, ואם כן זהו איסור חמור יותר מסתם איסור דרבנן. ונפק"מ לגבי גזרה לגזרה ועוד - ראה שוע"ר סי’ רעה קו"א סק"ב.
|
05/09/2014 |
• חזרת הש"ץ כל התפלה בששה מתפללים (משה ששונקין)
אם ששה התפללו יחד תפלת שמונה עשרה בבית הכנסת ואחר כך באו לבית הכנסת עוד ארבעה אנשים האם אפשר לחזור על כל תפלת שמונה עשרה?
רבנו הזקן כותב בסימן סט ס"ה שאם ששה התפללו בלחש "חוזר אחד מהם התפלה בקול רם אם יש ט’ שישמעו ויענו אמן"
ולא ברור לי האם היו עשרה בבית הכנסת בעת שהששה התפללו או שאפילו שלא היו עשרה בעת שהששה התפללו רק שאחר כך באו גם אז חוזר כל התפלה?
|
01/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מסתימת לשון אדה"ז משמע שניתן לעשות כן (ובתנאי שהששה התפללו כצבור על דעת להשלים אח"כ לעשרה). וכן כתב בספר שנות חיים להרא"ח נאה סי’ ו אות יד. וראה גם פסקי תשובות סי’ סט.
|
02/09/2014 |
• שאלות (לוי)
שלום רב!
רציתי לשאול איפה ניתן למצוא, באם יש, ביאור על שיחה של הרבי בפה"ש שלנו בנושא פסיק רישא ולא מתכוון.
כמו"כ מהו להפשיר בעקבות מהדו"ב רנט ד"ה והנה, עמוד תתפג עד תתפה בהוצאת קהת החדשה.
וכן נתינת מים רותחים בכלי לתוך רותחין לפי מהדו"ב רנט ד"ה על כן?
אודה מאוד על תשובתכם
|
31/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם תסביר טוב יותר את שאלותיך אוכל לענות.
|
01/09/2014 |
ביאור השאלה (אורח)
מהדור"ב רנ"ט ד"ה והנה בהוצאה חדשה עמ’ תתפג עד תתפה. לכאורה משמע מאדמור הזקן לאסור להפשיר. נא דעתכם.
מהדו"ב רנ"ט ד"ה ע"כ נתינת כלי שקוף ובתוכו נוזל צונן לתוך כלי עם מים רותחים. לכאורה משמע מדבריו שבתנאי זה יהיה מותר היות ואין כאן. נא דעתכם.
|
02/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. זהו רק לדעת הרמב"ן משא"כ לדעת הרשב"א, והלכה כרשב"א.
ב. אכן יהיה מותר כיון שאין כאן הטמנה.
|
03/09/2014 |
המשך לשאלה מכ"ט מנחם אב, הפשרה לפי מהדו"ב (לוי יצחק)
|
03/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מהלך הענינים במהדו"ב הוא מורכב ואין הזמ"ג לעיין בו כעת כפי הצורך. אבל עכ"פ נראה שלהלכה יש לפסוק: א) אסור להטמין בע"ש בדבר המוסיף הבל אפילו כדי להפיג צינתו - כנפסק בשוע"ר סי’ רנז סוס"ט. ב) הטמנה במקצת אינה הטמנה - כנפסק שם בס"י.
|
04/09/2014 |
• פאה ארוכה (חני)
האם יש איסור ללכת עם פאה ארוכה יותר מהכתפיים? האם אסור שהפאה תהיה מתולתלת?
|
31/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהלכה הכתובה לא מובא הבדל בין פאה ארוכה לקצרה או פאה מתולתלת לחלקה, גם במכתבי הרבי לא נזכרו הגבלות אלו, אלא שרבני זמנינו ראו צורך לחזק את הצניעות בדורנו, בהגבלת אורך הפאה או פאה פרועה. כי דברים אלו מושכים את העין, וכל דבר המושך את העין יש להמנע ממנו, לא רק בפאות, אלא גם בבגדים ואיפור וכיו"ב. וגם מצד השכל הישר לכאורה אין שום סיבה שאשה תבליט את עצמה בחבישת פאה יותר מהצריך לה או באיפור כבד וכיו"ב. לכן מן הראוי לשמוע בזה לדברי הרבנים. [אם כי איני בעד לבייש נשים שלא הולכות לפי הוראות אלו, כי זה מביא ההיפך מהמצופה. וכבר אמרו חכמים שלנשים יש לדבר בלשון רכה כדי שישמעו].
|
31/08/2014 |
המשך השאלה (חני)
השאלה האם יש בזה פסק מרבני חב"ד?
קראתי היום שהרב שטרנבוך מירושלים פסק שאין בעיה שהפאה תהיה ארוכה אם היא לא בולטת מדי, אבל מחברות שמעתי שיש רבנים חב"דניקים שפסקו שאסור שתהיה ארוכה מהכתפיים.
|
01/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני יודע. עכ"פ גם לדידי שיעור "עד הכתפיים" אינו מקודש, העיקר הוא שהפאה לא תהיה ארוכה מדי.
|
01/09/2014 |
• גחלים (לוי)
שלום רב!
שאלה שלי ברנ"ג וברנ"ז.
ברנ"ג מובא שגחלים שעממו הרי הן כקטומות, לאחר מכן כהו ועממו הרי הן כגרופות.
אמנם ברנ"ז אלטער רבי’ן דורש שיהיו גרופות ממש.
איך ליישב את העניין?
|
28/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
28/08/2014 |
המשך שאלה (אורח)
סי’ רנ"ז ס’ יו"ד . הוצאה חדשה עמ’ קמ"ח
|
02/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום סתירה, בסי’ רנז כותב מיד בהמשך: "אבל אם יש בה גחלים אפילו הן קטומות אסור להטמין בה הקדרה", ואילו בסי’ רנג סוסי"ט מדבר ב"כהו ועממו, והרי הן כגרופות", "כהו ועממו", היינו שהם כבויות ולא רק קטומות. ולפי זה היו צריכים לציין בסי’ רנז לסי’ רנג וכן להיפך להשלמת הענין.
|
03/09/2014 |
• פתיחת בסלי/צ’יפסי/במבה/קראנץ’ וכדומה בשבת (מאור בטאשוילי)
נזכרתי היום שהרב אמר באחת השבתות בשיעור הצהריים, כי המד"א של שכ"ח לוד אוסר פתיחת במבה (וכדומה כל שאר הממתקים) בהדבקה של השקית, ואתה הרב אמרת שאתה מתיר.
רציתי לדעת איך זה מסתדר אם מה שכתוב בשו"ע אדה"ז סימן שמ הלכה י"ז : "אף על פי שחתיכת תלוש מותרת לכתחילה כשאינו מקפיד לחתכו במדה כמ"ש סי’ שי"ד מכל מקום אם על ידי זה מתקנו להשתמש בו איזה תשמיש חייב משום תיקון כלי אם מחתכו בסכין כמ"ש בסי’ שכ"ב גבי קטימת קיסם ושלא בסכין פטור אבל אסור. לפיכך אין שוברין את החרס ואין קורעין את הנייר המותרים בטלטול כדי להשתמש בהם איזה תשמיש מפני שהוא כמתקן כלי עיין ס’ תק"ח . אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב..."
משמע מלשון אדה"ז (לכאורה לפי הבנתי הדלה) שאי אפשר לפתוח את שקית הבמבה במקום ההלחם (הדבק) או שאני לא תופס איזושהי נקודה בלשון הזהב של אדה"ז ?
באם זה לא מכביד על כבוד הרב, אשמח למקורות.
|
28/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אענה לך בסברא, דין הקורע זהו רק כששני דברים מודבקים על ידי דבר שלישי, בהלחמה אין דבר שלישי המחבר ביניהם אלא נדבקו זה בזה מהחום הנוצר ע"י הלחמה, ולכן אין בזה קורע. ואפילו אם נאמר שיש בזה דין קורע, הדין הוא שאם ההדבקה היא זמנית מותר לקרוע לצורך, ראה שו"ע אדה"ז סי’ שיז ס"ז.
|
28/08/2014 |
• הופעה מעורבת (ישראל אברמבוביץ)
רציתי לדעת אם מותר ללכת להופעה מעורבת של אברהם פריד.
|
25/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם "הופעה מעורבת" הכוונה שיושבים ממש בתערובת, התשובה היא כמובן שלא, אבל אם הנשים יושבות בחלק אחד של האולם והגברים בחלק אחר, אין מניעה מבחינת ההלכה.
|
25/08/2014 |
הופעה מעורבת משפחות (ישראל אברמוביץ)
|
25/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי סו"ס המשפחות יושבות במקום אחד. וראה שו"ע או"ח סי’ תקכט בסופו.
|
25/08/2014 |
• מזוזה (מענדל נ.)
רציתי לשאול אם נכון הדבר, שיש דעות הסוברות לקבוע מזוזה בשער ראשי, אעפ"י שאין בו משקוף.
|
21/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי על דעה כזאת. ובכל אופן למעשה אין נוהגים כן.
|
21/08/2014 |
• מגבת (מענדל ז.)
מה האופן הנכון לטלטול מגבת בשבת, באופן המותר. ז.א. שיחשב ללבוש?
מדוע העובדה שאני "לובש" את המגבת, לא מחייבת אותה בציצית, ככל מלבוש?
|
20/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אפשר ללובשו כצעיף או כחגורה על הבגד. וההיתר ללובשו זהו רק כשהמגבת מקופלת, שאז אין בה שיעור חיוב ציצית.
|
21/08/2014 |
• בשר וחלב (יאיר)
ב״ה
חתכתי בשר קפוא עם סכין בשרי וכדי שהבשר ייחתך טוב טבלתי את הסכין מדי פעם בקומקום (שבפנים היו מים שרתחו). האם אוכל להשתמש בקומקום להכנת קפה חלבי?
|
19/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם היה במים שישים כנגד השומן שעל הסכין מותר להשתמש בקומקום להכנת קפה חלבי.
|
19/08/2014 |
שומן, הכוונה גם בשר? (יאיר)
היה ממש טיפה של פירורי בשר או שומן, בטוח שבמים היה פי שישים יותר.
האם בשר נחשב כשומן
|
19/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כמובן שהבשר והשומן דינם אחד, וצריך להיות שישים כנגדם. ואם היה שישים אז מותר.
|
19/08/2014 |
• לעבור כביש בשבת (מנחם מענדל ז.)
בנוגע לעבור כביש בשבת, האם אסור לי לעבור גם כאשר הנוהג הוא גוי, או רק אם הוא יהודי? בסגנון אחר: האם האיסור לגרום לרכב לעצור עבורי, הוא משום איסור הנאה מחילול שבת של יהודי אחר, או משום ’לפני עור’ בלבד, אך אין איסור הנאה (כי זה לא ישיר וכו')
|
18/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
האיסור הוא משום שאתה גורם לנהג לעשות מלאכה עבורך, ובענין זה לכאורה אין הבדל בין יהודי לגוי.
|
19/08/2014 |
ללא כותרת (מנחם)
למה אין בזה משום הלעיטהו לרשע וימות
|
06/12/2014 |
• כוס שני ושלישי (מנחם מענדל ז.)
מה התועלת בכוס שני ושלישי ב(נוגע לבישול ב)שבת, אם המים עדיין חמים מאוד מאוד, כנראה בחוש?
|
18/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חכמים קבעו שכלי שני לא מבשל (מלבד דברים הקלים להתבשל), ועליהם אנו סומכים. אם כי יש אומרים (וכן משמעות הצ"צ) שאם חום המים בכלי שני גבוה מאד הוא כן מבשל, אבל אך אדה"ז לא מחלק בזה. ובמקרה זה יש לעיין האם לפסוק כהצ"צ או כאדה"ז, ודעתי נוטה לפסוק בזה כאדה"ז. ואכ"מ להאריך בזה.
|
19/08/2014 |
• עירוב (אבישי)
שלום הרב,
יוסי לא מטלטל בשבת כי הוא לא סומך על העירוב של המקום (מבחינתו העירוב לא קיים) דני כן מטלטל וסומך על העירוב במקום. האם מותר ליוסי להגיד לדני לטלטל עבורו לפי שיטת אדמו"ר הזקן?
|
12/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה הפירוש העירוב לא קיים? העירוב קיים, רק שהוא מחמיר ואינו סומך עליו, והכלל שכל דבר שהוא משום חומרא (ולא מדינא, שכן גם לשיטת אדה"ז זהו רק חומרא ולא מן הדין), הוא יכול לומר לחבר שלו שאינו מחמיר שיעשה עבורו.
|
13/08/2014 |
• קשר של תפילין (חיה)
קים בחנויות משחק לילדים תפילין
האם מותר לכרוך סתם רצועה של תפילין לא אמיתיות על היד - לשם משחק?
|
08/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מבחינת הלכתית אין שום בעיה. השאלה היא מה המסר החינוכי של משחק זה? ואת זה צריך לשאול את המבינים בחינוך.
|
08/08/2014 |
• קידוש במקום סעודה (יהודה)
איתא בסימן רע"ג ס"ב שלכתחלה אין לקדש בחדר זה כשבדעתו לאכול בחדר אחר.
מה הדין כשמקדש בחדר-אוכל ויוצא למטבח ליטול ידים (ואינו רואה מקומו הראשון) וחוזר לאכול במקום שקידש, האם יש להחמיר בזה לכתחלה, וא"כ יש לשתות רביעית יין קודם שיוצא (חוץ ממה ששותה לקידוש, ולפחות רביעית א’ שלמה), או שכיון שחוזר למקומו קיל טפי.
|
29/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום צורך להחמיר בזה, כיון שהיציאה שלו היא בשביל לאכול לאלתר, ורק אם שוהה בחדר השני יותר משיעור "לאלתר", שזהו בערך עשר דקות (כגון שנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ושוהה שם כעשר דקות) - אזי נקרא הפסק.
|
29/07/2014 |
• הלכה למי שמצטערת בהליכה ועמידה-לגשת לבית עלמין (נחמה)
אני חולת דיאליזה. עדיין תודה לאל הולכת באופן עצמאי. יחד עם זאת קשה עלי הליכה ובמיוחד עמידה, במשך זמן ממושך.
בחודש הקרוב יש לי שני ימי זכרון על ההורים. אני שואלת אם הדלקת נר זכרון+מתן צדקה לעילוי נשמתם, מספיק מבחינת הדין.
האם יש כאן ענין של הקפדה על כיבוד הורים?
יש משהו נוסף שניתן לעשות? כדי מבחינת הרגשה, להרגיש שכיבדתי אותם כנדרש.
האבא זל איננו 20 שנים. האמא עה איננה 22 שנים.
אודה לחוות דעת.
|
25/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אינך יכולה ללכת לבית העלמין אינך חייבת, זהו רק מנהג לא חובה הלכתית, הדלקת נר זכרון ומתן צדקה בהחלט מספיקה, והעיקר שיהיה מי שיאמר עליהם קדיש באותם ימים.
|
25/07/2014 |
מצטערת על שקשה לה לכבד את ההורים בהליכה לבית העלמין (נחמה)
כל שנה אני דואגת לקדיש לכל אחד מההורים.. אחותי נותנת סעודה שלישית בשבת שלפני יום הזכרון.
יש מי שלומד פרקי משניות מהמשפחה. נותנת צדקה ומדליקה נר זכרון.
תודה על המידע שזהו מנהג. אצלנו אומרים שמנהג שובר דין. האמנם גם כאן.
בכל אופן אני מבינה שבגלל מצבי הרפואי ימחלו לי בשמים.
אחותי וגיסי ואחיין שלי עולים לבית העלמין.
|
25/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בגלל מצבך הרפואי את פטורה בהחלט מלעלות לקבר, כפי שכתבתי לעיל. ויש קהילות שמלכתחילה נשים לא עולות לקבר. אז כך או כך אין כאן שום חיוב מצידך ובפרט במצבך הנוכחי.
|
27/07/2014 |
• פלטה בשבת (ג’וני)
האם לפי אדמור הזקן מותר לשים בשבת על הפלטה דג שיש עליו קצת רוטב (ממש קצת לעומת הדג עצמו) וכן כל תבשיל שבו הרוב המוחלט (לא רק 60% אלא 85% ומעלה) הוא מוצק ויש קצת רוטב ?
וכן מה עם לשים לחם מגולה על הפלטה בכדי שיהיה כמו צנימים
|
24/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור להניח על פלטה דג שיש בו אפילו קצת רוטב. לגבי לחם, מותר לחמם הלחם, אך לא לעשותו צנימים.
|
24/07/2014 |
• תפלה לנשים (יהודה)
לפי מה שכתב שע"ר ריש סימן ע’ שנשים חייבות בזכירת יצ"מ, ולפיכך יש להן לברך ברכת אמת ויציב,
א) האם יכולה להתחיל מ’אמת ויציב’ או שחייבת להתחיל מ’אני ה’ אלקיכם אשר הוצאתי’ או אפילו מתחלת פ’ ציצית
ב) לכאורה פשוט שהוא הדין בברכת אמת ואמונה בלילה. או שיש שום מקום לחלק
|
23/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן שאלות טובות, א) בפשטות צריכה לומר פרשת ויאמר כולה (או כתחליף צריכה להזכיר איזה פסוק או איזה ענין המדבר על יציאת מצרים), כמבואר בשוע"ר סי’ סז ס"א, ע"ש.
ב) כך נראה לכאורה בפשטות, אך כד דייקת שפיר אדה"ז נזהר מלכתוב חיוב זה גבי נשים (כמו שכתב בסי’ סו סי"ב לגבי גברים), ולולי דמיסתפינא , הרי שלדידי הפשט בדברי אדה"ז הוא, שכיון שחיוב זכירת יציאת מצרים מצותה ביום ובלילה, הרי שלאשה זו מצות עשה שאין הזמ"ג, ולכן די לה בהזכרת יציאת מצרים פעם אחת ביום, ודי לה לברך ברכת אמת ויציב בלבד. ויש להאריך בזה, ואכ"מ.
|
24/07/2014 |
החיוב הוא פעם ביום ופעם בלילה גם לנשים (נתנאל לייב )
המצוה אינה זמן גרמא כי יש חיוב גם ביום וגם בלילה, ומי שיקיים רק אחד מהחיובים יעבור על מ"ע. וכיון שנשים חייבות במצוה זו כמ"ש אדה"ז, מאיזה כח נפטור אותן ממצות עשה שהן חייבות ?
ומה שלא הזכיר אדה"ז חיוב הנשים באמת ואמונה, נראה שאת החיוב מדרבנן להזכיר נוסף ליצי"מ גם קריעת ים סוף, אין לנשים בלילה לדעת אדה"ז, ולכן אינן חייבות באמת ואמונה. והטעם נראה פשוט, כי תפילת ערבית רשות, ונשים לא קיבלו עליהן לחובה, ולכן גם לא תיקנו חכמים המצוה מדרבנן הנוספת על המצוה מן התורה. (כך כותב בפסקי תשובות סימן ע’, ודפח"ח).
ומצוה לפרסם מצוה זו, שנשים חייבות בה מן התורה, וקורה הרבה שאשה אומרת קריאת שמע רק פרשה ראשונה ולא מזכירה כלל יצי"מ, ועל מצות ק"ש פטורה, ויצי"מ חייבת.
בכבוד רב
|
08/10/2014 |
• ברכת אשר יצר תדירה (יהודה)
כתב רש"ל (הובא בשע"ר סי’ ז’ וסקס"ה) שברכת אשר יצר קודמת לבנ"ר לפי שהיא תדירה.
ויש לעיין למה בברכות השחר מקדימים ברכת ענט"י, שלכאורה אשר יצר יותר תדירה?
|
23/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כדי להסמיך את ברכת ענט"י לנטילה עצמה.
|
24/07/2014 |
• מוזיקה לריכוז בשלושת השבועות (מענדי)
האם מותר לשמוע מוזיקה לריכוז בשעת העבודה בשלושת השבועות.
|
16/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
16/07/2014 |
• הבדלה (בת שבע)
האם קודם מכבים את הנר ואחר כך שותים מהכוס או הפוך בהבדלה של מוצאי שבת
|
12/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קודם שותים מהכוס ורק אח"כ מכבים הנר, כדי שלא לעשות הפסק בין הברכה לשתיה.
|
13/07/2014 |
• איך ליישב הסתירה? (לוי צחק ריץ)
שלטם רב
אבקש מכם עזרה בישוב סתירה. סימן רנג. סס"א סעי’ כ"א. גחלים שעממו. אין היד סולדת בו המועיל בתנור. והכתוב בכ"א.
אודה מאוד לעזרתכם
|
03/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה בטח מתכוין לסוף ס"ה ולסוף סכ"א, אך לא ברור לי מה סתירה מצאת, הרי בשני המקומות הוא אוסר להחזיר בשבת בתוך התנור, ורק להשהות הוא מתיר, וכמו שכתב חילוק זה ג"כ בקו"א סק"א.
|
04/07/2014 |
• דלת מקרר כבסיס לדבר האסור (מאור בטאשוילי)
שלום הרב,
האם דלת מקרר שמניחים בה (רוצה לומר בתוך כלי הקיבול שבתוך הדלת) מוקצה כלשהו האם זה הופך להיות (הדלת) בסיס לדבר האסור?
או שמא הדלת בטלה למקרר ולא הופכת להיות מוקצה כמו המקרה שמניחים נר על דלת המקרר?
תודה מראש.
|
15/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
דלת המקרר היות והיא נועדה בעיקר לפתיחה ולסגירה אינה נעשית בסיס לדבר האסור בשום ענין, ולכן מותר לפתוח ולסגור אותה גם אם מונח בדופן המקרר איזה דבר מוקצה.
|
15/06/2014 |
• אמירת שם ה’ (שניאור זלמן)
אדה"ז בסדר ברכות הנהנין שבסידור פסק שאין לומר כל כינוי המכוון ל’ בעצמו כגון ’גאט’ באידיש. כמו"כ מובא שם שאפילו ’ברוך ה’ ’ אין לומר אם לא מדובר בביטוי לשמחת הלב.
א. האם למעשה אכן צריך להזהר מאמירת ’ברוך ה’ ’ ללא שמחת הלב? איך הלכה זו יורדת בדיוק למעשה.
תודה מראש.
|
13/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי אדה"ז כותב (בסדר ברה"נ פי"ג ה"ד) שהאיסור הוא לומר כן בלשון אשכנז, שאומרים את שם ה’ ממש (כפי שהוא בשפת אשכנז), ואילו "ברוך ה’" השגור בלשוננו, אין בזה שום איסור, ואדרבה, טוב להודות לה’.
|
13/06/2014 |
שאלה (שניאור זלמן)
א"כ א אסור לומר ג"כ לכאורה את המילה ’בוגה’ מכיון שברוסית זהו כינוי לה’ (ע"ד ’גאט’, וכהערת הרב בשדר ברה"נ שהוציא), ואמנם הרבי בשיחותיו ברוסית לילדים רוסיים כן ביטא מילה זו, וכן כששרים את הניגון ’ניעט ניעט ניקאוו’ אומרים ג"כ מילה זו, והאם צריך להזהר מזה.
|
15/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כך מפורש גם בשוע"ר סי’ פה ס"ג. ובנוגע להנהגת הרבי - אין לי תשובה.
|
16/06/2014 |
ניעט ניעט ניקאווא (לייבל)
בשיחת י"ב תמוז תשכ"ה, מסביר הרבי החשש דאמירת "באגא", וע"כ מיכאל דווארקין שר "קראמיווא אדנאווא"
|
13/08/2014 |
• חלב ודגים מותר ביחד או לא (מני )
אני יודע שהספרדים נוהגים להחמיר והאשכנזים נוהגים להקל .
רציתי לדעת מה עושים לפי חב’’ד וגם אם אפשר לערבב חלב עם חמאה או שמנת האם זה גורם שיהיה בסדר???
|
02/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כך מובא ברשימות היומן בשם הצמח צדק שאם מערבבים עם הדגים והחלב עוד משהו כמו חמאה או גבינה, אזי אין חשש לאכלם יחד.
|
02/06/2014 |
• מוליד ריח בשבת (ש.ז.כ.)
שלום וברכה !
ברצוני לדעת לגבי מטהר אויר בשבת, האם יש בזה משום מוליד ריח בשבת ? ומה פוסק אדה"ז בכך ?
תודה מראש
|
26/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איסור מוליד ריח לדעת אדה"ז ישנו רק אם הוא מתכוין להוליד ריח טוב, ולכן אסור להתבסם בשבת במיני בסמים, אבל אם הכוונה להעביר ריח רע בלבד מותר, ולכן מותר להשתמש במטהר אויר בשבת. וכן מותר להשתמש בדאודורנט (ספריי) כדי להעביר ריח רע מגופו.
|
26/05/2014 |
אם כל הכוונה להעביר ריח מדוע לוקח ספריי עם ריח טוב ? (נתנאל לייב)
קראתי בענין רב את תשובת כת"ר לגבי מוליד ריח. וכנראה כיוון כת"ר לדברי אדה"ז בסי’ תקי"א שם מחמיר לגבי הולדת ריח, אלא שדייק לומר שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים לזה.
ז"ל אדה"ז שם: "ושלא כדין עושין במקצת מקומות שנותנין שמן שמריח לתוך המים שהכהנים נוטלין מהן לידים לעלות לדוכן שהרי הם מתכוונים להוליד ריח חדש על ידי הכהנים . . כשהכהנים נוטלין ידיהן הן מולידים ריח חדש בידיהם והן נהנים מריח זה והוא נוח להם ומתכוונים לכך על כל יש למנוע מלעשות כן".
אבל לכאורה גם שם אין הכהנים נוטלים ידיהם כדי שיהיה ריח טוב אלא בשביל ברכת כהנים, אלא שניחא להם בריח. וא"כ לכאורה גם בדאודורנט הגם שהכוונה היא נגד הזיעה, מ"מ ניחא ליה בריח הטוב, והראיה שלא לקוחים דאודורנט שאין בו ריח ! ואם אכן ידוע אותו אדם שאילו היתה לו עכשיו בחירה לקחת דאודרנט בלי ריח היה לוקח, ללא היסוס, אז יהיה מותר.
ואציין לדברי הרב גינצבורג בתשובה כאן שאוסר
http://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?CategoryID=68&ArticleID=3507
וכן לספר ציון לנפש חיה (הרב סילברברג) שדן בדעת אדה"ז בזה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42105&st=&pgnum=160&hilite=
האם לדעת כת"ר מותר להשתמש בדאודורנט תמיד, או רק כאשר ברור שכוונתו רק להעביר ריח רע ?
בכבוד רב
|
01/06/2014 |
המשך התשובה (הרב אלאשוילי)
כל שעיקר כוונתו להעביר ריח רע, אין כאן מוליד ריח, אף אם בפועל מוליד ריח טוב, זו הבנתי בדעת אדה"ז (ואין כאן המקום להתפלפל בזה בדיוקי לשונות), ומי שרוצה שיחמיר בזה.
|
01/06/2014 |
• הבדלה על חמר מדינה (אברהם מנדלסון)
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול האם אפשרי לדעת רבנו הזקן לעשות הבדלה על משקאות כגון קפה, תה, קולה, משקה אנרגיה וכיוצא בזה? ולמי מהם דין קדימה?
|
26/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על משקאות קלים לא ניתן לעשות הבדלה. על קפה חזק ניתן לעשות הבדלה רק בשעת הדחק.
|
26/05/2014 |
הבדלה על תה (שבתי אשר טיאר)
הבדלה על תה
שח המשמש-בקודש הרה"ח ר’ חיים-ברוך הלברשטאם:
פעם אחת כשהרבי עלה בסוכות לסעודת החג שהתקיימה בסוכה הקטנה שבדירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, המתינה לו [בחדר ה’יחידות’ של אדמו"ר מוהריי"צ] חמותו, הרבנית נחמה-דינה ע"ה, ואמרה לרבי שלאחרונה קשה לה לעשות הבדלה על יין או על מיץ ענבים, והיא שואלת מה עליה לעשות. הרבי סימן לה בתנועת יד של בחישת כפית בכוס. היא שאלה: "לעשות על תה?", והרבי הנהן בראשו הק’ לחיוב.
הרבנית נחמה-דינה הודתה לרבי על התשובה (מרשימות הת’ אליהו שי’ שוויכא).
|
23/06/2014 |
• להתכתב עם גוי כשאצלו שבת (יעקב)
רציתי לדעת האם מותר להתכתב עם גוי כשבמדינתו שבת?
תודה מראש
|
23/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
26/05/2014 |
• חימום אורז בשבת (תנחום )
האם ניתן וכיצד לחמם אורז ע"ג פלטה בשבת ?
|
24/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לחמם אורז בשבת אפילו חימום קצת (אם במשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב). אמנם מצד דיני חזרה אין איסור, כיון שאין דיני חזרה בפלטה חשמלית (כיון שאין דרך לבשל עליו בחול), אבל ישנה בעיה מצד חשש בישול (לדעת אדה"ז בסידורו), שאף שהמאכל כעת הוא יבש, הרי שאם הוא יהיה לח לאחר החימום (בשיעור של טופח על מנת להטפיח), הרי יש בזה חשש בישול. ולכן העצה לחמם אורז (וכן כל מאכל אחר ואפילו מרק) הוא, להניחו על גבי סיר גבוה בכדי שלא יוכל להגיע לחום של יד סולדת בו.
|
25/05/2014 |
• וויסקיי (מאור בטאשוילי)
ראיתי מאמר שפורסם לפני הרבה מאוד (תשס"ו) זמן שתהליך הייצור של וויסקי כולל אחסון בחביות ישנות של יין שמכילות עדיין מעט מהיין הישן (סתם יינם). והמחבר של התחקיר "הרב הסופר" כותב שלכאורה זה אוסר וויסקי.
האם צריך לנהוג לפיו קרי אם אני משתתף לדוגמא בפברייגען ויש וויסקי יש להימנע מלשתות ? או שמא הדברים ידועים ועדיין נהגו להקל ?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה זו יש להפנות למשגיחי כשרות המומחים, אין לי מספיק מידע על כך כדי שאוכל לענות לך תשובה ברורה.
|
21/05/2014 |
• מקלחת בשבת (יוסף)
אודה לכבוד הרב באם יתייחס למקלחת במים פושרים. היינו שעכ"פ לא יהיו צוננים ממש שזה אינו אפשרי כ"כ.
תודה.
|
20/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
בשביל שיהיה ניתן להשתמש במים פושרים בשבת צריך שיהיו כמה תנאים: א) הם לא נהיו פושרים בשבת אלא מערב שבת, ב) ע"י שימוש במים פושרים אינך גורם לכניסת מים קרים לתוך דוד שמש רותח. ואיני יודע כיצד תוכל ליישם זאת בימי הקיץ החמים.
|
20/05/2014 |
• מקלחת בשבת לצורך גדול (יוסף)
שלום כבוד הרב. מה הדין בנוגע למקלחת בשבת לאחד שזה צורך גדול בשבילו.
מים פושרים? שמפו וכיוב.
תודה מראש וישר כח.
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר רק במים צוננים. ומותר להסתבן בסבון נוזלי (אך לא מוצק). וכדאי להמנע להשתמש בשמפו (אפילו נוזלי), מפני חשש תלישת שערות וסחיטה, אלא א"כ מקפיד לעשות הכל בצורה עדינה, ללא חשש תלישה וסחיטה, והשמפו נוזלי.
|
20/05/2014 |
• תבנית ח"פ על פלטה שבו חיממו אוכל בשרי (אורח)
בשבת הנחנו על הפלטה תבנית ח"פ הפוכה ועליה תבנית אחרת עם בשר.
מה דינה של התבנית ההפוכה? בשרי? בחזקת בשרי?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם לא נוצרה לחלוחית תוך כדי החימום בין שתי התבניות, התבנית ההפוכה אינה בחזקת בשרית.
|
20/05/2014 |
• האם לדעת אדה"ז אי אפשר לסמוך על היתר עסקא ? (נתנאל לייב)
כאשר כוונתו אינה לעשות בכסף שלוה, עסקים, אלא משתמש להוצאותיו היום יומיות, כפי שהן רוב ההלואות של אנשים פרטיים בזמננו. ידוע שכמה מפוסקי זמננו התירו את הדבר, אך שאלתי היא, האם לדעת אדה"ז מותר הדבר ? (גם כשאין לו סחורה בעד כל סך ההלואה).
ז"ל בהלכות רבית ועסקא סעיף מב: "וכל זה כשאותן המעות שמקבל הן עצמן עיסקא שמתעסק בהן להרויח ואינו מוציא אותן ביציאותיו". ובסעיף מז: "וכל דרכי היתר הללו הן בעיסקא שהמקבל אינו מוציא המעות ביציאותיו אלא מתעסק בהן ומרויח" ושם: "ויש דרך אחרת להתיר להוציא המעות ביציאותיו, רק שיהיה לו סחורה בעד כל סך המעות שנותן לו, ומוכרה לו בין בשויה בין בפחות משויה בעד מעות הללו ומקנה אותו לו בקנין סודר".
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה, ובפרט שכן פסק גם הצ"צ ביו"ד סי’ רחצ. וצ"ע.
|
19/05/2014 |
אם כך מצוה לפרסם ? (נתנאל לייב )
עיינתי בצ"צ שציין כת"ר, ואכן בפירוש לאסור כשמוציא הכסף להוצאותיו הפרטיות. וא"כ לכאורה מצוה לפרסם לכל אנ"ש ההולכים ע"פ פסקיהם של אדה"ז והצ"צ שאסור שיהיה מינוס בבנק ? או שמא נחשב את הנכסים שיש לכל אחד, ונאמר שמקנים אותם לבנק ? או הסבר אחר ?
|
19/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
ישנן גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, ובמקום לפרסם האיסור יש למצוא היתר ולימוד זכות לנוהגים להקל בזה. וע"י יגיעה מתאימה בטח ימצא היתר כזה. ויש להעיר מרשימת הרבי שדן באריכות אודות רבית הבנקים אם זה דאורייתא או דרבנן, ואינו תח"י כעת.
|
20/05/2014 |
• צפיה בתוצאות משחקי ספורט בשבת (יורם בן פרץ)
שלום לרבינו,
ברשותך כבוד הרב, שאלה פשוטה - האם מותר לצפות במהלך השבת במסך המחשב שפתוח על אתר של גויים בחו"ל ומכוון שיתעדכן באופן רציף בתוצאות משחקי ספורט שנערכים בשבת בחו"ל?
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מעיקר הדין מותר, בתנאי: א) אם אין שום חילול שבת של יהודים בהעברת השידור עד למחשב האישי, ב) המשחקים הם של גוים, ג) השידור צ"ל בלי קול.
אבל כדאי להמנע מזה, כיון שאין זה מתאים מצד קדושת השבת, ואפשר שיש בזה גם זילותא דשבתא.
|
19/05/2014 |
• סודה סטרים בשבת (ינעקל זאלאטובצקי)
לכל לראש תודות רבות לכת"ר על האתר המהפכני שחושף את הרבים לשולחן ערוך אדה"ז.
אבקש לשאול את כת"ר: האם מותר להשתמש במכשיר Soda Stream בשבת בכדי ליצור גזוז משקה?
והאם יש הבדל בין יצירת גזוז ללא טעם דוגמת ’מי סודה’ לבין גזוז בטעמים שצבע המים משתנה?!
אודה מאד לקבל תשובה על הנ"ל ויהי רצון אשר זכות הרבים תסייע בידך להגדיל תורה ולהאדירה
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פוסקי זמנינו מתירים את זה - ראה שמירת שבת כהלכתה פי"א סל"א ובהערה קמז. ונראה שפסק זה נכון גם לדעת שו"ע רבינו.
|
19/05/2014 |
• הדלקת נרות שבת (דניאל)
למנהג חב"ד מאיזה גיל ילדה מדליקה נרות? והאם בברכה?
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעיקרון מגיל שלוש, אך יש מקדימים אף מגיל שנתיים, וכמובן בברכה.
רק להוסיף שהוראת הרבי היא שהפעם הראשונה שהבת מדליקה תהיה בערב חג שמברכים אז שהחיינו,
כדי שברכת שהחיינו תחול גם על מצות הדלקת הנר.
|
19/05/2014 |
• ספרים בחנות - מוקצה מחמת חסרון כיס? (ישראל גרינברג)
בבית כנסת או בבית חב"ד שבו יש גם חנות ספרים - האם מותר לעיין בספרים אלו בשבת. האם זה נחשב כ"עומדים לסחורה" שאסורים מחמת חסרון כיס, או שמא אין זה נחשב למקפיד עליהם ביחס לדפדוף בספר, שגם בימות החול מקובל לדפדף בספר כשבאים לחנות (גם אם בסוף מחליטים שלא לקנות).
|
15/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ע"פ המבואר בשוע"ר סי’ שח ס"ד הדבר תלוי בהקפדת בעה"ב, אם הבעה"ב מקפיד שלא יעשו שום שימוש בספרים אלו, הרי שספרים אלו הם מוקצה גמור, ואסור לעיין בהם בשבת, ואף לא לטלטלם. ואפילו בחול אסור לעיין בהם שלא לשם קניה, אלא א"כ הוא עושה כן ברשות בעה"ב. וזה שבחול הבעה"ב אינו מקפיד על כך, זה משום המחשבה שמא יקנו את הספרים האלו, אבל העיון בשבת זה לא לשם קניה כלל.
|
15/05/2014 |
• קידוש על כוס פלסטיק (נחום לוינסון)
האם לפי דעת אדמו"ר הזקן אפשר לעשות קידוש על כוס חד-פעמית? ואם לא - האם תועיל הוספת כוס חד פעמית נוספת?
|
12/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כבר עניתי לעיל שאין בזה התייחסות בדברי אדה"ז, ולכן אין בידי להכריע. דעת הפוסקים האחרים תוכל לעיין בעצמך.
|
12/05/2014 |
• קפה בשבת (חיים אהרון)
שלום כבוד הרב,
דבר ראשון אין לתאר את גודל המהפך שחולל האתר הקדוש שולחן הרב, הן בשיעורי הלכה באינטרנט ובעיקר השו"ת הנפלא המופיע פה.
דבר שני, בהכנת קפה בשבת, האם יש עדיפות לשפוך קודם את המים ואחר כך להוסיף את הקפה או שאין בזה עניין כלל?
|
08/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית תודה על דבריך, ואכן אני תקוה שהאתר יביא לחיזוק הלימוד בשו"ע רבנו.
ובקשר לשאלתך, אין הבדל בין אם אתה מערה מכלי שני על הקפה, ובין אם אתה מכניס את הקפה למים שבכלי שני, העיקר הוא שלא לערות מכלי ראשון על הקפה.
|
09/05/2014 |
קפה בשבת (חיים אהרון)
במידה ואני חושש לדברי המחמירים שאין מושג של כלי שלישי, וכל עוד היד סולדת בו זה כלי שני, עדיין אין כל הבדל? אין זה דומה לחילוק בין לשפוך מים על קרח לבין לשים קרח במים?
|
09/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הבדל בין עירוי מכלי שני לכלי שני. ובמידה ואתה חושש לדעת המחמירים שכל עוד שהיס"ב לא לשפוך על דבר יבש, אזי העצה היא לשפוך חלב על הקפה תחילה, ורק אח"כ לשפוך המים חמים.
|
09/05/2014 |
ללא כותרת (chnina770@gmail.com)
שצעתי שיש אפשרות נוספת בהכנת קפה בשבת והיא לשפוך את החלב קודם שפיכת המים החמים. מדין תתאה גבר. וכך ניתן לשפוך ישירות מכלי ראשון.
האומנם?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כן, ובלבד שלא יהיה בכוס מעט חלב אלא יותר ממעט, כמו רבע או שליש הכוס.
|
20/05/2014 |
האם המיחם נהיה חלבי באופן זה? (מיכאל)
האם המיחם נהיה חלבי באופן זה?
אין ממלאים מרק שצריך רק להוסיף את המים. לא כשר. מתוך מיחם. האם המיחם נהיה טרף?
תודה.
|
02/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה צריך ליזהר לא לערות מהמיחם על דבר שאינו כשר, אך בדיעבד המיחם לא נהיה טרף. וכל שכן שהמיחם לא נהיה חלבי כשהערו מים חמים מהמיחם על כוס חלב.
|
02/06/2014 |
ללא כותרת (מענדל ז.)
בשולחן ערוך יו"ד סי’ צב סעי’ ח נפסק שבמקרה שיש שני סירים א’ ע"ג השני (על האש), אזי הסיר התחתון מעביר את דינו (בנוגע לבו"ח) לסיר שמעליו. וטעם זה לכאו’ צ"ל במיחם, כמו מלחי’. וא"כ מדוע בדיעבד המיחם לא נהי’ טרף?!
מדברי הרמ"א שם בסופו משמע שנהי’ טרף בדיעבד.
|
20/08/2014 |
• חידוש בגדים בימי הספירה (דוד זוהר)
האם ניתן לקנות וגם לחדש בגדים בימי ספירת העומר?
|
27/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש בזה מנהגים שונים, ואין בידי להכריע. ולכאורה הדבר תלוי במי שנוהג לברך שהחיינו על בגדים חשובים, והיות ואין מברכים שהחיינו בימי הספירה, יש להם להמנע לקנות בגדים חשובים, אלא א"כ קונה אותם לכבוד שבת, ואז יברך שהחיינו בשעת הלבישה בשבת. אבל אלו שלא מברכים שהחיינו כלל על בגדים, לכאורה אין שום מניעה לקנות או לחדש בגדים בימי הספירה.
|
27/04/2014 |
ללא כותרת (אורח)
מה החלק הבעייתי? עצם ברכת שהחיינו, או שבגד חדש שגורם שמחה זה הבעייתי?
|
08/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות הבעיה היא בברכה, כיון שאנו אומרים "שהחיינו .. לזמן הזה", ואין רוצים לומר ברכה זו על זמן של ימי האבלות.
|
09/05/2014 |
ברכת שהחיינו (חיים אהרון)
המילים ’והגיענו לזמן הזה’ שבברכה, מתייחסים לאותם ימים שעומד בהם או לעצם החידוש של הדבר שנעשה בפועל ביום זה? למה לא נאמר שבפשטות הבעיתיות היא בחידוש הבגדים שגורם לשמחה כמו הבעיה במוזיקה שגורמת לשמחה (לפרטי הדינים לגבי מוזיקה עיין בשו"ת שולחן הרב שאלה ’מוזיקה בספירת העומר)?
|
09/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
בפסקי תשובות סי’ תצג אות ג’ מביא בזה דעות לכאן ולכאן, עיין שם, והבוחר יבחר.
|
09/05/2014 |
• צובע בקפה השבת (אבישי)
הרב שלום,הם לדעת אדמור הזקן יש מלאכת צובע בהכנת קפה נמס בשבת,באופן שמכניסים את אבקת הקפה לכוס עם המים(כלי שני כמובן)?
|
02/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לדעת רבנו הזקן אין צובע באוכלין ובמשקין בשבת (ואם תרצה גם מעשה רב, בעינינו ראינו את הרבי זי"ע שהיה מערב בהתוועדויות השבת מתוך גביע היין שלו לתוך בקבוק משקה שחילק לכמה מהמשתפפים).
|
02/05/2014 |
• מוזיקה בספירת העומר (חיים אברהם)
האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר, או רק מוזיקה ווקאלית?
ואם אסור, האם מותר למי שרגיל לשמוע בזמנים מסויימים ונעשה חלק נצרך משגרת יומו?
|
30/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
האיסור המופיע בשו"ע ובשוע"ר סי’ תצג לגבי ימי הספירה הוא רק לענין ריקודים ומחולות, ולא נזכר שאסור לשמוע כלי שיר, אלא שיש שכתבו שאסור גם לשמוע מוזיקה המביאה לידי ריקודים ומחולות, ולכן יש להמנע מלשמוע מוזיקה שמחה בימי הספירה. אבל סתם מוזיקה אין מניעה לשמוע, ובפרט בשעת העבודה או נהיגה ברכב, שאז שמיעת המוזיקה אינה לשם שמחה אלא כחלק משגרת העבודה או הנהיגה.
|
01/05/2014 |
מנהג (יוסף לייב)
אכן האיסור לא מופיע בשולחן ערוך - אך האם אין זה מנהג של כל הציבור הדתי במשך זמן רב המחייב את כולם?
שנית, יש רבנים הטוענים שאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר לא נכתב בשולחן ערוך, משום שלכתחילה אסור לשמוע כל השנה מאז חורבן ביהמ"ק, אלא שנהגו להקל לצורך מצווה וכיו"ב, חוץ מספירת העומר שלא נהגו להקל, וא"כ אסור.
מה דעת הרב בזה?
|
12/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי על מנהג אחיד בנושא אבלות שמחייב את כולם, וכפי שכתבתי לעיל שיש בפוסקים האחרונים דעות לכאן ולכאן, אז איך ניתן לומר שיש בזה מנהג שמחייב את כולם?
בקשר לשמיעת מוזיקה במשך כל השנה, דוקא בענין הזה המנהג המקובל הוא שלא נמנעים מזה אפילו שלא לצורך מצוה. ודוחק לומר שמשום כך סתמו בהלכה בהקשר לספירת העומר, שהרי לגבי תשעת הימים מפורש שלא להשמיע כלי שיר, ולא סמכו בזה על הדין הכללי של כל השנה.
|
12/05/2014 |
ניגונים בספירת העומר (לב לייבמן)
ב"ה
מצו"ב מה שכתבתי בנושא בספרי "נגינה לאור החסידות" פרק הלכות נגינה (ע’ 202) עם כל הסוגיא לענ"ד, אשמח לתגובה, תודה.
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הנך כותב דברי טעם להיתר, וא"כ לא ברור לי סוף דבריך למה לאסור.
|
19/05/2014 |
קישור למאמרו של הרב לב לייבמן (מערכת האתר)
|
19/05/2014 |
• נסיעה בסאבויי (יעקב)
בשו"ע נפסק שאסור שלושה ימים קודם השבת בספינה מפני ששלושה ימים הראשונים בספינה הם צער ויבטל מצוות "עונג שבת". רציתי לדעת מה הדין למשל בנסיעה בסאבויי, הרי עקב היציבות שלה אין את החשש של ביטול עונג שבת (שהרי אין שום צער בנסיעה)? וכך גם אין איסור תחומין אם הנסיעה היא בתוך העיר?
|
30/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
במידה ואין שום בעיה עם תשלום הכרטיס וטלטולו (כגון שנכנס לסאבויי בערב שבת), האיסור הוא רק מצד עובדין דחול או זילותא דשבתא.
|
30/04/2014 |
• סעודה שלישית (מאור)
בסידור אחרי תפילת מנחה של שבת כתוב על החיוב לאכול סעודה שלישית עד ש’חכם עיניו בראשו’ ויראה לדאוג שלא יהיה שבע מסעודת הבוקר בשעת סעודה שלישית בכדי שיעשה סעודה שלישית כדבעי על לחם.
מה הטעם שהרבה לא נוהגים כן ? שמא יש איזושהי התייחסות של הרבי שלא צריך כיום לעשות סעודה שלישית ?
|
26/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למרות האמור בסידור, מנהג חב"ד בדורות האחרונים שלא אוכלים (בדרך כלל) סעודה שלישית, ההדגשה על סעודה בנט"י וברכת המוציא על לחם, אבל בהחלט אוכלים מיני מזונות או פירות, ולפי כמה דעות יוצאים בזה י"ח סעודה שלישית, כמבואר בשוע"ר סי’ רצא. הטעם להנהגה זו מבואר באריכות בלקוטי שיחות חלק כא פרשת בשלח.
|
27/04/2014 |
ולהעיר שלאכול מזונות או פרי או חיוב (כמבואר בהיום יום וספר המנהגים חב"ד), וגם לנשים (נתנאל לייב)
וחלק ניכר מאותה שיחה שציין הרב, מבאר הרבי מדוע אף שסעודה ג’ מעין עוה"ב, צריך לאכול דבר מה. ובפשטות כזית לפחות שלולי זאת לא נחשב ’טעימה’. ועדיף כביצה שהוא שיעור ’סעודה’ כמבואר בקצוה"ש לגבי סעודה ג’. וכיון שנשים חייבות בסעודה ג’, צריך להזהירן ולחנכן לענין זה.
|
27/04/2014 |
לא מנהג חב"ד בדורות האחרונים (לייבל)
כך גם נהג אדה"ז, ובל"נ בהמשך אעלה מ"מ
|
11/06/2014 |
ללא כותרת (yariv)
ומפורש בתלמוד שגם באכילת מזונות בסעודה שלישית מקיימים את המצווה, וכן כותב המאירי "מקצת רבני צרפת כתבו שאפשר לעשותה בפירות ומיני תרגימא", וגם רוב הפוסקים התירו להסתפק בכך - "אין צריך פת" ו"מיני תרגימא .. עומד לו במקום לחם ממש", וכן משמע ממה שכתוב במגיד ישרים שציווה המגיד לרבי יוסף קארו (בעל ה"שולחן ערוך") שבסעודה שלישית אין אכילה ושתיה, אלא רק כזית תבשיל.
הסיבה לדבר נעוצה בכוח הרוחני המיוחד השורה בעולם בשבת אחר הצהרים – שהוא כוח רוחני עליון הקרוב לנשמה האלוקית ולא לגוף הגשמי.
רבינו בחיי מסביר שלכן את מצוות סעודה שלישית למדים מהפסוק "היום לא תמצאוהו", כי בזמן זה ניתנת השפעה אלוקית נעלית ביותר ("ראשית הראשית .. חיים אמתיים בתענוג קיים ונצחי"), הניתנת לנפש ו"לא" לגוף ("מלת לא כמו אין").
הדרגה הרוחנית של סעודה שלישית היא מעין יום כיפור ("רעווא דכל רעווין", "פנימיות עתיק"), וכשם שביום כיפור אסור לאכול, משום שמתעלים לדרגת רוחנית של הנשמה ("דומים למלאכי השרת"), שמעל העיסוק הגשמי באכילה ושתיה של הגוף, כך גם בזמן סעודה שלישית, שהיא מעין יום כיפור, אין אוכלים סעודה גמורה - פת, אלא רק מזונות ופירות.
ובלשון הצמח צדק: "דווקא בסעודה שלישית יוצאין במיני תרגימא", כי "סעודה שלישית הוא גבוה יותר משתי סעודות הלילה והיום", וכשם "שבשבת שבתון אין בו אכילה ושתיה כלל מפני שגבוה יותר", כך "גם במנחה דשבת (אף שאינו בחינה זו ממש, מכל-מקום) אין אכילת לחם".
הרבי מסביר שהצידוק לפי תורת הסוד שלא לאכול פת בסעודה שלישית יש לו היתר גם לפי תורת הנגלה, שכן כל מצוות אכילת הסעודות בשבת "אינה אלא בשביל עונג", ואין עניין באכילה לכשעצמה, לכן נפסק להלכה שמי שאכילה מצערת אותו - "אין צריך לצער את עצמו ולאכול", כי מטרת האכילה לעונג, יתירה מזו "אדם שהאכילה מזקת לו, שאז עונג הוא לו שלא לאכול - אין צריך לאכול כלל וכמעט שאסור לו לאכול, שלא יצטער בשבת",
לכן מי שאכילת פת בסעודה שלישית גורמת לו צער, משום שהוא חש את קדושת הזמן שהוא מעין לעתיד-לבוא, או אפילו כשאינו חש זאת, אבל הוא יודע ומאמין שכך הם פני הדברים - אין עליו חיוב כלשהו לאכול פת, אדרבה אם הוא אוכל פת, הוא עושה נגד כוונת סעודת שבת! ונגד קדושת הזמן העליונה!
עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים"... ..
*
הדברים האמורים שבזמן המנחה של שבת קיימת דרגה אלוקית גבוהה מאוד, מסבירה שני ענינים נוספים:
1) אין קידוש בסעודה שלישית:
בעוד שלפני שתי הסעודות הראשונות עושים קידוש, הרי לפני סעודות זו אין מקדשים – מדוע? כי עשיית הקידוש על-ידי היהודי משמעותה שהיהודי פועל בעצמו ובכוחותיו את המשכת כוחות הקדושה השבתיים, וזה מתאפשר רק בליל ויום השבת, אבל בשבת אחר הצהריים קיים כוח אלוקי גבוה ונעלה מאוד שאין היהודי יכול לפעול עליו ולהמשיך אותו לעולם, לכן בסעודה שלישית אין מקדשים, והקדושה נמשכת משמים מעצמה בתורת מתנה, ללא עבודת היהודי.
2) פטירת משה רבינו היתה בשבת בעלות המנחה (לכן "אומרים צדקתך צדק במנחה"):
בעת פטירתו זכה משה בדרגה נעלית מאוד, כמו שכתוב "לא ידע איש את קבורתו", שהכוונה לא רק שמקום הקבר הגשמי לא ידוע לשום אדם, אלא שגם הדרגה האלוקית בה הוא זכה בעת פטירתו איש לא יודע אותה לרוב עליונותה, וזה קשור לכך שבזמן סעודה שלישית קיימת דרגה אלוקית גבוהה ונעלית מאוד, לכן הוא נפטר בעת הזו, והוא זכה בדרגה כזו.
אדמו"ר מהוריי"צ אמר שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית במזונות שאוכלים בשבת בבוקר, לפני התפילה.
נהוג בקהילות אנ"ש ובישיבות תומכי תמימים שלאחרי תפילת מנחה מתקבצים כל הציבור ומנגנים ניגוני חסידים, ואחר מנגנים את הניגון שלפני המאמר וחוזרים על המאמר.
|
12/06/2014 |
• שאלה בהל’ ת"ת (משה)
מהקו"א פ"ג דהל’ ת"ת יוצא שיש חומרא וקולא בדעת ר"ש ור’ ישמעאל:
לר’ שמעון יש איסור (עכ"פ למי שדעתו יפה לגמור כל התורה כולה) לעסוק בדרך ארץ עד שגומר כה"ת כולה, אבל לאידך לאחר שגמר כל התורה אין חיוב של ’והגית’ כל היום וכל הלילה, ויכול לצאת מצות ’והגית’ ע"י קביעת עיתים ביום ובלילה (אלא שחייב גם לחזור על לימודו שלא ישכח כו’).
לר’ ישמעאל אין איסור (ואולי ראוי) לעסוק בדרך ארץ (עכ"פ בדרך ארעי) קודם שגומר כה"ת כולה, אבל לאידך, כשאינו עוסק בפרנסה ממש, אפי’ אם גמר כל התורה כולה יש חיוב של ’והגית’ כל היום וכל הלילה ממש.
איך פסק אדה"ז לדינא? בס"ד שם מביא את הלימוד של ר"י (שעה שאינו יום ואינו לילה כו’), מבואר לכאו’ דפסק כר"י שאפי’ לאחר שגמר כל התורה כולה אם אינו עוסק בפרנסה חייב ללמוד כל היום והלילה, אבל איך פסק לגבי המחלוקת האחרת? האם לדינא יש איסור ללמוד אומונות ולעסוק בפרנסה קודם שגמר כה"ת כולה?
בס"א מבואר שמי שעתו יפה ישא אשה רק לאחר שלמד כה"ת, אבל מהו בנוגע ללימוד לצורך פרנסה? הרי מבואר בגמ’ סוטה וברמב"ם שיש ללמוד אומנות קודם ואח"כ לישא אשה כו’?
באג"ק ח"ג ע’ קכד כותב שאחד מדרכי ההיתר ללמוד חכמות חיצוניות הוא: "ההתחכמות - במדה הדרושה ולא יותר - בעסקיו כדי למצוא פרנסתו (ראה דרך מצותיך להצ"צ קד, ב), או כשעושה מהחכמות עצמן אומנות וקרדום לחתוך בהן - ה"ז הכשר והכנה לדבר היתר".
האם היתר זה הוא בדוקא למי שלמד כל התורה כולה או למי שאין דעתו פנוי לגמור כה"ת כולה?
אודה לכת"ר אם יוכל לעזור לי בזה.
|
23/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אני מבין את שאלתך נכון, השאלה היא מהי דעת רבי ישמעאל (שלהלכה אדה"ז פוסק כמותו) לענין לימוד חכמות חיצוניות עבור פרנסה לפני החתונה. אמנם אדה"ז לא כתב במפורש פרט זה בפנים ההלכות, אבל בקו"א שם הוא כן התייחס לכך (ראה שם ד"ה והנה חילוק זה), שלדעת רבי ישמעאל גם בתחילת לימודו של אדם יכול להתעסק עם "הנהג בהם מנהג דרך ארץ", דהיינו שאדם יכול ללמוד אומנות (כפי שכותב שם בהמשך) גם בתחילת לימודו, כדי שיוכל להתפרנס מזה, אלא שכמובן גם אז צריך להיות עיקר לימודו בתורה (שיעשה תורתו קבע ולימוד אומנותו עראי), ע"ש היטב. וממילא מובן שאין זה סותר את כל המובאות שהבאת לעיל. אמנם בפנים בהלכה ז’ אדה"ז מחמיר מאד באיסור לימוד חכמות העולם, אך נראה ששם מדבר על לימוד חכמות אלו לשם לימוד, בלבד אך לא לענין להתפרנס, שבזה ביאר היטב את דעתו בספר התניא פ"ח שאדם יכול ללמוד חכמות אלו כדי שיוכל להתפרנס מהן "בריוח", וכדיוק הרבי בזה.
|
24/04/2014 |
• האם ישנו חיוב לאכול מהלחם משנה (נתנאל לייב)
האם ישנה איזה הוכחה בדעת אדה"ז שצריך בהכרח לאכול מה’לחם משנה’ ? אחד הנפק"מ: אדם שרגיל לאכול רק לחם שיפון, ואין לו ב’ לחמים שלמים מאלו, האם יכול לקיים ’לחם משנה’ על לחמים אחרים, ולצרף גם את לחם השיפון הפרוס, לברך על הכל ולאכול מהפרוס ? וכן האם חייבים לחלק לכל המסובים מהלחם משנה בליל הסדר, או שהם יכולים להסתפק בכזית מצה אחד שלפניהם ?
תודה רבה ויישר כח
|
23/04/2014 |
תוספת מקורות לשאלה (נתנאל לייב)
לכאורה יש סתירה בדברי אדה"ז:
שבסי’ רע"ד ס"ד כותב: "אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע אם הם זקוקים לככרו דהיינו שאין להם לחם משנה לפני כל אחד והם יוצאים ידי חובתם במה ששומעים ממנו ברכת המוציא שמברך על לחם משנה ואוכלים מאותו לחם משנה".
ובסי’ תפ"ב ס"ד בנוגע למי שאין לו רק ג’ מצות לשני הלילות כותב: "יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה שפרס ממנה כבר כזית לאפיקומן, ויאכל ממנה מהשאר כזית אחד להמוציא ועל אכילת מצה, וכזית שניה יאכל ממנה בכריכה עם מרור וישתיירו לו שתי מצות שלימות ללחם משנה לליל ב’". הרי שכותב שבלילה הראשון אוכל רק מהמצה הפרוסה, והרי הלחם משנה עשה על ב’ השלימות, א"כ יוצא שלא טעם כולם מהלחם משנה.
|
23/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט שצריכים לאכול מהלחם משנה, וכמו שהבאת מסי’ רעד. ומה שהקשית מסי’ רפב צריך לומר שאז סומכים על הדעה הראשונה שבסי’ תעה ס"א, שדי בלקיחת אחד וחצי, וממילא באכילת חצי מצה אכלו מהלחם משנה וכדעה הראשונה. אמנם הוא מצריך בסי’ תפב לברך על שני שלמים וחצי מצה כדעה השניה, אך בהכרח לומר שלענין אכילה סומכים על הדעה הראשונה. כלומר, יש שתי מצוות בלחם משנה: א) לאחוז לחם משנה בתחילת הסעודה (בשעת ברכת המוציא), ואכילה מהלחם משנה אחרי הברכה, ובסי’ רפב האחיזה היא כדעה השניה, ולענין אכילה סומכים על הדעה הראשונה. כן נלע"ד.
|
23/04/2014 |
לכאורה קשה לומר שסומך על הדיעה שמספיק מצה וחצי ללחם משנה (נתנאל לייב)
לקמן בס"ז כותב שמיש שיש לו רק ג’ מצות לב’ הלילות, ואין מצה אחת מספקת לו בליל ראשון (שלא כמ"ש בס"ד שהבאתי לעיל, שם מספיקה לו מצה אחת)
כותב אדה"ז: "יפרוס מצה אחת חציה לאכילת מצה, וחציה לאפיקומן, ואחר אכילת המרור יעשה כריכה בחצי מצה ממות השלמות, וישתיירו לו מצה אחת ומחצה לליל שני, ויברך המוציא, ועל אכילת מצה, על הפרוסה שע"ג השלימה ... דכיון שהוא שעת הדחק יש לסמוך על האומרים שבליל פסח אין צריך לחם משנה שלמות כמו שנתבאר בסי’ תע"ה".
הרי שכאשר רוצה לומר שסומכים על הדעה שבסי’ תע"ה אדה"ז מציין זאת, ומשמע שעד עתה לא סמך על זה ? (אינני בקי בדיוקים באדה"ז, ואשמח לדעת מה דעת כת"ר בזה)
שוב תודה ויישר כח על התשובות
|
24/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן הטיבות להקשות, ואכן הלכה זו שבס"ד מוקשית מעוד צדדים, ראה בספר הערות וציונים להר"א אשכנזי שמאריך בביאור הלכה זו, ואין בכוונתי להכנס לפרטי הדברים, אך אומר רק זאת שכאן בס"ד אינו זקוק לומר שהוא נסמך על הדעה הא’ כמ"ש בס"ז, כיון ש: א) כאן בשעת האחיזה הוא יוצא י"ח כל הדעות. ב) והוא העיקר, הוא מחדש כאן דעה שלישית שברכת המוציא ועל אכילת מצה היא על המצה החצויה (כמצויין באות לא. וראה בפס"ד להצ"צ המצוין שם), וכיון שברכת המוציא היא על החצי, ברור שממנו צריך לאכול, ולפי זה נראה שבשעת הברכה המצה החצויה נמצאת מעל שתי המצות ולא באמצעם. ויש להאריך עוד בהבנת סעיף מוקשה זה. ואכ"מ. אך מה שנוגע למעשה, לענ"ד לא ניתן להוכיח מכאן מה שרצית להוכיח שניתן לברך על לחם משנה ומאידך לאכול לחם אחר שלא בירכו עליו. וכאן המקום להודות לך על השאלות המאתגרות. בברכת הצלחה.
|
24/04/2014 |
בשאלתי כתבתי שמברך על הכל (נתנאל לייב)
ע"פ דברי כת"ר: "ב) והוא העיקר, הוא מחדש כאן דעה שלישית שברכת המוציא ועל אכילת מצה היא על
המצה החצויה (כמצויין באות לא. וראה בפס"ד להצ"צ המצוין שם), וכיון שברכת
המוציא היא על החצי, ברור שממנו צריך לאכול"
יוצא שאפשר שפיר לקחת ג’ לחמים, אחד פרוס, ושני לחמים שלמים, לברך על הכל המוציא, ולאכול רק מהפרוס ?
|
24/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני חושב כך, כיון שכאן זה דין מיוחד בליל פסח שצריך לאכול "לחם עוני", ולכן ברכת המוציא עיקרה על לחם עוני (המצה הפרוסה), משא"כ בליל שבת ברכת המוציא היא על לחם משנה כתקנת חכמים (ללא שום חולק), ואותו צריך לאכול.
|
24/04/2014 |
• מצה שרויה בארץ ישראל (מענדי)
כבוד הרב,
מועדים לשמחה!
מתי ניתן לאכול בארץ ישראל מצה שרויה?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מיד עם צאת הכוכבים, אין צריך אפילו להוסיף מחול על הקודש לענין זה, כמבואר בשוע"ר סי’ תצא לענין חמץ, וכל שכן לענין מצה שרויה. אם כן למעשה ניתן למשוך את סעודת משיח עד צאת הכוכבים ולשרות אז מצה ביין או בכל דבר אחר, ולאכלו.
|
20/04/2014 |
לכאורה אם יש ’ענין’ לעשות ’שרויה’, לא מועיל לשרות ביין, שהרי הוא מי פירות (נתנאל לייב)
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אז אפשר להוסיף קצת מים ליין.
|
20/04/2014 |
• יין בחול המועד (בנימין יצחקי)
האם צריכים לשתות יין כל יום מימי חול המועד או די בפעם אחת?
|
11/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות צריך כל יום לשתות רביעית יין, וחיובו מן התורה, כמפורש בשוע"ר סי’ תקכט. ולענ"ד נראה שיש לשתות רביעית בלילה ורביעית ביום, כי שמחת הלילה נלמדת מריבוי מיוחד, ואינה כלולה בחיוב שמחת היום.
|
11/04/2014 |
יין בחול המועד (דוד זהבי)
האם גם בערב (אור ל) יום ראשון של חול-המועד צריך לשתות רביעת יין או שיוצא במה שעשה הבדלה על יין?
|
17/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה צריך לשתות רביעית יין נוסף עבור שמחת המועד, כמו שמצינו גבי שבת שמלבד הקידוש תריך לשתות יין בתוך הסעודה מצד עונג שבת. אבל כמובן שאם קשה לו ניתן לצאת י"ח שתיית רביעית יין ע"י שתיית יין הבדלה.
|
17/04/2014 |
הרביעית שבקידוש והבדלה עולה גם לענין רביעית של שמחה (נתנאל לייב)
כך מובא בשיחות קודש תשל"א ח"א עמ’ 87 והביאו בהתקשרות גליון תסג עמ’ 18 ועוד. ומבאר שם הרבי שאין האיסור של ’מצוות חבילות חבילות’, כי הנ"ל הוא רק כאשר יכול לעשות ב’ המצוות בב’ פעמים ועושה בפעם אחת, הרי זה נראה לו כמשוי, אבל כשממילא נעשות ב’ המצוות יחד, אין בזה הענין של ’חבילות חבילות’.
לגופו של ענין, האם לדעת כת"ר גם מי שלא אוהב יין יש עליו חובה לשתות רביעית יין כל יום ?
ועוד שאלה: למנהגנו שמברכים ’לישב בסוכה’ על היין שבהבדלה בגלל שיש כאן מצוה שמחשיבה את אותה שתיה, צ"ל הדין לכאורה שהנכנס לסוכה לשתות רביעית יין בחוה"מ לשם מצות שמחה יצטרך לברך ’לישב בסוכה’ ! דאם הבדלה שהוא דרבנן מחשיב את היין עד כדי כך שמברכים עליו, כ"ש בשתיית רביעית יין שהוא מצוה מה"ת ?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תודה על המ"מ. ובקשר לשאלתך הראשונה, מצות שמחת יו"ט תלויה בדעת האדם, כמבאר בשוע"ר סי’ תצח בקו"א סק"ה, ולכן מי ששונא יין אין עליו חובה לשתות יין, והוא הדין בבשר. ואפשר שזה גם תשובה לשאלתך למה לא מברכים לישב בסוכה על שתיית יין בסוכה. ודוק.
|
20/04/2014 |
בקשת הבהרה (נתנאל לייב )
א. שאלתי היתה לגבי מי שלא אוהב ולא שונא, האם גם הוא מחויב ?
ב. בנוגע לסוכה, כוונת הרב היא שכיון שאינו חובה על הכל, שוב א"א לברך גם למי שלדידו הוא חובה מן התורה ?
|
20/04/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
א. דייקתי "שונא", כי "לא אוהב" זו הגדרה לא ברורה (ואולי זה תלוי במצבים או בסוגיי יינות וכו’), ובכגון דא ספיקא דאורייתא לחומרא.
ב. ליתר דיוק, חשיבות המצוה נקבעת ע"י האדם ולא מצד עצם המצוה, והרי זה דומה לאלו שקובעים עצמם לשתות יין שאין מברכים על כך לישב בסוכה.
|
20/04/2014 |
לא הבנתי מה ההבדל בין היין של ההבדלה ליין של שמחת יום טוב ? (נתנאל לייב)
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אולי אחרי שתשתה ארבע כוסות בסעודת משיח תבין. חג שמח.
|
20/04/2014 |
• כמה זה שיעור רביעית? (יוסי גרשוביץ)
לכבוד הרב,
כמה זה שיעור רביעית לפי חב"ד?
|
11/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המקובל בחב"ד לסמוך על דעת הרב חיים נאה ז"ל ששיעור רביעית 86 סמ"ק, אבל לענ"ד נכון להחמיר כמו שכתב הצ"צ ב"קבלה אמיתית" בשם אדה"ז ששיעורו "תשע לוט מים", במידת ימינו כ115 סמ"ק.
|
11/04/2014 |
אם נחמיר ברביעית האם לא צריך להחמיר גם בכזית ועוד ? (נתנאל לייב)
אם ה’קבלה האמיתית’ היא 115 סמ"ק לגבי רביעית, האם אין זה אומר שצריך גם להחמיר בשיעור הכזית מצה, וכזית מרור, וכן לגבי ברכת המזון (וברכה אחרונה של כל המאכלים) שמברכים רק בכזית פת, ושיעור רביעית לגבי ברכה אחרונה, וכזית פת בליל ראשון של סוכות, וכן בשיעור מ’ סאה שבמקוה (בזה אין כל כך נפק"מ כי רגילים לעשות בורות גדולים), ושיעור ככותבת ביום כיפור, (בנוגע לאכילה פחות פחת מכשיעור) וכביצה פת של סעודות שבת, ועוד כהנה וכהנה כרביעית יין לקידוש, או לשיעור מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, ורביעית להבדלה שכותב אדה"ז שצריך לשתות דוקא רביעית כדי לא להיכנס לספר ברכה אחרונה ? ומדוע נחמיר דוקא בד’ כוסות דרבנן ?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעיקרון הנך צודק, ואכן יש להחמיר לפי זה בשאר כל השיעורים, אבל כיון שבלאו הכי המנהג הוא להחמיר בשיעור כזית, ובפרט אלו שמשערים אותו לפי משקל ולא לפי נפח, לכן אין להוסיף על השיעור המקובל. ובכלל כל ענין השיעורים הוא סבוך מאד כידוע (ראה באריכות בספר תיקוני מקוואות להרשד"ב שי’ לוין, פרק עשירי), ופשוט שאין כוונתי להכריע בענינים אלו כלל.
|
22/04/2014 |
• עישון בפסח (יעקב)
רציתי לשאול האם מותר לעשן בפסח? שמעתי שיש אוסרים, אבל לכאורה גם אם ייתכן שיש חמץ בסיגריות, הרי אין העישון נחשב לאכילה (שהרי מותר לעשן בצומות). ואם כך, אף אם יש בטבק וכיו"ב חמץ, מכיוון שאין זה ראוי לאכילת כלב, לכאורה מותר יהיה לעשן.
|
07/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נושא העישון בפסח נידון הרבה בפוסקים אחרונים, ורוב הפוסקים העלו להיתר מן הטעם שכתבת. אך כידוע שבפסח מחמירים יותר משאר כל ימות השנה, וכיון שיש פוסקים האוסרים עישון סיגריות שיש בהם חמץ, מחמת האמור בשוע"ר סי’ תסז סכ"ד אודות הטבק ששורים אותו בשכר שאין להריח בו בפסח, לכאורה יש מקום להחמיר כמותם, אף שלכאורה יש לחלק הרבה בין טבק לסיגריות, ואין כאן מקומו. ולדידי, כדאי להמנע מסיגריות במשך כל השנה מחמת "ונשמרתם לנפשותיכם".
|
07/04/2014 |
• מהותה של ’בדיקת חמץ’ (דוד זהבי)
שו"ע אדה"ז סימן תלב סעיף ג:
"ולמה אין מברכין שהחיינו קודם הבדיקה והרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן לפי שמצוה זו היא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד לפיכך היא נפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה".
ושם סעיף יב:
יש מהמדקדקים ליטול ידיהם קודם הבדיקה ואע"פ שהנוטל ידיו במקום שלא תקנו החכמים הרי זה מגסי הרוח מכל מקום מאחר שבדיקת חמץ היא באה לטהרת הרגל כמ"ש למעלה א"כ מצוה חשובה היא וראויה להיות בנקיות".
מהו דיוק הלשון ’טהרת הרגל’?
אדה"ז כותב: "כמ"ש למעלה", ושם לא מוזכר עניין ’טהרת הרגל’.
|
02/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אמנם לעיל שם לא השתמש בלשון "לטהרת הרגל" אלא בלשון "לצורך הרגל", אבל היות וכאן מדובר בנטילת ידים שענינה טהרה, נקט בלשון טהרה (ומקורו משו"ת רש"ל סי’ פו), והכוונה לטהרת הרגל מחמץ.
|
02/04/2014 |
• טלטול דג חי (ישראל)
בסימן ש"ח סעיף סח נפסק שמותר לטלטל בשר חי, מפני שיש בני אדם שכוססין בשר חי. ובסעיף סט נפסק שדג חי (אם אינו מלוח) אסור בטלטול, מפני שאינו ראוי לאף אדם.
ורציתי לשאול האם כך הוא הדין גם כיום, הרי עינינו רואות בדיוק להיפך, שאין מי שאוכל בשר חי, אך לעומת זאת אוכלים דג חי (כמו בסושי)?
|
31/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
לגבי בשר חי איני יודע אם נשתנה הטבע בזה, שכן אם בעבר היה ראוי לכסיסה מסתמא גם כיום ראוי לכך, והרא"ח נאה כותב בפשיטות שמותר לטלטלו, ואילו גבי סושי הנך צודק שדגים מסויימים שאוכלים אותם חיים, אף אם כעת אינם עומדים לכך, מותר לטלטלם, כי יש כאלה שאוכלים אותם חיים.
|
31/03/2014 |
• מראית עין באמירה לנכרי (לוי גולדמן)
בהל’ שבת סי’ רמז דן רבנו באיסור שלחת אגרת ביד נכרי, ומביא כי יש
מחלוקת (בין המחבר לרא"ש והרמ"א) האם אפשר לשלוח אגרת (כשלא קצץ) זמן
מופלג קודם השבת (כשאין קבוע בית דואר).
ובס"ב וג בהם מביא דעת המחבר, כותב שהטעם לכך שאסור לשלוח אפילו
זמן מופלג קודם השבת הוא כי "יש לחוש שמא לא ימצא אותו אדם בביתו, ויצטרך
לילך אחריו, ושמא יצטרך לילך אחריו גם בשבת". אך לא מבאר מהו הטעם והבעיה אם
יילך אחריו בשבת (האם זה מצד שהוא נחשב כ"שלוחו" או מפני "מראית
עין" וכו’).
ובס"ה מביא דעת הרמ"א ש"אפילו לא קצץ אין איסור לשלחו
אלא בערב שבת, דכיון שמשלחו סמוך לשבת הרי נראה כאלו אומר לו לילך בשבת", אך
אם משלחו ביום ד’ וה’ "כיון שהוא מופלג לפני השבת אין נראה כאומר לו לילך
בשבת".
אך שוב לא מפרט מה הטעם שהמחבר לא מקבל סברא זו.
אך בס"ו מבאר שכל החילוק בין קבוע בית דואר לאינו קבוע, הוא אך
ורק במקרה שהאגרת היא בכת"י ישראל "שניכר לכל שהיא של ישראל, וכשהנכרי
מוליכה בשבת אחר האיש שנשלחה אליו יש קצת מראית העין שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל
להוליכה. ואעפ"כ כשמשלחו מופלג לפני השבת לא החמירו כל כך לחוש למראית העין
כזה לפי סברא האחרונה שנתבאר, וכשקצץ לא החמירו לדברי הכל".
אך אם הוא כת"י נכרי "מותר לשלחם אפילו בערב שבת לדברי הכל,
כל שיש שהות ביום שיוכל להגיע מבעו"י.. שאף אם לא ימצא האיש בביתו ויצטרך
לילך אחריו בשבת, אין בכך כלום, כיון שבשעה שהישראל משלחו, אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
בשבת".
ולא הבנתי דברי רבנו:
א)
מה כוונת דבריו "כיון שבשעה שהישראל משלחו אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
לשבת" – האם זהו הסבר מדוע לא קיים החשש ל"מראית העין", או מדוע
אין כאן דין שליחות?
ב)
באם זהו הסבר מדוע לא קיים המראית עין – לא מובן מה זה משנה אם המשלח
ידע שהשליח יצטרך לילך בשבת או לא, הרי כשהולך ומחפש אחריו – נותר המראית עין?
ג)
האם המראית עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה" היא
היא המראית עין ד"נראה כאומר לו לילך בשבת"?
ד)
באם לאו, כפי שנראה בפשטות, מה ההיגיון לתלות את הסברא במועד היציאה?
שבזה חולקים המחבר והרא"ש (אם מותר לשלוח כשאין בית דואר זמן מופלג קודם
השבת).
ה)
באם לאו – מדוע המחבר מתיר ללכת ביום שישי (כשיש בית דואר קבוע), הרי
עדיין נותר החשש של המראית-עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה"?
|
23/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין כאן המקום להכנס לכל פרטי הדינים והסברות, ולכן אענה בקצרה ובכללות: א) זהו הסבר למה אין מראית העין, וכמפורש בלשונו. ב) גם במראית העין צריך שיהיה אמת, ואם אין זה אמת לא חוששים לה, כמבואר בשוע"ר סי’ רנב קו"א סק"ה. ג) לא, וכלשונו "קצת מראית העין". ד-ה) ראה שם קו"א סק"א.
|
24/03/2014 |
• מצה שרויה (משה יהודה מנדלסון)
לכבוד הרב אלאשוילי:
למה אדמה’’ז אוסר את המצה שרויה והרי זה
מותר עפ’’י שו’’ע המחבר [או’’ח סימן תס’’א סעיף ב’] אז מה נימוק אדה’’ז
לסתור את השו’’ע צריך בירור מה טעמו ועוד דא’’ת כיון שס’’ל אדה’’ז דכיון
שיכול שיהיה עדיין קמח והרי שואל אני והרי הב’’י לא היה טיפש בשביל לא לדעת
טעם זה?
|
24/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה באריכות שו"ת אדה"ז סי’ ו. אני מקוה שבימים הקרובים יעלה באתר שיעור על כך.
אגב, סגנון השאלה אינו מתאים לבן תורה.
|
24/03/2014 |
• כפילות לשון בדברי אדה"ז (ישראל ארי’ לייב)
בסי’ שח סט"ז האריך אדה"ז בדין "כלי שמלאכתו
להיתר" – המותר בטלטול אפילו לצורך עצמו, אך שלא צורך כלל – אסור, וזה לשונו:
"אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטל.. אע"פ שמלאכתו להיתר, לפי שבימי נחמיה..
וגזרו על כל הכלים.. ואח"כ כשראו שחזרו העם להזהר יותר חזרו והתירו לטלטל כל
כלי שמלאכתו להיתר אפילו לצורך הכלי עצמו, אבל לטלטל שלא לצורך כלל עדיין לא נמנו
עליו חכמים להתירו, ונשאר עומד באיסורו שנאסר בגזירת חכמים שבימי נחמיה בן
חכליה".
והנה בסי"ז מבאר שכל האמור הוא ב"כלי שמלאכתו להיתר",
אך אוכלים ומשקים וכל מיני ספרים מלכתחילה לא גזרו עליהם, ואפשר לטלטלם אפילו שלא
לצורך כלל.
ולפתע חוזר רבנו שוב על כל המבואר כבר (בסט"ז) ובאריכות ובפירוט,
וזה לשונו: "משא"כ כלים אפילו כוסות וקערות וסכין וכיוצא בהן, כולן היו
בכלל הגזרה.. שהרי לא הוציאו אותן מכלל שאר כלים אלא מפני הצורך שיש בתשמישן יותר
מבתשמיש שאר כל הכלים.. ואח"כ כשהתירו וחזרו והתירו.. היו בכלל זה ולא הותרו
אלא לטלטלן לצורך הכלי עצמו, אבל לא שלא לצורך כלל".
ולא הבנתי מדוע אדה"ז חוזר על כך שוב ובאריכות (בלי תוספת
משמעותית בהסברת העניין!) בהפרש של סעיף אחד, מה גם שכל תוכן סי"ג (וכלשון פתיחתו:
"אבל") מגיע בהמשך לסט"ז (שאף שאסור לטלטל כלים שלא לצורך, אבל מותר
לטלטל אוכלים וספרים)?
|
19/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם תעיין שוב היטב בשני הסעיפים תראה שאין כאן שום כפילות, כי בסט"ז מבאר בעיקר ההבדל שבין כוסות וקערות לשאר כלים, ואילו בסי"ז הוא דן בהבדל שבין כוסות וקערות למאכלים לספרים, ומחדש שגם כוסות וקערות היו בכלל הגזרה, ולכן אסור לטלטלם שלא לצורך, ופרט זה לא מפורש בסט"ז.
|
20/03/2014 |
• ברכת כהנים (משה ששונקין)
הנני מסופק האם כשהש"ץ הוא כהן יחיד והוא נושא כפיו האם המקרא אותו צריך לומר את הנוסח או"א וכו’.
לכאורה מלשון רבנו בסידורו תחילה אומר הלשון "ש"ץ" אך כשמדובר על אמירת או"א הלשון הוא "המקרא" האם הכוונה לכל מקרא ולאו דוקא לש"ץ?
|
11/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיון שלשון אדה"ז בסידורו אינה ברורה דיו (כי בפשטות נקט בלשון "המקרא" כיון שהוא זה שקורא ל"כהנים" לברך, שהרי מדובר בכמה כהנים, ואינו מזכיר כלל דין כהן אחד, מפני שבדרך כלל בחגים יש כמה כהנים, ולא נחית לבאר דין כהן אחד), לכן אין ברירה אלא לעיין בשו"ע שלו, ושם הוא כותב להדיא בסי’ קכח סל"ב שהכהן עצמו אומר או"א כי זה חלק מנוסח התפלה (ולפי מה שכתוב בסידור הרי הוא צריך לאמרו בקול רגיל ולא בלחש, עד תיבת "כאמור"), ואח"כ עולה לדוכן ומברך, ואז המקרא מקרא אותו, ואחרי ברכת כהנים חוזר לעמוד לאמירת "שים שלום".
|
11/03/2014 |
המשך התשובה (הרב אלאשוילי)
זה עתה ראיתי שלשון אדה"ז בסידור דפוס ראשון (שהתפרסם זה עתה) הוא "יאמר הש"ץ"!
|
11/03/2014 |
ברכת כהנים (משה ששונקין)
לאחר שבדפוס ראשון כתוב "יאמר הש"ץ" ורבנו הזקן שינה וכתב בדפוס שני או שלישי "יאמר המקרא" הדבר מלמד שבסידור פוסק רבנו שלא רק הש"ץ אומר או"א וכו’ אלא גם מקרא שאינו ש"ץ.
|
13/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין כל הכרח לכך. ובפשטות השינוי הוא רק שינוי שם, שהש"ץ נקרא "מקרא" משעה שהוא מתחיל לומר "אלקינו וכו’".
|
25/04/2014 |
• כלים שמלאכתם להיתר ומקפיד עליהם (ישראל ארי’ לייב)
בסי’
שח (ס"ד) כותב אדה"ז: "וכל הכלים שהם עומדים לסחורה, והוא מקפיד
עליהם שלא להשתמש בהם שום תשמיש, אע"פ שאינם כלים היקרים ביותר – ואין צריך
לומר כלים היקרים ביותר, אע"פ שאינן לסחורה, אלא שמלאכתם לאיסור, ומקפיד
עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפחתו דמיהם – אסור לטלטלו בשבת..."
ולא
הבנתי אם כוונת רבנו בכך שנוקט שאסור להשתמש בכלים היקרים ביותר "שמלאכתם
לאיסור" וגם "מקפיד עליהם", ר"ל שבכל מקרה זקוקים לשתי
התנאים (גם "מלאכתם לאיסור" וגם "מקפיד עליהם") בכדי לעשותם
מוקצה מח"כ?
שאז
אינו מובן: מדוע באמת יש צורך בתנאי נוסף זה, ולא די בכך ש"מקפיד
עליהם" (אפילו אם אינם כלים "שמלאכתם לאיסור") לעשותם "מוקצה
מחמת חסרון כיס" – מה גרע מכלים שהם לסחורה, שאפילו אם הם כלים "שמלאכתם
להיתר", מכיוון ש"מקפיד עליהם" אסור להשתמש בהם?
או
שמא כוונתו רק להביא את המקרה המצוי יותר (והמחודש יותר), שהרי בדרך כלל גם
בכלים היקרים ביותר ש"מלאכתם להיתר" (ואינן לסחורה), הרי שאם יהיה לו
צורך בהם – סביר להניח שהוא אכן ישתמש בהם, שהרי על-אף שהם "יקרים" הם נועדו
עבור מלאכה זו.
משא"כ,
אלו "שמלאכתם לאיסור", שבכל מקרה אי-אפשר להשתמש בהם עבור השימוש המקורי
והעיקרי שעבורו הם נועדו, אלא אך ורק לצורך מלאכה אחרת (המותרת בשבת),
הרי שאז הוא יותר "מקפיד עליהם" שלא להשתמש בכלים היקרים ביותר הללו.
שעפ"ז
אפשר לומר שכ"ה גם ביחס לכלים היקרים ביותר ש"מקפיד עליהם" שלא
להשתמש בהם אפילו למלאכה העיקרית לשמה הם נועדו – שאז פשיטא שיהיה אסור
להשתמש בהם.
|
10/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הפירוש כמו שכתבת באפשרות הראשונה, ולגבי שאלתך - ראה תהלה לדוד סי’ שח סק"א.
|
10/03/2014 |
• פרצה פחות מעשר אמות (יהושע )
ב"ה
שלום רב לרב.
האם לדעת אדמוה"ז למעשה גדר של עירוב שיש בו פרצה פחותה מעשר אמות, הגדר בסדר? היינו כשעומד מרובה על הפרוץ.
יישר כח,
יהושע
|
09/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הפירצה היא פחות מעשר אמות מה בכלל השאלה?
|
09/03/2014 |
הסבר השאלה (יהושע )
כך הבנתי מסעיף לב בסימן שסג - והמנהג הפשוט במדינות אלו לתקן כל המבואות ע"י חבל הקשור לרחבו של מבוי מגג לגג וחבל זה אינו משום קורה שהרי אין בו רוחב טפח אלא הוא משום צורת פתח שדיה אפילו בגמי כמ"ש בסי’ שס"ב ואף שא"צ צורת פתח בפחות מעשר אעפ"כ נהגו בצורת פתח כדי להתיר גם במבואות המפולשים שצריכים צורת פתח כמ"ש בסי’ שס"ד.
|
10/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
10/03/2014 |
• האם יש איזה ’ענין’ לשתות ’רוב כוס’ בקידוש ? (נתנאל לייב)
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כ"ה מנהג חב"ד. הרבי אף הזכיר מנהג זה באחת השיחות, ואיני זוכר מקומו כעת. הטעם למנהג זה לא ידוע. ניתן לתת כמה השערות, ואכ"מ.
|
05/03/2014 |
לכאורה מקורו בדיני הכוסות בליל הסדר (חיים)
וכמו כל ענייני קידוש הנלמדים בגמרא ערבי פסחים מליל הסדר.
|
11/04/2014 |
אדרבה בדיני ליל הסדר מבואר להיפך (נתנאל לייב )
המעיין בשו"ע אדה"ז סי’ תע"ב יראה שאדה"ז מחלק בפירוש בין ליל הסדר לקידוש, ואומר שדוקא בליל הסדר בעי רוב כוס (או כולו) אבל בקידוש סגי במלא לוגמיו. וגם הרבי בהגדה שלו, מונה את החילוקים שבין הד’ כוסות לשאר כוס של ברכה, ואחד מהחילוקים הוא שבד’ כוסות צריך רוב כוס או כולו.
ולכן שאלתי האם יש ענין בכל זאת לשתות רוב כוס בקידוש, והרי להדיא באדה"ז ובדברי הרבי שאינו דומה לליל הסדר.
|
11/04/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
ברור שעל פי הלכה די בקידוש לשתות רוב רביעית, אבל בחב"ד המנהג הוא לשתות רוב כוס, ומנהג זה הזכיר הרבי בדרך אגב בהתוועדות פרשת שמיני תשכ"ג.
|
13/04/2014 |
• שומן לענין 'מילתא דעבידי לטעמה’ (מני)
- רציתי לדעת האם יש התייחסות מאדמו"ז לענין שומן בשרי בתבשיל (חלבי) האם בטל בשישים , כך היא דעת הט"ז ביורה דעה סימן צח, או שזה מליתא דעבידי לטעמה?
תודה
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה שו"ע אדה"ז סי’ תקיג קו"א ד’ שמחלק בין שומן שנפל מאליו שזה בטל, כמו שכתב הט"ז, לבין שומן שנתן בכוונה בשביל להטעים התבשיל שזה אינו בטל.
|
05/03/2014 |
• קינוח בסעודה של דברים שברכתם "שהכל" (חיים שלמה מקלר)
האם מברכים "שהכל" על מנה אחרונה בסעודה שנטלו ידיים, ואכלו לחם?
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
05/03/2014 |
• ברכות הנהנין (יצחק)
מה דין צירוף "לרביעית" לעניין ברכה אחרונה "יין ומים" ורק ע"י צירופם לא ביחד אלא שתייתם אחד אחרי השני . מה יברך בברכה אחרונה ?
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם שתה את שניהם תוך כדי שיעור אכילת פרס (4 דקות) יברך "בורא נפשות".
|
05/03/2014 |
• כמות השתיה הנצרכת בהבדלה (נתנאל לייב)
.בסימן קצ
סעיף ו’ כותב שו"ע הרב, לגבי כוס של ברכה, ש’טוב לשתות רביעית לצאת מידי
ספק ברכה אחרונה’, ובפשטות כן הדין גם בהבדלה מאותה סיבה. (וכ"כ המ"ב בפירוש
לגבי הבדלה בסי’ רצ"ו סק"ו). ובסעיף ד’ כותב עוד, שסגי במלא לוגמיו,
ובדיעבד אפילו שתה פחות מכך א"צ לחזור דספק ברכות להקל. רואים עכ"פ שוודאי
א"צ יותר מרביעית.
אך
בסי’ רצ"ו ס"ו כותב: "אין צריך להטעים מכוס של הבדלה להשומעים כמו
שצריך בכוס של קידוש, אלא המבדיל רגיל לשתות כולו". שאלתי היא: האם הכוונה
שישנו מנהג בהבדלה לשתות את כל הכוס (חוץ מהמעט שצריך בשביל לכבות הנר) או שכוונת
המילים ’המבדיל רגיל לשתות כולו’ היא, שבהבדלה בשונה משאר ’כוס של ברכה’ לא צריך
להטעים לשומעים, (והכונה ב’כולו’ היא, שרק הוא שותו), אבל בנוגע לכמות השתיה,
א"צ יותר מרביעית.
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הפשט הוא גם וגם, כלומר, גם שהמבדיל צריך לשתות רביעית, וגם שרק הוא שותה ולא אחרים, וממילא אין מקום להשאיר יין בכוס בשביל שתיית אחרים.
|
04/03/2014 |
מה הדין בכוס שיש בה יותר מרביעית ? (נתנאל לייב)
אמנם צריך לשתות רביעית, אבל אם בכוס יש כמה רביעיות, האם צריך לנהוג לשתות את כולה, וכלשון שו"ע הרב ’המבדיל רגיל לשתות כולו’, או שסגי ברביעית ?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מהלשון "המבדיל רגיל" ולא "המבדיל צריך" משמע שלא מדובר רק על רביעית, כמו שכתב המשנ"ב, כי אז היה לו לומר "צריך", אלא אף יותר מרביעית, ואין להשאיר בכוס אלא בשביל כיבוי הנר. כלומר אין זה חובה לשתות יותר מרביעית, אלא כ"ה המנהג והרגילות. והטעם בפשטות הוא, כדי שלא לחלק בין כוס שמחזיק רביעית אחת או שתי רביעיות. ועד"ז ראינו גבי ד’ כוסות, שהמנהג הוא לשתות כולו אף שמן הדין מספיק רוב רביעית או רביעית.
|
05/03/2014 |
בקשת הבהרה (נתנאל לייב)
מדיוקו של כת"ר אפשר ללמוד שאין זה חובה אלא רגילות, אבל אולי כוונת הדברים שהרגילות היא, שלא להטעים לאחרים, ולכן שותה הוא בלבד, ומה שכתב ’את כולו’ פירושו: שאינו צריך להעביר לאחרים, אבל לא שצריך לשתות את כולו ?
נ.ב.
לכאורה דין ד’ כוסות אינו ראיה לנדון דידן, דשם יש חיוב לשתות ’כוס’ (כמבואר בשו"ע הרב סי’ תע"ב סי"ט, ששונה דין ד’ כוסות מקידוש לפי דיעה הראשונה, ורק לפי דיעה השניה שמביא שם, מספיק לשתות רביעית) ולכן צריך לשתות ’רוב כוס’ דרובו ככולו, ולכתחילה כל הכוס. משא"כ בהבדלה צריך לשתות ’יין’ והשיעור הוא מלא לוגמיו. (ורביעית היא רק מצד ספק ברכה אחרונה).
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כולו פירושו כל הכוס, ואם כדבריך היה לו לומר "לבדו".
|
05/03/2014 |
• טעימת המסובין מכוס של ברכה וקידוש (מנחם נוימן)
סי ק’’צ סעי’ ה
מה דעת אדה’’ז האם יש להוסיף יין לכוס המברך לפני שתיית המסובין?
קצוה’’ש סי’ מ’’ו ס’’ק ל’’א
בציונים בשו’’ע מציין למנהג חב’’ד – כפר חב’’ד 935 עמ 68 , 937 עמ 72
ואינו תחת ידי
אשמח להרחבה בכהנ’’ל והאם יש שינוי בקידוש?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע אדמו"ר הזקן ס’ קצ ס"ה, מביא שלוש אפשרויות כדי שהשומעים ישתו מכוס שאינו פגום, ואחת מהן להוסיף יין, וכך נוהגים רבים, וכך גם מומלץ לנהוג, כמ"ש הבדי השלחן.
|
04/03/2014 |
עוד בזה (ש.ש.)
אבל גם כשמוסיפין יין וכל אחד שותה מהכוס הרי אחר ששתה השני הרי הוא פגום?
|
03/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המקדש יחלק מכוסו לכל אחד בכוסות שבידם.
|
05/02/2015 |
תודה רבה על כל התשובות (שש)
|
05/02/2015 |
• קידוש על כוס חד פעמי (אבישי יוסף)
שלום לרב
בשעת הדחק אפר לקדש על כוס חד פעמית
לא מצאתי בספרים את ההנהגה להכניס כוס בתוך כוס ואז לקדש
אשמח אם הרב ירחיב בנושא
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין לי תשובה ברורה בזה בדעת אדמו"ר הזקן, ולכן אין בכוונתי לענות על השאלה. וראה פסקי תשובות סי’ רע"א.
|
04/03/2014 |
• מה דינה של הפלטה (רמי תמרי)
רציתי לדעת מה דינה של הפלטה האם היא נחשב כאש גלוי’ וחלים עלי’ כל התנאים או שלא ויהי’ מותר בחזרה וכמו שלמד ר’ משה פיינשטיין
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר להחזיר על הפלטה (כל תבשיל לח שהוא חם קצת, וכן תבשיל יבש לגמרי אף שהוא קר [אם הוא ישאר יבש גם לאחרי החימום]) בלי תנאי חזרה, משום שאין בו חשש של שמא יחתה וגם לא נראה כמבשל, שהרי אין דרך לבשל עליו.
|
04/03/2014 |
האם פסק הדין הוא בדעת שו"ע הרב ? (נתנאל לייב)
ישנה כידוע מחלוקת בשאלה זו. והגר"ש וואזנר (שיח תורה גליון ב’) והגרש"ז אויירבאך (תיקונים ומילואים לשש"כ הערה עא) מסיים שטוב להחמיר. וכך מסקנת הרב פרקש בספרו שבת כהלכה פ"י סי"ד. אכן בקיצור הלכות משו"ע אדה"ז במילואים מדייקים בדעת אדה"ז שמותר. האם כת"ר מתכוון לדיוקים אלו?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כן. ויתרה מזו סברא היא, כל מקום שאין דרך לבשל עליו אין אומרים בו "מיחזי כמבשל".
|
04/03/2014 |
סברא אחרת (נתנאל לייב)
אם מצד הסברא, כבר כתב הגר"ש וואזנר (מובא בשיח תורה גליון ב’, ובקובץ מבית לוי ח"ו עמ’ לא) וכן בשו"ת אז נדברו ח"ב סי’ כב. ובשמירת שבת כהלכתה פ"א סעי’ כה. שגם דבר שהדרך לחמם עליו בימי חול, סגי להחשב מחזי כמבשל.
ובמכתב של הגרש"ז אוייערבאך המופיע בספר מאור השבת ח"א מכתב ט, ובחלק ב’ מכתב כג כותב הרב אוייערבאך שנוהגים להחמיר, והספרדים מקילים. ובתשובות והנהגות ח"א סי’ רז מקל רק בשעת הדחק.
אך אם דעת כת"ר שברור שלדעת שו"ע הרב אפשר להקל בזה, כמו שדייק בספרו קיצור הלכות שבת. אין אחר המלך כלום. (אך האם בדיוקם הנ"ל מוכח גם שאינו חושש ממקום שהדרך לחמם שם בלבד ? וכסברה הנ"ל של הגר"ש ווזנר, האז נדברו, ושש"כ)
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע הרב לא מופיע הלשון לחמם אלא "לבשל". והרי מתיר שם להניח תבשיל על גבי תנור בית החורף ללא תנאי חזרה, אף שבפשטות כל השבוע ניתן להניח שם תבשיל לחימום.
|
05/03/2014 |
לחמם ליד סולדת היינו לבשל (נתנאל לייב)
גם בשו"ע כתוב רק ’מחזי כמבשל’ ולא ’מחמם’ ובכל זאת הבינו כו"כ מגדולי הפוסקים (כנ"ל) שאין הבדל, כי כל חימום ליסל"ד כבר נחשב בישול. וכל דבר שהדרך להניח מאכל בשביל לחמם ליסל"ד נחשב כדרך לבשל.
(ומה שהוכיח מדין המעזיבה, הרי גם הפוסקים הנ"ל מכירים דין המעזיבה, ובכל זאת כתבו מה שכתבו, ואולי סוברים שמעזיבה שאני כיון שאינו מקום המיועד לחימום מאכל ודומה להנחה ע"ג כיסוי הקדירה, אבל פלטה חשמלית מיועדת להנחת מאכלים עליה).
הערה צדדית: לפי חומרתו הגדולה של שו"ע הרב בסידור, שכל דבר שנימוח קצת (וכדוגמת עוף, שיוצא ממנו קצת ’מוהל’, כלשונו שם) נקרא דבר לח, יש מקום להוסיף בתשובתו של הרב, שכמעט ואין מאכל יבש צונן שמותר להניח בשבת אם יגיע לחום של יד סולדת בו (חוץ מלחם, אורז, וכיו"ב).
בכבוד רב, ויישר כח גדול
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה מהד"ב לסי’ רנט בסופו שהחשש הוא: "דמיחזי כמבשל בתחילה ולא נתבשל כל צרכו".
|
05/03/2014 |