• עשיית פרוזבול באינטרנט (דווי)
האם ניתן לעשות מינוי דיינים לעשיית פרוזבול דרך האינטרנט ואם כן באיזה צורה זהיתפוס ואם לא האם ישנה דרך בדיעבד
|
24/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אי אפשר למנות דינים דרך האינטרנט כי צריכים שהשלשה ישבו ביחד, אבל נראה לי שניתן לחתום דרך האינטרנט על שטר של הבית דין. תחפש באתר של צעירי חב"ד אולי יש כזה שטר.
|
24/09/2014 |
פרוזבול דרך אינטרנט (שרה)
שלום
הלוויתי לחברה סכום כסף ללא שטר חוב. סוכם שתוך שנתיים יוחזר החוב (בע"פ). (סומכת עליה)
עכשיו רצוני לעשות פרוזבול איך אני עושה זאת ואם אפשר דרך אינטרנט.
בתודה מראש
|
07/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
את צריכה לעשות פרוזבול. הייתי מציע לך לגשת לרבנות המקומית שבעיר מגורך לשם כך.
|
07/09/2015 |
• מזוזה (מ.מ.ז.)
זה עתה יצא לאור תשורה משמחת משפחת קסלמן-אזימאוו, ושם מובא מכתב מכ"ק אדמו"ר לר’ בערל קסלמן ע"ה, ובין השאר כותב כ"ק אדמו"ר:
"במ"ש הוראת הרב לנדא שי’ בענין קביעות המזוזה שאזלינן בתר היכר ציר, זאת אומרת לאן הדלת נפתחת, כן הוא מנהגנו — לבד הדלת היוצאת לחוץ. ומובן שהתיקון בזה — נכנס ג"כ בכלל בדיקת המזוזות".
ממענה זה משמע לכאו’ לנהוג כהוראת הרב לנדא ע"ה ולא כשאר רבני אנ"ש שרק באם יש חלון יש ללכת לפי היכר ציר.
|
04/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ברור לי מה חדש במענה זה ממה שכבר ידוע לנו. לדעתי לא ניתן לדייק מכאן כלום. הענין של החלון זה לא המצאה של רבני חב"ד, זה היה המענה של אדמו"ר מהר"ש או הרש"ב למי ששאל אותו: איך ניתן לצאת מהחדר מבלי להכנס אליו תחילה, וענה שיכנס דרך החלון, הוא לא ענה שלא מתחשבים בזה, אלא מצא פתרון לשאלה של אותו חסיד. אמנם רבנים אחרים סוברים שזו אכן היתה התשובה, שזה לא מעניין אותנו איך נכנס, אלא שאמר זאת בלשון מליצית, ולא שבאמת צריכים חלון. וזה שורש הויכוח בין רבני חב"ד. ועל כך אין מענה מהמכתב הזה.
|
06/09/2015 |
ללא כותרת (מ.מ.ז.)
בנוסף לכך שרבינו מאשר את הוראת הרב לנדא ע"ה ש"כן הוא מנהגנו" ולא מחלק או מפרט אם יש חלון או לא, וגם בנוסף לכך כותב שכ"ה המנהג "לבד בדלת היוצאת לחוץ" משמע שכ"ה בכל הדלתות ללא יוצר מן הכלל (חוץ מהכניסה הראשית) דלא כהוראת רוב הרבנים.
את המכב הזה לא מצאתי באגרות קודש. הוא התפרסם במקום אחר מלפנים??
|
06/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה יעזור שאענה לך שוב אם אתה נשאר בטענתך?
|
06/09/2015 |
מה הכוונה להיכן הדלת נפתחת (חיים)
איפה שהדלת נפתחת זה נחשב בחוץ או בפנים?
|
09/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם היא נפתחת בחוץ המזוזה צריכה להיות לימין היוצא מהחדר. ואם היא נפתחת בפנים היא צריכה להיות לימין הנכנס אל החדר.
|
10/09/2015 |
• פילינג בשבת (לוי"צ)
שלום רב!
ברצוני לשאול האם מותר בזמן הרחצה להשתמש במלח ים מעורבב עם שמן בתור פילינג?
מפזרים את המלח על העור ושוטפים.
אודה על תשובתכם
אודה מאוד על תשובתכם
|
02/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש בזה כמה בעיות: 1) לכאורה יש לדון בזה כמתעסק ברפואה בשבת (רפאת העור), וזה אסור מן הדין. 2) בנוסף יש לבדוק אם כאן בעיה של המסת מלח בשבת בידים. 3) אני מבין שהדבר נעשה במים צוננים, כי במים חמים אסור לרחוץ בשבת מן הדין, ומנהג אשכנז שלא לרחוץ כלל בשבת אפילו בצוננים. 4) לפי מה שקראתי מומלץ לעשות זאת רק פעם אחת לשבוע, אז למה לבחור לכך דוקא את יום השבת?
|
03/09/2015 |
פילינג גרגירים (נאור)
האם מותר לעשות מקלחת בשבת ולמרוח פילינג גרגירי על הגוף?
|
22/04/2017 |
תשובה (מערכת האתר)
הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=796
|
24/04/2017 |
• רחיצה ערב שבת (אברך)
סוף סי’ רסב. בענין רחיצה ולבישה סמוכה לרחיצה. עדיף שיהיה סמוך לשבת כדי שילבש בגדי שבת סמוך לשבת.
אבל מי שרחץ מוקדם בחצות ושבת נכנסת מאוחר בשעה שבע בערב, מתי ילבש לכתחילה, מיד אחרי הרחיצה או סמוך לשבת? לדעת הרמ"א ולדעת אדמוה"ז (אם שייך לדייק על הבדלים ביניהם).
|
01/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מלשון הרמ"א משמע שללבוש אחר הרחיצה מיד זהו "כבוד שבת", אך מלשון אדה"ז משמע שללבוש סמוך לכניסת השבת זהו "כבוד שבת".
|
01/09/2015 |
• ברכת הגומל לנשים על אוירון (חיים)
1) מהו מנהג חב"ד הרצוי (ולא המצוי...) לגבי ’ברכת הגומל’ לנשים על לידה?
2) מהו מנהג חב"ד על ’ברכת הגומל’ על טיסה באוירון?
|
31/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) אדה"ז מביא בסדר ברה"נ שאשה צריכה לברך ברכת הגומל לאחרי לידה (כלומר, שלושים יום מהלידה), וכותב שם שהיא מברכת בעזרת נשים ועשרה גברים שומעים את ברכתה ועונים: אמן, מי שגמלך כו’. והרא"ח נאה ז"ל כותב בספרו שהמנהג בירושלים שעושים מנין של תפלת ערבית בבית היולדת ושם היא מברכת. אך מנהג רוב חב"ד בזה כיון שהיולדת אינה מברכת, ויש אומרים שזו היא הוראה מהרבי, לשאלה שהופנתה אליו, אך אני יודע על הוראה אחרת (בשנים מוקדמות יותר) שכן לברך, ויתכן שההוראה השתנתה במשך השנים, שהלידה נעשתה יותר קלה ופחות מסוכנת. והדברים עדיין טעונים בירור. אך לענ"ד מי שרוצה לסמוך בזה על דברי אדה"ז המפורשים בסדר ברה"נ (מבלי להכנס בזה לספיקות), יכול לעשות כן.
2) אם כוונתך לנשים, נשים לא מברכות, ואם כוונתך לגברים, מברכים בהחלט, בתנאי שהמטוס חוצה ים או מדבר בעת טיסתו.
|
01/09/2015 |
ללא כותרת (אורח)
תודה רבה על התשובות המפורטות.
אשמח אם תוכל להרחיב לי על ההוראה מהרבי זצ"ל (בשנים המוקדמות) לברך ’ברכת הגומל’ לנשים על לידה.
וכמדומה שהרבי הורה לרב חיטריק שאשתו תברך הגומל אחר לידה וכן אמר הרב לנדא שהיה נהוג אצל מוהרש"ב נ"ע.
|
01/09/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן לכך התכוונתי. אין לי מה להרחיב יותר.
|
01/09/2015 |
• שאלה במנהג חב’’ד (יואל איידעלמאן)
מה הטעם של מנהג חב’’ד לכפול "לעילא ולעילא" רק בתפילת נעילה, ולא בכל עשי’’ת,
ובמיוחד לפי הטעם ע’’ז המובא בפוסקים שמכיון שמייחלים לחסדו בימים אלו לכן צריך לשבחו יותר מכל השנה.
|
30/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא נתפרש הטעם. אבל ניתן לכאורה ללמוד מהמובא בסה"מ תרל"ד ע’ רפד שהטעם שכופלים "לעילא ולעילא" בנעילה, משום שאז המלכות עולה עד הכתר. ומזה מובן שזה שייך רק לתפלת נעילה ולא לשאר תפילות.
|
30/08/2015 |
• צפרניים (אברך)
סי’ רס גזיזת צפרניים. מתחלין בשמאל בקמיצה. הכוונה שמתחילים דדוקא ביד שמאל או שאין הקפדה על איזה יד מתחיל רק שכשיגזוז של שמאל יתחיל בקמיצה?
תודה
|
28/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מזה שדייק לכתוב "ויתחיל בשמאל", מובן שצריך להתחיל בשמאל דוקא. והטעם מובן, שהוא על דרך חליצת נעליים, שחולצים תחילה של שמאל, אף כאן מסירים תחילה את צפרני יד שמאל.
|
30/08/2015 |
• שינה בציצית. (אורח)
האם נכון לקחת בגד ציצית שהתבלה אחרי שלבשתי אותו ליום יום ולייחדו לשינה ?
|
27/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הציצית כשרה אין בעיה, כי לפי האריז"ל יש מצוה בלבישת טלית קטן בלילה, ואין היא פטורה מציצית גם אם מייחדים אותה ללילה.
|
28/08/2015 |
הבהרה (אורח)
הבנתי שלשיטת אדמוה"ז מקפידים שלא יהא דווקא כסות לילה, וכאן היה כסות יום ועכשיו מייחדו לכסות לילה.
|
28/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה שכתבתי לך זו שיטת אדה"ז בסידורו.
|
28/08/2015 |
• שופר (יואל)
בסימן תק"צ סעיף ד’ כתוב "שיעור תקיעה האמורה בתורה כשיעור תרועה האמורה בתורה, ושיעור תרועה האמורה בתורה כג’ יבבות", מזה שאומר "האמורה בתורה" משמע שתרועה כאן פירושו או שברים או תרועה או שניהם ביחד כל שיטה לפי שיטתו, וכן הוא הדין שהתקיעה בתשר"ת צ"ל ארוך כמו השברים והתרועה, אבל מזה שכותב "ושיעור תרועה האמורה בתורה כג’ יבבות" (שפירושו הוא טרומיטין) משמע שמדבר רק בתרועה בלשוננו (ולא האמורה בתורה) דהיינו טרומיטין, ולא שברים?
|
24/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא, הוא מדבר "תרועה" של תורה, ופירוש יבבות - כוחות, וכל אחת מהשיטות יבאר את הכוחות לשיטתו, תרועה - ג’ יללות, שברים - ג’ יבבות, שברים תרועה - ג’ יבבות וג’ יללות, שכן התרועה האמורה מדברת על שברים ותרועה בזה אחר זה, וממילא ג’ יבבות, כוללות ג’ יבבות ויללות, דהיינו שיבבה פירושה, היא יבבה ויללה.
|
27/08/2015 |
• שאלה בהל’ תפלה (בן טובים)
בריש סי’ פט כתב הרב: אנשי וכו’ תפלות של יח ברכות שהתפללו האבות ע"כ. בודאי אין כוונתו שהאבות התפללו הנוסח שלנו, וא"כ למה לא כתב: שלשה תפלות שהתפללו האבות, ותקנו יח ברכות וכו’.
שאלה נוספת: בהמשך מבאר הרב את סיבת תקנת תפלת ולמלשינים, וכי לא הי’ יותר נכון לכתוב ד"ז להלן בסי’ קיח, וכאן רק לכתוב: שר"ג תיקן עוד ברכה מהטעם שיבואר להלן.
שאלה נוספת: מהו שיעור עה"ש לפי הרב הלכה למעשה, כי הגר"ח נאה כתב בס’ שיעורי ציון להחמיר 120 דקות לפני הנץ, ולא כתב מהו השיעור לקולא.
|
26/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) כך יש לקרוא את ההלכה: "אנשי כנה"ג תקנו להתפל בכל יום שלשה תפלות - של י"ח ברכות - שהתפללו האבות, כלומר "שהתפללו האבות" מוסב על "שלושה תפלות", ו"של י"ח ברכות" מוסב על תקנת אנשי כנה"ג.
ב) לא, שהרי התחיל שאנשי כנה"ג תקנו י"ח ברכות, ואם מיד מתעוררת השאלה מי תקן ולמה תקן ברכה נוספת שלא תקנו אנשי כנה"ג, וממילא חייב להסביר טעם זה כאן בסעיף זה.
ג) יש שלוש שיטות בדעת אדה"ז בענין זמן עלות השחר, לדעת הרא"ח נאה השיעור 120 דקות הן לקולא והן לחומרא. אך שיעור זה תמוה מאד כפי שכתבו הרבה מהמבינים בדבר, ולכן לענ"ד וכן דעת כמה מבינים בדבר סוברים שהזמן הוא 96 דקות לפני נץ החמה בימים השוים בארץ ישראל, ושיעור זה הן לקולא והן לחומרא.
|
27/08/2015 |
בהנ"ל (אורח)
א. פשיטא שגם אני פרשתי כך לעצמי, אבל על זה הי’ קשה לי למה לא לכתוב בצורה ברורה כדרכו בקודש של הרב בכ"מ: אנשי כנה"ג תקנו להתפלל ג’ תפלות שהתפללו האבות, ובהם י"ח ברכות וכו’.
ב. שאלתי היתה על האריכות ולא על עצם ההסבר.
ג. הגר"ח נאה כותב בהדיא שדבריו הם רק לחומרא. והאם ידוע דעת רבני חב"ד במשך הדורות על כך?
|
27/08/2015 |
הנ"ל (אורח)
הנ"ל נכתב ע"י בן טובים ולא ע"י אורח.
|
27/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א-ב) לא ברור לי מה קשה לך באריכות לשון אדה"ז בסעיף ההוא (יותר ממקומות אחרים בשלחנו), זהו סגנונו כידוע ליודעים, שמבאר באריכות יחסית בתחילת כל הלכה כללית את שורש ההלכה והתפתחותה במהלך הדורות.
|
28/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בענין עלות השחר, אין לרבני חב"ד עמדה הלכתית מקובלת על כולם בזה, ואף הרבי לא הביע דעתו בזה כששאלו אותו. ואת דעתי כבר כתבתי לך לעיל. ויותר אין לי מה להוסיף.
|
28/08/2015 |
• פרק אחד שחרית (חיים)
בתניא אגרת הקודש סימן כט כותב אדה"ז "וכן להבין מארז"ל בפי"א דמנחות אפי’ לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית כו’ יצא י"ח ולמה אינו יוצא י"ח בשאר ד"ת" לכאו’ יש פה חידוש גדול לדינא שלא יוצאים ידי חובת קביעת עיתים לתודה בלימוד גמ’ וכדו’ רק בלימוד הלכה וקשה שבהל’ ת"ת לא נזכר דבר זה ולא שמענו שמקפידים על זה אפי’ באנ"ש ועוד שהרי בדיעבד יוצאים גם בק"ש וכל הדין של פרק אחד שחרית זה רק לכתחילה וודאי שק"ש זה לא הלכות אז איך יוצאים.
תודה רבה
|
26/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כל הל’ ת"ת לאדה"ז מדבר על כך שצריכים ללמוד כל הלכות התורה, וגם את הגמרא שלומדים צריך ללמוד אליבא דהלכתא. אלא שכיום אין המצב בישיבות כך, ולומדים על דרך הפלפול, ואין אני רוצה להכנס לענין זה כאן. אבל מכאן יש ללמוד שצריך ללמוד הלכות התורה דוקא, וכיום בלימוד פרקי הלכות ברמב"ם מקיימים פרט זה, אבל כמובן שצריך ללמוד גם הלכות למעשה, לכן צריך ללמוד בכל יום הלכות משו"ע אדה"ז. ומה ששאלת ממה שמקיימים מצות ת"ת ע"י קריאת שמע, כמובן שמדובר רק בשעת הדחק ביותר, ואין מכך להביא ראיה לענין לכתחילה.
|
27/08/2015 |
ללא כותרת (חיים)
עיקר השאלה שלי היא שרואים בתניא שצריך פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית וע"ז אומר אדה"ז שזה דווקא הלכה.
יוצא שמי שלמד בערב מקרא או אגדות שמיוסד על הפסוקים שזה גם כתוב בהל’ ת"ת שצריך ללמוד לא קיים קביעת עיתים לתורה בלילה.
וע"ז שאלתי שלא שמעתי מי שיקפיד על זה.
גם באו"ח קנה כותב אדה"ז שאם רוצה לפרוע את לימודו בלילה שילמד הלכה אחת ’’או פסוק אחד’’ ונראה שיוצא בזה חובת קביעת עיתים של היום כיון שבלילה ילמד גם הלכות.
תודה
|
27/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש לחלק בין קביעות עתים ביום ובלילה באופן קבוע, שזה צריך להיות בעיקר בעניני הלכה, לבין קביעות עתים לאדם אנוס באופן חד פעמי, שאת זה ניתן לעשות בשעת הדחק בלימוד פסוק אחד בלבד, ומה שכתוב בתניא מדבר על קביעות עתים באופן כללי שזה חייב להיות בהלכות התורה, וכך גם נפסק בהל’ ת"ת וגם בסי’ קנה ס"א.
|
28/08/2015 |
ללא כותרת (חיים)
כפי שמתבאר בהל’ ת"ת פ"ג ס"ד הדין של פרק אחד שחרית זה בשעת הדחק וע"ז הוא אומר בתניא שהפי’ של פרק אחד שחרית זה הלכה (ורק בשעת הדחק גדול שא"א בעניין אחר אפשר לסמוך על ק"ש) ובסי’ קנה נראה שאין כ"כ הבדל בין הלכה אחת לפסוק אחד.
|
28/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין צורך לעשות מחלוקת בין הל’ ת"ת לסי’ קנה, ואפשר לומר שגם בסי’ קנה מדובר כשאי אפשר לו ללמוד דבר הלכה אזי ילמד לפחות איזה פסוק.
|
30/08/2015 |
• ברכה על טבק (חיים כהן)
שמעתי שיש שאומרים שאין לברך על טבק לשיטת אדמוה"ז -נכון הדבר?
|
23/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא מברכים על טבק לכל הדעות, כיון שריח הטבק אינו טבעי אלא מתרכובת כימית, כידוע אופן עשיית הטבק.
|
24/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
לא הבנתי את התשובה.
הרי הפוסקים כתבו (אשל אברהם ועוד) שטבק זהו בגדר "ריח שאין בו עיקר" וא"כ חזרנו לדין שכתב אדמו"ר הזקן שמעיקר הדין אין לברך עליו אבל ראוי לחשוש לדעה ששכן צריך לברך וא"כ אין להריח אותו ללא ברכה (ונראה שעדף לברך על בשמים ולפטור את הטבק)
מהיכן נלקח שזה מוסכם לכל הדעות שאין לברך על טבק?!.
|
26/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הטבק בימינו זה לא כמו הטבק שמדבר עליו האשל אברהם, כי כיום כפי שכתבתי הכל נעשה מתרכובת כימית, שאין עליו גדר של ריח, וכמו שלא מברכים על בוסם, כך אין לברך על טבק, ומותר להריחו אף ללא ברכה. ומה שכתבתי "לדברי הכל", כן כתב גם הפסקי תשובות בסי’ רטז סקי"א, עיין שם.
|
27/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
|
28/08/2015 |
• שופר (יואל)
1)במבצעים האם תוקעים עם הפסק בין השברים ותרועה או לא, ולכאורה לפי המבואר בסעיף ט’ נראה שיתקע בלי הפסק, אבל ראיתי בספר מבצעים כהלכתה שכתב שיתקע עם הפסק?
2) בסעיף י"ט כתוב "ואפילו במקום שתוקעין כל השלשים קולות בתקיעות במעומד", האם יש מנהג אחר בזה, הרי בסימן תקצ"ב ס"ה יש רק שינוי מנהגים בסדר התקיעות?
|
23/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
|
23/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) לפי המבואר בסי’ תקצ ס"ט התקיעות שמברכים עליהם צריכים לעשות השברים והתרועה שבסדר תשר"ת בלי הפסק נשימה ביניהם. 2) רק לפי שני המנהגים שבס"ה תוקעים שלושים קולות במעומד, אבל לפי שאר המנהגים שבסעי’ ג-ד תוקעים פחות משלושים קולות.
|
24/08/2015 |
• קיצור הלכות שבת (אברך )
ראיתי את הקיצורים של הלכות שבת ערוכים בטוב טעם המופיעים באתר. רציתי להגיד לרב יישר כח רב ותודה רבה.
האם זה הולך לצאת לאור בספר? ומתי?
האם אפשר להדפיסם בכמה עותקים לאברכי הכולל כי אנו לומדים עכשיו הלכות שבת?
תודה
|
22/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מבחינתי אין בעיה, רק שתדע שאין זו מהדורא סופית, ויש סימנים שיעברו הרבה שינויים. ובהתאם לכך יש להתייחס לזה.
|
23/08/2015 |
• טלטול דולר של הרבי (יעקב)
רציתי לשאול את כבוד הרב,
האם מותר לטלטל בשבת דולר של הרבי?
בתודה מראש
|
20/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום סיבה שיהיה מותר. זה לא קמיע לצורך רפואה. זה ענין סגולי בלבד.
|
21/08/2015 |
• כבוד הבריות (לוי"צ)
שלום רב!
סי’ רס"א קו"א סק"א משמע שכל שהותר בבין השמשות הותר בשבת בכבוד הבריות. האם ניתן ללמוד את זה גם לאמירה למלאכה דאורייתא,שכמו שהותר בבין השמשות ?
תודה מראש על התשובה
|
20/08/2015 |
הבהרה (אורח)
להעיר שאנציקלופדיה תלמודית לא מגיע למסקנה מקובלת בהנ"ל
|
20/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא מצאנו (בשו"ע אדה"ז) שיהיה מותר לומר לנכרי לעשות איסור מלאכה של תורה משום כבוד הבריות, ואם כן לכאורה שאלתך טובה, ויתרה מזו בסי’ שמ ס"ב כותב שאיסור אמירה לנכרי קל יותר מאיסור שבות בידים, ובכל זאת לא מצאנו היתר כזה. וראה שו"ע אדה"ז סי’ שיב ס"ו.
|
21/08/2015 |
המשך (לוי"צ)
יישר כח!
שיא, ב: כבוד הבריות דוחה מל"ת שהיא לא תסור, והן איסורים מד"ס.
יג ה-ו-ז גנאי גדול או קטן.
|
21/08/2015 |
המשך (לוי"צ)
שיב ו הרי זה מחזי כתולש וחמור מסתם מראית העין (שלמהדו"ב הוא האמירה).
מה שנראה נכון לכעת זה לא למחות ביד המקילין כבסימן רעו ח.
בסימן תמד טז משמע דוקא בשב ואל תעשה הוא שהותר .
|
21/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רק הערה אחת, אמירה לנכרי אינה אסורה משום מראית העין אלא משום שליחות, גם לפי המהדו"ב.
|
21/08/2015 |
המשך (לוי"צ)
תודה על הערה. באמת התבלבלתי בין מראית העין ומחזי כשליחות
|
23/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ובזה גופא יש "מיחזי כשליחות" ויש "שליחות ממש" (מדרבנן), כידוע.
|
27/08/2015 |
• ספר תורה אשכנזי במניין שרובו ספרדים (מאור בטאשוילי)
לפעמים אני נוהג להתפלל במניין מיוחד שרובו ספרדים (וכך גם נוסח התפילה) אך הספר תורה שבו הוא אשכנזי.
המשמעות היא שכאשר מסיימים לקרוא בתורה, גוללים את הספר, ומניחים אותו על התיבה (ולא שהגולל מחזיק אותו עד להחזרתו כפי שאנחנו נוהגים) ללא שמישהו מחזיק בו, רק השליח ציבור עומד לידו וקורא ״אשרי״ ו״ובא לציון״ ... האם במקרה כזה עליי לקיים ׳במקום שאין אנשים השתדל להיות איש׳ ולהחזיק את הספר תורה עד להחזרתו ?
|
26/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
השאלה היא איזה בית כנסת זהב, אם זה בית כנסת אשכנזי אז אתה יכול להחזיק את הספר תורה, ואם זה בית כנסת ספרדי, אין לך להתערב במנהגם.
|
26/02/2015 |
לא זה ולא זה (מאור בטאשוילי)
המניין הוא לא בביה״כ עם זהות ייחודית.
המניין הוא במשרד עסקים . אין ביה״כ במקום ובימים שיש קריאת התורה מביאים ספר תורה במיוחד מביה״כ סמוך ומניחים אותו בתוך ארון ייחודי שייצרו לו בתוך המשרד.
מה עליי לעשות במקרה כזה (רוב המתפללים ספרדיים) ?
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
01/03/2015 |
ספר תורה אשכנזי (david)
שלום וברכה כבוד הרב, אני מעדות המזרח,אני מתפלל בבית כנסת של אשכנזים ,האם אני יכול לקבל עליית לתורה?
|
18/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר לספרדי לעלות בספר תורה אשכנזי וכן להיפך.
|
18/08/2015 |
• הטבלת כלים 2 (מאור בטאשוילי)
האם כלי שמגישים עליו לחם, טעון טבילה (מזכוכית, כפי שניתן לראות בתמונה מהצורפת) ?
|
17/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הלחם מונח עליו ישירות טעון טבילה.
|
18/08/2015 |
• הטבלת כלים (מאור בטאשוילי)
בזמן שטבלתי את הכלי לא הצלחתי לגרד את המדבקה לגמרי (כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת) , ולכן נשאר עליו קצת דבק, האם צריך טבילה שוב ?
|
17/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הדבק מפריע לך, אז צריך לגרד את הדבק ולהטביל שוב, ואם לא מפריע ניתן להקל.
|
18/08/2015 |
• התרת החותלות. (ישראל מעל )
בשו"ע הרב סי’ שיד סי"ח השמיט אדה"ז המפורש בגמ’ ובשו"ע בהיתר התרת החבל שקושר החותל (כן הקשה בקצוה"ש), האם ניתן לומר, שזה כיון שדין זה תלוי בדיני קשירה בסי’ שי"ז שנתבאר שם שיש להחמיר בכזה קשר?
|
17/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בקונטרס השלחן מגיה: מותר להתיר הקשר ולהפקיע החבל. וכן מוכח גם ממה שאדה"ז מציין לסי"ז ושם כותב במפורש: "ואין צריך לומר שמותר להתיר הקשר, שהרי אינו קשר של קיימא וכו’", ואם כן הוא הדין גם כאן.
|
18/08/2015 |
התרת החותלות (ישראל מעל )
אך עפ"ז עדיין יוקשה הרי קשר זה אינו עשוי להתירו ביומו? שהרי מניחים את הגרוגרות בחותלות כדי שיסתיים בישולם שם. ואף בעל קונטרס השולחן כאשר מביא סעיף זה באדה"ז לא הוסיף את היתר התרת הקשר.
|
23/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למה לא עשוי להתירו ביומו? הרי לא הסיח דעתו מלאכלם אפילו אם לא יתבשלו, ראה סי’ שי ס"ב.
|
24/08/2015 |
• שליח מצוה (Moty)
בנוגע לענין "שליח מצוה" שנוהגים לתת למי שטס ממדינה למדינה, האם חל חיוב לתת את המעות כשמגיע היצירה הראשונה או ביצירה האחרונה? האם יש חיוב להביאאת זה לאירגון מקומי או שיכול להביא את זה להביא את זה לכל מוסד שרוצה, ואם חייב להביא אותו המטבע שקיבל או שיכול להביא מטבע אחר או לצורך הענין אפי’ כסף אלקטרוני??
תודה רבה
|
17/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) אם כוונתך לעצריה, אז התשובה היא שצריך לתת בתחנה האחרונה אליה הוא מגיע. ב) יכול להביא לכל מוסד הנמצא באותו מקום. ג) יכול להביא כל מטבע חלופי שרוצה.
|
18/08/2015 |
• שילוב אצבעות ידיו. (יצחק מאיר)
האם שילוב האצבעות שאדמו"ר הזקן כותב בסי’ צא ס"ו הוא רק בתפילה ?
|
15/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם כוונתך מה שכותב בסוף הסעיף "טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו", הוא מדבר שם בתפלה. אבל מהטעם האמור שם יש ללמוד שיש ליזהר מזה גם במשך כל היום, ומקור הענין הוא בזהר ויקרא כד, א.
|
15/08/2015 |
• (מנחם)
רבינו הזקן אומר להחליף כל בוקר את הציצית לחוש לכל הדעות. האם אפשר ללבוש בגד מיוחד ללילה וא’ ליוחד ליום או יש בזה חסרון מסוים שאין בעצת אדמוה"ז. אני מבקש תשובה מפורטת כי זה נוגע לי מאוד. תודה רבה רבה לרב שליט"א על האתר המיוחד ונדיר שפתח.
|
14/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
14/08/2015 |
ללא כותרת (מנחם)
|
14/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז לא כותב שם שצריך להחליף את הציצית כל בקר, אלא שיברך על טלית אחר (כגון טלית גדול) ויפטור את הטלית קטן שישן איתו, ולכן אדם נשוי שלובש טלית גדול אין צריך להחליף הטלית קטן כל בקר, אלא יברך על הטלית גדול ויפטור את הטלית קטן.
ואם מדובר בבחור שלא לובש טלית גדול, ניתן לנהוג בשני אופנים: א) להחליף כל בקר את הטלית קטן, ויברך על הט"ק השני. ב) יכול שתהיה לו טלית קטן לשינת לילה (ואין היא פטורה מציצית [כמו שמביאים מפס"ד של הצ"צ, כי הצ"צ מדבר רק ע"פ נגלה], כיון שלפי האריז"ל יש מצוה בלבישת טלית קטן גם בלילה, כמובא בסידור אדה"ז בסוף הל’ ציצית), וכל בקר יחליף הטלית קטן.
וכדי לפטור את הטלית קטן שישן בלילה מברכה, העצה שלי היא, שילבש תחילה את הטלית קטן של יום על הט"ק של לילה, ויברך עליה, ויפטור בזה גם את הטלית קטן של לילה שישן בה גם בתחילת הבקר, ואחר זמן קצר (כמו הילוך ד’ אמות), יוריד את הט"ק של לילה, וישאר רק בשל יום.
|
15/08/2015 |
• כתיבת ב"ה - עד היכן? (מ"מ. ג)
ברצוני לשאול עד היכן צריך לכתוב ב"ה.
האם גם בהודעות אימייל במחשב? גם בהודעה זו צריך לכתוב למעלה ב"ה?
|
13/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין לי תשובה ברורה בנושא. אמנם ראיתי שיש מחמירים לכתוב על כל הודעה ב"ה, אני אישית לא נוהג כך. ואולי הכי טוב הוא שבראש המייל יהיה משהו קבוע עם לוגו של ב"ה.
|
13/08/2015 |
מ"מ. ג (אורח)
|
13/08/2015 |
• שמיעת מוזיקה חסידית בבית הכסא (ש.י.ז)
האם מותר לשמוע מוזיקה חסידי בבית הכסא או שהוא אסור משום הרהור בדברי תורה?
יש מקום לחלק בין מוזיקה עם מילים מהתנ"ך לבין ענייני השקפה וכדומה?
|
13/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שיר שיש בו פסוקי תנ"ך או קטעים מספרים הקדושים - אין לשמוע בבית הכסא. משא"כ ניגון בלי מילים (חוץ מהניגונים "המכוונים"), או ניגון עם מילים ללא תוכן תורני (אם כי איני יודע אם יש כזה בשירה החסידית) - מותר לשמוע.
|
13/08/2015 |
• מנהג חב"ד בקדושה (משה)
מהו מנהג הקבל בעת אמירת ’קדושה’, האם הם אומרים גם את החלק שבסידורים החדשים נאמר ’חזן’?
ומדוע אין אנו נוהגים בזה כמ"ש בשו"ע אדמוה"ז?
|
12/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המנהג לומר רק "נקדישך", אבל לא "לעומתם" ולא "ובדברי קדשך", וזה מתאים גם לדברי אדה"ז בסי’ קכה.
|
13/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
גם בשבתות בתפילת ’מוסף’ כך צריך להיות?!
|
13/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ההוספות שמוסיפים בשבת אומרים גם הצבור, אבל לא את מה שאומרים בחול.
|
13/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
והיכן מצינו כזה חילוק בדברי אדמוה"ז? והרי עפ"י קבלה אומרים הכל!
|
13/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז כותב בסי’ קכה: "אבל אם כל הצבור נהגו לומר נקדישך עם הש"ץ, אע"פ שאין אומרים בלחש מלה במלה עם
הש"ץ, אין למחות, כיון שמקדישין בעשרה .. רשאים כולם לומר נקדש". וזה מקור המנהג כנראה.
|
13/08/2015 |
ללא כותרת (אורח)
אם כך כן הוא גם ביום חול ואין מקום לחלק.
האך האם כך צריך לנוהג לכתחילה? אם התשובה שלילת מדוע כך אנ"ש נוהגים?
|
13/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסכם בקצרה ובזה אסיים: יש מקום לשני המנהגים, ולכן יש נוהגים כך ויש נוהגים כך.
|
13/08/2015 |
• יו״ט שני של גלויות (אברהם לייב)
לקראת חודש החגים אני בא בשאלה מה מקום לבן א״י שבא לחו״ל לנהוג יו״ט שני, אחרי כל השיחות והמכתבים של הרבי בנושא? וגם כמה פעמים היה משמע שלא מקבל את הסברא שבאים על דעת הרבי? ובכלל, האם יש לזה תוקף הלכתי? מה דעת הרב בנושא זה?
|
12/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הנושא הזה סבוך, ורבני חב"ד חלוקים בזה מן הקצה אל הקצה. מצד אחד יש מקום לנהוג יו"ט שני לכל דבר וענין ע"פ המובא בשו"ע אדה"ז במהדו"ת סי’ א ס"ח, ומי שרוצה יוכל לסמוך על כך. אך מאידך כנגד זה יש הוראות אחרות, ומי שירצה יסמוך עליהם. כך או כך הדברים אינם ברורים דים. ולכן אני אישית נמנע לנסוע לבדי לחו"ל בימים טובים, כדי לא להכנס לספק הזה.
|
12/08/2015 |
• שינוי מנהגים ונוסח תפילה (אמיר)
שלום רב, אני ואשתי ספרדים חוזרים בתשובה (ההורים לא דתיים) מזה 5 שנים השאלה: האם מותר לנו לשנות ממנהגי ספרד למנהגי חב"ד? תודה רבה.
|
12/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר לכם לשנות למנהג חב"ד אם בכוונתכם לנהוג כן באופן קבוע. אלא שאם יש חומרות מסוימות שנהגתם בעבר כמנהג הספרדים ומנהג חב"ד להקל בהם, אז תצטרכו לעשות התרת נדרים, או להמתין לערב ר"ה שאז כולם עושים התרת נדרים.
|
12/08/2015 |
• גזיזת צפרניים ביום ה’ (אברך)
שלום הרב
רציתי לדעת איך הרב מבין ומסביר את סעיף ב’ מסימן ר"ס ובפרט בנוגע למסכנה, האם גוזזים ביום ה’ או עדיף שלא?
|
09/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הוא מביא שם מנהגים שונים והקפדות שונות שאי אפשר לצאת ידי כולם.
ובאשר למעשה, כיום מקובל להקפיד שלא לגזור הצפרניים בימי חמישי, ואף לא בשאר ימי השבוע (אם אין צורך מיוחד לכך), אלא בערב שבת ויו"ט בלבד. וגוזרים צפרני הידיים בערב שבת אחד, וצפרני הרגליים בערב שבת הבא. וכן על זה הדרך.
|
09/08/2015 |
עצה לצאת ידי כל המנהגים (אברהם שניאורסאהן)
אך דא עקא שהרי כתב שם אדה"ז "ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בכל ע"ש".
אבל לכאורה יש עצה אחרת לצאת ידי כל המנהגים דהנה ראה קצות השולחן סי’ ע"ג סק"ד שהביא מרא"ד מבוטשאטש זצ"ל דההקפדה שלא לקצוץ צפרני הידים והרגלים ביום אחד הוא ביום אחד ממש ואין שייכות ללילה אצל היום, וא"כ יכול ליטול צפרני רגליו בליל שישי וצפרני ידיו למחר ביום שישי.
|
03/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז לא מקבל עצה זו, שהרי כתב לפני כן "וקוצצים מן הרגליים ביום ה’ ומן הידים בערב שבת", משמע שבליל ו’ זה כמו ערב שבת.
למעשה הרי רוב העולם אינו קוצץ צפרניים בכל ערב שבת, לכן הבאתי העצה דלעיל.
|
04/05/2016 |
• שאלת רב (מ.מ.ז.)
מה ההיתר לצאת לרה"ר עם צעיףבשבת. הרי מדברי אדמוה"ז בסימן שב עולה שיש להחמיר כדעת הרמב"ם שאם אין בו שיעור מספיק לכסות ראשו ורובו - אין לצאת בזה בשבת. אגב, לכאו’ גם ה"ה במגבת.(כמובן,כוונתי במקום שאין עירוב). תודה רבה עלהתשובות ועל האתר בכללותו.
|
07/08/2015 |
.תשובה (הרב אלאשוילי)
הדרך של הצעיף גם בחול לכסות רק את הצואר, וממילא גם בשבת מותר לצאת כן. ועד"ז אם עושה מגבת כמין צעיף גם כן מותר. והערוך השולחן מתיר אף במטפחת לכרוך על הצואר, ובלבד שיקשור כמין עניבה בסופו. וכן מנהג ישראל.
|
07/08/2015 |
המשך (מ.מ.ז.)
אבל אדמוה"ז כותב בפירוש להחמיר כדעת הרמב"ם שיהי’ בו שיעור ראשו ורובו?!!
|
09/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בסי’ שא סל"ז כותב אדה"ז שאם הרגילות ללבוש טלית סביב הצואר בלבד יכול ללבוש כך גם בשבת, ואם כן הוא הדין גם בצעיף שכן הוא הרגילות ללבוש צעיף סביב הצואר בלבד. ומה שכותב שם בסופו שצריך שיהיו לו שיעור שיכסה ראשו ורובו, מדבר על סודר המקופל על כתיפו (ולא על צעיף שמתכסה בו סביב צוארו).
|
09/08/2015 |
• שאלת רב (מ.מ.ז.)
מה דעת אדמוה"ז לגבי אכילת עוגיות וכיו"ב שיש עליהם אותיות או ציורים בשבת? האם הוא סבור כדעת המשנ"ב ושאר הפוסקים?
|
07/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
דעת אדה"ז באותיות לאסור בכל אופן, ובציורים להקל בכל אופן.
|
07/08/2015 |
ללא כותרת (חיים)
מנין שדעת אדה"ז להתיר בצורות?
המג"א אומר שאין הבדל וכן הדגול מרבבה והמשנ"ב למה לומר שאדה"ז חולק על כולם בפרט שלא מצאנו מי שיחלק במפורש בין כתיבה לציור.
(מדברי הביה"ל ד"ה במשקין נראה באמת שאין כותב בציור רק אם מכין שרטוט לפני הצביעה, אבל במשנ"ב נראה שהוא לא סמך ע"ז)
תודה רבה
|
05/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) כי בסי’ שמ אדה"ז מעתיק מדברי המ"א ומשמיט מלשונו ציורים, והרי דבר הוא. ב) בסי’ תס ס"ט אדה"ז מתיר לאכול בליל פסח מצות שיש עליהן ציורים, ובסי’ תנח ס"ח הוא אוסר לעשות אותיות.
|
05/11/2015 |
ללא כותרת (חיים)
לפי זה אין איסור לעשות חור בפקק של בקבוק אם יש שם ציור? או שההיתר רק באוכל שיש עליו ציורים?
|
05/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ההיתר הוא רק במאכל שיש עליו ציורים, כי הוא לא עשוי לקיום.
|
05/11/2015 |
• יחוד ילד בן 11 עם מנקה גויה (מ. )
האם מותר לילד בן 11 לשהות בביתו בזמן שעוזרת הנקיון (גויה) עובדת בבית ?
|
03/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איסור יחוד בילד מתחיל מגיל תשע ומעלה, והאיסור הוא אפילו עם גויה. ולכן אם זהו זמן שההורים או שאר בני הבית לא באים לבית בזמן הזה באופן קבוע, אסור להם להיות ביחד בבית אחד באותו זמן. אבל אם יש מצב שבכל רגע נתון מישהו מבני הבית עלול להכנס הביתה, אין בזה איסור יחוד.
|
04/08/2015 |
• כבוד התפילין (אורח)
אם רוצים למד לכיתה איך לעשות קשר של תפילין האם מתאים שכל אחד לוקח את התפילין שלו ומשתמשים עם סוף הרצועה
|
02/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נראה לי שניתן לעשות כן, אבל כדאי שזה לא יהיה בזמן מצותן, כלומר לא כשהתפילין עליו, אלא כשהן עדיין בקופסא.
|
02/08/2015 |
• טבילת ידים (יואל)
אם טובלים הידים בנהר האם מברכים על נטילת ידים או על שטיפת ידים, אדה"ז פסק בסידור בהשכמת הבוקר – על נטילת ידים אבל בנוגע סעודה פסק על שטיפת ידים
|
02/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הסתירה ידועה, ואין לי עליה תשובה, ןלמעשה אולי יש לברך בנטילה של הבקר על נטילת ידים ובנטילה לסעודה יברךעל שטיפת ידים, כפי שאדה"ז עצמו עושה את ההבחנה (אף שלכאורה לא מובן למה שיהיה הבדל בטבילת ידים בנהר בין הבקר לסעודה).
|
02/08/2015 |
• מספר שאלות בעיקר טבילת כלים (מאור בטאשוילי)
שלום הרב ושבוע טוב, מספר שאלות :
1) אם לפי אדה״ז טבילת כלים היא דאורייתא, האם אנחנו צריכים לברך (אם כן האם הנוסח הוא ״אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על טבילת כלים״) ? אם טבלתי בלי ברכה, האם צריך לטבול שוב ?
2) מטלה שיש לי מעל הכיור (החלבי) לייבוש כלים והם נוטפים לתוך הכיור כפי שיש בתמונה המצורפת, האם ניתן לשים גם כלים שטופים בשרי ?
|
01/08/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) יש לברך רק אם בוודאות הכלי נוצר במפעל של גוים ללא שותפות יהודית. בכל מקרה הברכה אינה מעכבת את הטבילה. 2) צריך מיתקן מיוחד לכלים בשריים.
|
02/08/2015 |
• מס’ שאלות (מאור בטאשוילי)
היי מספר שאלות :
1) קומקום חשמלי, שיש לו מנגון חשמלי שיש חשש שטבילה תזיק לו, האם אפשר לפי אדמה"ז לתת אותו מתנה לגוי ושיחזיר לי במתנה ובכך לפתור אותו מטבילה ?
2) טבילת כלים : טבלתי צלחות לבית, וזה היה באופן שהנחתי את הצלחות במקווה כלים ונתתי להם לשקוע והוצאתי אותם. כעת אמרו לי שהייתי צריך לטבול אותם 3 פעמים והלוציא אותם, האם צריך לחזור ולטבול את כל הצלחות או שיש מקום להקל ?
|
31/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעברית אומרים שלום! 1) לא מועיל מתנה. וראה מה שעניתי על כך באחת מהשאלות הקודמות. 2) שלוש פעמים זהו רק מנהג ולא צריך להטביל שוב.
|
31/07/2015 |
• לשמש ש"ץ בבית כנסת ספרדי (לוי)
שלום רב!
מידי פעם רב שכונה מבקש ממני לעבור לפני התיבה ולקרוא בתורה.
כיצד עלי לנהוג במקרים כאלו?
(מדובר במקרים שחוץ מרב שכונה וממני אין מי שיכול לעבור לפני התיבה, אמנם הרב לא בקו הבריאות כעת וקשה עליו הדבר).
לציין שאני לא יודע טעמים כמנהג עדות המזרח ולכן קורא בטעמים כמנהג אשכנז. האם עליי ללמוד את טעמיהם או שאין לכך כל צורך? כמו כן האם לא מדובר כאן בדין לוע"ז?
אודה מאוד על תשובתכם
|
27/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הצבור מוכן לשמוע בטעמים אשכנזים אינך צריך להתאמץ לקרוא בטעמים ספרדים, השאלה היא בעיקר על ההברה, ועל כך לא שאלת, ומתוך כך אני מבין שאתה קורא להם בהברה ספרדית, וכך צריך להיות.
|
27/07/2015 |
הבהרה (לוי"צ)
אני קורא להם בהברה עברית מודרנית, שכן אני לא יודע איך לבטא אותיות ה"א חי"ת כ"ף עי"ן צד"י. האם זה כדין בן לע"ז הקורא למבין לשה"ק?
|
28/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הצבור מסכים לכך לא צריכה להיות בעיה. הכל תלוי בהסכמתם.
אבל יש מקומות בתפלה ובקריאת התורה שגם האשכנזים צריכים להקפיד על הברת העי"ן (עד כמה שניתן), כמו "נשבע ה’", ועוד כיו"ב (כמובא בשו"ע), שלא ישתמע היפך הכבוד. ואת זה תצטרך לתרגל.
|
28/07/2015 |
• מנהגים (מ.מ.ז.)
כשנמצאים בבית כנסת ספרדי לחזור דא"ח וכיו"ב, ובנוסף לכך הבחורים שבאים הם המנהלים את הביכנ"ס, כי אין שם רב מקומי... יש להקפיד לשמור על מנהגי הספרדים (כגון גבינה עם דגים וכיו"ב) או לא. אם כן - מה זה שונה מהדלקת נש"’ק שאנו מקפידים שגוקא יברכו?
תודה רבה
|
26/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בבית כנסת ספרדי בהחלט יש לשמור על מנהגי הספרדים. מבצע נשק הוא יוצא דופן כי הרבי תיקן את זה לכלל בנות ישראל.
|
26/07/2015 |
• הבדלה (שניאור)
כיצד לעשות הבדלה לאשה שלא צמה?
|
25/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
היא תבדיל לעצמה על יין או על מיץ ענבים ותשתה הכוס.
|
26/07/2015 |
הבדלה (מ.מ.ז.)
בקביעות כמו של השנה - שתבדיל במוצ"ש??
|
27/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
היא היתה צריכה להבדיל לפני אכילתה.
|
27/07/2015 |
• ברכות הנהנין (אורח)
איזה ברכה מברך באוכל קרקרים עם טונה
|
23/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קרקרים (מתובלים) מברך עליהם מזונות (מעיקר הדין), ועל טונה מברך שהכל.
|
23/07/2015 |
ברכות הנהנין (אורח)
שאלתי היתה האם הטונה נפטר בברכת הקרקרים
|
23/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כשמברכים על הקרקר בנפרד ואח"כ טועמים מהטונה הקרקר לא פוטר את הטונה.
|
23/07/2015 |
• קניית בגדים בתשעת הימים (חיה)
האם מותר לקנות בגדים לילדים ולמבוגרים בימים אלו, בתשעת הימים?
|
22/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לקנות שום בגד בימים אלו, גם לא לקטנים.
|
22/07/2015 |
• מוצאי ט’ באב נדחה (אלעד )
שלום הרב, מה מנהגנו בעניין אכילת בשר ויין במוצאי הצום שנדחה בשנה זו? האם כהרמ"א שאוסר או לאו דווקא.
|
21/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום סיבה שמנהגנו תהיה שונה אחרת ממה שכתוב ברמ"א.
|
21/07/2015 |
• קלי צום בשבת. (מענדי)
האם מותר לקחת בשבת כדורי קלי צום וכדו’ העשויים להקל על הצום.
|
21/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני חושב שזה מותר, כי לכאורה הוא מכין משבת לחול, מלבד זאת יתכן שיש בזה גם משום רפואה (תלוי בחומרים המרכיבים את הכדור).
|
21/07/2015 |
ללא כותרת (מענדי)
למה שיהא בכדורים, מכין משבת לחול יותר מאכילה רגילה, שכתוב שמותר רק שלא יאמר בפירוש.
|
22/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי אין שום צורך לכדור הזה בשבת, זה כמו שהאדם יקח כדור שינה בשבת בשביל מוצאי שבת.
|
22/07/2015 |
ללא כותרת (מענדי)
ובדיני רפואה בשבת, יש הבדל אם המרכיבים הם טבעיים או כימיים ?
|
22/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
22/07/2015 |
• חזרת הש"ץ כשלא היה מניין לפני כן (אלעד )
שלום הרב, מהי פסיקת אדה"ז בנוגע למקרה בו לא היה מניין והאנשים התפללו בלחש ולאחר מכן כשהיה מניין, אחד מאלו שהתפללו רוצה לקיים חזרת הש"ץ, האם ניתן עפ"י אדה"ז? האם הדין דומה כאשר התפללו רק חמישה יחדיו וכיו"ב? (וכיצד נוהגים למעשה, האם כשיטת הרדב"ז או כפשיטות השו"ע בסימן סט)?
|
20/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם יש ששה שהתפללו תפלת י"ח ביחד, יכול אחד מהם לחזור התפלה בקול במידה ויהיו תשעה שיענו אמן (ראה שו"ע אדה"ז סי’ סט ס"ה).
|
21/07/2015 |
• כיסוי התפילין (אלעד )
האם יש עניין להסיר את כיסוי תפילין של יד לפני שמברכים על התפילין ולהחזירו בסיום ההנחה? האם יש עניין כזה גם בתפילין דרבנו תם (להסירו לגמריי בכל זמן אמירת שמע ישראל וקדש)?
|
20/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כך מובא בפסקי תשובות סי’ כז אות כג בשם הרבה פוסקים, והטעם כדי שלא לתת לכיסוי דין של קביעות, שאז זה נקרא כאילו מוסיף על הבית, ולכן יש להסירו לפני הברכה ולהחזירו רק אחרי הנחת תפילין של ראש. ובהנחת תפילין של ר"ת יש להסיר הכיסוי לפני הנחת תפילין של יד ולהחזירו לאחרי הנחת תפילין של ראש.
|
20/07/2015 |
• תשעת הימים (מאור)
אם הכנתי אוכל פרווה (לדוגמה צ׳יפס) בתנור שבד״כ משתמשים בו לבישול בשר, אך לא בישלו בו בשר יותר מ 24 שעות או אפילו שבוע לצורך העניין .
האם לאחר אכילת הצ׳יפס מותר לאכול חלבי או שמא זה חזקת בשרי וצריך להמתין 6 שעות ?
|
19/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הסיר נקי משאריות בשר, אין צריך להמתין כלל.
|
19/07/2015 |
• מבצע תפילין (אורח)
במבצעים בדוכן של תפילין האם צריך שהתפילין תהיו בתוך הקופסאות שלהם כשהם מונחים על הדוכן 1) בנוגע כבוד התפילין 2) שלא יהיה בעי’ של מעביר על במצוות 3) האם בכלל יש בעי’ של "מעביר על המצוות" כשעושין המצוה עם השני כמו במבצעים
|
19/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) אין בזה חוסר כבוד כיון שזהו לצורך הנחת תפילין, אבל צריך להשתדל שהרצועות לא יהיו תלויות באויר אלא מונחות על השולחן. 2) בעיה של מעביר על המצות ישנה גם כשהן מונחות בבתיהם, כמבואר בסי’ כח ס"ח, ולכן צריך להשגיח שהשל יד יהיה תמיד קרוב יותר אל יד ימינו. 3) בהחלט. אבל למעשה גם אם פגעת בשל ראש תחילה צריך להניח תפילין של יד, ולא מתחשבים בזה בהעברת המצוה, כמבואר בסי’ כה סי"ב.
|
19/07/2015 |
ללא כותרת (אורח)
מה עם ההלכה שלא להוציא הש"ר עד שיהא הש"י מונח על הקיבורת סימן כ"ה סעיף כ"ה.
|
20/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אבל לאחר שהוציא כדי להניח עבור אדם מסוים, אין צורך להחזירם, וכהמשך ההלכה בסכ"ו: "אם שתיהן היו לפניו חוץ לתיק".
|
20/07/2015 |
• קול אשה (חיים)
מה טעם אלו המחמירים לא לשמוע קול אישה שא) מתה ב) לא הכיר אותה ג) לא ראה תמונה שלה ד) ושומע מתוך הקלטה
כמו כן ברצוני לדעת האם זה מוזר שאני כחסיד חב"ד לא מקפיד על החומרה המוזרה הזו?
אשמח לקבל תשובה אמיתית ולא אפלוגיקה או תירוצים שונים
|
16/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין אכן אין איסור בשמיעת קול אשה באופנים שציינת (אם תוכן השירה ראוי ומתאים כמובן), המחמירים בזה (וכן מובא בשיחת הרבי) זהו מצד יראת שמים או מדת חסידות, ויש אף מוסיפים שזהו גם מצד הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.
אך לא הבנתי מה שכתבת "האם זה מוזר שאני כחסיד חבד לא מקפיד על החומרה המוזרה הזו", א) מה קשור לענין זה שאתה "חסיד חב"ד", זהו ענין פרטי שבינך לבין הקב"ה, ולא ענין של השתייכותך למיגזר כזה או אחר. יש דברים שאכן נוגעים לחסידי חבד ככאלה, ובהם אי נגיעה בזקן ולבישת ציצית מצמר וכיו"ב, אך לא שאלתך זו. ב) לא מפריע לי שאתה מצהיר שהנך שומע שירת נשים ברדיו, אך מה שמפריע לי הוא סגנונך, ובפרט ההגדרה "החומרה המוזרה הזו", כי לא מתאים לאדם דתי להתייחס לחומרה שהרבה מאד מקפידים עליה כ"חומרה מוזרה", אין זה שונה מהרבה חומרות שבטח גם אתה מחמיר בהן אף שאין הרבה הגיון בדבר, אבל כך היא דרכה של תורה והיהדות, לא להתחשב תמיד בהגיון שבחומרה, אלא בתוצאות שלה לטווח קצר או ארוך. ואין כאן מקום להאריך בזה.
ואוסיף עוד נקודה אחת, בקשר לשמיעת שירת אשה שנפטרה, הנה בטח היא בחייה שרה שירים לגברים והחטיאה אותם, ובטח עתה כשהיא רואה את האמת למעלה היא מצטערת על כך, ואם כן אלו שמשמיעים את שירתה ברדיו חוטאים לא רק לציבור המאזינים (שהכירו אותה), אלא בראש ובראשונה לזמרת עצמה שמתחרטת על כך, ועתה ממשיכים להשמיע אותה בניגוד לרצונה (עכ"פ כך היא האמונה היהודית שאני מניח שגם אתה מאמין בה כיהודי ולא רק כחסיד חבד). ולדידי זהו דבר היותר נוגע ללב בנוגע לשירת נשים שמתו שמשמיעים אותן גם לאחר מיתתן. ודוקא בזה אדם עם רגש דתי ראוי לו להמנע.
ואסיים בנקודה חיובית: אני מניח שיש הרבה דתיים או אף כאלו הנקראים חרדים ששומעים שירת נשים ברדיו, ולא כ"כ מפריע להם, ודוקא אתה ששאלת (אפילו בדרך התרסה מסויימת), זה מראה שהדבר מפריע לך ונוגע לך, ומתוך כך אני מבין שמדובר באדם שרוצה להיות כנה עם עצמו ועם האמת שלו, ולכן עניתי לך באריכות יחסית. אני מקוה שסיפקתי אותך בתשובתי אם לא לגמרי לפחות חלקית.
|
16/07/2015 |
• אבלות בראש חודש (יוסי)
האם דיני אבלות של תשעת הימים חלים כבר בראש חודש?
|
16/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
16/07/2015 |
• לרחוץ ערב שבת חזון (יואל)
פסק הרמ"א (וכן הוא בקצור שלחן ערוך) שבערב שבת חזון אסור לרחוץ בחמין רק פניו ידיו ורגליו למי שדרכו בכך
כמדומני שהמנהג הוא שכן רוחצים מהו הטעם/המקור לזה?
|
16/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המנהג כיום (אצל הרבה מהחרדים לדבר ה’) להקל ברחיצה בימים אלו, משום שבימינו האנשים בגדר מפונקים (בהגדרה הלכתית איסטניס), כלומר שאפילו בגלל מעט זיעה מתרחצים, וזה נעשה הרגל אצלם, ונעשה דינם כדין המתרחץ בגלל לכלוך, שמותר לו להתרחץ בשביל להעביר הלכלוך.
אלא שבכל זאת, יש למעט להתרחץ, כלומר לא להתרחץ בכל יום, וגם זה לא במים חמים אלא בפושרים. כלומר יש להשתדל להתרחץ כמה שפחות בכמות ובאיכות, משום שכיום בלתי אפשרי להמנע מלהתרחץ כל התשעה ימים, כאמור. ומשום כך גם מקילים להתרחץ בערב שבת חזון.
|
16/07/2015 |
• סעודת ברית בשרית בחודש אב (אלכס)
אני רוצה לשאול אם מותר לעשות סעודת ברית בשרית מתי שעושים בחודש אב.
תודה
|
15/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר לעשות סעודה בשרית בברית מילה מר"ח אב עד תשעה באב. אם כי יש מחמירים שבסעודה כזו רק הקרובים ועוד עשרה אנשים מבחוץ יכולים לאכול בשר. אך יש מקילים לגמרי שכל המוזמנים יכולים לאכול בשר.
|
16/07/2015 |
• כסף מצדקה לקנית אוכל למבצעים (משה כהן)
מה הדין במי שמביא לי צדקה וברצוני לקנות בזה אוכל (עוגיות) בשעת ה’מבצעים’? מותר? יש הגבלה בכסף? וכו’
אשמח לתשובה.
|
15/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ברורה לי שאלתך, מה הכוונה שמביא לך "צדקה"? נא פרש דבריך.
|
16/07/2015 |
ללא כותרת (אורח)
העובדה: אני עומד בדוכן במבצע תפילין. יש על הדוכן קופת צדקה. בקופה שלשלו אנשים טובים מטבעות.
השאלה: מותר לי לקנות לעצמי עוגיות מכספי הצדקה ולאוכלם בזמן ה’מבצעים’?
------------
מותר? אסור? תלוי אם אני רעב מאוד? רק אם אני רעב ורק מינימום (מים ודבר מאכל מינימלי בלבד)? כשאני רעב אפשר לקנות אפילו מותרות (בורקסים וכו’)?
|
16/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הקופת צדקה של הדוכן נועדה לכתחילה גם לשימוש כזה, אזי אין בעיה. אבל אם הקופה נועדה נטו למבצע תפילין (תיקוני תפילין ותשלום נסיעות למבצעים וכיו"ב), אני חושב שיש בעיה להשתמש איתה לצרכי אכילה ושתיה.
|
16/07/2015 |
ללא כותרת (מענדי רוזנפלד)
מה הסברא בזה? היכן הדבר כתוב?
אם אני מתנה על קופת צדקה שהכסף הולך למטרת קניית מכשיר חשמלי או דיגיטלי - אני יכול לקנות בכסף מהצדקה הזו (שאנשי הרחוב תורמים בשביל צדקה)?!
אם התשובה היא לא. שאלתי היכן הגבול בזה? והרי כם על האכילה והשיתה אינם מוכרחים לגמרי וגם המכשיר יעשה לי טוב? וכו’
|
17/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מדובר בדבר שהוא מסייע למצוה, שכן השתיה והאכילה נותנת לו כח להמשיך במבצע תפילין, לכן יש מקום להקל בזה.
|
17/07/2015 |
• שאלת רב (משה)
מה פרטי דיני צניעות לגברים וילדים. בברכה וכיו"ב. מה לגבי תמונות באופן זה.
תודה על התשובה ועל האתר בכללותו.
|
15/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעצם אתה דורש ממני לכתוב כאן את כל הל’ צניעות. אני מציע שתמקד שאלתך ואז אוכל להשיב עליה.
|
16/07/2015 |
פירוט השאלה (משה)
שמעתי טענה שלא מתאים לצלם ילדים (או בחורים צעירים) בבגד ים (בתוך בריכה) ובטח שלא להקרין את התמונות ברבים.
נכון הדבר מבחינה הלכתית??
|
21/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
להקרין ודאי שזה היפך הצניעות, אבל לשמור למזכרת פרטית, איני חושב שיש בעיה הלכתית, ובפרט ילדים קטנים.
|
21/07/2015 |
לא הבנתי (משה)
אם טאקע זה היפך הצניעות אז אסור בכלל להיות כך בבריכה שזה ברבים (בשונה מבית הרחצה)
|
22/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה הקשר? מותר להיות בבריכה או בים ואין בזה איסור משום צניעות, כי זה צורך האדם, מה שאין להפיץ תמונות אלו אחר כך איזו סיבה יש?
|
22/07/2015 |
• לצאת בברכת חבירו (יואל)
מבואר בסימן רטו בסוגריים שאם שומעים ברכה מאחר אפי’ בלי כוונה צריך לחוש להשיטה שמצוות דרבנן אינן צריכות כוונה.
ורק כוונה שלא לצאת יעזור שיוכל לברך.
ושאלתי היא 1) אם זה שנוהגים שכל אחד מברך לעצמו (סימן קסז סעיף יח) מספיק שכאילו בדעתו שלא לצאת בברכת חבירו 2) אם שומעים הברכה כשעדיין לא נגמרו לאכול האם גם אז אומרים שצריך לחשוש להשיטה שיצא
|
15/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) לא נראה לי, כי שם מדבר רק לענין שזה מועיל לקביעות, אך לא לענין בדיעבד אם שמע ברכת חברו, שבזה מבואר בכמה מקומות שצריך דעה הפכית. 2) כנראה כוונה כאשר "לא נקבעו לאכול", הרי כן מפורש בלשון רבנו שמדובר כששניהם אחזו פרי לאכול, ולא לפני שאחז הפרי.
בעקבות הדין הזה המובא בשוע"ר חשבתי שזו הסיבה שלא מברכים בחב"ד את ברכות הנהנין (כשיושבים ביחד בהתוועדות או במסיבה) בקול רם, שלא כמנהג הספרדים בזה, כדי שלא להשמיע הברכה לחברו היושב לידו ויוציאו בזה י"ח אף שלא נתכוין לכך..
|
16/07/2015 |
• חידוש רהיטים בבין המצרים. (אורח)
האם מותר לקנות ולחדש רהיטים בימי בין המצרים.
|
14/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עד ר"ח אב ניתן לקנות אך לא אחר כך.
|
14/07/2015 |
• לומדת לתואר שני ביהדות (שושנה)
באילו מקורות אוכל למצוא פיענוח לפירושי הרשב"ם לחומש בראשית? אודה לך מאוד.
|
08/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשולי)
יש כמה פירושים על הרשב"ם, חלקם תוכלי למצוא ברשת באתר דעת ובאתר היברובוקס.
|
09/07/2015 |
• העברת ש"ץ. (שמעון)
בסי’ נג סעיף כג שע"י רוב אפשר להעביר ש"ץ ובסעיף לה שאין להעביר בשביל קול ערב, מה ההבדל בין הסעיפים.
|
08/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי מה סתירה מצאת בין שני הסעיפים, אדרבה סעיף לה משלים את סעיף כג, שאף שבסעיף לה כתב שרבים יכולים לחזור בהם בגלל סיבה זה או אחרת, מוסיף בסל"ה "אין נכון" (ולא שזה "אסור") להעביר בשביל אחר שקולו ערב יותר, שזה לא מספיק סיבה טובה לחזור בהם, אלא לכל יותר יביאו עוד אחד, ושניהם ישמשו ביחד.
|
09/07/2015 |
• קניית אות בספר תורה ע"י נכרי (לוי"צ)
שלום רב!
שאלתי היא האם מותר למכור אות בספר תורה לגוי? האם זה כטור וב"י ברנ"ט או כרמ"א ברנ"ד (ובהוספת הש"ך שם)?
דעת חת"ס בשו"ת ח"ב יו"ד סי’ רכ"ה. אם אפשר לקרוא למעות אלו דבר שאינו מסויים?
אודה לכם מאוד על תשובתכם
|
07/07/2015 |
מ"א בסי’ קנ"ד ס"ק י"ח. (לוי"צ)
ב"ה זיכני כעת לראות את המגן אברהם שם. האם פסקינן כך?
אודה על תשובתכם
|
07/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אענה לך חילוק מסברא כי אין הזמ"ג לעיין בכל הנ"ל: יש הבדל בין תרומה שהגוי תורם לבית הכנסת, שבזה ניתן להקל באופנים מסוימים וכדברי המ"א, לבין קניית אות בס"ת יחד עם שאר היהודים שקנו אותיות באותו ספר תורה, שלדעתי זהו ענין אחר לגמרי, שכן כל ענין קניית אות בספר תורה הוא משום אחדות ישראל ע"י ספר תורה זו, וכר"ת הידוע "יש ששים ריבוא אותיות לתורה", ובזה אין לגוי חלק ונחלה. ולכן לענ"ד אין למכור לגוי אות בספר תורה.
נ. ב. האתר הזה נועד בעיקר לשאלות בדברים שרבנו הזקן עוסק בהם, ונא להשתדל שהשאלות יהיו בהתאם לכך, כי שאלות לרבנים יש באתרים אחרים לרוב, וחידושו של אתר זה שהוא מתמקד בשאלות בשוע"ר ובנלווים אליו.
|
08/07/2015 |
• ספר תורה מצופה (לוי"צ)
שלום רב!
שאלה שלי בספר תורה מצופה בצפוי שומר מלחות, חום וכו’ שכיום מצפים בו את ספרי התורה ע"מ לשמור על כשרותם.
נאמר לי שאחד מרבני העיר חב"דניק פסל חמשת ספרי תורה כאלו בלי לראות אותם.
רציתי לשאול טעם לדבר, ובמה זה יותר גרוע מטיפת שעוה שנפלה על האות, אבל האות ניכרת תחתיה?
תודה מראש
|
06/07/2015 |
המשך (לוי"צ)
טעם האוסרים: בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי’ קלג פסל ספרי תורה כאלו: כאשר מדובר בלק בצבע שחור ברור שהדבר אסור, משום שהכתב העליון הוא הנחשב לכתב ספר תורה, ולק אינו דיו כשר. כאשר מדובר בלק שקוף, אין בעיה מצד דין "כתב על גבי כתב" אבל יש לחשוש שיש אותיות או חלקי אותיות שבעצם התקלפו מהקלף ועתה הן מוחזקות רק על ידי הדבק הזה, כך שבעצם חסר אותיות בספר התורה. כאשר מדובר בציפוי ניילון דק ולא בלק, יש בעיה אחרת, שהואיל ומדובר בבדר חיצוני שאינו בטל לספר התורה, כיון שהוא מונח שם בקביעות שי כאן תוספת על הנצרך, ותוספת כזו פוסלת. ספר תורה מורכב מקלף ודיו, ולא עוד.
אבל אם המצב היה באופן כזה קשה לי להאמין שהיו מצליחים להציע את זה לרבים.
|
06/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לצערי איני מתמצא דיו בנעשה כיום בתחום הספרי תורה, וכדאי לשאול את המומחים לדבר.
אגב, איני בטוח שהרב הנ"ל פסל אותם לגמרי, אלא יתכן שלכתחילה לא רצה להכנס לספיקות בזה.
|
07/07/2015 |
משנת הסופרים (לוי"צ)
משנת סופרים (הגרי"ם שטערן) כתב בנושא והתיר. ורק במקרה שהשכבה המכסה עבה ונרגשת ליד אז יש מחמירים אבל לא פוסל.
אדם שהעביר את השמוע לא מהאמינים ביותר, לכן שאלתי כאן בעילום שמות.
יישר כח
|
07/07/2015 |
תגובה (הרב אלאשוילי)
|
08/07/2015 |
• תנאי באכילה לפני הצום (מאור מאיר בטאשוילי)
באם אדם רצה לעשות תנאי על שיקום לפני עלות השחר בכדי לאכול בבוקר שלפני הצום (לדוגמה י״ז בתמוז) ונזכר בכך שצריך לעשות תנאי רק לאחר ברכת המפיל,
האם כבר לא יכול לעשות תנאי (וממילא לא יכול לקום לאכול לפני עלות השחר) או בהרהור סגי ?
|
05/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
06/07/2015 |
• בגד חדש בג׳ שבועות (יחיאל)
האם מותר לקנות חולצה וחליפה לצורך פגישת שידוכים. אני לא נוהג לברך שהחיינו גם לא על חליפה.
|
04/07/2015 |
תשובה (תשובה)
אם זה לצורך פגישת שידוכים יש להקל עד ר"ח אב.
|
06/07/2015 |
• גופי’ נהנה - דדוקא שנהנה מיד (לוי"צ)
שלום רב!
במהדו"ב לסירמ"ג ד"ה ומכל מקום. מה כוונה בנהנה מיד? האם כלשון רמ"א והבנת המ"א שמיד משמע בשבת עצמה, או מיד ממש ולכן אם ישראל לא נהנה מיד, נדחה האיסור הנאה?
באם כאופן השני: האם נאמר בחלק מהמלאכות שהיא נמשכת בממלאכת האיסור אע"פ שישראל אינו נהנה מיד?
|
01/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות הכוונה שנהנה ישירות ממעשה המלאכה, כמו בהדלקת הנר, משא"כ הנאה מכיבוס בגדים למשל היא לא ישירות מהמלאכה.
|
02/07/2015 |
המשך (אורח)
ישירות מיד או לאחר הזמן? שפחה השכורה לו לשנה כעושה מעצמו, הדליקה אור ובעוד חצי שעה בא יהודי לביתו?
אוכל? שאר מלאכות שנתנו להינות מיד אלא שהוא עצמו לא נהנה מיד
|
02/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה לא משנה אם נהנה מיד או או לא, אלא הענין הוא שהוא נהנה מעצם המלאכה באופן ישיר, ולא כמו כיבוס או תפירה שהוא נהנה לאחרי גמר המלאכה מתוצאת המלאכה.
|
06/07/2015 |
רע"ו קו"א סק"ד (לוי"צ)
תודה על תשובתכם!
האם לא ניתן לראות את מהדחה זו ומבואר בקו"א סק"ד כראיה למיד ממש? כמו כן טעם שמא יאמר לו יורד אם הוא לא יכול להנות מיד, כי אין טעם בדבר שאי אפשר להנות ממנו מיד.
תודה על הסבלנות
|
06/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא כ"כ הבנתי מה יש להוכיח מהקו"א שם. אבל כמו שכתבתי לעיל לא נראה לי שיש הבדל בין אם היהודי נהנה מהאור מיד או אחרי חצי שעה, הכלל הוא: אם האור הודלק בשבילו אסור לו להנות גם אחרי שעה, ואם לא הודלק בשבילו - מותר לו להנות אפילו מיד.
|
07/07/2015 |
• תשלום ריבית (יעקב אתר)
נתבעתי בבי"ד רבני לתשלום פיצויים ושכר.
ביה"ד פסק שעלי לשלם המבוקש בתביעה ולתובע ניתנה האפשרות לאכוף הפסק באפשרות שע"פ חוק.
האם זה מאפשר לתובע לאכוף כולל ריבית והצמדה או רק את הקרן?
|
01/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
01/07/2015 |
• ברכה על מיץ תפוזים (מאיר)
בימינו שישנם שנוטעים תפוזים רק לצורך סחיטתם, האם עדיין נחשב המיץ כזיעה בעלמא או שניתן להשוות לשמן ואז הברכה על מיץ מכאלו תפוזים תהיה בורא פה"ע?
|
30/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
גם אם נוטעים אותם בשביל המיץ הם נחשבים כזיעה בעלמא וברכתם שהכל.
|
01/07/2015 |
תודה רבה. באם ניתן לשאול מדוע? מקור? (אורח)
|
01/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי לא מובא בשוע"ר או בסדר ברכת הנהנין שלו חילוק בזה, ואפילו בקנה סוכר שנוטעים אותו רק לשם כך נפסק להלכה שברכתו שהכל. ויש עוד להאריך בזה אבל אין כאן מקומו.
|
01/07/2015 |
• קילוף בוטנים בשבת (מנחם מענדל)
האם היום שרוב הבוטנים נמכרים כשהם מקולפים יהיה איסור דש על קילוף הבוטנים בנוסף לבורר.
|
30/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם כוונתך לקליפה הדקה של הבוטנים - אין בזה לא איסור בורר ולא איסור דש.
|
01/07/2015 |
הבהרה (מנחם מענדל)
|
01/07/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רוב הפוסקים סוברים שאין על הבוטנים איסור מפרק מטעמים שונים, ומתוך סברת הצ"צ ניתן להבין שהטעם הוא משום שהפרי אינו מחובר לקליפה אלא הוא מופקד שם. וגם אין בזה איסור משום בורר אם הוא מקלף סמוך לאכילתו. אך כל זה מדינא, אבל לפי מה שכתב אדה"ז בסידורו שטוב להמנע מלפצח אגוזים ולוזים בשבת (משום חשש בורר ומוקצה), יש מחמירים גם שלא לפצח בוטנים בשבת.
|
01/07/2015 |
• סנדק משלם דמי הסעודה (לוי יצחק)
שמעתי פעם שהסנדק משלם דמי סעודת הברית, האם נכונה השמועה, וא"כ האם זה דין או מנהג.
|
25/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זהו מנהג, אך לאו דוקא שצריך לשלם את דמי הסעודה, אלא שצריך להשתתף בהוצאות המצוה כבעל ברית.
|
26/06/2015 |
• ק"ש דקרבנות על פי הקבלה (איתן)
בסידור ״קול אליהו״ שהוא סידור בנוסח עדות המזרח לפי פסקי הרב מרדכי אליהו זצ״ל כתוב בק״ש דקרבנות שחוץ מפסוק ״שמע ישראל״ ו-בשכמל״ו האר״י הזהיר בשער הכוונות בדף יט׳ עמוד ג׳ (כמדומני) שלא לומר שום פסוק נוסף. וכך הוא נוסח עדות המזרח.
לעומת זאת בסידור אדמו״ר הזקן האדמו״ר הכניס את כל הפרשה הראשונה של ק״ש.
ידוע שהאדמו״ר הזקן היה פוסק על פי הנסתר והנגלה ביחד. אם כן איך הוא התעלם מאזהרה מפורשת של האר״י ז״ל?
|
24/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חשוב להבהיר שסידור אדה"ז אינו סידור האריז"ל, אלא "על פי נוסח האריז"ל", כלומר בכללות הוא נוטה לדעת האריז"ל, אבל ישנם הרבה פרטים בנוסח הסידור שלא מתאימים לנוסח האריז"ל, ובטח היו לאדה"ז שיקולים נוספים בבואו לקבוע הנוסח היותר מדוייק בסידור, ואכ"מ להאריך בזה.
ולגופה של שאלה בענין קריאת שמע קטנה, אדה"ז הבהיר את דבריו בשו"ע שלו בסי’ מו ס"ט, עיין שם.
|
24/06/2015 |
• עיקר וטפל (יואל)
איזה ברכה מבררכים על:
1) סנדוויץ’ (– כשברכת הלחם היא בורא מיני מזונות) (האם הסנדוויץ’ נחשב עירוב).
2) קורנפלקס וכדומה עם חלב.
3) תבשיל שיש בו חתיכות גדולות כמו טשולנט.
מהו הגדר של "שניהם עיקר" ששני המאכלים בהתבשיל הם עיקריים ולא שאחד הוא לתקן ולהכשיר השני.
|
22/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלות גדולות הנך שואל התשובות עליהן הן ארוכות, אבל אכתוב בקצרה ממש (אני מקוה שזה יספק אותך):
1) כשהסנדויץ כבר מוכן, יקח תחילה מהמאכל ויברך עליה את ברכתו ואח"כ יברך מזונות על הלחמניה. ולכתחילה עדיף שיברך לפני הכנת הסנדויץ מזונות על הלחמניה ואח"כ על המאכל את ברכת המאכל.
2) קורנפלקס מתירס ברכתו שהכל כמו החלב, ואם זה מחיטה יברך תחילה מזונות על הברנפלקס ואח"כ שהכל על החלב.
3) כשיש מזונות בתבשיל אזי הוא עיקר תמיד. ואם אין מזונות, אם יש שם בשר ותפוחי אדמה שהתבשלו יחד והם גם נאכלים יחד, אזי יברך שהכל על הבשר ויפטור את התפוחי אדמה, ואם אינם נאכלים יחד אלא כל אחד בפני עצמו, יברך תחלה האדמה על התפוחי אדמה ויאכלם, ואח"כ יאכל את הבשר ויברך עליו שהכל.
|
23/06/2015 |
• שיחה בקדיש (ישראל אהרן)
אבל לכתחלה כשאפשר לו לשמוע צריך לשמוע ולא יסמוך על מה שיוכל לכוין דעתו אחר כך ולכן יש לגעור בהמשיחים כשהש"ץ אומר הקדיש אפילו כשיש מנין בלעדם השומעים ומכוונים לש"ץ, הציטוט הנ"ל הוא משו"ע אדמוה"ז סי’ נו האם כוונתו שרק לכתחילה אסור לשיח בקדיש.
|
22/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המילה "לכתחילה" מוסבת על "לכוין דעתו", ואילו על השיחה הרי כתב שצריך לגעור, משמע שאין זה ראוי כלל.
|
23/06/2015 |
ללא כותרת (ישראל אהרן)
גם אני חשבתי ללמוד כך, אך בסי’ רסח סעיף יז, מביא הסיפור שחסיד אחד נתגלה לחבירו בחלום ופניו מוריקות משום שהיה מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ברכה מעין ז’ ושעה שהיה אומר קדיש ומסיים בלשונו הטהור "ולא הטיתי אזני לשמוע ממנו בכוונה", ומשמע שהעוון אינו עצם הדיבור.
|
24/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
העונש אינו על שלא הטה אזנו, אלא שאם היה מטה אזנו לא היה מדבר באמצע הקדיש.
|
24/06/2015 |
• קידוש ליל שבת (מאיר )
יש מנהג שכל בחור שעושה בר מצווה מתחיל לעשות קידוש באופן עצמאי. האם יש לזה מקור באדמוה"ז ומה הענין בזה, אם יש בכלל?
|
16/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפי אדה"ז בשו"ע שלו סי’ ריג ס"ו יש ענין דוקא שבקידוש אחד יוציא את כולם משום "ברוב עם הדרת מלך", אלא שהמנהג למעשה כיום שכל אחד עושה קידוש לעצמו (בליל שבת), משום שרוצים לצאת בעצמם ולא על ידי שמיעה מאחר, כי שמא לא ישמעו או לא יכוונו היטב למקדש. אבל לא הייתי קובע שזהו מנהג חב"ד שמישהו הנהיג כן בכוונה תחילה, אלא זהו מנהג שהשתרש מאליו במשך הזמן ואינו מחייב כלל כשאר מנהגי חב"ד.
|
17/06/2015 |
קידוש ליל שבת (מענדל)
ראיתי באגרות קודש לא זכור לי איפה שהרבי כותב לאדם שהוא חולה משהו כזה והרבי עונה בטח שהוא עושה בעצמו קידוש והבדלה
|
19/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כנראה הכוונה למי שהיו לו בעיות עינים, שהסגולה לזה באגרות הרבי שיעשה בעצמו קידוש והבדלה, כי שתיית היין של קידוש והבדלה היא סגולה לרפואת העיניים. ואין לזה קשר לשאלה דלעיל.
|
19/06/2015 |
• שליח ציבור בברכת כהנים בכהן אחד (אריק)
האם שליח ציבור אומר אלוקינו ואלוקי אבותינו וכ’ גם כשיש רק כהן אחד?
אם כן האם הוא צריך לומר זאת בלחש או בקול
|
14/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
צריך לאמרו גם בקול רגיל כמו כל חזרת הש"ץ כיון שהוא חלק מהתפלה, אלא שכשיש כהן אחד הוא לא קורא בקול רם "כהנים", אלא אומרו בקול רגיל: "כהנים עם קדושיך כאמור", ואז הכהן מברך.
|
14/06/2015 |
מקור ? (אריק)
|
15/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה שילוב של כמה מקורות יחד, אבל עיקרו בשוע"ר סי’ קכח סל"ב, עיין שם היטב.
אבקשך לא לפתוח כאן דיון על הפשט בדברי רבנו שם, כי אין זה מטרת הפורום.
|
15/06/2015 |
• עד מתי אפשר לברך ברכת המזון (נתנאל לייב)
לדעת אדה"ז בשו"ע שלו (קפד ג) אין את הקולא של הט"ז שעד 72 דקות אפשר לברך.
ז"ל אדה"ז: "ויש לחוש לדבריהם להקל בספק ברכותמג שלא יוכל לברך עד כדי הילוך ד’ מילין כסברא הראשונה".
השאלה היא האם מה שמפורסם גם בין אנ"ש הענין של 72 דקות הוא טעות ? או שיש איזו סיבה גם להולכים כדעת אדה"ז, לסמוך על היתר זה של 72 דקות ?
|
10/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני חושב שיש להם לסמוך בזה על הט"ז, שכן בסידורו לא הביא כלל רבנו דעה זו להלכה, וכותב רק שניתן לברך ברכה אחרונה כל עוד שאינו רעב מאותה אכילה הראשונה, ולא מביא בזה שום שיעור.
|
11/06/2015 |
• השבת אבידה על מוקצה. (אהרן.)
אם השבת אבידה נחשב כצורך גופו (לגבי המצווה) או שנחשב לצורך הכלי ?
|
09/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מסתמא שאלתך על כלי שמלאכתו לאיסור אם מותר להחזירו בשבת, והנה בפשטות מצות השבת אבידה היא כדי שחברו לא יפסיד הכלי, ואם כן הרי זה לצורך הכלי עצמו שאסור לטלטלו בשבת, וממילא מובן גם שאסור לטלטלו על מנת להשיב לחברו. וראה שוע"ר סי’ שו סכ"ה שמותר להכריז על האבדה בשבת אע"פ שהיא מוקצה, כיון שהיא דבור של מצוה. אבל להחזירה בשבת פשוט שאסור. ולפי האמור לעיל צריך לומר שהוא מדבר שם גם בכלי שמלאכתו לאיסור.
|
10/06/2015 |
ללא כותרת (אהרן.)
אם הכרזת אבידה נחשבת דיבור של מצוה, למה הטלטול לא יחשב כטלטול של מצוה.
|
10/06/2015 |
תשובה (תשובה)
אין מה להשוות דבור לטלטול, לא מצאנו שהתירו טלטול מוקצה לצורך מצוה, משא"כ דבור.
|
11/06/2015 |
כלי שמלאכתו לאיסור או מוקצה מחמת גופו. (אהרן.)
בהערות לשוע"ר סי’ שו סכ"ה הוא מפנה להלכות מציאה ושם מדובר בכיס מעות שזה מוקצה מחמת גופו.
|
11/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מי מפנה? לדעתי הוא הדין גם בכלי שמלאכתו לאיסור.
|
11/06/2015 |
ללא כותרת (אהרן.)
המהדיר מפנה להלכות מציאה.
|
11/06/2015 |
• שיח, כה’ (לוי)
אדהז כותב: מפני שהשומן נקרש והרי זה דומה למרסק ברד ואסרו חכמים מפני שמוליד בשבת ולכן אסור להחם האינפאנדה כי זה מוליד כמו בברד. וזה בעצם דעת ספר התרומה. וממשיך ואומר ודומה למלאכה שבורא מים הללו וכו, זה הסבר של רשי בגמ לאיסור ריסוק ברד וזה בדיוק הפוך מספר התרומה, לפי רשי כשלא בידים יהיה מותר, ולדעת ספק התרומה עדין אסור, למה אדהז מוסיף דעת רשי בעוד שהוא לומד (בסעיף זה) כספר התרומה הדעה ההופכית.?
|
07/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן רש"י וספר התרומה חלוקים אם מותר להמיס שומן ע"י הנחתו בשמש או רחוק קצת מהאש, אבל מי אמר שהם חלוקים גם בטעם האיסור? אדרבה זה מה שאדה"ז מבאר לנו שלדעת הספר התרומה המניח שומן סמוך לאש ונימוח מאליו אסור כמו הממיס קרח בידים, ואיסור המסת קרח בידים אסור לכל הדעות משום מוליד, ואיסורו משום שדומה למלאכה.
|
07/06/2015 |
• מזוזה בחדר הורים. (יחיאל)
מהי דעת אדמוה"ז כלפי בית מזוזה של ימינו האם צריך עוד כיסוי עליה או שמספיק זה שהיא לא שקופה.
|
04/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם המזוזה אינה נראית מתוך השפופרת, ניתן להקל (ראה שוע"ר סי’ מ ס"ה).
|
05/06/2015 |
• ביאור כוונת אדמו"ר הזקן (נתנאל לייב )
כותב אדה"ז (קפג י): "ויש חולקין על זה ואומרים, שאין מזמנים אלא א"כ אחד מברך לכולם והם שומעים ולכל הפחות צריכים לשתוק ולשמוע עד סיום ברכת הזן וכן עיקר"
האם הכוונה ששותקים ומכוונים לצאת ואח"כ ממשיכים מ’נודה לך’, או ששותקים ומכוונים שלא לצאת, ואח"כ מתחילים מהתחלה לבד ?
הפמ"ג (מ"ז ו) כותב לכוין שלא לצאת. והמ"ב כותב לכוין לצאת.
שאלה נוספת:
באותו סעיף לפני זה, כותב אדה"ז: "כיון שכל ברכת המזון עד החתימה אומרים כולם יחד מלה במלה עם המברך ברכת המזון, ה"ז כאמירה אחת וגם החתימות הם חוזרים ושומעים מפי המברך ועונים אמן אחריו כמו כשאחד מברך לכולם ממש, ואע"פ שברכת הזימון צריכים לשמוע מפי המברך דוקא כמו שיתבאר שם מכל מקום בברכת המזון מחמת חסרון כוונה יש לנהוג כן".
לכאורה אם אומרים כולם בלחש, מילה במילה יחד עם המזמן שאומר בקול רם, אז מרוויחים את שני העניינים, גם שומעים מהמברך וגם אומרים בעצמם, מדוע יש כאן ב’ דעות (א’ שצריך לומר בעצמו, וא’ שצריך לשמוע) הרי אפשר לקיים את שניהם ? (וכמ"ש אדה"ז בסי’ רפד לענין הפטרה, שהמפטיר אומר בקול רם וכל אחד אומר מילה במילה איתו).
|
01/06/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מדברי אדה"ז משמע שברכת הזימון פירושו שאחד מברך בשביל השאר, כלומר כשם שאת המילים "נברך שאכלנו משלו" אומר המזמן בלבד כך כל שאר הברכה עד סוף ברכת הזן אומר המזמן לבד, והשאר צריכים לשמוע, כי כך נתקן לכתחילה שישתקו וישמעו את הזימון מ"נברך" עד "הזן את הכל", זהו כל מהותו של הזימון לשמוע את המזמן עד סוף ברכת הזן ולענות אחריו אמן (כשם שהאומר הקדיש אומר קדיש והשומעים אומרים אחריו אמן), ואמירה אחר המזמן בלחש היא נוגדת את ענין הזימון. ואין לזה קשר אם יוצאים י"ח ברכת הזן, כי גם כשלא יוצאים י"ח ברכת הזן צריכים לשמוע כן כמבואר בסי’ ר ס"ג.
ולפי זה צריך לומר שאלו הנוהגים כיום שלא אומרים ברכת הזן בקול רם (מצד סיבה זו אחרת), אין זה מתאים עם פסק הדין של אדה"ז שכתב בסי’ קפג שהעיקר כדעה הב’, אלא סומכים בזה על הדעה הראשונה, וכלימוד זכות המובא בזה בפוסקים האחרונים.
ולפי זה יש מקום לומר שבמקום שאפשר כדאי לומר בקול רם את ברכת הזן כדאי לקיים את פסק דינו של רבנו הזקן.
|
03/06/2015 |
• לישב בסוכה (מ.מ.ז.)
בין אם צריכים ובין אם לא, מה הדין בסוכות לענין ברכת לישב בסוכה: צריכים לברך או לא.
ואפילו אם כן, שמעתי טוענים שהמקדש מברך על היין אבל המסובין על הפת - זה נכון?
|
29/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
גם כאן יש מה שמן הדין, שהמקדש מוציא את כולם י"ח כל הברכות כולל לישב בסוכה, וכן אני נוהג. ויש מה שנוהגים הרבה שאת ברכת לישב בסוכה הם מעדיפים לברך בעצמם בשעת המוציא.
|
31/05/2015 |
• אופן עשיית הזימון (נתנאל לייב )
בסימן קפג פוסק אדה"ז: עד סיום ברכת הזן השמיעה מעכבת, שאין יוצאים ידי זימון כלל בעניית ברוך שאכלנו לבד".
וכן כתב בקצז ח: ,עכשיו שכולם מברכים בלחש עם המזמן . . אלא שכבר נתבאר בסימן קפג שאין לנהוג כן, אלא ישמעו מפי המזמן לפחות עד סיום ברכת הזן".
האם כך צריך לנהוג למעשה, ומעולם לא ראיתי מי שנוהג כך ? האם יש מקור למה שאנחנו נוהגים ? כבר שנים שאני מתפלא על זה, ואשמח מאוד לקבל הסבר.
יישר כח גדול
|
29/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן למעשה לא נוהגים כן, והסיבה היא כדי להוציא מידי הטועים שהמברך בקול רם מוציא את כולם י"ח הזן. וראה גם כף החיים סי’ קפד סקל"ח שמיישב המנהג.
|
31/05/2015 |
בקשת מקור והבהרה (נתנאל לייב )
עיינתי בכף החיים (קפג, לח) ואכן כותב שעל פי קבלת האריז"ל אין לעשות זאת. וסומכים על דעת המחבר שלזימון מספיק לענות ’ברוך שאכלנו משלו’.
גם בציץ אליעזר (טז, א) מביא לימוד זכות, ושכך נהגו מימי קדם וכו’ ,אבל אינו מביא הסבר נוסף על מה שכתב הכף החיים.
שאלתי היא אם כן:
א. האם יש מקור למש"כ כת"ר שהוא ’כדי להוציא מידי הטועים וכו’’, או שזהו חידושו דמר. (ולפי"ז אולי נאמר, שאין לקרוא את ההפטרה עם הבעל קורא, שהרי בסי’ רפ"ד, כותב אדה"ז: "ויש נוהגים מטעם הידוע להם שלא לסמוך על שמיעה בלבדה אלא הם בעצמם קורין את ההפטרה . . מלה במלה עם המפטיר עיין סימן קפג (סעיף י’)". הרי שמשווה את אמירת ברכת הזן (כפי שמציין לקפג י), לאמירת ההפטרה ע"י כל אחד מהציבור. והרי גם בהפטרה יוצאים יד"ח מהבעל קורא כמבואר בתחילת הדברים: "חובה היא על הכל לשמוע ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה, לפיכך לא יקראו שנים ההפטרה כאדו בקול רם וכו’".
ב. אדה"ז פוסק להדיא שאין צריך לעשות כך אלא דוקא לשמוע מהמזמן ולומר איתו בלחש. וחוזר על הדברים בסימן קצז. האם בכל זאת ניתן לומר שאנו נוהגים אחרת ?
ייש"כ גדול על כל ההסברים והתשובות.
|
31/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כעת אני נזכר שכבר נשאלתי על כך בעבר, וזה מה שעניתי:
שאלה טובה. אכן לפי דעת אדה"ז יש לשמוע מהחזן עד ברכת הזן, ועכ"פ שהחזן יאמר בקול רם והצבור יאמר אחריו מילה במילה בלחש. וכתב הקצות השולחן בסי’ מה ס"ו שכל זה כשמזמנים בשלושה, אבל בעשרה אין צריך לשמוע מהש"צ עד ברכת הזן (כי הזכרת שם ה’ בברכת הזימון דיה לעשות כברכה בפני עצמה). אמנם דעת אדה"ז בזה לא כל כך מבוררת כי לא הגיע לידינו סי’ קצג, אבל יש רמז לזה בסי’ קצט סוס"י, ע"ש. אלא שלמעשה גם בזימון בשלשה לא נהגו כן, ובספר פסקי תשובות סי’ קפג אות טו מלמד זכות על אלו שלא מקפידים בזה יעויין שם. מעניין לציין את הנהגת הרבי זי"ע בזה, שעד שנת תשל"ג הרבי היה מברך עד הזן את הכל בקול רם, אלא שבתשרי ל"ג הפסיק ממנהגו זה, וביאר את הדברים, כיון שבאותו תשרי הגיעו לרבי כמה מחכמי גרוזיה (ביניהם אבי מורי ע"ה), שהמנהג אצלם היה לצאת בשמיעה מהמברך, והרבי הסביר שלא רצה שיסמכו עליו אלא יברכו בעצמם, ומיני אז הפסיק את מנהגו לברך ברכת הזן בקול רם, אלא היה מברך בלחש ומסיים את הברכה בקול כבשאר הברכות.
|
31/05/2015 |
סיכום למעשה (נתנאל לייב )
ייש"כ גדול על התשובה המדוייקת והברורה.
אבל רציתי לדעת מה צריך לעשות אם כן למעשה.
האם הלימוד זכות’ שבפסקי תשובות ע"פ השד"ח והאריז"ל, יכול להיות לימוד זכות גם לחסידי חב"ד ההולכים בשיטתו של אדה"ז שכתוב בפירוש שכך צריך לנהוג ?
האם אפשר ללמוד מהנהגת הרבי, שלכאורה הייתה זו הנהגה שלו, כי רצו לסמוך עליו. ? (מענין אם יש מקום שאפשר לראות את ביאור הרבי למעשיו)
|
31/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אני חושב שעניתי לך תשובה ברורה, ואין לי מה להוסיף עוד.
|
01/06/2015 |
תודה רבה. הבהרה (נתנאל לייב )
שאלתי הייתה מה צריך לעשות הלכה למעשה. כתבתם : "אלא שלמעשה גם בזימון בשלשה לא נהגו כן" אבל מה ההסבר לכך, האם אנו סומכים על האריז"ל, או על מנהג הרבי, או סיבה נוספת.
נ.ב.
לאחר העיון לא הבנתי הטעם שהרבי לא רצה שיצאו יד"ח בשמיעה, הרי פשטות דברי אדה"ז היא שכך צריך לנהוג, שהמזמן אומר בקול רם עד סוף ברכת הזן, וכולם שומעים ויוצאים יד"ח ממנו ? אולי אפשר לומר שחוששים לאותן דיעות שלא יוצאים יד"ח בשמיעה כאשר לא מבינים לשון הקודש, משא"כ באמירה גם כשלא מבינים יוצאים ?
|
01/06/2015 |
• קידוש והמוציא (מ.מ.ז.)
האם גם המסובים ששומעים קידוש מאחר צריכים לברך בורא פרי הגפן?
כמו"כ בנוגע להמוציא על פרוסת החלה שמקבלים.
|
29/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא צריכים לברך הגפן, ואילו בנוגע להמוציא המנהג בחב"ד הוא שמברכים, אך מן הדין אין צריך לברך.
|
31/05/2015 |
• לחם שאינו גמור (צבי קלייטמן)
לחם שנאפה מבלילה רכה אבל לא יותר מדאי (דהיינו שמערבבים עם כף) בתבנית גבוהה,כך שנראה כמט כיכר רגיל. האם להחשיבו כלחם גמור היות שכך הוא נראה ובתור כזה הוא נאכל? או היות שעיסה השתנתה לגריעתה ואינו סועדת הלב" כמו בהל’ז’ עדיף לאכלו רק בתוך סעודה עם לחם אחר?
|
28/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
היות והבלילה היתה רכה, אין לברך עליה לבדה "המוציא", אלא יברך המוציא על לחם אחר תחילה (אלא אם כן אוכל ממנו כשיעור קביעות סעודה וגם שבע ממנו, אזי יברך עליה המוציא).
|
29/05/2015 |
• קידוש לאשה (גרשון לוי)
מי ששמע קידוש לפני תפילת ערבית - שחרית של שבת , יצא ידי חובה? והאם יש שינוי בהלכה לגבי אשה כנ’’ל בערב ובבוקר?
|
27/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפני תפלת ערבית יצא י"ח קידוש אם טעם לאחרי הקידוש כזית מזונות. לפני תפלת שחרית אין חובת קידוש, וצריך לעשות קידוש לאחרי שחרית או מוסף. כנ"ל לגבי אשה.
|
27/05/2015 |
• נר נשמה ביו"ט. (אורח)
האם מותר להלדליק נר נשמה שנוהגים להדליק ביום שמזכירים בו נשמות בליל יו"ט, או צריך להדליקו מער"ש.
|
22/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין מנהג חב"ד להדליק נר נשמה ביום שמזכירים בו נשמות. בכל אופן גם למי שנוהג להדליק - ידליק בערב שבת נר של 48 שעות. ובכל אופן צריך להשאיר נר נשמה בשביל שיוכלו להעביר מאש לאש ביו"ט.
|
22/05/2015 |
• היסח הדעת בציצית. (ישראל יצחק)
המוריד טליתו ובדעתו לחזור וללבשה, כגון הנכנס לבית הכיסא באמצע התפילה וכשיצא מבית הכיסא לבש בטעות טלית של חברו, האם אח"כ כשמתברר טעותו ורוצה לחזור וללבוש טליתו שלו צריך לברך, ?
|
21/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
21/05/2015 |
גם בהפסק ? (ישראל יצחק)
גם בהפסק ארוך של כמה שעות, אי"צ לברך ?
|
21/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם חשב ללבוש מיד ולמעשה לבש רק לאחרי כמה שעות - לא יברך, בתנאי שנשאר עם טלית קטן, ואם חשב ללבוש לאחר כמה שעות אזי יש לו לברך אף אם הוא נשאר עם טלית קטן.
|
21/05/2015 |
ללא כותרת (ישראל יצחק)
הוא התכוון ללבוש מיד אך בטעות הלביש מיד טליתו של חברו, ולאחר כמה שעות שנודע לו שהוא לבוש בטלית שאינה שלו והוא רוצה להלביש טליתו שלו, האם צריך לברך, שהרי הפסיק זמן ארוך במצווה אך לא הסיח דעתו מהמצווה שהרי היה לבוש בטליתו של חברו.
|
22/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
22/05/2015 |
• תספורת בשנה זו. (אורח)
מתי מותר להתגלח בשנה זו שמ"ט לעומר חל בשבת.
|
20/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר להסתפר ביום שישי בבוקר ואילך.
|
21/05/2015 |
• סעודה ג’ בשבת ערב שבועות. (אורח)
בעקבות פסק הדין, שאסור לקבוע סעודה בערב שבת ויו"ט מט’ שעות ולמעלה.
מה הדין בשבת הבעל"ט,
|
20/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, זה לא איסור מן הדין אלא "מצוה להמנע". ולגופו של ענין, צריך לכתחילה להתפלל מנחה ולהתחיל סעודה שלישית לפני שעה עשירית, היינו שלוש שעות זמניות לפני השקיעה. ובמידה והדבר לא התאפשר, ניתן לאכול סעודה שלישית גם לאחר שעה עשירית.
|
21/05/2015 |
• ברית בשלושת ימי הגבלה (דניאל)
האם מותר להסתפר ולשמוע מוזיקה בשלושת ימי הגבלה
|
14/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נמנעים מלהסתפר ולשמוע מוזיקה שמחה. השנה ניתן להסתפר בערב שבת.
|
15/05/2015 |
• ברכת הנהנין (יואל)
לחמניות הנעשה במי פירות האם ברכתו מזונות רק בפחות משיעור קביעות סעודה או אפי’ בשיעור
|
13/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רק בפחות משיעור קביעות סעודה. אלא שנחלקו הפוסקים מהו שיעור קביעות סעודה, ולמעשה יש להתחשב גם בשביעה או אי שביעה של האדם מלחמניות אלו - ראה הפרטים בזה (כולל השיעור בזה לפי מידת ימינו) בסדר ברה"נ פ"ב ה"ב ובהערותיי שם. הספר נמצא גם על האתר.
|
14/05/2015 |
• מלאכת קושר (מוישי)
האם קשירת הנעליים בקשר כפול זה נחשב קשר הספנין?
|
12/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קשר כפול אסור בשבת משום שאיננו יודעים מה הגדר של קשר אומן שאסורה בשבת אפילו אינו עשוי להתקיים, ולמעשה אנו חוששים שמא גם זה נקרא מעשה אומן, ולכן אנו אוסרים אותו גם אם כוונתו להתיר הקשר באותו יום. יעויין בכל זה בשו"ע אדה"ז סי’ שיז ס"ב.
|
12/05/2015 |
• מעשר כספים (מאיר)
האם ניתן לקנות אוצר החכמה מכספי מעשר?
|
10/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, בתנאי שתתנה שזה נועד גם עבור אחרים שירצו להעזר בזה.
|
11/05/2015 |
• ברכה על לזניה (מאיר)
האם צריך לברך על לזניה המוציא, מכיוון שנאפית כמבואר בסדבה"נ פ"ב סי"ב?
ואם לא מדוע?
בתודה מראש מאיר
|
10/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הבצק עשוי מחלב או מרגירנה ברכתו מזונות (אם אוכלים פחות משיעור קביעות סעודה או שביעה), ואם ממים ברכתו המוציא.
|
11/05/2015 |
• מעשר כספים (משה)
לקרוב משפחה שלי פרצו לבית וגנבו לו רכוש רב וגם את התכשיטים של האישה . האם מותר להשתמש בכספי מעשר בכדי לקנות לאשתו תכשיטים חדשים ? מדובר באנשים שלא יכולים להרשות לעצמם כזאת הוצאה בפעם אחת רק אם יחסכו זמן רב למטרה זו יוכלו לקנות בעצמם מכספם האישי.
|
03/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עם כל הצער שבדבר, לא נראה לי שניתן להקל בזה. ובכל זאת כדאי לשאול שאלת רב באופן אישי.
|
03/05/2015 |
• שינוי מקום בציצית (דוד מלכיאל)
בסי’ ח’ סעי’ כב כותב הרב: ולא עוד וכו’, והטעם הוא משום שינוי מקום, שאלתי היא למה לא כותב הרב ד"ז בהדיא, או לכה"פ שיכתוב - עי’ לקמן סי’ קע"ח.
|
01/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אולי משום שלדעתו אינו דמה לגמרי לסי’ קעח, כי אם זה דומה לדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם כמו שכתב הפמ"ג, הרי גם מחדר לחדר היה צריך להיות הפסק אם לא חשב על זה מראש, ורבנו כאן לא מצריך שיכוין על כך מראש, ואם מדמים את זה לדברים שטעונים ברכה לאחריהם במקומם, למה אם יצא מחוץ לפתח וחוזר לביתו הוי הפסק? נמצא שזה דין מיוחד בציצית ואינו דומה לגמרי לפרטי הדינים שבסי’ קעח, ולכן לא ציין לשם.
|
01/05/2015 |
שינוי מקום בציצית (דוד מלכיאל)
תודה, השאלה לגבי ציון מ"מ לסי’ קע"ח, אכן מיושבת, אבל למה לא מפרש הרב מילתא בטעמא, שההפסק הוא משום שינוי מקום.
|
03/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/05/2015 |
• רפלקסולוגיה בשבת. (אורח)
האם מותר לעשות טיפול רפלקסולוגיה בשבת.
|
29/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
29/04/2015 |
ילדים ותינוקות. (אורח)
גם לילדים ולתינוקות אסור ?
|
11/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/05/2015 |
במקום תרופה. (אורח)
מה עדיף אנטיביוטיקה או רפלקסולוגיה ?
|
12/05/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אנטיביוטיקה מותר לקחת בשבת, ואם הרפלקסוגיה היא תחליף אמיתי לאנטיביוטיקה (באישור הרופאים, ואין לי בזה הבנה), אז לניתן לעשות זאת בשבת, אם לא ניתן לדחותה למוצאי שבת.
|
12/05/2015 |
• התרת נדר (אהרן)
שלום הרב
האם תפילת כל נדרי ביום הכיפורים
מתירה את הנדרים וההבטחות שנודרים במהלך השנה.
במידה ולא, האם חייבים בדבר נוסף כדי להתיר את הנדר?
והאם אפשר לעשות התרה בנוסח של ער"ה?
תודה
אהרן
|
28/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
"כל נדרי" לא מתירה נדרים, אלא מודיעים מראש שהנדרים שננדור במשך השנה לא יחולו, אבל למעשה לא סומכים על זה, אלא אם רוצים להתיר נדר מסוים מתירים אותה ע"י שלשה אנשים.
ניתן להשתמש בנוסח של ערב ראש השנה, אלא שבמקום אריכות הנוסח צריך לומר את הנדר עצמו שרוצים להתיר, והשלשה אומרים את נוסח ההתרה, וזהו.
יש סידורים שמופיע בהם נוסח התרת נדרים לכל השנה, וניתן גם להשתמש בהם.
|
29/04/2015 |
• רמב קו"א סק"ג (מ.מ.ז.)
א) בסימן רמב ס"ד וסי’ רסג ס"ב, משמע ש"עשה שבתך חול" הכוונה לסעודה שלישית שאותה הוסיפו בשבת ולא לגבי ב’ הסעודות שגם בחול אוכלים, וההגיון בזה מובן מאיליו, אמרו "עשה שבתך חול" ולא "פחות מחול". אבל בקו"א מאריך רבינו לבאר שאפילו שיש לו ג’ סעודות עדיין שייך "עשה שבתך חול" בעניינים שהם בנוסף לג’ הסעודות, אבל בשביל ג’ הסעודות צריך להצטרך לבריות. וא"כ מדוע אומר ברס"ג שם שעל סעודה שלישית אמרו "עשה שבתך חול".
ב) בקו"א מבואר ספקו של הטור לשיטת התוספות, אם צריך להשתמש במה שקיבל להוסיף בעונג השבת ואזי יחסר לו במשך השבוע או לא להוסיף כלום. מדוע שלא יוסיף מהמעט שיש לו משלו ולא יחסר לו כלום בשבוע, שהרי נתנו לו ט"ו סעודות ודגים וכו’ והוא עוד מוסיף משלו קצת — וכך לא יחסר לו במשך השבוע.
|
26/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לצערי לא הבנתי שאלותיך. ובלאו הכי לא נראה לי שזו המסגרת לשאלות הבנה בקו"א של אדה"ז, שלפעמים בשביל לבאר דבריו העמוקים צריך לימוד בהסברה פנים אל פנים.
|
27/04/2015 |
• נטילת ידיים לטיבולו במשקה (שמשון)
נתקשתי בהבנת דברי אדה"ז בסדר נטילת ידים לסעודה סעיף כ"ב. דתחילה כתב דהתנאי שיועיל כף או סכין הוא דוקא אם "רגילין להאכל וכו’ פעמים רבות" ולאו דוקא שזהו האופן היחיד לעולם. אבל מסוף דבריו "דרכו לעולם להאכל ע"י כף וכו’", משמע שלא די ב"פעמים רבות" שמשתמשים בכף וסכין.
|
26/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי מה הסתירה, הרי הן הן בדיוק הדברים: "רגילין לאכול .. פעמים רבות", בניגוד לדבר "שאין דרכו לעולם לעולם [=אף לא לפעמים] להאכל על ידי כף או סכין",. הייתי ממליץ ללמוד בספר נט"י לסעודה וברכת הנהנין שע"י הוצאתי, נמצא כאן באתר.
|
27/04/2015 |
• קולר בשבת (יוסי)
האם מותר להשתמש בקולר בשבת (כשהוא מחובר לחשמל והמנוע לא נדלק) האם זה נקרא פסיק רישיה או שזה ספק?
|
26/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי מה הפירוש "המנוע לא נדלק"? אם יש טרמוסטט, הרי כל יציאה של מים מהקולר גורם להפעיל את המנוע יותר מוקדם, ובזה האיסור.
|
27/04/2015 |
• בורר (משה)
האם להוציא ספר בשבת מהארון ספרים יש איסור בורר במקרה שלא השתמשתי בספר?
|
26/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איסור בורר בספרים הוא רק כשהספרים מעורבבים על השלחן וכיוצא בזה, אבל ספרים המונחים בתוך ארון ספרים זה לצד זה אין בהם איסור בורר, כך כתבו כמה מהפוסקים, ונראים דבריהם.
|
27/04/2015 |
• סודה סטרים (יצחק לייב)
מותר להכין בשבת מי סודה במכשיר הסודה סטרים ?
|
26/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נחלקו בזה הפוסקים בני דורנו, ומי שרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. אני אישית מסופק בדבר מהי דעת אדה"ז בזה מצד איסור מוליד, ואין בידי להכריע לעת עתה.
|
27/04/2015 |
• שטריימל (חיים מאיר)
האם מותר להכניס את השטריימל לתוך הקופסא בשבת ?
יש לציין שהקופסא שומרת על השטריימל מגוהץ ויפה (ואם לא ישמרהו מחוץ לקופסא תקופה של שבוע יפתחו השערות ויצטרך טיפול), ולכן מקפידים לשים אותו דווקא בתוך הקופסא.
|
25/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אף שבשמירת שבת כהלכתה פט"ו הערה קסו נוטה להקל בזה, נראה לי שכדאי להחמיר, ובפרט אם כוונתו בשביל שזה ישאר מגוהץ ויפה.
|
26/04/2015 |
• ברכת הנהנין (יואל)
בסימן קס"ח סעיף י"ג מהו החילוק במציאות בין לחמניות שעושים על המחבת בלי משקה (לכה"פ לשיטה הא’ שהם רקיקין דקין מאד) לטריתא לכאורה הם אותו סוג לחם
|
24/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ההבדל הוא באופן האפיה, את הלחמניות שופכים על מחבת, ולפעמים הם רקיקים דקים ולפעמים קצת עבים, ואילו הטריתא שופכים על הכירה והוא מתפשט על כל הכירה, ותמיד הוא נאפה דק.
|
24/04/2015 |
• טבילת כלים (משה)
האם צריך להטביל תנור מיקרוגל?
|
23/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
24/04/2015 |
• שנת שמיטה (יוסי)
האם מותר לחתוך עלים מעץ שלא מוציא פרות או לעקור שיחים בשביעית?
|
23/04/2015 |
הדסים (יצחק אייזיק)
מהו דינם של הדסים כמובן הפקר בשביעית, האם צריך לשומרם מהפסד .
|
23/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בכלל אסור לחתוך עלים אפילו מעצי סרק וכן לעקור שיחים בשביעית.
אבל במקרים מסויימים ניתן לעשות טיפול בגינה או בצמחיה בשביל למנוע נזקים או הפסד, ולשם כך יש להתייעץ עם גנן (ירא שמים) שמבין את צרכי הגינה ואת הטיפול ההכרחי הנחוץ לצורך הגינה.
|
24/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בקשר להדסים כמובן שיש על זה קדושת שביעית ויש לשמרו מהפסד.
|
24/04/2015 |
• הסבר בעניין פתוחה וסתומה בפרשיות התפילין. (לוי יצחק)
בסי’ לב סעי’ נב מבאר אדמוה"ז לדעת הרמב"ם שלא ישאיר רווח ט’ אותיות בסוף פרשת שמע אלא בתחילת פרשת והיה אם שמוע, ולא הבנתי הסברו מאי שנא תפילין מס"ת.
|
21/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין זו מסגרת מתאימה להשיב על שאלה זו, כיון שהיא מצריכה הסבר מפורט, ועמו הסליחה.
|
23/04/2015 |
• נר לסעודת שבת (שמשון)
בסי’ רס"ג ס"ב כותב רבינו שהנר הוא חלק מסעודת הלילה משום ש"כשאוכלה בלא נר אין לו עונג כל כך וסעודת הלילה היא מעיקר סעודות השבת". ולא הבנתי, הרי הכלל של "עשה שבתך חול" הוא לותר על עונג השבת ולאכול כמו בימי החול (ב’ סעודות) וכאן אומר רבינו שמותר להצטרך לבריות אם לא יהי’ לו עונג כ"כ, כלומר, בשביל עונג יתר, "עונג כל כך"!!
|
21/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיון שהנר הוא חלק בלתי נפרד מסעודת הלילה, ועל סעודת הלילה לא נאמר "עשה שבתך חול", לכן גם על הנר לא אומרים כן.
|
23/04/2015 |
ללא כותרת (שמשון)
מדובר על עונג נוסף - "כל כך".
|
24/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה בסעיף א’ שנר שבת הוא חלק מעונג שבת של סעודת הלילה.
|
24/04/2015 |
• תחנון בקריאת שמע על המיטה (יהודה )
|
22/04/2015 |
"ואם ירצה לומר על חטא ימצא בעמוד.." (יהודה)
מה הכוונה אם ירצה?
צריך או לא?
|
22/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
22/04/2015 |
• ברכת המפיל: מתי אפשר כן לדבר? (יהודה)
יש איזה זמן מוגדר?
במידה והחלטתי לא לישון מיד או שהילדים העירו אותי לאחר כמה דקות
|
21/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
צריך לישון לפחות חצי שעה.
|
21/04/2015 |
עד "המפיל" (יהודה)
האם אפשר (או אולי כדאי) לאמר מיד אחרי ערבית? האם זה יהיה הפסק?
הכוונה, האם צריך לאמר את הכל יחד?
עוד שאלה, האם אחרי החצי שעה של שינה, האם צריך לברך שוב? אם כן, האם יתכן לברך כמה פעמים בלילה? (במקרה שהתינוק מעיר כמה פעמים ויש צורך לדבר)
|
22/04/2015 |
בורא נפשות (אורח)
|
22/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ק"ש שעל המטה צריך לומר סמוך לשינה. אם ישנת לא צריך לברך שוב. אין לשתות מים אחרי המפיל וממילא גם לא תצטרך בורא נפשות. אדם שיש לו נידודי שינה עדיף שידחה את ברכת המפיל עד סמוך מאד לשינה.
|
22/04/2015 |
"אשר יצר" (אורח)
|
23/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
24/04/2015 |
• הכשרת תנור (זלמן)
אפיתי בתנור החלבי בשר ובתנור הבשרי חלבי, איך אני מכשיר את הרשתות והתבניות ואת התנור?
ייש״כ על האתר ותודה מראש
|
20/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשולי)
את התבניות ואת הרשתות ניתן להכשיר ע"י הגעלה או ע"י ליבון קל. ואת התנור לפענ"ד גם כן ניתן להכשיר ע"י ליבון של התנור ע"י הדלקה של שעה על חום הכי גבוה.
אך יש מרבני חב"ד הסוברים שלא ניתן להכשיר תנורים שלנו באופן זה, ואי לכך לענין מעשה תשאל רב מורה הוראה בעירך.
|
21/04/2015 |
• ברכת האילנות (יהודה)
האם זה מנהג חב"ד?
אם כן, מתי ומה הנוסח?
|
17/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה לא ענין של מנהג אלא הלכה. אם כי ההלכה לא מחייבת שתחפש אילנות שיצאו להם פרחים אלא רק אם נתקלת בהם. בכל אופן נהגו להדר ולחפש אילנות כאלו שנמצאים לרוב כדי להרויח ברכה. ועל פי הקבלה יש בזה ענין גדול. למעשה, אם לא בירכת תוכל לברך רק עד יום ראשון בערב. נוסח הברכה מופיע בסידורי חב"ד גם כן.
|
17/04/2015 |
מנהג רבותינו נשיאינו (יוסף יצחק)
האם הרבי זי"ע והרביים הקודמים נהגו לברך ?
|
18/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי. מה שברור שאין תמונות מאירוע שכזה. מישהו אמר לי שראו פעם את הרבי מברך דרך החלון של החדר, שכידוע היו שם אילנות (נושאות פרי?).
|
18/04/2015 |
• קרן הסדין (מנחם מענדל ז.)
מדוע לא מקפידים לקיים הוראת אדמוה"ז בשולחנו (סי"ח) לעגל קרן הסדין אם יושן בו בלילה וביום. האם יש לזה סיבה? זכור לי מסופר שאדנ"ע בהיותו במלון לא התכסה בסדין לגמרי, מטעם הנ"ל?
|
18/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי יש אומרים שכוונת אדה"ז היא רק בשמיכה מצמר. אך פשטות לשון אדה"ז היא שבכל שמיכה יש לעשות כן. ובתקופתי אכן כך היו עושים בישיבה.
|
19/08/2014 |
קרן הסדין (מ.מ.ז.)
בשו"ע כתוב ברור שדוקא מצמר. אבל בסידור הוא לא מחלק. ורא"ח נאה מדייק החילוק.
|
17/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ובמקרה זה אנו פוסקים כמו הסידור.
|
17/04/2015 |
• ציצית בסדין (מ.מ.ז.)
אדמוה"ז כותב בשולחנו (סי"ח) לעגל קרן הסדינים. יש שיעור מסוים שצריך לעגל או אין שיעור מינימלי?
|
15/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעיקרון נראה שצריך שיהיה ניכר שזה עגול ולא מרובע. אך בספר פסקי הל’ ציצית להרב גוראריה מובא לזה שיעור מסויים, עיין שם.
|
15/04/2015 |
• מריחת קרם ידים בשבת. (מנחם)
האם מותר לאחד שלא קיבל שבת עדיין למרוח קרם ידים לאחד שקיבל עליו שבת (כגון בעל לאשתו שהדילקה כבר נרות).
|
13/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר אם האשה זקוקה לזה מאד.
|
14/04/2015 |
• קיד ג (מ.מ.ז.)
רבינו כותב שיש מבקשים טל תמיד אף שאינו נעצר שיהי’ לברכה. לכאו’ הוא הדין צ"ל לרוחות.
|
13/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
באותו סעיף עצמו כותב אדה"ז הטעם לכך, נא לעיין שם שוב.
|
14/04/2015 |
• תעד א (מ.מ.ז.)
מדוע רבינו מביא שברכת המזון היא מפסיקה, משום ש"א"א לשתות ולדבר כאחד", והרי הטעם הזה אינו מספיק, כמש"כ בהמשך וצריך לכך שברכת המזון היא גמר וסילוק.
|
13/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן אתה צודק שעיקר הטעם הוא מפני שברכת המזון הוא "גמר וסילוק למה שלפניה", וכן כתב אדה"ז בסי’ קצ ס"א ובסי’ קעח סוס"ז. אבל זהו רק בסתם ברכת המזון, שאכן היא סילוק והיסח הדעת גם מאכילה וגם משתיה, אך כאן לכאורה זהו סילוק רק מאכילה ולא משתיה, שהרי "כשבירך כוס ראשון היה בדעתו לשתות עוד ג’ כוסות", ואם כן לכאורה "ברכת המזון הוא גמר וסילוק [רק] על הסעודה שאכל", ואם כן למה "היא חשובה כהפסק והיסח הדעת [גם] משתיה"? לכן הוצרך לומר שהטעם הוא "שאי אפשר לשתות ולדבר כאחד". וראה עוד בסי’ רעא סי"א. ויש להאריך בזה הרבה, ואכ"מ.
|
14/04/2015 |
תעד א (מ.מ.ז.)
אה"נ. אבל אם העובדה "שאי אפשר לשתות ולדבר כאחד" מספיקה שיחשב הפסק - מדוע ההגדה לא חשובה הפסק ג"כ.
כלומר, מדברי אדמוה"ז יוצא לדכאו’ שהטעם של "שאי אפשר לשתות ולדבר כאחד" אינו נכון ולא רק שאינו מספיק וצריך גם הטעם שהיא "גמר וסילוק למה שלפניה".
|
15/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא כן, אלא הסילוק מאכילה בצירוף הענין שאי אפשר ולדבר כאחד, זהו הטעם שצריך לברך על היין, משא"כ בהגדה יש רק הענין של השני, ולכן לא נקרא הפסק.
|
15/04/2015 |
תעד א (מ.מ.ז.)
עכשיו אני מבין מדוע תפלה אינה הפסק. כדברי כת"ר מדוייק בריש סי’ קצ.
אבל, מדוע צריך לב’ הטעמים?!
|
17/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הדבר מבואר באריכות בסי’ רעא שציינתי לעיל עיין שם. ובכלל הנושא הוא מורכב, ואיני חושב שנוכל לפתור אותו במלואו במסגרת זו.
|
17/04/2015 |
• בהלכות קביעת מזוזה (מענדי)
מה לעשות כשאין מקום במשקוף לקביעת מזוזה, האם לקבוע על צד המשקוף, והיה וכן מאיזה צד - מבפנים או מבחוץ?
|
25/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קוראים לזה מזוזה לא משקוף. בכל אופן מקרה שאין מקום אפילו ביושר, קובעים את זה בצד מבחוץ.
|
25/03/2015 |
קביעת מזוזה (מ.מ.ז.)
עדיין יש לעיין במקרה שהרוחב מאוד צר: האם עדיף לקבוע מחוץ למשקוף באלכסון, או ישר עומד בפנים (כלומר, בחלל הפתח).
|
13/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
14/04/2015 |
קביעת מזוזה (מ.מ.ז.)
אוכל לבקש את המקור. משום שהתעניינתי בזה קצת וברצוני לראות מ"מ בענין זה.
|
15/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה פתחי תשובה יו"ד סי’ רפט סק"ט.
|
15/04/2015 |
• להדליק מזגן בשבת ויו"ט (יהודה )
האם מותר לאמר לגוי או (להבדיל) לילד יהודי שמתחת גיל 3?
|
12/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ע"י קטן אסור בכל מצב. אבל ע"י גוי הדבר תלוי:
בימים קרים מאד (בטמפרטורה של חמש מעלות ומטה), ניתן להדליק מזגן לחימום ע"י גוי, שהכל חולים הם אצל הקור הגדול. ואם יש שם תינוק ניתן לומר לגוי גם בטמפרטורה גבוהה יותר בהתאם לצורכו של תינוק.
ובנוגע לימים חמים, נחלקו הפוסקים בני זמנינו אם ניתן להדליק ע"י גוי, כלומר, האם גם לגבי חום אומרים הכל חולים הם אצל החום הגדול, ודעתי נוטה בזה לחומרא, וכמו שמשמע בזה מהמובא בשוע"ר בסי’ שיג שאין להסיר החלונות בימים חמים אפילו ע"י גוי.
ואם יש בבית חולה (אפילו שאין בו סכנה) שזקוק לאויר נעים ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים ע"י גוי (ונראה שמ30 מעלות ומעלה נקרא חום גדול). אבל בימים שאינם חמים כל כך, בודאי שאין להקל.
|
13/04/2015 |
להדליק אור לצרכי ציבור ע"י גוי (אורח)
|
13/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור, כי בשביל להתיר מלאכה ע"י גוי לצורך מצוה אפילו של רבים צריך "שבות דשבות", וכאן זהו רק שבות אחת, אלא א"כ מדובר במנורות שאין בהם חוט להט ואין בהם דין מבעיר.
|
13/04/2015 |
להדליק אור לצרכי ציבור ע"י גוי (אורח)
מה זה "שבות" ומה זה "שבות דשבות"?
|
17/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שבות זהו איסור דרבנן, ושבות דשבות זהו איסור דרבנן על איסור דרבנן. אמירה לגוי לעשות איסור דרבנן זהו שבות דשבות שהתירו חכמים לצורך מצוה או צורך גדול. ואילו אמירה לגוי לעשות מלאכה של תורה כמו הדלקת אש או מנורה זהו שבות אחת שלא הותרה לצורך מצוה.
|
17/04/2015 |
• רבש"ע שאומרים אחר ספירת העומר, בשבת. (מנחם)
האם גם בשבת אומרים הרבש"ע שאחר ספירת העומר ?
|
12/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/04/2015 |
למה ? (מנחם)
מה התפילה הזו שונה מכל התפילות ובקשות שאין אומרים בשבת ויו"ט ?
|
12/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/04/2015 |
• האם מותר לעבור דירה בימי הספירה? (אסף)
האם מותר לעבור דירה בימי הספירה?
מדובר במצב שנגמר החוזה שכירות, והדירה הקיימת לא מתאימה בגודלה למשפחה.
|
12/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/04/2015 |
• הנחת תפלין באיזה יד? (משה)
שאלתי היא כזאת.
מלידה אני שמאלי, ואכן בתחילה כשסיגלתי לעצמי את מלאכת הכתיבה החילותי לכתוב ביד שמאל. ברם, אחר כך דירבנו אותי ללמוד לכתוב בימין. כך שכיום הנני כותב בימין אם כי שגם בשמאל יודע אני לכתוב.
ציור אני יודע בשמאל. באכילה אני יכול לאכול בשתי ידיים.
בנשיאת ילדים על הידיים אני נושא ביד ימין.
שאלתי על איזה יד אני צריך להניח תפילין?
|
12/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
במקרה כזה הולכים לפי הכתיבה, וכיון שהנך כותב ביד ימין, אז אתה מניח תפילין ביד שמאל.
|
12/04/2015 |
• קביעת מזוזה בשאר דלתות הבית (יהודה )
האם זה חובה או מנהג?
ביקרתי אצל שליח בחו"ל ולא היה לו בכל דלתות הבית מזוזות.
שאלתי אותו מדוע? וענה לי שאין הוא יודע כמה זמן ישאר בשליחות וכיוון שזה רק מנהג וזה גם הוצאה גדולה לכן הוא התקין רק בחדרי השינה (רק בחדרים שיש בהם שימוש).
|
10/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קשה לי לקבל את הדברים שכתבת בשם השליח, כי פשוט הוא שכל חדרי הבית (חוץ מחדרי האמבטיה והשירותים וכיוצא בזה) חייבים במזוזה (אם יש בהם שיעור ד’ אמות על ד’ אמות), ואין זה מנהג אלא הלכה. ובפרט שענין המזוזה אצל חסידי חבד בכלל והשלוחים בפרט נוגע להם במאד, כי הוא מעשרת המבצעים שהרבי שם עליהם דגש מיוחד.
|
12/04/2015 |
• חמץ אחרי פסח שנמכר ללא ערב קבלן (נתנאל לייב )
האם אפשר לקנות אפילו לכתחילה חמץ שנמכר אך ללא ערב קבלן ?
שמצד אחד כותב אדה"ז בהל’ מכירת חמץ: "ולזאת אין תקנה אחרת למכור בהקפה, אלא להיות יד ישראל אחר באמצע". משמע שערב קבלן זהו הפיתרון היחיד, וללא זאת ’אין תקנה’.
אבל לאידך גיסא, בסי’ תמ"ח ס"ה כותב: "אבל בדיעבד שלא קנה הנכרי את החמץ אלא במשיכה בלבד או בכסף בלבד ועבר עליו הפסח, הרי זה מותר אפילו באכילה" ובהמשך שם: "ואע"פ שי"א שהנכרי אינו קונה מטלטלין בכסף בלבד אלא במשיכה . . הרי י"א שהנכרי קונה מטלטלין אפילו בכסף בלבד או במשיכה בלבד . . ויש לסמוך על דבריהם להקל בחמץ שעבר עליו הפסח שאינו אסור אלא מדברי סופרים שבדברי סופרים הלך אחר המיקל".
האם אפשר להסיק מכאן שלענין מכירה כדי לא לעבור על ב"י וב"י צריך ערב קבלן, אבל לענין בדיעבד לאסור מדין חמץ שעבר עליו הפסח אפשר להתיר ? (ולסמוך על שאר קניינים שעושים במכירות חמץ הרגילות. או שמא מה שכתב כאן הוא רק להקל לגבי קניה במשיכה בלבד או כסף בלבד, אבל במכירות בימינו (ללא ערב קבלן) אין ’משיכה’ כיון שהחמץ רב מידי, וגם אין קנין כסף כי אין ערב קבלן).
שאלה נוספת: האם מה שכותב אדה"ז ש’אין תקנה’ (אלא בערב קבלן) הוא רק לגבי קנין כסף (שלזה צריך ערב קבלן ולא מועיל זקיפה במלוה) אבל אין הכי נמי, שלגבי קניינים אחרים אין צורך בערב קבלן, וא"כ ברור שמותר לקנות מכל מכירה רגילה, כי לגבי קניינים אחרים כותב אדה"ז שהם מועילים. [סי’ תמ"ח סי"א: "לפיכך אם היה החמץ רב שאי אפשר להנכרי בעצמו להוציא את כולו מרשות הישראל (קנין משיכה) . . צריך להקנותו להנכרי באחד משאר דרכי הקניה שהן קנין גמור המועיל שלא יכול אחד מהן לחזור בו, כגון בכל דבר שנהגו הסוחרים לקנות בו, דהיינו ע"י הרושם שנהגו . . או ע"י תקיעת כף . . " וכך ממשיך עוד כמה קניינים המועילים] ובכל מכירה רגילה מבצעים גם את שאר הקניינים.
או שכוונת אדה"ז ש’אין תקנה’ (אלא בערב קבלן) כי ללא קנין כסף אין קנין גמור ? ומש"כ שקניינים אחרים מועילים, הוא רק כאשר הם באים בתוספת לקנין כסף, ובמקום קנין משיכה.(ולפי"ז המכירות הרגילות ללא ערב קבלן אינן תקפות).
|
08/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למעשה נראה שניתן לסמוך על מכירה שלא ע"י ערב קבלן לענין קניית חמץ לאחרי פסח, וכן פוסקים כמה מרבני חב"ד. ובנוגע לשאר שאלותיך יש לעיין בסדר מכירת חמץ להרשד"ב לוין.
|
09/04/2015 |
• טלית בשעת ההשכמה (מאור בטאשוילי)
1)למי שלא נשוי מה הסדר של טלית קטן בבוקר ? :
2) קמים בבוקר, נוטלים ידיים על יד המיטה, ואז מורידים את הטלית הגדולה ומחליפים אותה בטלית אחרת ומברכים (למרות שעדיין לא בירכתי ברכות השחר ) או שאפשר להוריד את הטלית הקטנה להמתין שיעור של זמן מה (אם כן כמה) ואז אפשר ללבוש אותה הטלית בברכה ? או אולי לחכות ליציאה מהמקווה ולברך במקווה במקום שמתבלשים בו (ששמה אסור להזכיר שם ד׳ .. ) או ללבוש את הטלית וביציאה מהמקווה למשש בציציות ולברך ?
3) האם נוסח הברכה הוא ׳אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות ציצית׳ ?
|
06/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נוטלים ידים, שופכים המים, ומחליפים הטלית קטן של לילה לטלית קטן של יום, ולפני הלבישה מברכים "על מצות ציצית". אם לא בירכת אז או שאין אפשרות לברך, ניתן לברך אחרי ברכות השחר ע"י משמוש בציציותיו.
|
06/04/2015 |
• טבילת קומקום (דניאל)
האם קומקום חשמלי מפלסטיק ורק התחתית ממתכת חייב טבילה?
ואם כן, האם ניתן לכסות בניילון מבחוץ את החלק התחתון של הקומקום?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפי אדה"ז טבילת כלים היא מן התורה, ולכן קשה להקל בזה בכל מיני קולות המובאים בפוסקים בני זמנינו, ואכן יש בעיה אמיתית עם טבילת קומקום. אני אישית מטביל הקומקום כרגיל, ונותן לו להתייבש 72 שעות, ואח"כ משתמש, ובדרך כלל הקומקום לא עושה בעיות, אם כי איני לוקח אחריות על כך.
מאידך יש שני פתרונות יעילים: א) ניתן לטובלו לא ע"י סתימת התחתית ע"י ניילון, אלא ע"י כיסויה עם בד לח, כך שבשעת הטבילה יהיה שם מגע של מים, ומאידך לא יכנסו שם מים שיזיקו למכשיר. ב) לתת את המכשיר לטכנאי יהודי שיפרק את הקומקום וירכיב אותו מחדש באופן מקצועי, וכך הוא נפטר מטבילה.
|
02/04/2015 |
• קטניות או שרויה (יצחק ישעיה)
מה עדיף לתת לילד לאכול קטניות או שרויה ?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם זו הברירה היחידה שהילד יאכל אז עדיף שרויה.
|
01/04/2015 |
• קטניות שלא דרך אכילה. (מאיר)
האם עדיף שאשתי תבלע כמוסות קטניות (לא דרך אכילה)ע"מ להגביר את חלב האם, או עדיף שבני יקבל בקבוקי קטניות (דרך אכילה) ?
|
01/04/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עדיף שהתינוק ישתה קטניות.
|
01/04/2015 |
• קטניות (מנחם מענדל)
|
31/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
01/04/2015 |
• פסח שחל להיות בשבת (שמעון)
מהם ההבדלים בין פסח רגיל לפסח שחל להיות בשבת, הן בליל פסח ובהכנות אליה, והן בשביעי ואחרון של פסח.
|
31/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פסח שחל להיות בשבת, מתווספים איסורי שבת, ולכן צריך להכין מבעוד יום: מי מלח, חרוסת, ניקוי עלי חסה, ויש גם מקפידים על ברירת המצות מבעוד יום.
לגבי שביעי של פסח שחל ביום שישי יש הרבה פרטים, אך דבר ראשון יש להכין בערב החג עירוב תבשילין,
|
01/04/2015 |
• סעודת משיח השנה (שמעון בן דוד)
שבאה"ק חל בעש"ק, מתי ואיך צריך לעשותה בצורה הנכונה ביותר ע"פ הלכה וכו’
|
28/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה יש להתחיל את הסעודה ביום שישי (לאחר תפלת מנחה) לפני שעה עשירית (אם יש אפשרות מעשית), דהיינו קצת יותר משלוש שעות (זמניות) קודם השקיעה, ובאם לא מתאפשר מבחינה מעשית עקב אילוצים שונים, ניתן להתחיל גם אחר כך, ובכל מקרה ראוי לסיימה לפני השקיעה, כדי שלא להכנס לסיבוך של "פורס מפה ומקדש".
|
29/03/2015 |
• מכירת חמץ והשלכותיה על הבדיקה (יואב)
האם ניתן שלא לבדוק חדר/ארון מחמץ ולסמוך על המכירה לגוי?
אם זה אפשרי, מדוע אין אנו סומכים על כך לגבי כל הבית, ובכל זאת נדרשים לבדוק את החמץ?
כמו כן, מה הדין אם מצאתי חמץ בפסח, האם די להכניס אותו לארון המכור לגוי, או שנדרש לשורפו?
|
26/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש להבהיר, תקנת מכירת חמץ אינה באה לבטל את תקנת חכמים שתקנו לבדוק החמץ ולבערו, אלא היא באה לחסוך לנו נזק כספי, שלפעמים נשאר חמץ רב, וכדי שלא נצטרך לבער כל החמץ הזה, תקנו גדולי ישראל לפני כמה מאות שנים, שניתן לעשות מכירת חמץ כללית שתחול על מקומות מסויימים בבית ששם מאוכסן החמץ, וברור שיש לציין מקומות אלו, וגם יהיו סגורים כדי שלא יבא לאכלו בטעות בפסח.
בקשר למי שמצא חמץ בפסח, הרי אם החמץ אינו בעל שווי כספי רב, לדעתי, יש לבער החמץ מן העולם ולא להכניסו לארון המכור. ואם החמץ הוא יקר ערך כמו ויסקי וכיו"ב, יש לשאול שאלת רב האם ניתן לסמוך בזה על מה שמוסיפים בדורות האחרונים בשטר מכירת החמץ "בכל מקום שהוא", כי שמא בהוספה זו אנו כוללים במכירה גם חמץ זה הנמצא בטעות מחוץ לארון שבתוכו החמץ המכור.
|
27/03/2015 |
יואב (אורח)
תודה,
ועדיין רצוני להבין,
אם יש לי חדר (או ארון) הטעון בדיקה, ומאידך אין לי בו חמץ הידוע לי (אלא רק חשש חמץ), האם אוכל לצרף אותו למכירה, לנועלו כל הפסח, ובכך להיפטר מבדיקתו?
|
27/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, רק בתנאי שהחדר או הארון יהיה סגור לשימוש כל ימי הפסח.
|
27/03/2015 |
• צ"ב בהל’ פסח (דוד מלכיאל)
בסי’ תע"ג סעי’ לה - מה פשר המשפט ’שיהי’ מקצת הזה רוב המצה’, ולמה לא אומר בפשטות שיקח את החלק הגדול לאפיקומן?
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, יש להבהיר ש"מקצת" האמור כאן הוא במשמעות של חלק ולא מיעוט, וכ"ה בלשון חכמים הרבה פעמים מקצת מלשון חלק, ולאו דוקא החלק הקטן (ראה רש"י דניאל א, ב. ועוד). ובאשר לאריכות לשון רבנו בהלכה, הרי כשנדייק היטב בלשונו הזהב נבין שיש כאן שלושה שלבים במנהג היחץ שאנו עושים כיום: א) תקנת חכמים לבצוע חלק מהמצה האמצעית (כדי שתהיה לחם עני), ב) מנהג ישראל שאת החלק הזה שבצעו שומרים אותו לאפיקומן, ג) נכון הדבר שהחלק הזה יהיה חלק יותר גדול מהחלק הנשאר.
|
24/03/2015 |
תודה על התשובה. (דוד מלכיאל)
לכבוד הרב אלאשולי - אורו עיני. ושאלה נוספת: בסוף סימן תעב מצוה לחלק קליות וכו’, למה השו"ע והרב משנים מהגמ’ שכתבה שלא ישנו.
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תודה. ראשית השאלה כבר על הרמב"ם והטור ושו"ע שאדה"ז העתיק מלשונם. לגופו של ענין: על שאלה זו כבר עמד הרבי באחד מביאוריו, וכפי שצויין אצלנו בשו"ע ציון רלד, תוכל לראות הכתוב שם ע"י לחיצה על ציון זה בשו"ע שבאתרנו. נקודת התירוץ הוא שבריש סי’ תעב כבר שלל הענין של שינה, ע"ש.
|
24/03/2015 |
• מכירת כלי החמץ לגוי (שמעון בן דוד)
רציתי לדעת האם רק לאדמור הזקן מוכרים גם את הכלים או שיש עוד פוסקים כאלו?
מה שידוע לי שהרבה פוסקים חולקים על זה כי אם כן צריך להטביל הכלים לאחר פסח והרבי מבאר שאכן לפי אדה"ז אין צריך להטביל.
האם צריך להקפיד כחסיד חב"ד למכור דווקא אצל רב המסדר מכירה הכוללת גם הכלים?
כי אמנם רבים מוכרים כיום בערב קבלן כדעת רבנו הזקן אבל למכור גם הכלים לא כולם כוללים מהחשש הנ"ל.
אשמח לקבל ביאור ברור על כל העניין.
תודה.
|
24/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קודם כל, אדה"ז כותב שמוכרים כלים שיש עליהם חמץ בעין, ולכאורה כמעט כל הכלים הם נשמרים נקיים בארונות, אלא שכיון שיתכן שיש אי אלו כלים שאינם נקיים מחמץ, לכן מציינים בשטר המכירה שמוכרים גם כלים (שיש עליהם חמץ בעין). ולכן יש לבדוק בשטר המכירה שנוהגים בהם שאר החוגים איך כתוב שם בנוגע לכלים, ולפי זה להחליט. או שתוודא שכל הכלים שלך יהיו אכן נקיים מחמץ.
|
24/03/2015 |
• לחם משנה בסעודת משיח (נתנאל לייב )
על פי המבואר בהלכה שצריך לאכול לחם משנה גם ביום טוב (כך פוסק הרמ"א תקכ"ט, ואף שבאדה"ז לא הוזכר זה, בכל אופן בסי’ תע"ב כותב שצריך לאכול לחם משנה כבכל יו"ט, ומוסיף כדלקמן תקכ"ט, וצ"ע מדוע לא כתב זאת שם. האם נחשב שחזר בו ? (עכ"פ בהגדה של פסח של הרבי בד"ה מוציא מצה כותב בפשיטות שצריך לחם משנה ביו"ט).
וע"פ המבואר באדה"ז סי’ רצ"א שבכל סעודה שאוכלים בשבת (גם אם אוכל ד או ה’ סעודות) צריך לאכול לחם משנה.
יוצא: שבסעודת משיח שהיא סעודה ביו"ט, צריך להקפיד לברך המוציא על שתי מצות שלמות (עכ"פ אחד מן המסובים מברך בקול רם, כידוע מכתב הרבי בענין שמספיק לשמוע הברכה כדי לצאת יד"ח לחם משנה). ולא ראיתי שנזהרים בזה, האם זה נובע מחוסר ידע, חוסר שימת לב, או שלא הבנתי כראוי ?
תודה רבה ויש"כ גדול לכבוד הרב.
|
21/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה שביו"ט צריך לקחת לחם משנה מופיע בכמה וכמה מקומות בשוע"ר, ולא רק בהל’ פסח, כמו בסי’ קסז ס"כ. סי’ רעד ס"ב. ואכן צ"ע למה נשמט בסי’ תקכט, אבל אין בזה שום משמעות שחזר בו, כי יתכן שזו השמטת המעתיקים. ואכן צריך לבצוע לחם משנה בכל סעודה שאוכלים ביו"ט, ואם כן גם בסעודת משיח צריך לעשות כן. וכן נהג הרבי.
|
22/03/2015 |
בקשת מקור (אורח)
האם זה כתוב באיזה מקום שכך נהג הרבי, או שפשוט ראיתם בעצמכם ?
|
22/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תוכל לברר אצל כל מי שנכח אצל הרבי בהתוועדות סעודת משיח, בשביל זה אינך צריך לפנות לפורום זה.
|
22/03/2015 |
• אוכל שמרכיב קמח חיטים (מ’’מ)
שלום רב
אני רוצה לדעת העם זה נכון שלפי האדמור הזקן אוכל (כמו שיש כמה מיני סוגים בוטנים שעושים בחו’’ל עם קמח חיטים שיש הכשר אבל זה לא בישול ישראל או כמו כמה סוגי CEREAL וכדומה שיש במורכבים קמח חיטים וזה כשר אבל בלי בישול ישראל) שיש קמח חיטים צריך ליהיות בישול ישראל או לא? ואם זה דוקא לאדמור הזקן? ומה המקורות
תודה ממש
|
20/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי שצריך בזה בישול ישראל, אבל כמובן שצריך להקפיד על הכשר טוב מצד החומרים המרכיבים.
|
20/03/2015 |
• תחנון בתפילה עם חתן ביום חופתו (נתנאל לייב )
בסימן קלא ו כותב אדה"ז שאין אומרים תחנון כאשר ישנו חתן ביום חופתו. ובקצוה"ש (כד י) כותב שהיינו דוקא בתפילה הסמוכה (מנחה, ולא שחרית).
ושאלתי היא בשתיים:
א. האם ישנו מנהג חב"ד בקשר לזה, שלא לומר תחנון גם בשחרית (דלא כקצוה"ש, ולכאורה מנין לו דברים אלו, דבפירוש מחלק שם אדה"ז בין ברית מילה לחתן שהוא כל היום).
ב. האם כאשר החופה היא אחרי צה"כ ישתנה הדין כיון שאינו ’יום חופתו’ .
|
19/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם החופה ביום ודאי לא אומרים מהבקר. השאלה אם החופה בלילה בלילה, האם זה נקרא "חתן ביום חופתו", ואפשר כיון שבחב"ד כותבים הכתובה מבעוד יום, אז זה נקרא "ביום חופתו", ואין לומר תחנון גם בשחרית. ועצ"ע.
|
19/03/2015 |
• מזיגת כוס נישואין (נתנאל לייב )
ישנה מחלוקת (או"ח קמז) בענין מזיגת הכוס בשבע ברכות, האם לפני ברכת המזון יחד עם הכוס של הזימון או אחרי ברהמ"ז. ובכמה ספרים מובא שמנהג העולם הוא למזוג את שניהם לפני ברהמ"ז וכדעת הט"ז. אך האם ישנו מנהג חב"ד בזה, בפרט שדעת המג"א (שם) למזוג דוקא אחרי ברהמ"ז ?
|
19/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כפי מה שראיתי המנהג הוא למזוג לפני ברכת המזון.
|
19/03/2015 |
• קידוש על הכוס ראשונה כשכמה מקדשים (אלעד)
בליל פסח אנו כמה גברים שמקדשים על הכוס. שאלתי היא כיצד יש לנהוג בקידוש זה - האם שכל אחד יקדש לעצמו ויוציא את אשתו ובני ביתו (שלא מקדשים) וכך כל אחד יחכה לחברו עד שיסיים? או שמא עדיף שכולם יקדשו ביחד ויוציאו את נשותיהם אך אז יתכן שלא יוכלו לכוון מפני שני קולות שלא נשמעין. או שמא עדיף שכל אחת תקדש לעצמה בשקט (מילה במילה יחד עם בעלה) ? ומה בנוגע לאמן על שהחיינו - האם מותר להן לענות או שמא יש להן הפסק בכך ? אם הרב יוכל לתת תשובה על ההנהגה בחב"ד בפועל בעניין זה.
|
17/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא יודע איך נוהגים בחב"ד, או אם בכלל יש בזה מנהג חב"ד, אבל הכי פשוט לכאורה שכולם יעשו ביחד בקול רם, והנשים תאמרנה ביחד עם בעליהם את נוסח הקידוש בלחש (מבלי לענות אמן כלל, וגם לא תאמרנה את ברכת שהחיינו), ותאחזנה הכוס בידן בשעת הקידוש, שהרי הקידוש בלילה זה אינו כמו קידוש רגיל, אלא זהו קידוש המחייב את כולם לשתות כוס ראשון, מיד אחריה. אבל ברור שאם האשה רוצה היא יכולה לצאת י"ח הקידוש ע"י שמיעה מבעלה (אך לא תענינה אמן על ברכת שהחיינו, כי זה הפסק בין הקידוש לשתיה שלה, מה שאין כן בשאר יו"ט יכולה לענות אמן וזה לא הוי הפסק, כי היא אינה חייבת לשתות אז הכוס). וגם אז צריכות לאחוז הכוס בידן בשעת הקידוש.
|
19/03/2015 |
• שו"ע אדה"ז על יו"ד וחושן משפט (מנחם)
הרבה פעמים כשאדה"ז מציין ליו"ד מציינים במהדורה החדשה "סי’ זה בשוע"ר לא הגיע לידינו", מנין שאדה"ז כתב על חלק זה לבד ממה שהגיע לידינו (הל’ טריפות ונדה)
|
18/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על יורה דעה ברור שהוא כתב על החלק, כי: א) אין שום סיבה שהוא יכתוב על הל’ שחיטה וטריפות והל’ נדה, ולא יכתוב על איסור והיתר ואבילות וכיוצא בזה. ב) יש לנו הוכחות מדברי אדה"ז עצמו בכמה וכמה מקומות שהוא מציין לסי’ מסוים ביו"ד שלא הגיע לידינו, ומעיון בשו"ע ונו"כ הענין הזה לא נמצא שם, ובהכרח שהוא מתכוין למשהו שהוא עצמו כתב שם, וענין כזה מצינו גם כשהוא מציין להל’ אבילות, שאלו הסימנים האחרונים ביו"ד. ואם כן בהכרח שהוא כתב מתחילתו ועד סופו.
וכל זה ביו"ד, אבל חו"מ ואבן העזר אדה"ז לא כתב לפי סדר הסימנים, אלא עשה ליקוטי הלכות, ובעוד שבחו"מ הגיע לידינו כל החלק בשלימותו, הרי שבאבן העזר הוא עשה ליקוט בשם הל’ אישות, כפי שהוא מציין באחד מהמקומות, ולא הגיע לידינו כלל. וחבל על דאבדין.
|
19/03/2015 |
• סימן תל"ג ס"ז (מנחם)
לא הבנתי אם לפי שיטה הא’, כשכבר בדק כל החדרים בליל י"ג וצריך לחזור ולבדוק משום לא תחלוק, האם צריך לברך. דבתחילה כותב "שלא לבטל ברכה בידים" (ואין לומר שזה קאי לפי המסקנא ומשום ספק ברכות להקל – דכאן מדבר בשיטה הא’) ולבסוף משמע ברור שלפי שיטה הא’ מברך.
לכאורה דוחק לומר שכוונתו לומר שאין להפקיע את עצמו מכדי חיוב רגיל ולהתחיבב רק משום "שלא תחלוק".
|
16/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
התירוץ הנכון כפי שכתבת בסוגריים, ומה שכתבת ששם מדבר בדעה הראשונה אין זה נכון, כי הוא מדבר שם לדברי הכל, והחלוקה של הסעיף כפי שהיא מחולקת כעת לענ"ד אינה נכונה, כי עד "ומכל מקום" זה מוסכם על הכל (המחלוקת מתחילה רק מ"ומכל מקום"), ואדה"ז כותב שם לפי מסקנתו למעשה שחושש לדעה הב’.
מה שכן יש לעיין הוא מדוע בדעה הראשונה מדייק שלא לכתוב שיברך בבדיקה, אלא כותב שחייב לבדוק, ורק מהכרעתו אנו מבינים שלדעה הא’ חייב לברך. ותן לחכם ויחכם עוד.
|
17/03/2015 |
• שיר חדש (משה)
בסי’ תע"ג סמ"ו "כי תשועתם כיולדת שהמליטה זכר" האם יש דיוק בזה שאומר זכר דוקא?
|
16/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מקור הלשון הוא בדברי הלבוש בסי’ תעג ס"ז, ואדה"ז העתיקו משם, ודייק להעתיקו משום שדוקא המלטת הזכר מורה על גאולה.
|
16/03/2015 |
שיר חדש (משה)
לא הבנתי מה שכתבת שדוקא המלטת זכר מורה על גאולה, כי הדמיון של שאר גאולות לנקיבה היא זה "שתשועתם כיולדת שהמליטה זכר ונפטרה מצער הלידה ואח"כ חוזרת ויולדת בצער", וע"ז קאי שאלתי שאם מדובר בצערה של היולדת אין זה נפ"מ אם יולדת זכר או נקיבה
|
16/03/2015 |
צער היולדת זה הגלות, הגאולה זו לידת הזכר. (הרב אלאשוילי)
|
16/03/2015 |
שיר חדש (משה)
למה דוקא לידת זכר מורה על גאולה?
|
17/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ליתר דיוק הלשון "והמליטה זכר" הוא ע"פ הפסוק בישעיה סו, ז, והוא הפסוק המדבר על גאולה.
|
17/03/2015 |
• ברכה אחרונה על היין (מנחם)
בסי’ תע"ג ס"ג משמע שגם כוסות א’ וב’ נפטרים בברכה אחרונה של הכוס האחרון, וצ"ע לכאורה למה אינם נפטרים בברהמ"ז. דהרי כוס ראשון בודאי נפטר כדין כוס של קידוש (קע"ד ס"ה) וגם כוס שני לכאורה דינו כמי ש"הבדיל על שלחנו ממש דהיינו אחר שקבע עצמו לסעודה" (ואולי גם בלאה"כ דומה לקידוש כיון שצריך לשתותו לפני הסעודה דלא כהבדלה, האם סברא זו נכונה?)
לכאורה יש גם נפ"מ למעשה משאלה זו במי שמחלק הסדר לשנים (עיין סי’ תפ"ד) בהפסק מקום וזמן, אם צריך לברך מעין שלש או הוא יוצא בברהמ"ז גם על ב’ כוסות הראשונים.
|
15/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח כוונתך לסי’ תעד ס"ג. עכ"פ השאלה היא בעיקר לגבי כוס הא’ שמפורש בסי’ תעג ס"י שהוא נפטר בברכת המזון, אלא ששם מביא טעם נוסף, שהוא נפטר בברכה אחרונה של הכוס הרביעי, וכטעם המובא כאן. וכבר דנו בזה בקבצים, והתירוץ היותר נראה הוא שאדה"ז הביא שני טעמים לגבי כוס הא’ בגלל שהדבר תלוי בגדרו של כוס הא’, מצד אחד הוא כוס קידוש, אך מאידך הוא כוס ראשון מהד’ כוסות, ולכך הוא כתב ממה נפשך, מצד כוס הקידוש הוא נפטר בברכה אחרונה של ברכת המזון, ומצד שהוא כוס ראשון של הד’ כוסות (ואולי משום כך אינו נפטר בברכת המזון כי אין לו קשר לסעודה), אזי הוא נפטר בברכה מעין ג’ שאחרי הכוס הרביעי. וזהו הטעם המבואר בסי’ תעד, שהוא מתאים לכל הד’ כוסות.
ולגבי שאלתך במי שעושה החצי השני של הסדר בבית אחר, כלומר שישתה הכוס הרביעי בבית אחר, הנה מבואר בסי’ תפד ס"ד בסוגריים שיכול לעשות כן, ואינו מצריך לברך תחלה ברכה אחרונה בבית הראשון על כוס הג’, ומזה מובן שגם אז ברכה אחרונה של הכוס הד’ פוטרת את כל הכוסות. אך אפשר שאולי בגלל זה כתב זאת בסוגריים, כי אדה"ז הסתפק בזה גופא. ועצ"ע.
|
15/03/2015 |
• תרל"ח (לוי)
בכל הסימן הנל מדבר על כך שבין השמשות הראשון ובכלל בבין השמשות יש חלות של המקוצה על הסוכה ועל נויה ובסעיף טו אומר שזה רק בתנאי שישב בסוכה (קיים מצוות סוכה), ואם כן מה ענינו של חלות המוקצה בבין השמשות ובטח שזה מדובר על יו"ט הראשון אם עדין לא קיים מצוות סוכה.
ועוד בסימן הנ"ל. אתרוג שתלאו לנוי סוכה משמע לכאורה בסעיף ו שאוסר בטלטול "שהרי אינו ראוי לכלום". הוא ראוי להריח בו?
(זה נחשב לכלום)
|
11/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה, וראה בציון סו שכבר דנו בה בהעו"ב, עיין שם שמנסה לתרץ בכמה אופנים ונשאר בצ"ע. ובדוחק יש לומר שמדובר כשיושב שם בשעת בין השמשות. ועצ"ע.
בקשר לפירות התלויים לנוי עיקר ענינם זה אכילה (ולא להריח), וכיון שהוקצו מאכילה אסור לטלטלם אפילו להריח.
|
12/03/2015 |
ללא כותרת (לוי)
בלשון הזהב של אדה"ז הוא הרי כותב
"שהרי אינן ראוים לכלום וכו" . ובדיני שבת אם זה ראוי לכל שימוש, כל דהוא מותר הוא בטלטול. מדוע כאן שבתלה את האתרוג לנוי ,שהקצה אותו מאלכול ןהןא עדין ראוי להריח בו והרי לא הקצה אותו מריחו?
|
13/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שוב פעם אחזור על הדברים: עיקר מטרת הפרי הוא בשביל לאכול, ומזה הוא הקצה את הפרי, וממילא כל הפרי מוקצה לכל שימוש אחר. ואף אם נאמר כדבריך, הרי יכולים להריח גם בלי לטלטל הפרי, כשם שמותר להריח הדס מחובר מבלי לטלטל ההדס, ראה שוע"ר סי’ שלו סט"ז.
|
15/03/2015 |
ללא כותרת (אורח)
בסימן תרנח סעיף ב’, בהגה: "אבל האתרוג מותר בטלטול שראוי להריח בו". מדובר ביום השבת (חול המועד) האם יש הבדל בין הקצאת הדבר למצוות נוי סוכה לבין הקצאה למצוות נטילת ד מינים.
תודה.
|
15/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה מצויינת, ולפלא שלא ראיתי דנים בזה במפרשים. אך השאלה היא לא על מה שכתבתי, אלא סתירה לכאורה בין דברי הרמ"א בסי’ תרלח לדבריו בסי’ תרנח. לכן בהכרח צריך לומר שיש הבדל בין הקצאה של נוי סוכה שהיא הקצאה מוחלטת, ולכן אסור לטלטלה בשום אופן, לבין הקצאה של אתרוג שהקצהו רק מאכילה, ולכן מותר לטלטלה בשביל להריח בה.
|
15/03/2015 |
• טעם בדיקת חמץ בלילה (יואב)
בסי’ תלה ס"ה כותב רבינו שקבעו בדיקת חמץ בליל י"ד (ולא ביום), לפי שאז הכל מצויים בבתיהם. ואיחרו הבדיקה לצאת הכוכבים, לפי שאור הנר יפה לבדיקה.
שאלתי היא, מדוע לא די בטעם שאור הנר יפה לבדיקה לקבוע הבדיקה בלילה.
תודה
|
12/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מסתמא כוונתך לסי’ תלא ס"ה.
כי מטעם אור הנר יפה לבדיקה בלילה, היה ניתן לומר שאכסדרה וכל מיני מקומות פתוחים לאור יום, מותר לכתחילה לבדוק ביום, ולכן הוצרך לטעם העיקרי שבלילה בני אדם מצויים בבתיהם - ראה סי’ תלג ס"ה.
|
12/03/2015 |
• אותיות סתם (משה סגלשטיין)
אני רוצה להוריד את תמונות אותיות הסתם של הרב הזקן מאיפה אני יכול להשיגו תודה רבה
|
12/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אותיות סת"ם לשיטת אדה"ז מופיעות בשוע"ר במהדורה החדשה סי’ לו (נמצא באתר), ותוכל לקחת משם.
|
12/03/2015 |
• חיוב שמיעת פרשת זכור מספר תורה בנוסח אדמוה"ז (אורח)
בשולחן מנחם חלק ג’ עמודים שח’ שט’ מבאר הרבי שאף שיש פוסקים שקריאת פרשת זכור היא מצוה מן התורה (כמשמע בדעת אדמוה"ז), שמיעת פרשת זכור בשבת שלפני פורים, אינה דין תורה אלא תקנת חכמים (בשו’’ע הרב - אנשי כנה"ג).
הרבי מוסיף שאת החיוב לשמוע פרשת זכור אפשר לקיים בשמיעת הקריאה של ’ויבא עמלק’ בפורים (שהיא מאותו עניין)/ בקריאת זכור בפ’ כי תצא / או בכל זמן אחר בעשרה.
בכל השנה אנו סומכים על דיעות הראשונים שאפשר לצאת ידי חובת תקנת חכמים לשמוע קריאת התורה בכל שבת גם מספר שכתוב "פצוע דכה" בהא שלא כספרים חבדיים כשיטת אדמוה"ז.
מי שמתפלל בשבת זכור בבית כנסת בו לא היה ספר תורה כמנהג חב"ד ובפורים ישמע קריאת התורה מתוך ספר תורה כמנהג חב"ד, האם מדין תקנת חכמים עליו לחזור ולשמוע קריאת זכור בשבת זו שלפני פורים מספר כדעת אדמוה"ז או שיכול לסמוך לכתכילה על כך שישמע פרשת ויבא עמלק בפורים מספר הכתוב כמנהג חב"ד?
|
03/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כמובן שבדיעבד אין זה מעכב, ויצא י"ח קריאת פרשת זכור. אבל אם ירצה יכול גם לכוין בפרשת ויבא עמלק לצאת י"ח זכור.
|
04/03/2015 |
• העתקת שירים סרטים יצירות והדומה זמן רב לאחר שיווקם לאור (משה)
האם מותר לי להעתיק לנגן שלי הפרטי, שירים או סרטי וידאו, לאחר שאלו כבר נמכרו בחנויות במשך זמן הופעתם הראשוני. והנימוק: מאחר שבכלל הוצאת סרטים או שירים כיום הינה דבר שלא מכניס כסף (זאת מכיון שבדרך כלל, מיד עם הוצאתו לאור של הדבר החדש, הוא נעתק מיד בצורה כלשהיא לאינטרנט וכו’ וכו’ כך שבמשך זמן מועט היצירה החדשה מועתקת פעמים רבות). והמו"ל גם מודע לזה מן הסתם, ומכך יש מקום לומר שהמו"ל מלכתחילה לא כיוון לעשות את עיקר הרווח ממכירת יצירתו בחנויות.
ועכ"פ יש אולי מקום לומר שיהא מותר לאחר שעבר משך זמן לאחר הופעתו לאור בראשונה שאזי כבר בכלל נתייאש המו"ל מההכנסות, כמו בשעת ההוצאה לאור.
השאלה כוללת בתוכה גם את אפשרות ההיתר להשתמש בסרטי וידאו ערוכים של הרבי (על ידי חברת ג’ם) על ידי העתקה.
|
02/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נושא זכויות יוצרים וקנינים רוחניים אינו פשוט כלל, ואינני רוצה לפסוק בזה למעשה. ובפוסקים האחרונים יש בזה דעות לכאן ולכאן.
|
03/03/2015 |
• מוקצה ביו"ט ראשון שמותר ביו"ט שני דר"ה (עזריאל ברגר)
בשו"ע אדה"ז סי’ תקט"ו סעיף א’, לדעה השניה יוצא שדברים שנתלשו ביו’’ט ראשון מן המחובר או ניצודו ביו’’ט - מותרים ביו’’ט שני של ר’’ה, או בשבת הסמוכה ליו’’ט, למרות שאסורים ביו’’ט ראשון.
היכן מצינו שדבר אסור ביו’’ט א’ ומותר ביו’’ט ב’ דר’’ה?!
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא הבנתי איפה ראית היתר כזה.
|
01/03/2015 |
מוקצה ביו"ט ראשון שמותר ביו"ט שני דר"ה (עזריאל ברגר)
מעתיק טקסטים מהשו"ע כפי שמופיע באתר http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/1/515/1.htm
בפיסקה השישית (מיד אחרי הציון להערה כב) מופיעות המילים "אדם אחר שלא הובא בשבילו מותר לאכול מהם במוצאי יו"ט מיד" - משמע במוצאי יו"ט ולא ביו"ט עצמו.
והפיסקה השמינית (בה יש את הציונים להערות כו-כז) היא: "ומכל מקום אין איסור אלא באכילה אבל לטלטל מותר מיד במוצאי יו"ט ראשון אפילו קודם שהמתין בכדי שיעשו ואפילו הוא שבת או יו"ט שני של ראש השנה דכיון שלאדם אחר מותר אפילו באכילה אין לזה דין מוקצה כלל ואף הוא בעצמו מותר לטלטל שהרי דבר זה ראוי לאכילה לכל בני אדם ואין איסור אלא לו ולאנשי ביתו." - כותב ברור שלאחרים מותר מיד בליל יו"ט שני או בליל שבת שאחר יו"ט.
ומלבד ההבדל בין יו"ט ראשון לשני, עוד נפלאתי להבין, דהא מדובר בדבר שאנו חוששים לו שהיה מחובר לקרקע מעיו"ט ולכאורה הוא בגזירת פירות הנושרין ממש, ואיך מתירו באכילה לכל אדם ביו"ט שני (חוץ ממי שנלקט בשבילו)?
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
עדיין לא ברורה לי שאלתך, שהרי אדה"ז מבאר שם כל דבר מילתא בטעמא, ולא זכיתי להבין מה לא ברור. ובכל אופן הרי למעשה הוא אוסר גם האכילה וגם הטלטול עד מוצאי יו"ט שני ולכל אדם, אז כך שאין השאלה עומדת למעשה. ובכלל סי’ תקטו הוא סימן מורכב עם הרבה פרטים, וכדאי ללמוד תחילה עד הסוף למיגרס ואח"כ להעמיק בו. ויש לזה שייכות גם לסי’ שכה, וגם שם יש לעיין.
אז אם לקחתם על עצמכם ללמוד סי’ זה, אז צריך להיות מוכנים שזהו סימן קשה עם ריבוי פרטים, ויש להתייגע כדי להבינו על בוריו. ויגעת ומצאת.
|
01/03/2015 |
• הבדלה (דוד ברוך)
ב"ה.
רציתי לשאול, אם שמעתי הבדלה על הכוס, לפני ערבית - האם מותר לאכול ולשתות?
והאם מותר לעשות כן לכתחילה?
[ובכלל: בדין אמירת "ברוך המבדיל", האם חוששים למ"ש אדמוה"ז בסי’ רצ"ט סי"ט, שבעל נפש לא יעשה מלאכה קודם "ואתה קדוש", וממילא עדיף להימנע מלעשות מלאכות קודם ערבית, או, שניתן לומר "ברוך המבדיל" אף לכתחילה בשביל לעשות מלאכות]
בתודה
|
28/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) מותר לאכול ולשתות, אך לא סעודה ממש, בגלל שעדיין לא אמרת ק"ש של ערבית. ב) מותר לעשות כן לעת הצורך, אבל לכתחילה לא כדאי להפוך הסדר. ג) הרי כותב שם "כל בעל נפש יחמיר לעצמו" (ולא לאחרים), ואיך אוכל לומר לך להחמיר? בכל אופן, הכוונה כמובן למלאכות של תורה ולא לאיסורי דרבנן, וגם זה כשאינו לצורך מצוה, כמבואר שם.
|
01/03/2015 |
• בשר בחלב (זלמן אהרן)
שלום כבוד הרב,
אם משתמשים בצלחות חדשות דגים שנאפו בתנור בשרי, האם אפשר יהיה להשתמש בצלחות לחלבי?
תודה מראש
|
27/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, בתנאי שהתנור לא היה בן יומו.
|
27/02/2015 |
• פורים יומיים (מאור בטאשוילי)
כל השנים נהגנו (קהילות הגרוזינים) לחגוג פורים יומיים והנפקא מינה זה רק לעניין קריאת מגילה גם בט״ו (בלי ברכה).
אם השנה אני רוצה לנהוג כפי שמורה המד״א של שיכון חב״ד , ולא לנהוג אחרת מהציבור שכולם שומעים לו,
האם אני צריך התרת נדרים ?
|
26/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למה שלא תנהג כמו הפסק של רב העיר לוד, ובפרט שאתה גר בתוך העיר לוד ולא בתוך שכונת חב"ד.
|
26/02/2015 |
... (מאור בטאשוילי)
זה מה שאני עושה כל שנה, אך זה נראה קצת מוזר כשאני בביה״כ חב״ד עושה קריאה של היום השני ....
|
01/03/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אז תקרא בבית כנסת אחר או בבית.
|
01/03/2015 |
• תצה סעיף יד (לוי)
בסעיף הנל אדמוה"ז מביא ש לעלות לגג הן גרורות וצימוקין והן שאר פירות כיוון שזה מעשה בידים לכן גם באותה הדרך שזה כן יהיה מותר לשימוש ביו"ט צריך גם מעשה ידים. כל זה (בנוגע ל גרוגורות וצימוקים) זה רק לשיטה שאוסרת מוקצה ביו"ט? או שזה בנוגע לגרוגורת וצימוקים גם מתאים לשיטה שאומרת שמותר מוקצה ביו"ט ורק גרוגורת וצימוקים הם צריכים מעשה ידים, ואם כן מה הדין לכאורה בשבת (ש"י)?
ואם זה גרוגורות ושאר פירות וזה לשיטה שאוסרת מוקצה ביו"ט, מה ולמה בשבת מספיק גילוי דעת אם רוצה כן להשתמש בשבת? (ש"י,ט.)
|
21/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בנודע לגרוגרות וצימוקים זהו גם לדעה שאינה מחמירה במוקצה ביו"ט יותר משבת, ואילו לגבי שאר פירות הרי הוא כותב שזהו דוקא "להאוסרים מוקצה ביו"ט". ולגבי שאלתך מדוע בשבת לא הצריך מעשה בידיים, זו שאלה טובה, וכבר הערנו על כך בסי’ שי, ואולי אפשר לומר משום ששם לא מדובר שהעלהו לגג לייבשן, דהיינו שלא עשה מעשה של דחיה בידים, לכן מועיל גילוי דעת בלבד. ועצ"ע. ואין הזמ"ג לעיין בזה עוד.
|
22/02/2015 |
• הגעלה (שמעון בן דוד)
האם כלים שבשלו בהם בשר של רבנות צריך הגעלה כדי למקפידים לאכול גלאט?
הרי יש חילוק גדול בין רבנות לגלאט בנוגע לסירכות וכו’
רלוונטי לאירוע שאמור להיות גלאט המתקיים באולם אירועים שכל השנה בהכשר רבנות.
|
22/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש בזה דעות שונות, יש מקילים לאחרי שהכלים הם לא בני יומן, ויש מחמירים גם אז. אינני רוצה לפסוק בענין, ושאל נא את הרב שעליו הנך סומך בדרך כלל.
|
22/02/2015 |
• מיני קמחים בסימן תנג (רפאל)
רציתי לדעת מה הפירוש של המינים הבאים המוזכרים בתנג
טירקשי"ן ווייץ .טטרק"י .היידי"ן. גריק"ע .שבת (שקורין עני"ש) .הכסבר (שקורין אליינד"ר) .זרע אקלייז"א .הכמון הנמכר בחנות (שקורין קראם קימל) .כמון (שקורין פעלד קימל).
כמו כן האם מותר לאכול קטניות שלא באו במגע עם מים כגון בוטנים .
ואולי גם בספק יש מקום להתיר [השאלה היא כמובן מעיקר הדין ולא ע’’פ החומרות הנהוגות.]
|
19/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ביאורי מילות הלעז בשוע"ר, אפרסם באתר אי"ה בקרוב.
בקשר לשאלתך, לא ברור לי מה אתה מתכוין "מעיקר הדין", כי כל האיסור של אכילת קטניות לאשכנזים אינו מעיקר הדין אלא מנהג, ולפי המנהג לא אוכלים כל סוגי קטניות, בין אם באו במגע במים בין אם לאו. המנהג לא לאכול קטניות כולל גם בוטנים.
|
19/02/2015 |
קטניות שלא נפלו עליהם מים (רפאל)
כוונתי למה שכתב אדמוה’’ז בסעיף ה "ואפילו במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה אם נפלו עליהם מים בענין שכיוצא בזה בה’ מיני דגן אסור מעיקר הדין"
ולמנהג האשכנזים ולא לחומרות הנהוגות בחבד [כשם שבחבד לא יעמוד נר עם שמן סויה על השולחן בליל הסדר]
תודה רבה על האתר הנפלא ותודה מראש על התשובה.
|
20/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הנך צודק שאדה"ז מתיר קטניות שאין חשש שנפלו עליהם מים, ואם כן לפי זה מותר לאכול בוטנים, אבל כיון שכל הענין תלוי במנהג, הרי שכיום רוב האשכנזים (ובתוכם כל חסידי חב"ד) נוהגים שלא לאכול שום קטניות אף שלא נגעו במים, בגלל שיש דעות המחמירות בזה. אז השאלה היא רק איך נהגו אצלכם במשפחה. ואם קבלתם עליכם המנהג לאסור בגלל הדעות המחמירות, וכעת הנך רוצה להתיר על סמך דברי אדה"ז, תוכל לעשות זאת (כמובן עם התרת המנהג בפני שלושה).
|
20/02/2015 |
• גזיזת צפורניים בר"ח (מנחם)
המשנ"ב בסי’ רס ס"ק ז’ מביא בשם רבי יהודה החסיד שלא לגלח השערות ולא לגזוז צפרניים בר"ח אפי’ חל בער"ש, ואילו אדמוה"ז שם מביא רק על גילוח השערות, האם כך היא הלכה למעשה וחסידי חב"ד וההולכים אחר פסקי אדמוה"ז אכן נוהגים לגזוז הצפרוניים אפ’ בר"ח ?
|
18/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בר"ח שחל בע"ש ניתן לגזוז הצפרניים, ולכן אדה"ז לא הזכירו.
|
18/02/2015 |
ספר חסידים (מנחם)
האם בספר חסידים לרבי יהודה החסיד שהוא המקור להלכה זו מחלק בין צפרניים לשערות ?
|
18/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
19/02/2015 |
גזיזת צפרניים בר"ח שלא חל בער"ש (מנחם)
ושלא בער"ש יש להקפיד על כך ?, כלומר פסקו של אדמוה"ז שמחלק בין שערות לצפרניים הוא רק משום ער"ש או שלא קיבל את ספר חסידים כלל לגבי צפרניים
|
19/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשאר הימים יש להקפיד, רק בערב שבת אין להקפיד, בגלל שמצוה לגזוז הצפרניים "בכל ערב שבת" כלשון אדה"ז (אף אם למעשה לא מקפידים לגזוז בכל ערב שבת), אבל היות ויש מצוה בזה, לכן מקילים לעשות זאת גם בר"ח שחל בערב שבת.
|
19/02/2015 |
הלכה בטעמיה (מענדי)
בספר "קיצור הלכות משו"ע אדה"ז", הל’ שבת סי’ רמב-ש, נערך ע"י הר"ר יעקב הלוי הורביץ והר"ר אברהם אלאשווילי, כפר חב"ד תשנ"ב. במילואים על סי’ רס’ יש אריכות גדולה בביאור הלכה זו.
|
21/02/2015 |
• שתיקה בשעה שהמזמן מברך (לוי שייקביץ (מילנו איטלי’))
שלום כב’ הרב.
יש לי שאלה/תהי’ בהלכות זימון- בסימן קפג סוף סעיף י כתוב: "ויש חולקין על זה ואומרים שאין מזמנים אלא א"כ אחד מברך לכולם והם שומעים ולכל הפחות צריכים לשתוק ולשמוע עד סיום ברכת הזן וכן עיקר ומסיום ברכת הזן ואילך יש לנהוג כסברא הראשונה מחמת דוחק חסרון כוונה אבל עד סיום ברכת הזן השמיעה מעכבת הזימון שאין יוצאים ידי זימון כלל בעניית ברוך שאכלנו לבד כמ"ש בסי’ קצ"ג".
לפועל אף פעם ראיתי שינהגו כן. יש לזה סיבה? האם כתוב היכן שהוא לנהוג אחרת (סידור, צ"צ, אג"ק וכו’)?
בתודה רבה מראש!
|
16/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה. אכן לפי דעת אדה"ז יש לשמוע מהחזן עד ברכת הזן, ועכ"פ שהחזן יאמר בקול רם והצבור יאמר אחריו מילה במילה בלחש. וכתב הקצות השולחן בסי’ מה ס"ו שכל זה כשמזמנים בשלושה, אבל בעשרה אין צריך לשמוע מהש"צ עד ברכת הזן (כי הזכרת שם ה’ בברכת הזימון דיה לעשות כברכה בפני עצמה). אמנם דעת אדה"ז בזה לא כל כך מבוררת כי לא הגיע לידינו סי’ קצג, אבל יש רמז לזה בסי’ קצט סוס"י, ע"ש.
אלא שלמעשה גם בזימון בשלשה לא נהגו כן, ובספר פסקי תשובות סי’ קפג אות טו מלמד זכות על אלו שלא מקפידים בזה יעויין שם.
מעניין לציין את הנהגת הרבי זי"ע בזה, שעד שנת תשל"ג הרבי היה מברך עד הזן את הכל בקול רם, אלא שבתשרי ל"ג הפסיק ממנהגו זה, וביאר את הדברים, כיון שבאותו תשרי הגיעו לרבי כמה מחכמי גרוזיה (ביניהם אבי מורי ע"ה), שהמנהג אצלם היה לצאת בשמיעה מהמברך, והרבי הסביר שלא רצה שיסמכו עליו אלא יברכו בעצמם, ומיני אז הפסיק את מנהגו לברך ברכת הזן בקול רם, אלא היה מברך בלחש ומסים את הברכה בקול כבשאר הברכות.
|
17/02/2015 |
• שלטונות המס (הת׳ מאור מאיר בטאשוילי)
החברה שלי תרמה כסף למוסד בעל סעיף 46 לפקודת מס הכנסה . המשמעות היא שעל כל סכום כסף שאני תורם אני מקבל חזרה מהמדינה (בחלוף שנת המס) זיכוי על 35% מערך התרומה.
תרמתי למוסד מסויים סך 2000 ש"ח ואיבדתי את הקבלה, אמרתי למנהל המוסד שאני צריך העתק של הקבלה.
הוא הסביר לי שמשום מה הוא לא מוצא את הספר חשבונות הרלוונטי לאותו חודש, אך יש לו פתרון אחר והוא ייתן לי קבלה שמישהו תרם לו בסך 3000 ש"ח , ולא כתבו עליה שם והוא יכתוב עליה את השם שלי/של החברה שלי.
המשמעות היא שאם קודם הייתי צריך לקבל זיכוי בסך 700 ש"ח , כעת הכסף שאקבל בחזרה משלטונות המס יהיה 1050 ש"ח. האם זה מותר ? חשיב גזל ? או מחלוקת ?
|
15/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מצטער, איני יכול לענות על כל שאלה.
|
15/02/2015 |
• הנחת תבשיל על הפלטה בשבת (שמעון בן דוד)
מה מותר ואיך מותר בשבת להניח על הפלטה או על מיחם או על בלעך? (תבשיל מבושל כמו מרק שרובו מים, דגים עם קצת רוטב שמעונניינים להניח בשבת בבוקר, קוגל תפו"א או אטריות, שניצל ובורקס, מאכל הנקרא קובנה של אחינו התימנים או ג’חנון) נשמח אם כת"ר יעשה לנו סדר. לספרדים, לאשכנזים ולפי אדה"ז.
|
08/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אומר לך רק את שיטת אדה"ז: אין להניח על הפלטה שום תבשיל שיש בו כעת לחלוחית, או שיהיה בו לחלוחית (טופח על מנת להטפיח) לאחר החימום.
|
08/02/2015 |
המשך שאלה (משה)
האם זה אסור גם אם לא מונח על גוף הפלטה? (כגון על גבי סיר שהונח מבעוד יום על הפלטה)
|
08/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם כשיניחו שם זמן רב התבשיל יוכל להגיע לכדי חום שהיס"ב, אסור להניחו שם אפילו לזמן קצר. ההיתר היחיד הוא, אם מניחים במקום כזה שלעולם לא יוכל להגיע ליס"ב.
|
09/02/2015 |
• שלום כבוד הרב. (שמואל)
איזה מאכלים מותר להשהות כשהם חיים?
|
05/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיום שמשהים על פלטה או על פח ולא על אש גלויה, מותר להשהות כל המאכלים הן חיים הן מבושלים, הן מבושלים לשליש ולרביע.
|
05/02/2015 |
• מניין ב6 מתפללים (שניאור זלמן)
מהו המקור בכלל ובאדה"ז בפרט שניתן להתפלל במניין גם אם יש רק שישה מתפללים בצירוף עוד ארבעה?
|
03/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה שו"ע אדה"ז סי’ סט ס"ה.
|
03/02/2015 |
• קידוש (מוישי)
האם מספיק לשתות רוב רביעית?
|
02/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין כן. אם כי יש שמקפידים בחב"ד לשתות רוב כוס.
|
03/02/2015 |
• נסיעה בשבת לבית חולים עם יולדת (יעל טוויל)
האם מותר לאמא לנסוע לבית חולים לשבת עם היולדתכדי לעזור וללוות בלידה(הבת היא ביתי הבכורה ובן ראשון שלה) בנוסף לבעלה?אם כן יש האם זה רק במידה והן נוסעות יחד או שמותר לבודיע לאם ותגיע עצמאית?
|
29/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם ליולדת חשוב שאמה תצטרף עמה, האמא יכולה להצטרף. אך זהו רק בנסיעה ברכב אחד או באמבולנס, ועדיף אמבולנס על רכב פרטי. אך לא שתבוא ברכב נפרד. אלא שאז יש לברר אצלה עד כמה חשוב לה שהבעל יהיה עמה גם כן, ובמידה ואין זה חשוב לה כ"כ, ובפרט לפי המחמירים שהבעל לא יהיה בחדר לידה בשעת הלידה, אז אולי כדאי לוותר על נסיעת הבעל. ואם בכל זאת רוצה מאד ששניכם תהיו עמה, אז אפשר להתיר גם לבעל להצטרף.
|
30/01/2015 |
• שיור מקידוש (הנ״ל)
סימן רעא ס׳ כב .... וטוב לנהוג כן. האם למעשה אכן נהוג?
|
28/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מי שיודע דין זה מסתמא מקפיד על כך, אני אישית מקפיד על כך. ניתן לעשות זאת בשני אופנים: א) לשמור את שארית הקידוש בבקבוק בפני עצמו עד לקידוש או להבדלה. ב) אחרי הקידוש יתקן השארית שבכוס ויחזיר לבקבוק היין.
|
28/01/2015 |
• בענין מפה (שלום שכטר)
בסימן רעא ס׳ יז מביא שתהא מפה מתחת לפת זכר לטל. האם מפת השולחן די לזה? והאם הקרש עליו מונח החלה אינו מפריע לעניין זה?
|
28/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) מפת השולחן מספיקה. ב) לכאורה כן, ולכן לכתחילה יש להניח על המפה ממש. וכדי ללמד זכות על מנהג רוב ישראל, יש לומר שהקרש הוא טפל לחלות, ואינו מפסיק בין המפה שתחת החלות לחלות עצמן.
|
28/01/2015 |
• מקווה או מנין? (משה)
האם יש התייחסות בהלכה (או בספרים אחרים) לעדיפות מקווה על מנין?
כלומר אם ידוע לי שאיני יכול להספיק את שני הדברים, מה עדיף לי לעשות?
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהלכה אין התייחסות לשאלה זו. אבל אוכל לכתוב באופן כללי כך: אם מדובר בטבילת עזרא, אז המקוה עדיף, כי זו הכנה חשובה לתפלה, ובפרט לפי חסידות. ואם בטבילה רגילה, זה תלוי אם הוא הולך למקוה בכל יום ויום, או רק מידי פעם.
|
28/01/2015 |
מה התשובה? (משה)
לא הבנתי.
אם אני הולך בכל יום למקווה, אז המקווה דוחה מניין? מדוע? מה המקור? (ואם דוחה משום כוונה, האם כך הדין גם כשצריך ליישב דעתו בלימוד - גם דוחה מנין?).
|
28/01/2015 |
תשובה לשאלת משה (אורח)
לא.
מקווה (להוציא טבילת עזרא) אינו דוחה מנין.
|
20/02/2015 |
• סתירה בשו"ע (מנחם מענדל)
בסימן עד סעיף ז פסק שאסור להתפלל כשהלב מגולה משום שתפילה צריך לראות את עצמו כאילו לפני מלך אבל בסימן כה סעיף ב כתב שאשה ערומה יכולה להתפלל וצ"ע מדוע אינו חושש לדבריו שכתב קודם
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית ראוי להזהר לפני שקובעים "סתירה בשו"ע". לגופו של ענין זה שני דברים שונים, בסי’ עה הוא דן מדין ערוה, שגוף האשה אינה ערוה ביחס לאשה עצמה, ומצד זה אין איסור להתפלל כך. אך בסי’ עד מוסיף אדה"ז שאין לאדם להתפלל בלב מגולה אף שאין בזה ערוה, מפני שלפני המלך צריך לעמוד ביראה. ומטעם זה גם האשה צריכה לכסות לבה. אבל כיסוי הלב אינו מעכב בתפלה, כמבואר בסי’ צא ס"א, שאם האדם לא יכול לכסות לבו, יש לו להתפלל בלב גלוי, משא"כ אם זה דבר שבערוה לא מתירים לו להתפלל. ע"ש.
|
27/01/2015 |
המשך (מנחם מענדל)
אוקיי.
תודה רבה על התשובה.
אך בכל זאת סימן קודם כתב רבינו הזקן שאסור להתפלל בלב מגולה, סימן אח"כ כתב שאשה יכולה להתפלל כשהיא ערומה.
א] האם זה לא מוזר (בשלמא היה הפוך שמחדש אח"כ את הדין שאין להתפלל כשהלב מגולה, אך הכא להיפך)? זו שיטת רבינו בשו"ע?
ב] ראיתי בשני מקומות אחרים שמזכיר רבינו הזקן דין זה כותב שאשה יכולה "לברך", ולא כותב שיכולה "להתפלל" האם לא שייך להגי’ כאן ל"לברך" (וכמדומה שכן כתבו הפוסקים הקדומים).
אשמח לתשובות בנידון ובשיטת רבינו הזקן בעריכת השו"ע.
|
27/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זה לא ענין של שיטה אלא הבנה נכונה בדברי אדה"ז, שכן יש כאן שני איסורים: א) איסור להתפלל בלי כיסוי ערוה שזהו האיסור החמור, ועל זה עוסק כל סי’ עה, ועל כך כתב רבנו שאם האשה מכסה ערותה מעיקר הדין מותרת לקרוא ק"ש ולהתפלל, ב) דין שני שמצד עומד לפני המלך בתפלה יש לכסות הלב, זהו חיוב פחות חמור, כי בדיעבד אם התפלל כך יצא י"ח. ואם כן בהכרח לומר שמה שכתב בסי’ עה הוא רק מדין ערוה, ולא חש לפרט שצריך גם לכסות הלב, כי כבר אמר זאת לפני כן, וסמך על כך. ומה גם שכאן כתב ק"ש ותפלה ביחד, ולא רצה להכנס שוב לפרטים ולחלק בין ק"ש לתפלה.
ופשוט שאין כאן ט"ס, שהרי חוזר פעמיים על הלשון "לקרות ולהתפלל".
|
28/01/2015 |
• אכילה קודם תפילין (מנחם מענדל)
1] האם יש עניין (או איסור) לאכול לפני הנחת תפילין?
2] מדוע אדמו"ר הזקן אינו כותב מאומה בנושא?
3] באם יש עניין לא לאכול לפני תפילין, האם ראוי להניח גם תפילין של ר"ת קןדם (משום שלר"ת תפילין של רש"י ככלום)?
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) יש איסור לאכול לפני התפלה, וממילא זה כולל גם לפני התפילין. אלא שבסי’ פט ס"ה מתיר אדה"ז לאכול ולשתות לפני התפלה לצורך רפואה או למי שרוצה לכוין בתפלה, ואז יש איסור לאכול לקבוע סעודה (על לחם) לפני הנחת תפילין (כמו לפני כל מצוה), ורק טעימה (מזונות וכיו"ב) מותרת, כמבואר בשוע"ר סי’ רעא ס"ט, ע"ש. 3) תפילין של ר"ת הוא רק מידת חסידות, ואין איסור לאכול לפני הנחתן אפילו סעודה ממש. אם כי יש ענין להסמיך הנחתן לאחרי התפלה מיד מצד הברכה.
|
26/01/2015 |
המשך שאלה על התפילין (מנחם מענדל)
מדוע א"כ אנו לא אוכלים (טועמים) לפני תקיעת שופר או נטילת לולב? האם אנו לא מחמירים גם בטעימה? וא"כ ה"ה לכאורה גם בהנחת תפילין שאין לטעום לפני ההנחה. כמדומני שמוהר"שב נ"ע כתב (וכן מוהריי"צ נ"ע) להקפיד לשתות תה ולטעום אחרי הנחת תפילין וק"ש (ולא ברור אם מצד ’עדות שקר’ או מצד טעימה קודם תפילין. וצ"ע. (כעיין גם הרב לוין ב’שיעורי הלכה למעשה סי’ פט)
|
26/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן במצוות שבאות מזמן לזמן אנו מחמירים גם בטעימה, כנראה מצד חביבות המצוה, אבל בתפילין שבכל יום לא ראינו שיקפידו על כך. אכן מה שבדורות הקודמים הניחו תפילין בזמן אמירת ק"ש קטנה, משמע משיחת הרבי הידועה שזה היה בשביל שלא יהיה כמעיד עדות שקר ח"ו, אבל לאחרי הביאור בשיחה ההיא, הפסיקו להקפיד על כך. ועצ"ע בכל זה.
|
26/01/2015 |
• תיקון טעות בציוני שו"ע החדשים (אברך)
בסימן שיט הערה נב כתבו שהט"ז הביא ראיה מפורשת מרש"י עד, ב ד"ה חייב י"א, ולכאורה צ"ל ד"ה שבע.
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן טעות. אם כי גם ברש"י ההוא מזכיר בורר.
|
25/01/2015 |
• האם ראה אדה"ז את הבאר היטב? (ישראל מעל )
בסי’ שיט ס"ג כותב אדה"ז "אך כל שהוא סמוך לסעודה מותר לברור לצורך כל אותה סעודה אף על פי שתימשך איזה זמן". והנה בבאר היטב שנדפסו בשו"ע מהדורת פרידמן נוסף באות ג* בבאר היטב שכתב "ובאותה סעודה נראה לי אפילו נמשכת הסעודה מותר, עיין ט"ז [ס"ק א]".
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז אכן ראה את הבאר היטב, ומביאו הרבה פעמים בקו"א שלו. ואם כן יתכן שזהו מקורו של אדה"ז.
|
25/01/2015 |
• מחלוקת רש"י והרמב"ם בטעם איסור מי מלח (ישראל מעל )
בשו"ע הרב או"ח סי’ שכא ס"ג כתב "וכן אסור לעשות מי מלח מרובים או שאר משקין עם מלח מרובים לתת לתוך הכבשים דהיינו מיני ירקות או שאר דברים שכובשים להתקיים (אפילו יאכל מהם גם לאלתר שאינו טורח בשביל החול לבד מכל מקום) כיון שכובש אותם להתקיים דומה לעיבוד שהמלח מקיימן ויש אומרים שהכובש אסור מפני שהוא כמבשל מדברי סופרים".
והנה, בשו"ע החדשים ציינו לרש"י שם ד"ה כבשין ולכאורה אין הכוונה לרש"י שם כלל, אלא למחלוקת רש"י והרמב"ם בטעם האיסור של מי מלח (ומה שמצוין בשו"ע הישנים לרש"י (אם אדה"ז או המהרי"ל), אין הכוונה להוכיח שכבשין זה ירקות שכובשין להתקיים, אלא להוכיח שטעם האיסור לדעה הא’ הוא משום שהוא דומה למעבד, ולכן הם שמו את הציון למעלה), כאשר מוכח לכל מעיין שזה מכוון לרש"י בד"ה ואלו הן "ואלו הן המותרין נותן שמן לתוך מים בתחלה - קודם שיתן המלח נותן שמן לתוך המלח, בתחלה קודם שיתן המים, דהשמן מעכב שאין המלח מתערב יפה עם המים, ומתיש את כחו מהיות מי מלח עזין, אבל לא יתן מים ומלח תחילה, אפילו נותן שמן לבסוף, דבשעה שנותן מים ומלח יחד הוא נראה כמעבד". ואילו דעה הב’ היא דעת הרמב"ם פכ"ב ה"י "מערב אדם מים ומלח ושמן וטובל בו פתו או נותנו לתוך התבשיל, והוא שיעשה מעט אבל הרבה אסור מפני שנראה כעושה מלאכה ממלאכת התבשיל".
|
25/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית ברצוני להעיר שמדור זה הוא מדור שאלות בהלכה או בהבנת דברי רבנו הזקן, ולא מדור לתיקון טעויות של המהדורה החדשה, שאת זה ניתן לעשות בהתכתבות פרטית במייל.
עכ"פ לגופו של ענין, הציון הוא על המילים "שכובשים להתקיים", ואם כן בהכרח שהכוונה לרש"י שצויין שם. וכן מוכח למעיין בתוס’ יו"ט שמצויין שם על אתר, ע"ש. אלא שהנך צודק בכך שהיינו צריכים לציין על המילים "דומה לעיבוד" גם לרש"י שציינת, אף שמקור הלשון הוא בטור כפי שכתב התוס’ יו"ט, ואילו לשון רש"י הוא "נראה כמעבד", שזה שונה קצת במשמעות מהלשון "דומה לעיבוד".
|
25/01/2015 |
• קניית עליות בשבת (מאור בטאשוילי)
אני זוכר שיעור מאת הרב בחודשי הקיץ,
שבו הרב הסביר שאם מתמקחים על קניית פסוקים בשבת אזי, גם אם לא הצלחתי לקנות את הפסוקים, כיוון שאמרתי סכום (למרות ששוב, לבסוף לא זכיתי) חייבים להביא סכום זה לביהכ״נ צדקה.
לצורך העניין, השבת (בא) רציתי לקנות מפטיר , והגעתי לסכום של עד 1000 ש״ח ולא זכיתי בפסוק זה לצורך העניין,
לבסוף קניתי פסוק ׳רגיל׳ באחד החדרים בסכום של 200 ש״ח ,
מה עליי להביא צדקה ? את ה 1000 ? 200 ? או שמא 1200 יחדיו ?
כמו כן בהנחה שצריך להביא את הגבוה יותר, האם יואיל להגיד לפני הקנייה שאני מציע סכום זה בלי נדר רק אם אזכה ?
|
24/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח אתה מתכוין לעליות, כי פסוקים מוכרים בשמחה תורה. עכ"פ אדה"ז לא כותב שכך יעשו בהכרח, אלא שכן נכון לעשות, ושכן נוהגין "מקצת אנשי מעשה". אך כיום למעשה לא ראיתי שמקפידים בזה, ואם לא חשבת על זה בשעת המיקוח, אינך צריך להביא 1000 ₪, ודי ב200 ₪.
|
25/01/2015 |
• בישול בשבת (מאור בטאשוילי)
שמעתי מאברכים בכולל של הרב, שהרב חולק על רוב רבני חב״ד, ומתיר בשופי ולכתחילה לשים בורקס על הפלטה (כמובן לא על הפלטה ממש גלוי, אלא בתוך צלחת ואת הצלחת על הפלטה).
אין חשש שיצא מהבורקס נוזל שיתבשל (קצת על כל פנים) על הפלטה ?
|
24/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
25/01/2015 |
המשך (אורח)
מהי כן שיטת אדה"ז הברורה בזה. מה מותר ואיך מותר בשבת להניח על הפלטה או על מיחם או על בלעך?
(תבשיל מבושל כמו מרק שרובו מים, דגים עם קצת רוטב שמעונניינים להניח בשבת בבוקר, קוגל תפו"א או אטריות, שניצל ובורקס, מאכל הנקרא קובנה של אחינו התימנים או ג’חנון)
נשמח אם כת"ר יעשה לנו סדר. לספרדים, לאשכנזים ולפי אדה"ז.
|
03/02/2015 |
• סיבת ההיתר בשם מלח בתבשיל שעל האש (מאיר )
כותב אדמוה"ז בנוגע לתבשיל שעל גבי האש ושם מלח עליו שמותר והסיבה לזה מכיוון שהמלח בטל כנגד המאכל.
בהערות וציונים למטה הפנו לשיבולי הלקט שהובא בב"י.
ולפ"ז צריך ביאור, הרי שם לא הובא כלל הטעם שהביא אדמוה"ז אלא א. למה זה לא נקרא דבר שיש לו מתירין ב. וגם למה זה לא עביד לטעמי’ מכיוון שזוז"ג
וכאן ציטטו שזה דברי השבולי הלקט.
וא"ת שאין הכי נמי היה לאדמוה" לפרט זאת.
ואשמח לתשובת המעיינים
|
22/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית יש להעיר שכאן הוא מדור "שאל את הרב", ובהתאם לכך לא מתאים הלשון שכתבת "ואשמח לתשובת המעיינים".
ולגופו של ענין, מקור דברי אדה"ז הוא הרמ"א, והרמ"א מציין שמקור דבריו הוא שבלי הלקט, אז כך שגם מקור דברי אדה"ז הוא שבלי הלקט. ומה שאדה"ז לא האריך בטעם ההיתר כדרכו, אולי יש לומר מפני שאח"כ הביא את דעת האוסרים, ויתכן שרומז בזה שיש להחמיר כהאוסרים, שאם היה פוסק כמתירים היה מאריך בדבריהם כדרכו. ועצ"ע.
|
23/01/2015 |
• סתירה (לכאורה) בדברי אדמוה"ז בסידור (מאיר )
כותב אדמוה"ז בהלכתא רבתא לשבתא שאין בישול אחר בישול ביבש והגדרה לדבר יבש כתב שהוא נשאר יבש גם לאחר בישולו ( אני כותב התוכן לא המילים) לפ"ז שמבשל עופות צלוים שהם יבשים צריך להזהר מהמוהל היוצא מהם כיוון שזה נקרא דבר לח ולא דבר יבש וא"כ צריך להכין למה בדבריו בנוגע למלח כתב בנוגע למלח שלנו שהוא מבושל כבר יהי’ מותר להשים בכ"ר, אבל בכ"ז המחמיר תבוא עליו הברכה כיוון שנמחה, הרי המלח כיוון שנמחה הרי נחשב ללח וא"כ צריך להתחייב על בישולו כמו שפסק בנוגע לסוכר שיש בעיה של מבשל
|
22/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הוא לא מתיר להשים מלח בכלי ראשון (אפילו שהעבירו אותו מעל האש), ומה שכתב "המחמיר תבוא עליו ברכה" מדבר בכלי שני.
|
22/01/2015 |
• לא הזכיר יעלה ויבוא (אברך כולל)
ב"ה
לכבוד הרה"ח אברהם אלאשווילי,
שלום וברכה,
השתתפתי ביום חמישי שעבר במבחן על הלכות תפילה, והיום ישבנו ביחד עם אברכי הכולל אחרי שראינו את התשובות הנכונות שהתפרסמו, ומצאנו כמה וכמה שאלות שלא הגענו לאותה מסכנה כמו של הרב.
רצוננו לשאול את כל התמיהות שלנו, ונתחיל כאן בשאלה 27 בנוגע ליעלה ויבוא שהרב כתב ששהתשובה הנכונה היא "יתפלל ערבית שתים מצד הספק, אך אם מוצאי ר"ח חל בליל שבת לא יתפלל".
וטרחנו לשאת ולתת בסימן קח סעיף יז והסעיפים הסמוכים ולדעתנו ה"ה ג"כ בליל שבת שיתפלל שנית.
יאות הרב להורות לנו דרכיו.
בשו"ט
|
19/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הייתם מעיינים בסי’ קז סוס"א הייתם רואים שאי אפשר להתפלל תפלת נדבה בשבת, והמתפלל על הספק הרי הוא מתפלל תפלת נדבה, אלא שבגלל הספק אינו צריך להוסיף בה דבר.
|
19/01/2015 |
באותו ענין (אברכי כולל)
תודה על התשובה.
באותו ענין, נשמח אם הרב יבאר לנו מה ההגיון של הסברא הראשונה בסעיף יז, ובפרט שלכאורה סותר למש״כ בסעיף ב שאין אומרים בטל קרבנו ושיש לו שכר תפילה.
ועוד מה פירוש לשון אדמו״ר הזקן ״הדבר מוכרע״ בסעיפים יז-יח.
|
20/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
"מוכרע" כאן פירושו שקול, כלומר שאין הכרע.
אדה"ז עצמו מבאר את הטעם של הסברא הראשונה. ואין לזה קשר עם המבואר בס"ב, כיון ששם מדובר במי שלא התפלל כלל וצריך להשלים, אבל כאן הוא התפלל רק שלא הזכיר יעלה ויבוא, והשאלה היא האם זה נחשב שלא התפלל (כך סוברת הדעה השניה), או שנקרא שהוא התפלל רק שצריך לחזור להתפלל בשביל לתקן את אי הזכרת היעלה ויבוא, והדעה הראשונה סוברת שזהו רק בשביל לתקן, וכשאי אפשר לתקן אין טעם לחזור ולהתפלל.
|
20/01/2015 |
• ברכת ציצית (מוישי)
מי שישן עם ציצית בלילה (ואח"כ הולך במשך היום עם ציצית זו) האם יכול לברך עליה ביום או שמכיוון שלא הוריד אותה אינו מברך?
|
17/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אינו יכול לברך עליה. אך יש אומרים שאם הוריד אותה לצורך טבילה במקוה או בשביל מקלחת - יכול לברך עליה אח"כ כשלובשה. וכן נהג האריז"ל.
|
17/01/2015 |
• משנה ממטבע שטבעו חכמים (יחיאל)
בשאלות לחזרה שאלה מה כתוב שהתשובה הנכונה היא א’ דהיינו כששינה חתימת הברכה או תחילתה, וסי’ קיד ס"ח במוסגר כתב רבינו הזקן מפורש שאם שינה קודם החתימה אך אמר מעניין הברכה אינו משנה מטבע שטבעו חכמים, ומכאן שאם אשינה קודם החתימה ואמר נוסח שאינו מעניין החתימה שינה מטבע של חכמים, וא"כ התשובה הנכונה בשאלות לחזרה הוא ב.
|
15/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
17/01/2015 |
• הזכרת גשם (ישראל בער)
בסימן קיד ס״ב: ״אבל היחיד שמתפלל בינו לבין עצמו רשאי להזכיר הטל במקום גשם״. הכוונה גם לפני ההכרזה בבית הכנסת? ואם כן - הרי לפנ״ז אומר שלא מזכירים לפני ״הכרזה״?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
רק על גשם נאמר שהיחיד לא יזכיר לפני הצבור, אבל להזכיר הטל, היחיד יכול להזכיר גם לפני הצבור.
|
13/01/2015 |
• בשו"ע סי צה "יתן עיניו למטה בארץ" (יוסי)
מה הכוונה בדברי רבינו הזקן בשו"ע שלו "ויתן עיניו למטה כנגדו".
מה כוונה למטה כנגדו?
(ההסתכלות לארץ היא כנגד ירושלים בגלל שזה ככדור ? ולכן ירושלים "עמוק" מהמקום בו אנו מתפללים).
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ז ה לא קשור לכיוון, אלא לכוונה, שלא יסתכל בעיניו לשום מקום, אלא יהיו עיניו מושפלות לארץ (אם אין לו סידור).
|
13/01/2015 |
ללא כותרת (אורח)
פשטות דבריו שזה כן קשר לכיוון , שהרי אומר "יתן עניו למטה כנגדו" כנגד בית המקדש ש"אנו מתפללים נגדו". וכך גם משצע מדברי הלבוש שהם מקור דברי רבינו.
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש כאן שני ענינים: א) "יתן עיניו למטה לארץ", היינו שלא יסתכל לצדדים בעיניו אנה ואנה (כך מפרש המטה משה בהל’ תפלה סי’ קיז). ב) "יתן עיניו למטה כנגדו", כנגד בית המקדש, שהעיניים יהיו כיבכול כנגד בית המקדש שהוא למטה ולא בשמים, אבל העיקר הוא שבמחשבתו יהיה שם, כמו שמבאר בהמשך.
|
14/01/2015 |
• שיעורי חת"ת (ברוך)
האם אפשר ללמוד השיעור של מחר בלילה שלפניו?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
את התניא כן, את החומש רק אחר חצות לילה, והתהלים רק אחר תפלת שחרית.
|
13/01/2015 |
שאלה (ברוך)
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
13/01/2015 |
• דף שורות בשבת (יוסף)
דפים עם חידושי תורה ומהצד השני יש שורות ריקות (לכתיבת הערות), האם מותר לפזר בבתי כנסת בשבת (כדי שיענו לאחר השבת)?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן, ואין זה כמכין משבת לחול, כיון שגם בשבת ילמדו מדברי התורה שבדף.
|
13/01/2015 |
• קריאת התורה (יוסי)
מה הדין במקרה שהלוי היחיד במניין הוא בחיוב .. האם מותר לעלות את הכהן גם ללוי (והלוי יעלה במפטיר)?
|
13/01/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא. אבל ניתן לבקש מידי פעם (כגון פעם בחודש) מהכהן שיוותר ויצא החוצה ויעלה ישראל במקום כהן, וכך יוכל הלוי לעלות למפטיר.
|
13/01/2015 |