שאלות בהלכה - ניתן לשאול בפורום החדש: forumharav.com

בברכת המזון צריך לומר עול גלות
או עול הגויים?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=585

מה דעת אדה"ז לגבי ריסוק בננה לתינוק לאכלה לאלתר: האם ברק ע"י שינוי המזלג

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=571

האם יש אפשרות לפתוח שימורים בשבת?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=567

האם אסור להעביר במכס בארץ, ואם אסור אז למה

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=566

האם יש בעיה בישיבה על שולחן ואם אפשר מקור

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=565

כמה פעמים נוטלים ידיים לכהנים ע"פ מנהג חבד ואם אפשר מקור

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=564

האם אפשר להשתמש ביד שלי לכיסוי שני

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=563

את י"ג מידה"ר אומרים כשנמצאים עם הציבור השאלה עד מתי זה נחשב עם הציבור, וכן לגבי יקום פורקן שאומרים רק בציבור ב. באיזה מקומות בתפילה מפסיקים לי"ג מידה"ר

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=562

אך בודקים ברוקלי בחו"ל למהדרין ?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=553

האם עישון סיגריה בשבת ותלישת עלה מעץ בשבת זה על אותו משקל? כלומר, אם אינני שומרת שבת ואני נוסעת אך לא מסכימה לעצמי להדליק אש זה אומר שאני כבר כביכול " מדליקה אש בשבת "

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=544

רציתי לשאול מהו מנהג חב’’ד בנוגע לזמן עלות השחר האם זה 72/90/120 דקות לפני הנץ (או זמן אחר)?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=517

האם לגבי פת פלטר של עכום, יש לו תקנה ע"י אפייתו שוב בתנור של יהודי ע"י יהודי? ( מדובר שאין אפשרות להגיע עד למאפייה של הגוי ולהדליק את התנור, אך האם מצטרף לקחת לחם שכבר אפוי ולאפות אותו עוד קצת [כמו טוסט עד"מ] האם יהודי יר"ש יכול לאכול מזה או שעדיין זה פת עכום

דלכאורה לא גרע טפי ממשליך קיסם...

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=516

האם הפורום השני שייך לאתר שלכם?

הפורום אכן שייך לאתר ומוצג בפלטפורמה שונה ומתקדמת מעתה.
ניתן לגשת לפורום החדש בגישה ישירה אף מהכתובת הבאה:
http://forumharav.com

שלום הרב,
קרה וקמתי דקה לפני סוף זמן קריאת שמע ואין לי זמן לברך את ברכות השחר האם אני יכול לומר בכל זאת ק"ש?
ואם ההלכה שאומרים רק ברכות התורה, אשמח לדעת איזה מהם, והאם צריך לומר אותן שוב על הסדר של ברכות השחר?
מה הדין אם אין לי נטילת ידים ליד המיטה ועד שאני ילך יעבור זמן ק"ש או שאין לי בכלל כגון בנסיעה וכדו’, האם צריך לקרוא בכ"ז? ואם כן מה לעשות?

תודה רבה!

הפורום עבר למערכת חדשה,
תשובה לשאלתך מופיעה כאן: http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=496

האם ניתן לכרות עצי פרי לצורך הרחבת הבית

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=488

לפי הנחיות הרשומות על עלים מתוצרת גוש קטיף בהכשר הבדץ צריך להשרות אותם שלוש דקות במי סבון ולשטוף לפני השימוש. האם מותר לעשות זאת בשבת?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=489

שלום וברכה
השנה שערב שבועות חל בשבת.מתי מותר להסתפר.
האם רק אחרי שבועות.
או ביום שישי.
או אפילו בליל שישי (חמישי בלילה).

תודה

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן: http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=487

האשכנזים מחמירים בדיני אבילות עד שבועות. אבל לדידי מותר לשמוע מוזיקה כל ימות הספירה, רק לא מוזיקה רועשת ושמחה.

איש נשוי שלא ישן בלילה עם ציצית, האם צריך לברך בבוקר על הציצית או מספיק על הטלית?

אם יש שיעור בציצית וידיו טהורות לברך, אכן מברך על הטלית קטן.

האם יש חיוב לענות ברכו (לא כהקדמה לברכות ק"ש) כמו שיש חיוב בקדיש וקדושה? והאם יוצאים ידי חובה בברכו של קריה"ת?

א. כן.
ב. כן. ויש להבהיר שברכו שלא במקומו אמנם מוציא את האדם ידי חובת עניית ברכו בכללות, אך לא מוציא אותו י"ח עניית ברכו במקומו (לפני ברכת יוצר אור בשחרית ולפני תפלת מעריב).

מצה מרוחה בפרי
זקן או חולה או בריא שעבר ניתוח הנחת טבעת על הוושת וקשה עליו בליעת המצה ומקפיד שלא לאכול מצה שרויה, ומצה השרויה במיץ טבעי גם קשה לו לבליעה, האם יכול הוא למרוח על המצה מעט פרי טרי כגון תאנה לא מיובשת, אבוקדו, קיווי, או בננה, כדי לבלוע ביתר קלות?

אי אפשר לאכול מצה לא עם פרי ולא ולא כשהיא שרויה במיץ, אלא יאכלנו כשהיא שרויה במים, ומצות אכילת מצה דוחה את חומרת מצה שרויה.

עיין בלשון השו"ע האדמו"ר הזקן סימן תס"א סעיף י"ג
"ומכל מקום אם הזקן או החולה אי אפשר לו לאכול מצה השרויה במים שורין לו ביין או בשאר משקין כדי שלא יתבטל ממצות מצה כי יש אומרים שאף היין ושאר משקין אינן מפיגין טעם המצה כיון שלא נתבשלה בהן אלא שנשרית בהן אבל שאר כל אדם שאכל מצה השרויה בשאר כל המשקין חוץ ממים לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולאכול מצה אחרת בין מכזית של ברכת מצה בין מכזית של אפיקומן כי מעיקר כסברא הראשונה".

כלומר - לזקן או חולה מותר להשרות את המצה ביין או שאר משקה (טבעי שלא מעורב בו טיפה מים).
אם כן נשאלת השאלה, האם במקרה שאינו יכול לבלוע מצה יבשה ולא מצה רטובה, כי נעשה לו כגוש בצק שנתקע בגרונו, האם כשם שהותר בטיבול במעט משקה לחולה אף שיש בו טעם המיץ, יהיה מותר מריחת מעט אבוקדו או מנגו או קוויי על המצה, אף לכזית ראשון? ולהזכירכם באנו, כאן נשאלת השאלה בזקן או חולה או אדם שעבר ניתוח להנחת טבעת בקיבה - לטיפול בהשמנת יתר ולא מדובר בשאר כל אדם!

אני לא מבין את שאלתך, הרי אדה"ז עצמו נותן עדיפות למים לפני יין או שאר משקין, ושם הסיבה היא לא מצד חשש שרויה, אלא מצד שקשה לחולה לאכול מצה שרויה במים מסיבה טכנית, ורק אז הוא מתיר לאכלו עם יין ושאר משקין (אבל אם הסיבה היא מצד שרויה בלבד בודאי עדיף לאכול מצה שרויה במים מאשר שרויה ביין [אפילו מאה אחוז יין]). אבל לאכול מצה עם פרי ממש לא יוצא כלל ידי חובה כמפורש בסי’ תעה סעי’ טז-יח שהמרור שמדרבנן (וכל שכן פרי של רשות) מבטל טעם המצה של תורה.

הקושי לאכול מצה שרויה במים או ביין או מיץ פירות טבעי, היא בעיה טכנית בגוף האדם שיש להרבה אנשים שעברו טיפול זה - מציאות רפואית, ולא בעיה הלכתית ומנהג בית ישראל סבא.
על כן נשאלת השאלה, כשם שמותר לאכול את המצה שהיא טבולה במי פירות או מים, יהיה מותר למרוח מעט פרי חי על המצה ולאכול כך את הכזית, כדי שלא יתבטל ממצות מצה? ולזה לא יקרה מאכל ממש שאסור ללעוס יחד עם המצה?

לענ"ד מריחה חמורה יותר משריה, ואי אפשר לאכול כך את המצה. אבל איני מבין למה זה נוגע לך כעת כל כך לאחר שכבר עברנו את חג הפסח?

לפני כג’ שנים, הוצאתי לאור ספר בשם "אסורי המלך" ב"כ, ספר הלכות והנהגות המיועד לאסיר היהודי היושב מאחורי מסגר, אי לכך, מקבל אני מכתבים מאסירים עם כל מיני שאלות.
ונשאלתי על ידי אסיר שומר תורה ומצוות אשר הצליח שעה לפני ליל הסדר להשפיע בהצלחה על אסיר שלעת עתה מתקרב ליהדות, לאכול בפסח רק מוצרים כשרים לפסח, ועם הכל הוא הסכים חוץ מאכילת ממצה, משום שקשה לו לבלוע את המצה בגלל הטבעת שהניחו לו על הושט. מיוזמתו התיר לו האסיר שומר תורה ומצוות למרוח מעט פרי על המצה ושכך הוא יאכל את הכזית מצות, כשם שמותר להטביל את המצה ביין או מיץ טבעי.
לאחר יום טוב, הוא שיגר אלי את שאלתו, האם הוא נהג כראוי? ולא מצד קירוב יהודי לאבינו שבשמים, אלא מצד ההלכה הפסוקה, לכל אחד שנתקל עם אותה הבעיה של טבעת על הושט בעת אכילת הכזית מצת מצוה.
על פי המשנ"ב יש מקום להתיר, אבל אנו מחפשים היתר על פי שו"ע האדמו"ר הזקן.
מכיון שאנו רואים מלשון האד"ז שהוא מחפש היתר לזקן או חולה להשרות את המצה ביין ובמיץ על אף שזה מבטל את הטעם, ובכל זאת אז מתיר האד"ז שמותר ורק משום שלא יתבטל ממצות מצה, וכסברת היש אומרים שאף היין ושאר משקין אינן מפיגין טעם המצה כיון שלא נתבשלה בהן אלא שנשרית בהן, לכן באנו להתיר שיהיה מותר גם כאשר הוא מורח רק מעט פרי חי על המצה, על פי דברי השו"ע האד"ז בסימן תסא סעיף יג; (משנ"ב סימן תעה ס"ק לג)

ראה בשו"ע אדה"ז סי’ תעה סעי’ כו שרק אם לא לעסם ביחד עם המצה יוצא, אבל אם לעס ביחד עם המצה (וכן היא המציאות) לא יצא.

האם ישנו טעם לחלק בין שריית כל המצה במיץ לעומת מריחה על גב המצה?

אומר רק סברא שעולה לי כעת מבלי לעיין בספרים מקוצר זמן, כשהמצה טבולה ביין אזי יש כאן רק מציאות של מצה אלא שהיא טבולה ביין, ואילו כשהמצה מרוחה במשהו נוסף, אזי יש כאן שני דברים, המצה ומה שמרוח עליה, והדבר המרוח מבטל את טעם המצה. כנלע"ד. ועצ"ע.

האם יש מקום נוסף שבו הרבי עונה על השאלות המובאות כאן?
(שהרבי אומר שאין כאן מקומו)
http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=136797

לא ידוע לי.

בנוגע לפועל
האם מותר לי להשתמש בכספי מעשר להתוועדות בבית שלי?
האם מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר?

השאלה לכבוד מה ההתועדות? צריך שיהיה לזה שייכות לסעודת מצוה, או לאירועים הקשורים לנשיאי חב"ד.
אפשר לקנות, ובתנאי שתכתוב על הספרים שהם נרכשו מכספי מעשר, כדי שתוכל להשאיל למי שיצטרך.

מי שנפל לתרדמה לפני תפילת ערבית, וקם משינתו אחר חצות לילה, האם מוטל עליו לברך ברכות השחר (כמובן חוץ מהנותן לשכוי), כולל ברכות התורה, לפני תפילת ערבית? ואם התפלל מעריב תחילה, האם יכול אח"כ לברך ברכות התורה עוד?

א. אם כוונתו להמשיך לישון לאחר התפלה לא יברך ברכות השחר עד הבקר, אלא רק ברכת התורה. ב. אם התפלל מעריב לפני ברכת התורה, לא יברך אחריה ברכת התורה עד הבקר.

א. האם מברך על נטילת ידים גם אם בכוונתו להמשיך לישון? ב. למה אם כבר התפלל יכול לברך בבוקרת והרי לכאו’ יצא ידי חובה לדעה אחד בברכות ק"ש, ואיזה חיוב נתחדש בבוקר? ג. אם לא ימשיך לישון, הם יש עדיפות דוקא לברך הט"ו ברכות לפני ערבית?

א. לא. ב. כי ברכות ק"ש הן פוטרות רק בדיעבד, ואין לך בו אלא חידושו, וכשישן בלילה שוב הרי הסיח דעתו מלימוד תורה והיא מתחדשת שוב בבקר, כמו כל שאר ברכות השחר. ג. כן (עשרים ברכות).

האם מותר לקיים מצות ק"ש של שחרית לפני ברכת התורה?
אם לאו מה הדין במי שקם ממש לפני סוף הזמן?
מה הדין כשמזכים יהודים במצות תפילין ואומרים עימהם ק"ש האם הם חייבים לומר ברכת התורה?
אשמח לשמעו תשובה בנדון כי הם שאלות הנוגעים למעשה.
תודה רבה!

א. לא. ב. יאמר רק פסוק ראשון וברוך שם. ג. יאמר עמו ברכת התורה לפני כן.

האם יכולים להקדים ברכת התורה לשאר ברכות השחר (בשעת הדחק)?

אפי’ אם הולך לעבור סוף זמן ק"ש אסור להקדים ק"ש לברכה"ת?
לכאו’ זה תלוי בשאלה של סימו מ"ו סעיף ח’ ושם נראה שהעיקר כדעת הפוטרים ומוכח בטור שם שהמהג היה גם לקרוא ק"ש קודם.
ועוד גם לדעות שחייב בברכה"ת יתכן שמותר לעבור על איסור דרבנו אם מקיים בזה מצווה דאו’ וללמוד לפני ברכה"ת גם אם נאמר שברכה"ת דאו’ י"א שהאיסור ללמוד לפני"ז הוא רק דרבנן.

א. מותר לברך ברכות התורה לפני ברכות השחר. ב. הרי כתבתי שיאמר שמע ישראל וברוך שם, שהעיקר להלכה שבזה יוצאים י"ח ק"ש של תורה, כמבואר בשוע"ר סי’ ס ס"ה.

השאלה באופן שאין לו זמן גם לזה.

ובכלל בדקות האחרונות יתכן שעובר הזמן לדעת אדה"ז כי בלוחות מחשיבים את שעות היום לפי הנץ המישורי ואילו לפי אדה"ז לכאו’ צריך להחשיב את שעות היום לפי הנץ שנראה ע"ג ראשי ההרים הגבוהים כמו בשקיעה ולפי זה כיון שזה הקדמה של קרוב לשלוש דקות יוצא שסוף זמן ק"ש בערך דקה וחצי לפני הזמן הכתוב בלוחות.

אם אין לו זמן כלל אז מה בכלל השאלה? עבר זמנו בטל קרבנו.
ואם יש לו את השתי דקות הללו יאמר בכל זאת ק"ש, אף שלפי כמה דעות גם בזריחה סובר אדה"ז את ענין הזריחה האמיתית, אך כיון שיש צד לומר שלאו בדוקא, הרי שמכלל ספק לא יצא, ויחטוף ויאמר פסוק ראשון לפחות וכנ"ל (ואפילו לפני נטילת ידים).

לכבוד הרב:
מצאתי בקבוק ’משקה’ שלכאורה אינו כשר לפסח מה עלי לעשות לגבי הביעור ולגבי ברכה.
ומה הדין כשנמצא בקבוק זה מעל הארונות מטבח שהארונות מכורים וא"א בנקל להגיע לבקבוק זה?
תודה מראש.

אם הוא נמצא מעל הארון הנמכר לגוי דינו כמכור ותכניס אותו רק לתוך הארון. ואם נמצא במקום אחר, אם הוא קצת יקר ערך שבודאי היית מוכר אותו לגוי, אזי ניתן לסמוך על הדעות האומרות שכיום אנו מוכרים את כל החמץ שבבית לכן מוסיפים את הנוסח "ובכל מקום שהוא". ואם בכל זאת תרצה להחמיר אזי תשפוך את המשקה לתוך האסלה ואת הבקבוק לפח האשפה בלא ברכה.

במוצ"ש שעברה היה צריך לומר "ויהי נועם"?

כן, כי פסח חל בשבת.

לכבוד הרב:
לי היה מונח שלא צריך לומר כלל! מפני שבלוח כולל חב"ד כתוב במפורש שלא לומר, והרי לוח זה מוגה הוא ע"י רבינו, ובפרט שהורה רבינו להדפיס ולנהוג לפי לוח זה?

איני יודע עד כמה הלוח מוגה. ובכל אופן אצל הרבי נהגו לומר ויהי נועם בכזו קביעות.

הרבי ביקש לנהוג לפי הנאמר שם (התוועדות ליום ב דר"ה) וכן הגיהו (ראה אג"ק חט"ו עמ’ כה).
מובן וגם פשוט שהדברים הנעשים ב770 כ"ק אדמו"ר לא אחראי עליהם כלל ועד ששייך שהנהוג שם יהיה "היפך דעת חכמים" כפי שאמר בהדיא כ"ק אדמו"ר כמה פעמים.

אין לי ענין להתווכח איתך על כך, אף שיש לי מה לענות. ולמעשה כך נקבע המנהג בכל קהלות חב"ד כבר זמן רב. ואין ענין לשנות. ומי שרוצה לנהוג באופן פרטי אחרת זכותו, אף אחד לא כופה.

האם מותר לעשות חור באוזן לעגילים בחול המועד

כן במידה ותשים את העגילים בחול המועד.

האם יש ענין להביט דוקא על הפנים של הש"ץ או שדי בהבטה אפי’ על גבו.

המנהג הוא להביט בפניו או בצדדי פניו בשעת הטיית ראשו בהתאם לברכה.

תודה. אך שאלתי הייתה האם יש עניין להביט דווקא בפנים של הש"ץ?

עניתי שכן.

אם אי אפשר להסתכל בפנים אלא רק בגבו אז אין ענין להסתכל כלל?

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=431&start=10

שלום כבוד הרב
בשנים האחרונות מנעתי את עצמי מלאכול דברים מסוימים שראיתי בהם להחמיר בזמן חג הפסח, וכיום אני חושבת שאין בזה טעם אמיתי וצורך (כמו למשל מאכלי חלב שראיתי שהרבי התבטא שאין צורך להחמיר בכך). ורציתי לשאול האם זה בגדר נדר? והאם אני צריכה התרה?
עוד רציתי לשאול. אם אחרי החתונה - האם עלי יהיה לנהוג כמו הבעל (להקל ולהחמיר) או שמא (במידה וזה נחשב לנדר) אצטרך הפרה?

דברים שאין בהם טעם לחומרא (כמו אי אכילת מאכלי חלב בפסח), אין זה נקרא נדר במה שנהגת כן בעבר, ואין צריך להתייחס לכך כנדר, ולכן אין צריך התרה.
בדרך כלל האשה הולכת אחרי הבעל, אך האשה יכולה להמשיך במנהגה (להחמיר) כל עוד שאין זה מפריע לבעלה.

האם מותר בשבת לעשות כדור מהחריין ביד על מנת להניחו בחסה של המרור והחזרת כשעי״כ נעשה סחיטה?
שמעתי מהרב לייבל שפירא על הנהגה באופן כזה גם כשפסח חל בשבת.

אם כוונתו להוציא המרירות של המרור, מותרת הסחיטה בשבת, וזה דומה לדין המובא בשוע"ר סי’ שכ סי"א.

שלחתי לפני שבוע רשימה של 16 שאלות בהלכות פסח, אך לא קיבלתי אף תשובה. האם השאלות התקבלו?

שאול סילם

אענה רק על מקצת שאלותיך ואת השאר (וחלקם צריכים עיון) תשאל רבנים נוספים.
1) אם נפטר תוך שלושים יום דינו כנפל, והבן אחריו נקרא בכור לנחלה, משא"כ לאחר שלושים יום.
2) לא, העיקר שיהיה שמור וסגור בתוך הארון.
3) לא די בביטול, אלא ימנו אחד שיבדוק בשביל כל דיירי הבנין והוא גם יעשה הביטול עבור כולם.
5) חשש מוגזם.
7) לא.
11) לא ידוע לי שמקילים בזה.
15) אפשר לברך עד איסרו חג. וגם בשבתות שאחריהם.
16) לא נראה לי שמחמירים עד כדי כך.
בכלל הרבה מאד מעניני הפסח הן חומרות, וכל משפחה ומשפחה עם החומרות שלה.

האם יש צורך לכבות את האור בבית בשעת בדיקת חמץ

לא, כי הנר נועד בעיקר לפינות הבית.

האם אפשר לסמן את כל הארונות בבית ’מכור’ כולל מטבח ספרייה בסלון וחדרי ילדים ובכך להמנע מנקיון לפסח בארונות?

כל מקום שאינך רוצה להשתמש בו תוכל למכור לגוי, וכמובן גם לסמן אותם מקומות. וכך גם לא תצטרך לבדוק אותן מקומות.

שלום כבוד הרב,

האם ניתן לוותר כליל על ניקוי מוצרי חשמל כגון, תנור, מקרר ועוד ופשוט למוכרם במכירת חמץ? או שנדרשת פעולה ולו מינימלית של ניקיון?

ככלל תמיד טוב לנקות בלי קשר לחמץ. אבל מבחינת ההלכה, אם מוכרים המכשירים לגוי אין צורך לנקות כלל.

שלום הרב. רציתי לשאול האם מי שהוא בן ראשון לאביו מבין הבנים, אך יש בנות שנולדו לאביו לפניו, צריך להתענות בערב פסח? ובפרט ע"פ המובא בשו"ע סימן ת"ע שנראה לי משם שהכלל בזה הוא: כל שהוא בכור לנחלה/ירושה/פדיון הבן, והרי בנות לא מקבלות חלק בנחלה.

מפורש בשו"ע שרק בכור הבנים מתענה ולא הגדול שבבנים, ולכן מי שיש לו אחות גדולה אינו נקרא בכור, ואינו צריך להתענות.

האם לפי אדה"ז יש עניין בדווקא להניח את נרות השבת על השולחן?ובאם כן האם בעקבות החשמל המצוי כיום הדבר שונה וניתן להניח על מדף סמוך וכד’?

אמנם אדמו"ר הזקן כותב בסי’ רסג להניח נרות על השולחן, כתב הרב חיים נאה בסי’ עד סקי"ד שאין כוונתו דוקא על השולחן, אלא העיקר שיהיה סמוך לשולחן שיראו אותו בעת האכילה. ועל פי קבלה יש ענין שהנרות לא יהיו על השולחן אלא מצד ימין של השולחן. ולמעשה כיום יש נוהגים להניח על השולחן, ויש נוהגים להניח על מדף ליד השולחן. ושניהם טובים.

כבוד הרב שליט"א שלום!

מה ההלכה לגבי קביעת מזוזה ע"פ מנהג חב"ד הלכה למעשה באיזה צד של הדלת קובעים אותה בחדרי הבית השונים, וכן מה הדין לגבי מטבח שאין בו דלת רק פתח עם משקוף בינו לבין הסלון איזה צד להניח המזוזה וכן לגבי מרפסת. תודה.

בעצם הינך רוצה שאסכם לך את כל הל’ מזוזה על רגל אחת, אך אין זו מטרת המדור הזה, אבל אענה לך בכמה כללים ביסייעו לך בשאלותיך: א) את המזוזה קובעים בדרך כלל בצד ימין של דלת הכניסה לבית או לחדר, אלא שלמנהג חב"ד אם הדלת נפתחת כלפי חוץ ולא כלפי פנים, אזי קובעים בצד שמואל של הכניסה לחדר (אם יש כניסה אחרת או חלון לחדר), וזה נקרא "היכר ציר". אך בדלת של הכניסה לבית (אם אין דלת אחרת לפני דלת זו) תמיד קובעים בצד ימין של הכניסה לבית. ב) לגבי פתח בין הסלון למטבח, הדבר תלוי בכמה גורמים, אם תוכל לפרט יותר, או לתת לי ציור או צילום של המקום אוכל לענות.

כבוד הרב שליט"א שלום!

בביתנו החדש הדלת כניסה לבית נפתחת כלפי חוץ כשהצירים בצד הימני של המשקוף. המשקוף הוא פנימי לדלת.

היכן מציבים את המזוזה במצב זה?

בצד ימין או שמאל? על המשקוף שהוא פנימי או בחוץ ( ואז אין אפשרות לכוון את החלק העליון פנימה).
תודה

בצד ימין על המשקוף.

כבוד הרב תוכל לומר לי בבקשה היכן לקבוע מזוזה במצב כזה?

הקובץ המצורף לא נפתח.
תוכל לשלחו דרך המייל: shulchanharav@gmail.com

אם אדם מסיח דעת, הוא חולם קצת , באמצע קריאת המגילה האם הוא יוצא, האם זה נחשב כשומע המגילה?
ואם כן למה?
האם מותר לבחור להשתתף בסעודה פורים (אצל שליח) שאין שם מחיצה, אבל אינם יושבים מעורב רק אין מחיצה (ששם רוקדים וכו’)?

א) אם הוא לא חלם ולא שמע אפילו כמה מילים - לא יצא י"ח.
ב) אם השליח עושה כן בטח קבל על כך היתר מרב, ובאם לא שהשליח ישאל רב אם זה בסדר. איני רוצה להביע כאן עמדה בדבר, כי זה ענין כללי ונוגע להרבה מקומות.

מוצע לי בחור שגדול ממני בשלוש - ארבע שנים. רציתי לדעת האם יש לכך התייחסות בהלכה או/ ו התייחסות של הרבי לעניין? תודה מראש

מאגרות הרבי משמע שאם רק זה הבעיה היחידה לא מתחשבים בפער הגילים האלה. ולפעמים אפילו עד עשר שנים אך לא מעבר לזה.

שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול
מה דין טוסטר בשרי (שאינו בן יומו) שחיממו בו פיצה?

צריך להכשיר אותו. מנקים אותו היטב ומדליקים אותו על החום הכי גבוה כחצי שעה. ואז ניתן שוב להשתמש בו לבשרי.

בקצות השולחן סימן יח ס"ה (חלק א עמוד מג, ב, בסופו כתוב [במוסגר] (בנוגע לעניית אמן אחר ברכת עצמו, שאף שאינו נהוג אחר ישתבח [אף שהיא סיום ב’ ברכות שיש להם אחיזה זו בזו], אבל באם מסיימו יחד עם הש"ץ יכול לענות): "[והה"נ אם סיים ברכת ש"ע או ברכת השכבינו...".
מה הר"ת ברכת "ש"ע"?
אני רק יכול לחשוב על שמונה עשרה, והכוונה יהיה לברכת גאל ישראל לפני ש"ע, אבל זה לא מסתדר לי, כי אז נוהגים לסיים עם הש"ץ ועדיין לא לענות אמן מצד סמיכת גאולה לתפילה.

אולי הכוונה לברכת "שים שלום", שהיא הברכה האחרונה של שמו"ע, שאם סיים אותה בעודו מתפלל בלחש ביחד השליח צבור בחזרת הש"ץ - יכול לענות אמן.

לכאורה אחרי שים שלום אסור לענות אמן, ואף לאחר יהיו לרצון אפשר רק דבר שבקדושה

הצדק עמך. אז צריך לומר שהכוונה לברכת גאל ישראל שלפני שמו"ע, ונקרא משום מה ברכת ש"ע [או ברכת של עזרת], בכל אופן כוונתו היא שאם ירצה יכול לענות אמן כשיסיים עם הש"ץ, הוא רק אינו חייב אבל יכול אם ירצה, כמבואר בשוע"ר סי’ סו ס"ט.

האם מותר להתפלל לשכינה
ובכלל מה זה שכינה

אתה שואל שאלה גדולה. הרבה נכתב על נושא מהות השכינה בספרי קבלה וחסידות. בעיקרון כבר נחלקו על זה הרמב"ם והרמב"ן, הרמב"ם במו"נ כותב שהשכינה אינה חלק מהבורא אלא היא אור נברא ששכנה בבית המקדש, וכמובן שלפי זה אסור להתפלל לשכינה. אך הרמב"ן חולק עליו וסובר שהשכינה היא חלק מהבורא, וכך נפסק בקבלה ובחסידות. אלא שהדבר צריך להסבר נוסף, לפי הקבלה והחסידות השכינה (בכללות) היא דרגה נמוכה של הבורא אחרי צמצומים רבים, ונקראת שכינה על שם ששוכנת ומתלבשת תוך העולמות להחיותם ולקיימם, ונקראת בלשון הקבלה "מלכות דאצילות". אך גם לפי הסבר זה אין להתפלל לשכינה אם הכוונה לדרגה מסויימת במידותיו של הקב"ה, כי כתוב שצריך להתפלל "אליו ולא למדותיו", אל עצמותו יתברך ולא למדות שלו כפי שנאצלו בעולם האצילות. אך כל זה מדובר ללמדנים יודעי ספר. אבל אנשים פשוטים קוראים להקב"ה עצמו בשם שכינה, ולפי זה אין בעיה אם הם מתפללים לשכינה, שכן לדידם זהו כינויו של הקב"ה. ועל דרך האמור "אני מתפלל לדעת זה התינוק", כשם שהתינוק אינו מודע לכל הדרגות והספירות העליונות שישנם למעלה, אלא הוא מתפלל בפשטות אל הבורא, כך כל אדם צריך להתפלל אל הקב"ה בכבודו ובעצמו, ורק המקובלים היודעים את סודות הספירות והשמות וכו’, יש להם רשות להתפלל ולכוין בכל ברכה בתפלה לאחד מהשמות והספירות, אך גם אז זה לא במנותק מהבורא עצמו חלילה אלא כחלק מהבורא עצמו. ויש להאריך בכל זה הרבה, ואין כאן מקומו. ויעויין בהרחבה בספר דרך מצותיך להצמח צדק "שורש מצות התפלה".

מה דינה של כוס זכוכית שנשברה בשבת? האם שברי הכוס מוקמים או מכיוון שבכניסת שבת לא היתה מוקצה הם לא מוקצים?
במקרה שהם מוקצה, באיזה אופן ניתן לפנותם? (כשיש חשש לסכנה וכדו’)

הזכוכיות הן מוקצים מחמת שאין להן שום שימוש, אבל מותר לפנותם כרגיל אם הן מונחות במקום שיש חשש היזק הגוף.

האם אדם שדיבר בהבדלה יצא ידי חובה? דיבא אחרי ברכת הגפן- דיבר באמצע ברכת הבדלה- דיבר לאחר ברכת הבדלה קודם שתיית רביעית

בדיעבד רק אם דבר באמצע ברכת הבדלה לא יצא.

א. אם סיימתי קריאת שמע וחיכיתי לשמוע את החזן כופל תיבות ה’ אלוקיכם אמת, אך החזן סיים בלחש או ששמעתי שלא כפל התיבות. האם עלי לכפול תיבות ה’ אלוקיכם אמת (כש"ץ, לכפול כיחיד -אני ה’ אלוקיכם אני ה’ אלוקיכם אמת אני כבר לא יכון לכפול)
ב. האם במקרה שאני מסתפק שהש"ץ יודע לכפול התיבות כדין (כגון נער בר מצוה) אני יכול לכפול התיבות כיחיד או שמחזיקים את החזן בחזקת "כשרות" שיודע לכפול כדין?

א) לא. ואז תוכל לסמוך על ט"ו ווי"ן שאומרים באמת ויציב כמפורש בשוע"ר סי’ סא. ב) במקרה כזה תוכל לומר איתו ביחד "ה’ אלקיכם אמת".

ב. לומר איתו יחד "ה’ אלוקיכם אמת" בפעם הראשונה שלי או לכפול שנית?

לכפול.

"א) לא. ואז תוכל לסמוך על ט"ו ווי"ן שאומרים באמת ויציב כמפורש בשוע"ר סי’ סא"
ובתפילת ערבית?

אין תקנה.

ואומרים בו ג’ פרשיות ובסוף כופלים את התיבות אני ה’ אלוקיכם (דלא כמנהג העולם), לכאו’ יכוון לצאת בזה ידי חובה וזוהי תקנתו.

הק"ש שקוראים בק"ש שעל המטה אינה תחליף לק"ש שמן התורה, שכבר יצא בה י"ח בתפלת ערבית, ומה שכופלים שוב בק"ש שעל המטה זהו לשמירה כמו שכל הקריאה היא לשמירה.

אי דאתינן להכי ברצוני לשאול:
א)
האם אמירת הש"ץ מוסיפה לרמח תיבות גם כאשר האדם לא התחיל לומר "שמע ישראל" אך סיים את ברכת "אהבת עולם" (ואולי יש להוכיח מהנוהגים לומר א-ל מלך נאמן לפני ק"ש)?
ב)
כאשר הש"ץ משלים לרמח תיבות והאדם נמצא באמצע ק"ש האם עליו לעצור ולשתוק ולכוין למה שאומר הש"ץ?

תודה מראש!

א) לכאורה כן.
ב) כן.

האם יהודי שאינו שומר תומ"צ אך מאמין וחושב שתפילין זה דבר גדול אך לו קשה להניח האם מותר לו לכתוב תפילין ע"פ אג"ק חי"ד עמ’ תמ"ד (עכ"פ בדיעבד)

לכתחילה בודאי שכדאי למנעו מלכתוב, אבל בדיעבד, אם כתב כבר - ניתן להסתמך על דברי אדה"ז בסי’ לט סוס"א שאם אינו מניחן לא מפני שאינו חושש עליהם אלא מפני שנגרר אחר עסקיו, אזי הוא כשר לכתוב, ואין לפסול התפילין.

מה הברכה לקורנפלקס מהחברה תלמה? כנראה לא עשוי כמו הקורנפלקס מKELLOGS

שהכל.

האם מחברת עבודה של ילדה בבית ספר היא מוקצה בשבת?
- מדובר במצב שבחלק מהמחברת היא עשתה עבודות שהיא רוצה להראות אותם , אבל יש דפים ריקים שניתן לכתוב בהם.

אם במחברת כתובים דברים המותרים לקריאה בשבת היא אינה מוקצה.

ב"ה
אני נכנס לביהכ"נ שאין הנוסח ב’קדושה’ כמנהג חב"ד בשבויו"ט:
האם אני צריך לשנות מנוסח חב"ד ולומר את הנוסח המקוצר שהם אומרים, או שאני צריך לומר במרוצה את הנוסח של חב"ד?
ת"ח מראש.

אם לא מוסיפים כלל כמו הספרדים אינך צריך לומר. אם מוסיפים אבל בנוסח שונה, נראה שניתן לומר את נוסח חב"ד.

שלום רב!
לכאורה זו היא דעת רב נסים גאון בשבת דף י"ב ע"א

לא נראה לי. אבל בענינים אלו כדאי לכתוב ישירות לעורך הראשי הרשד"ב לוין. וגם אין כאן מקומן של שאלות אלו.

יישר כח וסליחה על שאלה שלא במקום.

האם חייב לשער את הכזית רק בנפח או שאפשר גם לפי משקל?

שיעור כזית לפי אדמו"ר הזקן הוא לפי נפח דוקא. אלא שניתן להמיר את הנפח למשקל, ואז כל דבר צריך לשקול לגופו.

האם לפי מנהג חב"ד יש בעיה להסתפר בלילה?

לא ידוע לי שמקפידים על כך.

מה דעת חסידי חב"ד בנוגע לכתיבת סת"ם עם קולמוס מחרס או פלאסטיק?

חב"ד לא שונים בזה משאר הסופרים, יש מקפידים על קולמוס מנוצה דוקא ויש שלא, אך מקפידים שלא יהיה מברזל.

אז עדיף להמנע או שאפשר לכתחילה?

לכאורה עדיף שלא לשנות מהמסורת המקובלת. אבל עדיף לברר אצל מורי הוראה בסופרות.

אם ידוע משהו על זה אשמח אם תאמרו לי

זאת ההלכה:
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh4/1/529

לכך נהגו להרבות במיני מאכלים ביו"ט יותר מבשבת.. שלא נאמר בה שמחה.. וכן בגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים מבגדי שבת:

הסבר נא שאלתך.

האם ההלכה הזו נוהגת בימינו? או לא?

האם יש איזה דוגמאות ממעשה רב? האם היו שינויים בבגדי הרבי בימים טובים למשל, לעומת בגדי השבת?

מי שיקנה גם גרביים יקרות יותר ליום טוב מאשר לשבת, למהדר יחשב? למשוגע? איזה סוגי בגדים נכנסים לקטגוריה של הבגדים שצריך להיות ניכר בהם השינוי?

בקיצור פעם ראשונה שאני נתקל בהלכה הזו ולא נראה לי שראיתי אי פעם שמישהו מקיים אותה..

בהחלט נוגע לימינו. יש כאלה שיש להם סירטוק משי מיוחד לכבוד ימים טובים (או חליפה מיוחדת לאלו שלא לובשים סירטוק). ויש כאלה שיש להם כובע מיוחד ליו"ט. ויש כאלה שביו"ט שמים עניבה. כל אחד מדרכו עושה איזה שינוי בלבוש לכבוד יו"ט. לא מדובר בבגדים פנימיים אלא בבגדים עליונים הנראים בחוץ.

האם מותר להשאיר בצל חתוך במקרר בלילה ?ומדוע?

לא, משום רוח רעה השורה עליהם בלילה, כמובא בגמרא נדה יז, א ובשוע"ר בהל’ שמירת גו"נ.

לכבוד הרב:
יש לי בלבול קצת לגבי החזקת הציצית בב"ש האם להחזיק ביד ימין או ביד שמאל ומעשה אנ"ש מחולק בזה.
ת"ח.

אכן יש בלבול בענין זה, כי בספר המנהגים כתוב לאחוז ביד שמאל, אך למעשה הרבי נהג לאחוז ביד ימין, יש כאלו שנוהגים כפי שכתוב בספר המנהגים, ויש שנוהגים כפי שהרבי נהג. ויש שטוענים שגם מה שכתוב בספר המנהגים הוא לפי מה שהרבי נהג אז, דהיינו לאחוז בשמאל, ומאוחר יותר הרבי שינה הנהגתו. כך או כך, יש מקום לשני המנהגים. ומי שרוצה יכול לשלב יחד, דהיינו שיתחיל ברוך שאמר כשהציציות ביד שמאל, ובשעת הברכה יעביר ליד ימין.

מה יותר רצוי לעשות?
ואת"ל כמו שנהג כ"ק אדמו"ר.
מה לגבי הזזת הראש ב"עושה שלום" שכ"ק אדמו"ר נהג (עושה - שמאל; שלום - ימין. בסיום שמו"ע) בשונה מספר המנהגים (עושה שלום וגו’ - שמאל וכו’) אפי’ לפני תשכ"ו - שאז יצא ספר המנהגים - כפי שנכתב כמה וכמה מקומות?

נטייתי היא לעשות הכל כפי הכתוב בספר המנהגים. אבל מי שרוצה לנהוג כמו הרבי מצד התקשרות וכו’ יכול לעשות כן.

ומה לדעת הרב יש לנהוג במקרה שהנהגת כ"ק אדמו"ר היא בתור הוספה על הנכתב ב’ספר-המנהגים’, כגון: נגיעה ע"י הטלית בעלייה לתורה (שבספר המנהגים הובא שבריש העלייה - תחילה וסוף; ובסוף העלייה - סוף ותחילה. בשונה מהנהגת כ"ק אדמו"ר שבריש העלייה - תחילה סוף ושוב תחילה; ובסוף העלייה -סוף התחלה ושוב סוף)?
(מובן וגם פשוט לכל בר דעת אשר במקרה והנהגת כ"ק אדמו"ר היא בסתירה להמובא בספר המנהגים שיש לנהוג כפי הוראת כ"ק אדמו"ר ולא כפי שנהג!).

הרי יש לך דעה ברורה בנושאים אלו, אז מה הנך שואל עוד?
ובכלל, מדור זה עונה על שאלות בהלכה, ולא על מנהגים והרגשים, שבהם דנים כנראה בכל מיני קבוצות, ושם מקומם.

כוונת הנחת תפילין רש״י ור״ת:

בסימן ל״ד הלכה ד׳
כותב ״ויכוין בהנחתן באותן שהן כהלכה אני יוצא ידי חובה והשאר הן כרצועות בעלמא״

ובהמשך מבאר שאם מכוין למצוה בשניהם עובר בבל תוסיף, אלא משום שאחד מהם פסול לכן מותר.

אומנם עפ״י הקבלה מבואר ששניהם אמת(לא מוזכר בשו״ע שם).

האם כוונת המקובלים שבשניהם מקיימים מצוה אחת ואז לא צריך לכוון כהשו״ע , או שיש לכוון כהשו״ע (שא׳ מהם כרצועות בעלמא) ואין זה סותר לכך ששתיהם אמת.
אם אפשר הסבר בזה - קצת קשה להבין איך זה מסתדר ומה צריך לכוון בפועל.

תודה רבה

הציטוט שהבאת מסי’ לד ס"ד הוא רק במניח ב’ הזוגות ביחד, אזי צריכים לכוין שהוא יוצא במה שהוא כהלכה והשאר הן רצועות בעלמא, אבל כיום שאנו מניחים ר"ת בנפרד לאחר התפלה, אין צריך לכוין כוונה זו כלל, כי אין בזה כלל בל תוסיף, ואנו מניחים אותו כדי לצאת לדברי הכל. ודעת האריז"ל בענין הכוונה כשמניחים ב’ הזוגות יחד לא נתבררה לי. ובכל מקרה מנהג חב"ד בזה גם על פי הקבלה להניח תפילין ר"ת לאחר התפלה בנפרד, ואז אין זה משנה אם אנו מניחים אותו בשביל לצאת י"ח הכל, או גם בגלל שגם זה אמת.

מה יעשה אדם שבתפילת השבת אגב שיטפי’ טעה והתחיל "ברוך שאמר" לפני המזמורים שמוסיפים בשבת?
מצד אחד הם גם ניתנים להכלל ב"פסוקי דזמרה" וניתן לאמרם לאחר ברוך שאמר, אך מצד שני מתקני הנוסח לא הכניסו מזמורים אלו לפסוקי דזמרה ולכן לא יאמרם שם?

אם עדיין לא אמר את הברכה שבתוך ברוך שאמר, יכול לתקן ולהמשיך ולומר המזמורים של השבת, ואם כבר התחיל הברכה, יאמר הפסוקי דזמרה כרגיל, ואחר התפלה ישלים המזמורים.

שלום וברכה
שרוכי נעלי שהסתבכו והפכו לשני קשרים האם מותר לפי אדה’’ז להתירם? ( שמירת שבת מתיר)
והאם קשר שאפשר להתירו ביד אחת מותר לפי אדמה’’ז להתירו ? ( מ’’ב אוסר )
ת’’ח ת’’ח

א. מותר להתירם. ב. אדה"ז אינו מחלק בין קשר שניתן להתיר ביד אחת לבין שתי ידים.