שתיקה בשעה שהמזמן מברך

    הוסף תגובה לדף הראשי
    לוי שייקביץ (מילנו איטלי’)
    16/02/2015

    שתיקה בשעה שהמזמן מברך

    שלום כב’ הרב.
    יש לי שאלה/תהי’ בהלכות זימון- בסימן קפג סוף סעיף י כתוב: "ויש חולקין על זה ואומרים שאין מזמנים אלא א"כ אחד מברך לכולם והם שומעים ולכל הפחות צריכים לשתוק ולשמוע עד סיום ברכת הזן וכן עיקר ומסיום ברכת הזן ואילך יש לנהוג כסברא הראשונה מחמת דוחק חסרון כוונה אבל עד סיום ברכת הזן השמיעה מעכבת הזימון שאין יוצאים ידי זימון כלל בעניית ברוך שאכלנו לבד כמ"ש בסי’ קצ"ג".
    לפועל אף פעם ראיתי שינהגו כן. יש לזה סיבה? האם כתוב היכן שהוא לנהוג אחרת (סידור, צ"צ, אג"ק וכו’)?
    בתודה רבה מראש!

    שלח תגובה
    הרב אלאשוילי
    17/02/2015

    תשובה

    שאלה טובה. אכן לפי דעת אדה"ז יש לשמוע מהחזן עד ברכת הזן, ועכ"פ שהחזן יאמר בקול רם והצבור יאמר אחריו מילה במילה בלחש. וכתב הקצות השולחן בסי’ מה ס"ו שכל זה כשמזמנים בשלושה, אבל בעשרה אין צריך לשמוע מהש"צ עד ברכת הזן (כי הזכרת שם ה’ בברכת הזימון דיה לעשות כברכה בפני עצמה). אמנם דעת אדה"ז בזה לא כל כך מבוררת כי לא הגיע לידינו סי’ קצג, אבל יש רמז לזה בסי’ קצט סוס"י, ע"ש. אלא שלמעשה גם בזימון בשלשה לא נהגו כן, ובספר פסקי תשובות סי’ קפג אות טו מלמד זכות על אלו שלא מקפידים בזה יעויין שם. מעניין לציין את הנהגת הרבי זי"ע בזה, שעד שנת תשל"ג הרבי היה מברך עד הזן את הכל בקול רם, אלא שבתשרי ל"ג הפסיק ממנהגו זה, וביאר את הדברים, כיון שבאותו תשרי הגיעו לרבי כמה מחכמי גרוזיה (ביניהם אבי מורי ע"ה), שהמנהג אצלם היה לצאת בשמיעה מהמברך, והרבי הסביר שלא רצה שיסמכו עליו אלא יברכו בעצמם, ומיני אז הפסיק את מנהגו לברך ברכת הזן בקול רם, אלא היה מברך בלחש ומסים את הברכה בקול כבשאר הברכות.

    שלח תגובה