• מצה מרוחה בפרי (מוטי)
מצה מרוחה בפרי
זקן או חולה או בריא שעבר ניתוח הנחת טבעת על הוושת וקשה עליו בליעת המצה ומקפיד שלא לאכול מצה שרויה, ומצה השרויה במיץ טבעי גם קשה לו לבליעה, האם יכול הוא למרוח על המצה מעט פרי טרי כגון תאנה לא מיובשת, אבוקדו, קיווי, או בננה, כדי לבלוע ביתר קלות?
|
22/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אי אפשר לאכול מצה לא עם פרי ולא ולא כשהיא שרויה במיץ, אלא יאכלנו כשהיא שרויה במים, ומצות אכילת מצה דוחה את חומרת מצה שרויה.
|
22/05/2016 |
אי הבנה (מוטי)
עיין בלשון השו"ע האדמו"ר הזקן סימן תס"א סעיף י"ג
"ומכל מקום אם הזקן או החולה אי אפשר לו לאכול מצה השרויה במים שורין לו ביין או בשאר משקין כדי שלא יתבטל ממצות מצה כי יש אומרים שאף היין ושאר משקין אינן מפיגין טעם המצה כיון שלא נתבשלה בהן אלא שנשרית בהן אבל שאר כל אדם שאכל מצה השרויה בשאר כל המשקין חוץ ממים לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולאכול מצה אחרת בין מכזית של ברכת מצה בין מכזית של אפיקומן כי מעיקר כסברא הראשונה".
כלומר - לזקן או חולה מותר להשרות את המצה ביין או שאר משקה (טבעי שלא מעורב בו טיפה מים).
אם כן נשאלת השאלה, האם במקרה שאינו יכול לבלוע מצה יבשה ולא מצה רטובה, כי נעשה לו כגוש בצק שנתקע בגרונו, האם כשם שהותר בטיבול במעט משקה לחולה אף שיש בו טעם המיץ, יהיה מותר מריחת מעט אבוקדו או מנגו או קוויי על המצה, אף לכזית ראשון? ולהזכירכם באנו, כאן נשאלת השאלה בזקן או חולה או אדם שעבר ניתוח להנחת טבעת בקיבה - לטיפול בהשמנת יתר ולא מדובר בשאר כל אדם!
|
23/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אני לא מבין את שאלתך, הרי אדה"ז עצמו נותן עדיפות למים לפני יין או שאר משקין, ושם הסיבה היא לא מצד חשש שרויה, אלא מצד שקשה לחולה לאכול מצה שרויה במים מסיבה טכנית, ורק אז הוא מתיר לאכלו עם יין ושאר משקין (אבל אם הסיבה היא מצד שרויה בלבד בודאי עדיף לאכול מצה שרויה במים מאשר שרויה ביין [אפילו מאה אחוז יין]). אבל לאכול מצה עם פרי ממש לא יוצא כלל ידי חובה כמפורש בסי’ תעה סעי’ טז-יח שהמרור שמדרבנן (וכל שכן פרי של רשות) מבטל טעם המצה של תורה.
|
23/05/2016 |
טבעת (מוטי)
הקושי לאכול מצה שרויה במים או ביין או מיץ פירות טבעי, היא בעיה טכנית בגוף האדם שיש להרבה אנשים שעברו טיפול זה - מציאות רפואית, ולא בעיה הלכתית ומנהג בית ישראל סבא.
על כן נשאלת השאלה, כשם שמותר לאכול את המצה שהיא טבולה במי פירות או מים, יהיה מותר למרוח מעט פרי חי על המצה ולאכול כך את הכזית, כדי שלא יתבטל ממצות מצה? ולזה לא יקרה מאכל ממש שאסור ללעוס יחד עם המצה?
|
23/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לענ"ד מריחה חמורה יותר משריה, ואי אפשר לאכול כך את המצה. אבל איני מבין למה זה נוגע לך כעת כל כך לאחר שכבר עברנו את חג הפסח?
|
23/05/2016 |
הבהרה (מוטי)
לפני כג’ שנים, הוצאתי לאור ספר בשם "אסורי המלך" ב"כ, ספר הלכות והנהגות המיועד לאסיר היהודי היושב מאחורי מסגר, אי לכך, מקבל אני מכתבים מאסירים עם כל מיני שאלות.
ונשאלתי על ידי אסיר שומר תורה ומצוות אשר הצליח שעה לפני ליל הסדר להשפיע בהצלחה על אסיר שלעת עתה מתקרב ליהדות, לאכול בפסח רק מוצרים כשרים לפסח, ועם הכל הוא הסכים חוץ מאכילת ממצה, משום שקשה לו לבלוע את המצה בגלל הטבעת שהניחו לו על הושט. מיוזמתו התיר לו האסיר שומר תורה ומצוות למרוח מעט פרי על המצה ושכך הוא יאכל את הכזית מצות, כשם שמותר להטביל את המצה ביין או מיץ טבעי.
לאחר יום טוב, הוא שיגר אלי את שאלתו, האם הוא נהג כראוי? ולא מצד קירוב יהודי לאבינו שבשמים, אלא מצד ההלכה הפסוקה, לכל אחד שנתקל עם אותה הבעיה של טבעת על הושט בעת אכילת הכזית מצת מצוה.
על פי המשנ"ב יש מקום להתיר, אבל אנו מחפשים היתר על פי שו"ע האדמו"ר הזקן.
מכיון שאנו רואים מלשון האד"ז שהוא מחפש היתר לזקן או חולה להשרות את המצה ביין ובמיץ על אף שזה מבטל את הטעם, ובכל זאת אז מתיר האד"ז שמותר ורק משום שלא יתבטל ממצות מצה, וכסברת היש אומרים שאף היין ושאר משקין אינן מפיגין טעם המצה כיון שלא נתבשלה בהן אלא שנשרית בהן, לכן באנו להתיר שיהיה מותר גם כאשר הוא מורח רק מעט פרי חי על המצה, על פי דברי השו"ע האד"ז בסימן תסא סעיף יג; (משנ"ב סימן תעה ס"ק לג)
|
24/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה בשו"ע אדה"ז סי’ תעה סעי’ כו שרק אם לא לעסם ביחד עם המצה יוצא, אבל אם לעס ביחד עם המצה (וכן היא המציאות) לא יצא.
|
24/05/2016 |
טעם (מוטי)
האם ישנו טעם לחלק בין שריית כל המצה במיץ לעומת מריחה על גב המצה?
|
24/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אומר רק סברא שעולה לי כעת מבלי לעיין בספרים מקוצר זמן, כשהמצה טבולה ביין אזי יש כאן רק מציאות של מצה אלא שהיא טבולה ביין, ואילו כשהמצה מרוחה במשהו נוסף, אזי יש כאן שני דברים, המצה ומה שמרוח עליה, והדבר המרוח מבטל את טעם המצה. כנלע"ד. ועצ"ע.
|
25/05/2016 |
• כבוד ועונג שבת (אורח)
האם יש מקום נוסף שבו הרבי עונה על השאלות המובאות כאן?
(שהרבי אומר שאין כאן מקומו)
http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=136797
|
19/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
20/05/2016 |
• מעשר כספים (אברהם)
בנוגע לפועל
האם מותר לי להשתמש בכספי מעשר להתוועדות בבית שלי?
האם מותר לקנות ספרי קודש מכספי מעשר?
|
18/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
השאלה לכבוד מה ההתועדות? צריך שיהיה לזה שייכות לסעודת מצוה, או לאירועים הקשורים לנשיאי חב"ד.
אפשר לקנות, ובתנאי שתכתוב על הספרים שהם נרכשו מכספי מעשר, כדי שתוכל להשאיל למי שיצטרך.
|
20/05/2016 |
• ברכות השחר לפני מעריב (מ. מ.)
מי שנפל לתרדמה לפני תפילת ערבית, וקם משינתו אחר חצות לילה, האם מוטל עליו לברך ברכות השחר (כמובן חוץ מהנותן לשכוי), כולל ברכות התורה, לפני תפילת ערבית? ואם התפלל מעריב תחילה, האם יכול אח"כ לברך ברכות התורה עוד?
|
12/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. אם כוונתו להמשיך לישון לאחר התפלה לא יברך ברכות השחר עד הבקר, אלא רק ברכת התורה. ב. אם התפלל מעריב לפני ברכת התורה, לא יברך אחריה ברכת התורה עד הבקר.
|
13/05/2016 |
ללא כותרת (מ. מ.)
א. האם מברך על נטילת ידים גם אם בכוונתו להמשיך לישון? ב. למה אם כבר התפלל יכול לברך בבוקרת והרי לכאו’ יצא ידי חובה לדעה אחד בברכות ק"ש, ואיזה חיוב נתחדש בבוקר? ג. אם לא ימשיך לישון, הם יש עדיפות דוקא לברך הט"ו ברכות לפני ערבית?
|
13/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. לא. ב. כי ברכות ק"ש הן פוטרות רק בדיעבד, ואין לך בו אלא חידושו, וכשישן בלילה שוב הרי הסיח דעתו מלימוד תורה והיא מתחדשת שוב בבקר, כמו כל שאר ברכות השחר. ג. כן (עשרים ברכות).
|
13/05/2016 |
• ק"ש לפני ברכת התורה (אורח)
האם מותר לקיים מצות ק"ש של שחרית לפני ברכת התורה?
אם לאו מה הדין במי שקם ממש לפני סוף הזמן?
מה הדין כשמזכים יהודים במצות תפילין ואומרים עימהם ק"ש האם הם חייבים לומר ברכת התורה?
אשמח לשמעו תשובה בנדון כי הם שאלות הנוגעים למעשה.
תודה רבה!
|
02/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. לא. ב. יאמר רק פסוק ראשון וברוך שם. ג. יאמר עמו ברכת התורה לפני כן.
|
04/05/2016 |
ללא כותרת (הנ"ל)
האם יכולים להקדים ברכת התורה לשאר ברכות השחר (בשעת הדחק)?
|
08/05/2016 |
ללא כותרת (חיים)
אפי’ אם הולך לעבור סוף זמן ק"ש אסור להקדים ק"ש לברכה"ת?
לכאו’ זה תלוי בשאלה של סימו מ"ו סעיף ח’ ושם נראה שהעיקר כדעת הפוטרים ומוכח בטור שם שהמהג היה גם לקרוא ק"ש קודם.
ועוד גם לדעות שחייב בברכה"ת יתכן שמותר לעבור על איסור דרבנו אם מקיים בזה מצווה דאו’ וללמוד לפני ברכה"ת גם אם נאמר שברכה"ת דאו’ י"א שהאיסור ללמוד לפני"ז הוא רק דרבנן.
|
08/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. מותר לברך ברכות התורה לפני ברכות השחר. ב. הרי כתבתי שיאמר שמע ישראל וברוך שם, שהעיקר להלכה שבזה יוצאים י"ח ק"ש של תורה, כמבואר בשוע"ר סי’ ס ס"ה.
|
08/05/2016 |
ללא כותרת (חיים)
השאלה באופן שאין לו זמן גם לזה.
ובכלל בדקות האחרונות יתכן שעובר הזמן לדעת אדה"ז כי בלוחות מחשיבים את שעות היום לפי הנץ המישורי ואילו לפי אדה"ז לכאו’ צריך להחשיב את שעות היום לפי הנץ שנראה ע"ג ראשי ההרים הגבוהים כמו בשקיעה ולפי זה כיון שזה הקדמה של קרוב לשלוש דקות יוצא שסוף זמן ק"ש בערך דקה וחצי לפני הזמן הכתוב בלוחות.
|
08/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אין לו זמן כלל אז מה בכלל השאלה? עבר זמנו בטל קרבנו.
ואם יש לו את השתי דקות הללו יאמר בכל זאת ק"ש, אף שלפי כמה דעות גם בזריחה סובר אדה"ז את ענין הזריחה האמיתית, אך כיון שיש צד לומר שלאו בדוקא, הרי שמכלל ספק לא יצא, ויחטוף ויאמר פסוק ראשון לפחות וכנ"ל (ואפילו לפני נטילת ידים).
|
09/05/2016 |
• ביעור בקבוק משקה (מ.ש.)
לכבוד הרב:
מצאתי בקבוק ’משקה’ שלכאורה אינו כשר לפסח מה עלי לעשות לגבי הביעור ולגבי ברכה.
ומה הדין כשנמצא בקבוק זה מעל הארונות מטבח שהארונות מכורים וא"א בנקל להגיע לבקבוק זה?
תודה מראש.
|
27/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הוא נמצא מעל הארון הנמכר לגוי דינו כמכור ותכניס אותו רק לתוך הארון. ואם נמצא במקום אחר, אם הוא קצת יקר ערך שבודאי היית מוכר אותו לגוי, אזי ניתן לסמוך על הדעות האומרות שכיום אנו מוכרים את כל החמץ שבבית לכן מוסיפים את הנוסח "ובכל מקום שהוא". ואם בכל זאת תרצה להחמיר אזי תשפוך את המשקה לתוך האסלה ואת הבקבוק לפח האשפה בלא ברכה.
|
28/04/2016 |
• אמירת ויהי נועם (מ.ש.)
במוצ"ש שעברה היה צריך לומר "ויהי נועם"?
|
27/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
28/04/2016 |
ללא כותרת (אורח)
לכבוד הרב:
לי היה מונח שלא צריך לומר כלל! מפני שבלוח כולל חב"ד כתוב במפורש שלא לומר, והרי לוח זה מוגה הוא ע"י רבינו, ובפרט שהורה רבינו להדפיס ולנהוג לפי לוח זה?
|
01/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני יודע עד כמה הלוח מוגה. ובכל אופן אצל הרבי נהגו לומר ויהי נועם בכזו קביעות.
|
02/05/2016 |
ללא כותרת (הנ"ל)
הרבי ביקש לנהוג לפי הנאמר שם (התוועדות ליום ב דר"ה) וכן הגיהו (ראה אג"ק חט"ו עמ’ כה).
מובן וגם פשוט שהדברים הנעשים ב770 כ"ק אדמו"ר לא אחראי עליהם כלל ועד ששייך שהנהוג שם יהיה "היפך דעת חכמים" כפי שאמר בהדיא כ"ק אדמו"ר כמה פעמים.
|
05/05/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין לי ענין להתווכח איתך על כך, אף שיש לי מה לענות. ולמעשה כך נקבע המנהג בכל קהלות חב"ד כבר זמן רב. ואין ענין לשנות. ומי שרוצה לנהוג באופן פרטי אחרת זכותו, אף אחד לא כופה.
|
06/05/2016 |
• האם מותר לעשות עגילים בחול המועד (מזי)
האם מותר לעשות חור באוזן לעגילים בחול המועד
|
27/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כן במידה ותשים את העגילים בחול המועד.
|
28/04/2016 |
• הבטה בש"ץ בעת ברכת כהנים (ש.י)
האם יש ענין להביט דוקא על הפנים של הש"ץ או שדי בהבטה אפי’ על גבו.
|
27/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המנהג הוא להביט בפניו או בצדדי פניו בשעת הטיית ראשו בהתאם לברכה.
|
27/04/2016 |
ללא כותרת (הנ"ל)
תודה. אך שאלתי הייתה האם יש עניין להביט דווקא בפנים של הש"ץ?
|
27/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
28/04/2016 |
הבטה בש"ץ בעת ברכת כהנים (אורח)
אם אי אפשר להסתכל בפנים אלא רק בגבו אז אין ענין להסתכל כלל?
|
17/07/2016 |
תשובה (מערכת האתר)
הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן:
http://forumharav.com/viewtopic.php?f=3&t=431&start=10
|
17/07/2016 |
• נדר בשב ואל תעשה (חיה מושקא)
שלום כבוד הרב
בשנים האחרונות מנעתי את עצמי מלאכול דברים מסוימים שראיתי בהם להחמיר בזמן חג הפסח, וכיום אני חושבת שאין בזה טעם אמיתי וצורך (כמו למשל מאכלי חלב שראיתי שהרבי התבטא שאין צורך להחמיר בכך). ורציתי לשאול האם זה בגדר נדר? והאם אני צריכה התרה?
עוד רציתי לשאול. אם אחרי החתונה - האם עלי יהיה לנהוג כמו הבעל (להקל ולהחמיר) או שמא (במידה וזה נחשב לנדר) אצטרך הפרה?
|
24/04/2016 |
תשובה (אברהם אלאשוילי)
דברים שאין בהם טעם לחומרא (כמו אי אכילת מאכלי חלב בפסח), אין זה נקרא נדר במה שנהגת כן בעבר, ואין צריך להתייחס לכך כנדר, ולכן אין צריך התרה.
בדרך כלל האשה הולכת אחרי הבעל, אך האשה יכולה להמשיך במנהגה (להחמיר) כל עוד שאין זה מפריע לבעלה.
|
24/04/2016 |
• סחיטת המרור בשבת (מאיר שלמה)
האם מותר בשבת לעשות כדור מהחריין ביד על מנת להניחו בחסה של המרור והחזרת כשעי״כ נעשה סחיטה?
שמעתי מהרב לייבל שפירא על הנהגה באופן כזה גם כשפסח חל בשבת.
|
21/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם כוונתו להוציא המרירות של המרור, מותרת הסחיטה בשבת, וזה דומה לדין המובא בשוע"ר סי’ שכ סי"א.
|
21/04/2016 |
• שאלות בהלכות פסח (שאול סילם)
שלחתי לפני שבוע רשימה של 16 שאלות בהלכות פסח, אך לא קיבלתי אף תשובה. האם השאלות התקבלו?
שאול סילם
|
20/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אענה רק על מקצת שאלותיך ואת השאר (וחלקם צריכים עיון) תשאל רבנים נוספים.
1) אם נפטר תוך שלושים יום דינו כנפל, והבן אחריו נקרא בכור לנחלה, משא"כ לאחר שלושים יום.
2) לא, העיקר שיהיה שמור וסגור בתוך הארון.
3) לא די בביטול, אלא ימנו אחד שיבדוק בשביל כל דיירי הבנין והוא גם יעשה הביטול עבור כולם.
5) חשש מוגזם.
7) לא.
11) לא ידוע לי שמקילים בזה.
15) אפשר לברך עד איסרו חג. וגם בשבתות שאחריהם.
16) לא נראה לי שמחמירים עד כדי כך.
בכלל הרבה מאד מעניני הפסח הן חומרות, וכל משפחה ומשפחה עם החומרות שלה.
|
20/04/2016 |
• לאור הנר (אורח)
האם יש צורך לכבות את האור בבית בשעת בדיקת חמץ
|
20/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא, כי הנר נועד בעיקר לפינות הבית.
|
20/04/2016 |
• נקיון לפסח (דניאל)
האם אפשר לסמן את כל הארונות בבית ’מכור’ כולל מטבח ספרייה בסלון וחדרי ילדים ובכך להמנע מנקיון לפסח בארונות?
|
19/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כל מקום שאינך רוצה להשתמש בו תוכל למכור לגוי, וכמובן גם לסמן אותם מקומות. וכך גם לא תצטרך לבדוק אותן מקומות.
|
20/04/2016 |
• חובת נקיון לפסח (שמעון)
שלום כבוד הרב,
האם ניתן לוותר כליל על ניקוי מוצרי חשמל כגון, תנור, מקרר ועוד ופשוט למוכרם במכירת חמץ? או שנדרשת פעולה ולו מינימלית של ניקיון?
|
18/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ככלל תמיד טוב לנקות בלי קשר לחמץ. אבל מבחינת ההלכה, אם מוכרים המכשירים לגוי אין צורך לנקות כלל.
|
18/04/2016 |
• תענית בכורות (חן)
שלום הרב. רציתי לשאול האם מי שהוא בן ראשון לאביו מבין הבנים, אך יש בנות שנולדו לאביו לפניו, צריך להתענות בערב פסח? ובפרט ע"פ המובא בשו"ע סימן ת"ע שנראה לי משם שהכלל בזה הוא: כל שהוא בכור לנחלה/ירושה/פדיון הבן, והרי בנות לא מקבלות חלק בנחלה.
|
12/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מפורש בשו"ע שרק בכור הבנים מתענה ולא הגדול שבבנים, ולכן מי שיש לו אחות גדולה אינו נקרא בכור, ואינו צריך להתענות.
|
13/04/2016 |
• נרות שבת על השולחן (אלעד )
האם לפי אדה"ז יש עניין בדווקא להניח את נרות השבת על השולחן?ובאם כן האם בעקבות החשמל המצוי כיום הדבר שונה וניתן להניח על מדף סמוך וכד’?
|
09/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אמנם אדמו"ר הזקן כותב בסי’ רסג להניח נרות על השולחן, כתב הרב חיים נאה בסי’ עד סקי"ד שאין כוונתו דוקא על השולחן, אלא העיקר שיהיה סמוך לשולחן שיראו אותו בעת האכילה. ועל פי קבלה יש ענין שהנרות לא יהיו על השולחן אלא מצד ימין של השולחן. ולמעשה כיום יש נוהגים להניח על השולחן, ויש נוהגים להניח על מדף ליד השולחן. ושניהם טובים.
|
10/04/2016 |
• מזוזה (אברהם)
כבוד הרב שליט"א שלום!
מה ההלכה לגבי קביעת מזוזה ע"פ מנהג חב"ד הלכה למעשה באיזה צד של הדלת קובעים אותה בחדרי הבית השונים, וכן מה הדין לגבי מטבח שאין בו דלת רק פתח עם משקוף בינו לבין הסלון איזה צד להניח המזוזה וכן לגבי מרפסת. תודה.
|
09/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעצם הינך רוצה שאסכם לך את כל הל’ מזוזה על רגל אחת, אך אין זו מטרת המדור הזה, אבל אענה לך בכמה כללים ביסייעו לך בשאלותיך: א) את המזוזה קובעים בדרך כלל בצד ימין של דלת הכניסה לבית או לחדר, אלא שלמנהג חב"ד אם הדלת נפתחת כלפי חוץ ולא כלפי פנים, אזי קובעים בצד שמואל של הכניסה לחדר (אם יש כניסה אחרת או חלון לחדר), וזה נקרא "היכר ציר". אך בדלת של הכניסה לבית (אם אין דלת אחרת לפני דלת זו) תמיד קובעים בצד ימין של הכניסה לבית. ב) לגבי פתח בין הסלון למטבח, הדבר תלוי בכמה גורמים, אם תוכל לפרט יותר, או לתת לי ציור או צילום של המקום אוכל לענות.
|
10/09/2014 |
מזוזה (Yuri)
כבוד הרב שליט"א שלום!
בביתנו החדש הדלת כניסה לבית נפתחת כלפי חוץ כשהצירים בצד הימני של המשקוף. המשקוף הוא פנימי לדלת.
היכן מציבים את המזוזה במצב זה?
בצד ימין או שמאל? על המשקוף שהוא פנימי או בחוץ ( ואז אין אפשרות לכוון את החלק העליון פנימה).
תודה
|
25/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
26/03/2016 |
מזוזה (Levi)
כבוד הרב תוכל לומר לי בבקשה היכן לקבוע מזוזה במצב כזה?
|
30/01/2017 |
תשובה (מערכת האתר)
הקובץ המצורף לא נפתח.
תוכל לשלחו דרך המייל: shulchanharav@gmail.com
|
30/01/2017 |
• הלכות פורים (אורח)
אם אדם מסיח דעת, הוא חולם קצת , באמצע קריאת המגילה האם הוא יוצא, האם זה נחשב כשומע המגילה?
ואם כן למה?
האם מותר לבחור להשתתף בסעודה פורים (אצל שליח) שאין שם מחיצה, אבל אינם יושבים מעורב רק אין מחיצה (ששם רוקדים וכו’)?
|
20/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) אם הוא לא חלם ולא שמע אפילו כמה מילים - לא יצא י"ח.
ב) אם השליח עושה כן בטח קבל על כך היתר מרב, ובאם לא שהשליח ישאל רב אם זה בסדר. איני רוצה להביע כאן עמדה בדבר, כי זה ענין כללי ונוגע להרבה מקומות.
|
21/03/2016 |
• פער בגיל המשודכים (מאירה)
מוצע לי בחור שגדול ממני בשלוש - ארבע שנים. רציתי לדעת האם יש לכך התייחסות בהלכה או/ ו התייחסות של הרבי לעניין? תודה מראש
|
11/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מאגרות הרבי משמע שאם רק זה הבעיה היחידה לא מתחשבים בפער הגילים האלה. ולפעמים אפילו עד עשר שנים אך לא מעבר לזה.
|
11/03/2016 |
• חימום פיצה בטוסטר בשרי (יענקלה)
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול
מה דין טוסטר בשרי (שאינו בן יומו) שחיממו בו פיצה?
|
08/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
צריך להכשיר אותו. מנקים אותו היטב ומדליקים אותו על החום הכי גבוה כחצי שעה. ואז ניתן שוב להשתמש בו לבשרי.
|
08/03/2016 |
• ר"ת בקצות השולחן (יוסף ל.)
בקצות השולחן סימן יח ס"ה (חלק א עמוד מג, ב, בסופו כתוב [במוסגר] (בנוגע לעניית אמן אחר ברכת עצמו, שאף שאינו נהוג אחר ישתבח [אף שהיא סיום ב’ ברכות שיש להם אחיזה זו בזו], אבל באם מסיימו יחד עם הש"ץ יכול לענות): "[והה"נ אם סיים ברכת ש"ע או ברכת השכבינו...".
מה הר"ת ברכת "ש"ע"?
אני רק יכול לחשוב על שמונה עשרה, והכוונה יהיה לברכת גאל ישראל לפני ש"ע, אבל זה לא מסתדר לי, כי אז נוהגים לסיים עם הש"ץ ועדיין לא לענות אמן מצד סמיכת גאולה לתפילה.
|
07/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אולי הכוונה לברכת "שים שלום", שהיא הברכה האחרונה של שמו"ע, שאם סיים אותה בעודו מתפלל בלחש ביחד השליח צבור בחזרת הש"ץ - יכול לענות אמן.
|
08/03/2016 |
תגובה (לוי)
לכאורה אחרי שים שלום אסור לענות אמן, ואף לאחר יהיו לרצון אפשר רק דבר שבקדושה
|
09/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הצדק עמך. אז צריך לומר שהכוונה לברכת גאל ישראל שלפני שמו"ע, ונקרא משום מה ברכת ש"ע [או ברכת של עזרת], בכל אופן כוונתו היא שאם ירצה יכול לענות אמן כשיסיים עם הש"ץ, הוא רק אינו חייב אבל יכול אם ירצה, כמבואר בשוע"ר סי’ סו ס"ט.
|
09/03/2016 |
• מהות השכינה (צמ)
האם מותר להתפלל לשכינה
ובכלל מה זה שכינה
|
05/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה שואל שאלה גדולה. הרבה נכתב על נושא מהות השכינה בספרי קבלה וחסידות. בעיקרון כבר נחלקו על זה הרמב"ם והרמב"ן, הרמב"ם במו"נ כותב שהשכינה אינה חלק מהבורא אלא היא אור נברא ששכנה בבית המקדש, וכמובן שלפי זה אסור להתפלל לשכינה. אך הרמב"ן חולק עליו וסובר שהשכינה היא חלק מהבורא, וכך נפסק בקבלה ובחסידות. אלא שהדבר צריך להסבר נוסף, לפי הקבלה והחסידות השכינה (בכללות) היא דרגה נמוכה של הבורא אחרי צמצומים רבים, ונקראת שכינה על שם ששוכנת ומתלבשת תוך העולמות להחיותם ולקיימם, ונקראת בלשון הקבלה "מלכות דאצילות". אך גם לפי הסבר זה אין להתפלל לשכינה אם הכוונה לדרגה מסויימת במידותיו של הקב"ה, כי כתוב שצריך להתפלל "אליו ולא למדותיו", אל עצמותו יתברך ולא למדות שלו כפי שנאצלו בעולם האצילות. אך כל זה מדובר ללמדנים יודעי ספר. אבל אנשים פשוטים קוראים להקב"ה עצמו בשם שכינה, ולפי זה אין בעיה אם הם מתפללים לשכינה, שכן לדידם זהו כינויו של הקב"ה. ועל דרך האמור "אני מתפלל לדעת זה התינוק", כשם שהתינוק אינו מודע לכל הדרגות והספירות העליונות שישנם למעלה, אלא הוא מתפלל בפשטות אל הבורא, כך כל אדם צריך להתפלל אל הקב"ה בכבודו ובעצמו, ורק המקובלים היודעים את סודות הספירות והשמות וכו’, יש להם רשות להתפלל ולכוין בכל ברכה בתפלה לאחד מהשמות והספירות, אך גם אז זה לא במנותק מהבורא עצמו חלילה אלא כחלק מהבורא עצמו. ויש להאריך בכל זה הרבה, ואין כאן מקומו. ויעויין בהרחבה בספר דרך מצותיך להצמח צדק "שורש מצות התפלה".
|
06/03/2016 |
• מוקצה שנוצר בשבת (אלי)
מה דינה של כוס זכוכית שנשברה בשבת? האם שברי הכוס מוקמים או מכיוון שבכניסת שבת לא היתה מוקצה הם לא מוקצים?
במקרה שהם מוקצה, באיזה אופן ניתן לפנותם? (כשיש חשש לסכנה וכדו’)
|
28/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הזכוכיות הן מוקצים מחמת שאין להן שום שימוש, אבל מותר לפנותם כרגיל אם הן מונחות במקום שיש חשש היזק הגוף.
|
28/02/2016 |
• דיבר בהבדלה (מנחם חדאד)
האם אדם שדיבר בהבדלה יצא ידי חובה? דיבא אחרי ברכת הגפן- דיבר באמצע ברכת הבדלה- דיבר לאחר ברכת הבדלה קודם שתיית רביעית
|
28/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדיעבד רק אם דבר באמצע ברכת הבדלה לא יצא.
|
28/02/2016 |
• השלמת רמ"ח תיבות בקריאת שמע (אבי)
א. אם סיימתי קריאת שמע וחיכיתי לשמוע את החזן כופל תיבות ה’ אלוקיכם אמת, אך החזן סיים בלחש או ששמעתי שלא כפל התיבות. האם עלי לכפול תיבות ה’ אלוקיכם אמת (כש"ץ, לכפול כיחיד -אני ה’ אלוקיכם אני ה’ אלוקיכם אמת אני כבר לא יכון לכפול)
ב. האם במקרה שאני מסתפק שהש"ץ יודע לכפול התיבות כדין (כגון נער בר מצוה) אני יכול לכפול התיבות כיחיד או שמחזיקים את החזן בחזקת "כשרות" שיודע לכפול כדין?
|
28/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) לא. ואז תוכל לסמוך על ט"ו ווי"ן שאומרים באמת ויציב כמפורש בשוע"ר סי’ סא. ב) במקרה כזה תוכל לומר איתו ביחד "ה’ אלקיכם אמת".
|
28/02/2016 |
ללא כותרת (אורח)
ב. לומר איתו יחד "ה’ אלוקיכם אמת" בפעם הראשונה שלי או לכפול שנית?
|
29/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
29/02/2016 |
ללא כותרת (משה)
"א) לא. ואז תוכל לסמוך על ט"ו ווי"ן שאומרים באמת ויציב כמפורש בשוע"ר סי’ סא"
ובתפילת ערבית?
|
02/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
02/03/2016 |
לדידן שקוראים ק"ש שעל המיטה (אורח)
ואומרים בו ג’ פרשיות ובסוף כופלים את התיבות אני ה’ אלוקיכם (דלא כמנהג העולם), לכאו’ יכוון לצאת בזה ידי חובה וזוהי תקנתו.
|
10/03/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הק"ש שקוראים בק"ש שעל המטה אינה תחליף לק"ש שמן התורה, שכבר יצא בה י"ח בתפלת ערבית, ומה שכופלים שוב בק"ש שעל המטה זהו לשמירה כמו שכל הקריאה היא לשמירה.
|
10/03/2016 |
ללא כותרת (אורח)
אי דאתינן להכי ברצוני לשאול:
א)
האם אמירת הש"ץ מוסיפה לרמח תיבות גם כאשר האדם לא התחיל לומר "שמע ישראל" אך סיים את ברכת "אהבת עולם" (ואולי יש להוכיח מהנוהגים לומר א-ל מלך נאמן לפני ק"ש)?
ב)
כאשר הש"ץ משלים לרמח תיבות והאדם נמצא באמצע ק"ש האם עליו לעצור ולשתוק ולכוין למה שאומר הש"ץ?
תודה מראש!
|
26/04/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
27/04/2016 |
• כתיבת תפילין (מנחם חדאד)
האם יהודי שאינו שומר תומ"צ אך מאמין וחושב שתפילין זה דבר גדול אך לו קשה להניח האם מותר לו לכתוב תפילין ע"פ אג"ק חי"ד עמ’ תמ"ד (עכ"פ בדיעבד)
|
25/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה בודאי שכדאי למנעו מלכתוב, אבל בדיעבד, אם כתב כבר - ניתן להסתמך על דברי אדה"ז בסי’ לט סוס"א שאם אינו מניחן לא מפני שאינו חושש עליהם אלא מפני שנגרר אחר עסקיו, אזי הוא כשר לכתוב, ואין לפסול התפילין.
|
25/02/2016 |
• ברכות (ממ)
מה הברכה לקורנפלקס מהחברה תלמה? כנראה לא עשוי כמו הקורנפלקס מKELLOGS
|
23/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
24/02/2016 |
• מחברת לעניין מוקצה (שלמה)
האם מחברת עבודה של ילדה בבית ספר היא מוקצה בשבת?
- מדובר במצב שבחלק מהמחברת היא עשתה עבודות שהיא רוצה להראות אותם , אבל יש דפים ריקים שניתן לכתוב בהם.
|
19/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם במחברת כתובים דברים המותרים לקריאה בשבת היא אינה מוקצה.
|
19/02/2016 |
• ’קדושה’ במקום שאינו נוסח חב"ד (ש.י.)
ב"ה
אני נכנס לביהכ"נ שאין הנוסח ב’קדושה’ כמנהג חב"ד בשבויו"ט:
האם אני צריך לשנות מנוסח חב"ד ולומר את הנוסח המקוצר שהם אומרים, או שאני צריך לומר במרוצה את הנוסח של חב"ד?
ת"ח מראש.
|
13/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם לא מוסיפים כלל כמו הספרדים אינך צריך לומר. אם מוסיפים אבל בנוסח שונה, נראה שניתן לומר את נוסח חב"ד.
|
14/02/2016 |
• סי’ רע"ח ס"ד (לוי"צ )
שלום רב!
לכאורה זו היא דעת רב נסים גאון בשבת דף י"ב ע"א
|
11/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא נראה לי. אבל בענינים אלו כדאי לכתוב ישירות לעורך הראשי הרשד"ב לוין. וגם אין כאן מקומן של שאלות אלו.
|
11/02/2016 |
סליחה (לוי"צ )
יישר כח וסליחה על שאלה שלא במקום.
|
12/02/2016 |
• שיעור ברכה אחרונה - נפח או משקל (שלמה)
האם חייב לשער את הכזית רק בנפח או שאפשר גם לפי משקל?
|
10/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שיעור כזית לפי אדמו"ר הזקן הוא לפי נפח דוקא. אלא שניתן להמיר את הנפח למשקל, ואז כל דבר צריך לשקול לגופו.
|
10/02/2016 |
• תספורת בלילה (יוסף )
האם לפי מנהג חב"ד יש בעיה להסתפר בלילה?
|
10/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי שמקפידים על כך.
|
10/02/2016 |
• קולמוס סת"ם (מנחם)
מה דעת חסידי חב"ד בנוגע לכתיבת סת"ם עם קולמוס מחרס או פלאסטיק?
|
10/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חב"ד לא שונים בזה משאר הסופרים, יש מקפידים על קולמוס מנוצה דוקא ויש שלא, אך מקפידים שלא יהיה מברזל.
|
10/02/2016 |
למסקנא (מוישי)
אז עדיף להמנע או שאפשר לכתחילה?
|
11/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכאורה עדיף שלא לשנות מהמסורת המקובלת. אבל עדיף לברר אצל מורי הוראה בסופרות.
|
11/02/2016 |
• בגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים מבגדי שבת (עמית חן)
אם ידוע משהו על זה אשמח אם תאמרו לי
זאת ההלכה:
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh4/1/529
לכך נהגו להרבות במיני מאכלים ביו"ט יותר מבשבת.. שלא נאמר בה שמחה.. וכן בגדי יו"ט צריכים להיות יותר טובים מבגדי שבת:
|
09/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
09/02/2016 |
ללא כותרת (עמית)
האם ההלכה הזו נוהגת בימינו? או לא?
האם יש איזה דוגמאות ממעשה רב? האם היו שינויים בבגדי הרבי בימים טובים למשל, לעומת בגדי השבת?
מי שיקנה גם גרביים יקרות יותר ליום טוב מאשר לשבת, למהדר יחשב? למשוגע? איזה סוגי בגדים נכנסים לקטגוריה של הבגדים שצריך להיות ניכר בהם השינוי?
בקיצור פעם ראשונה שאני נתקל בהלכה הזו ולא נראה לי שראיתי אי פעם שמישהו מקיים אותה..
|
09/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט נוגע לימינו. יש כאלה שיש להם סירטוק משי מיוחד לכבוד ימים טובים (או חליפה מיוחדת לאלו שלא לובשים סירטוק). ויש כאלה שיש להם כובע מיוחד ליו"ט. ויש כאלה שביו"ט שמים עניבה. כל אחד מדרכו עושה איזה שינוי בלבוש לכבוד יו"ט. לא מדובר בבגדים פנימיים אלא בבגדים עליונים הנראים בחוץ.
|
09/02/2016 |
• בצל בלילה (ממ)
האם מותר להשאיר בצל חתוך במקרר בלילה ?ומדוע?
|
08/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא, משום רוח רעה השורה עליהם בלילה, כמובא בגמרא נדה יז, א ובשוע"ר בהל’ שמירת גו"נ.
|
09/02/2016 |
• החזקת הציצית ב"ברוך שאמר" (ש.י)
לכבוד הרב:
יש לי בלבול קצת לגבי החזקת הציצית בב"ש האם להחזיק ביד ימין או ביד שמאל ומעשה אנ"ש מחולק בזה.
ת"ח.
|
30/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן יש בלבול בענין זה, כי בספר המנהגים כתוב לאחוז ביד שמאל, אך למעשה הרבי נהג לאחוז ביד ימין, יש כאלו שנוהגים כפי שכתוב בספר המנהגים, ויש שנוהגים כפי שהרבי נהג. ויש שטוענים שגם מה שכתוב בספר המנהגים הוא לפי מה שהרבי נהג אז, דהיינו לאחוז בשמאל, ומאוחר יותר הרבי שינה הנהגתו. כך או כך, יש מקום לשני המנהגים. ומי שרוצה יכול לשלב יחד, דהיינו שיתחיל ברוך שאמר כשהציציות ביד שמאל, ובשעת הברכה יעביר ליד ימין.
|
31/01/2016 |
ללא כותרת (אורח)
מה יותר רצוי לעשות?
ואת"ל כמו שנהג כ"ק אדמו"ר.
מה לגבי הזזת הראש ב"עושה שלום" שכ"ק אדמו"ר נהג (עושה - שמאל; שלום - ימין. בסיום שמו"ע) בשונה מספר המנהגים (עושה שלום וגו’ - שמאל וכו’) אפי’ לפני תשכ"ו - שאז יצא ספר המנהגים - כפי שנכתב כמה וכמה מקומות?
|
31/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נטייתי היא לעשות הכל כפי הכתוב בספר המנהגים. אבל מי שרוצה לנהוג כמו הרבי מצד התקשרות וכו’ יכול לעשות כן.
|
31/01/2016 |
הנ"ל (אורח)
ומה לדעת הרב יש לנהוג במקרה שהנהגת כ"ק אדמו"ר היא בתור הוספה על הנכתב ב’ספר-המנהגים’, כגון: נגיעה ע"י הטלית בעלייה לתורה (שבספר המנהגים הובא שבריש העלייה - תחילה וסוף; ובסוף העלייה - סוף ותחילה. בשונה מהנהגת כ"ק אדמו"ר שבריש העלייה - תחילה סוף ושוב תחילה; ובסוף העלייה -סוף התחלה ושוב סוף)?
(מובן וגם פשוט לכל בר דעת אשר במקרה והנהגת כ"ק אדמו"ר היא בסתירה להמובא בספר המנהגים שיש לנהוג כפי הוראת כ"ק אדמו"ר ולא כפי שנהג!).
|
13/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשולי)
הרי יש לך דעה ברורה בנושאים אלו, אז מה הנך שואל עוד?
ובכלל, מדור זה עונה על שאלות בהלכה, ולא על מנהגים והרגשים, שבהם דנים כנראה בכל מיני קבוצות, ושם מקומם.
|
14/02/2016 |
• כוונת הנחת תפילין רש״י ור״ת (שלמה)
כוונת הנחת תפילין רש״י ור״ת:
בסימן ל״ד הלכה ד׳
כותב ״ויכוין בהנחתן באותן שהן כהלכה אני יוצא ידי חובה והשאר הן כרצועות בעלמא״
ובהמשך מבאר שאם מכוין למצוה בשניהם עובר בבל תוסיף, אלא משום שאחד מהם פסול לכן מותר.
אומנם עפ״י הקבלה מבואר ששניהם אמת(לא מוזכר בשו״ע שם).
האם כוונת המקובלים שבשניהם מקיימים מצוה אחת ואז לא צריך לכוון כהשו״ע , או שיש לכוון כהשו״ע (שא׳ מהם כרצועות בעלמא) ואין זה סותר לכך ששתיהם אמת.
אם אפשר הסבר בזה - קצת קשה להבין איך זה מסתדר ומה צריך לכוון בפועל.
תודה רבה
|
28/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הציטוט שהבאת מסי’ לד ס"ד הוא רק במניח ב’ הזוגות ביחד, אזי צריכים לכוין שהוא יוצא במה שהוא כהלכה והשאר הן רצועות בעלמא, אבל כיום שאנו מניחים ר"ת בנפרד לאחר התפלה, אין צריך לכוין כוונה זו כלל, כי אין בזה כלל בל תוסיף, ואנו מניחים אותו כדי לצאת לדברי הכל. ודעת האריז"ל בענין הכוונה כשמניחים ב’ הזוגות יחד לא נתבררה לי. ובכל מקרה מנהג חב"ד בזה גם על פי הקבלה להניח תפילין ר"ת לאחר התפלה בנפרד, ואז אין זה משנה אם אנו מניחים אותו בשביל לצאת י"ח הכל, או גם בגלל שגם זה אמת.
|
28/01/2016 |
• טעה בתפילת השבת (אבי)
מה יעשה אדם שבתפילת השבת אגב שיטפי’ טעה והתחיל "ברוך שאמר" לפני המזמורים שמוסיפים בשבת?
מצד אחד הם גם ניתנים להכלל ב"פסוקי דזמרה" וניתן לאמרם לאחר ברוך שאמר, אך מצד שני מתקני הנוסח לא הכניסו מזמורים אלו לפסוקי דזמרה ולכן לא יאמרם שם?
|
27/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם עדיין לא אמר את הברכה שבתוך ברוך שאמר, יכול לתקן ולהמשיך ולומר המזמורים של השבת, ואם כבר התחיל הברכה, יאמר הפסוקי דזמרה כרגיל, ואחר התפלה ישלים המזמורים.
|
27/01/2016 |
• מלאכת קושר בשבת (מנחם נוימן)
שלום וברכה
שרוכי נעלי שהסתבכו והפכו לשני קשרים האם מותר לפי אדה’’ז להתירם? ( שמירת שבת מתיר)
והאם קשר שאפשר להתירו ביד אחת מותר לפי אדמה’’ז להתירו ? ( מ’’ב אוסר )
ת’’ח ת’’ח
|
26/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. מותר להתירם. ב. אדה"ז אינו מחלק בין קשר שניתן להתיר ביד אחת לבין שתי ידים.
|
26/01/2016 |
• הכשרת כלי זכוכית (יוסף ל.)
מה דינו של כלים מזכוכית, לענין בליעת דבר איסור, הכשרתו, בדיעבד ולכתחילה? למנהג האשכזנים וספרדים. והאם יש היתר להכשירו?
|
26/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כלי זכוכית שבלעו איסור או חמץ ברותחין, למנהג אשכנזים לא מועילה להם הגעלה, ואילו למנהג הספרדים מועילה הגעלה.
|
26/01/2016 |
• אמה על אמה זכר לחורבן (יצחק שלמה)
האם נהגו בחב"ד להשאיר אמה על אמה בלא סיד זכר לחורבן ?
|
25/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי על מנהג חבד לכאן או לכאן, אבל זו הלכה בשו"ע, יש כאלה שנוהגים כן ויש שלא.
|
26/01/2016 |
• סדר שתיית יין הקידוש לגבי המקדש והיוצאים ממנו (י.מ)
ב"ה
היאך סדר שתיית יין הקידוש לגבי המקדש והיוצאים?
א. שותה המקדש ואח"כ נותן להם לשתות (ולא חוששים שהיין פגום).
ב.מוזג לכוסות שלהם ואח"כ שותה הוא (כדי שלא יהא היין פגום).
ג. שותה ואח"כ מוסיף יין ונותן להם (כנ"ל).
באם אפשר גם מקור מדוייק להנ"ל.
תודה מראש!
|
25/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש כמה אופנים בשתיית כוס של ברכה (חלקם כמו שהזכרת), כמבואר בשוע"ר סי’ קצ, אך המנהג הנפוץ יותר הוא שאחרי שהמקדש שותה הוא מוסיף קצת יין כדי לתקן, ואז הוא מחלק לכל המסובין. כך מובא בספרי בדי השלחן להרא"ח נאה, והובא גם בקיצור הלכות משו"ע אדה"ז סי’ רעא.
|
26/01/2016 |
• הכנת קפה (יהושוע )
סליחה כב’ הרב על השאלה הקלישאית , אך המעשית מאין כמותה .
1. יואיל נא הרב, לתאר בלשון פשוטה על אופן הכנת קפה בשבת .
2.כשמוזגים מכלי שני לשלישי האם אבקת הקפה צריכה להגיע לאחר המים או לא משנה
3. עשית תה עם שקית תה . כיצד יש לעשות ?
תודה
|
19/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
2) ניתן למזוג מכלי שני לשלישי על הקפה והסוכר. ואם רוצים להחמיר יש למזוג מכלי שלישי לכלי רביעי, או להכניס הקפה בכלי שלישי. ואם רוצים עוד יותר להחמיר ישפוך חלב תחילה בתוך כלי שלישי כשהקפה בפנים ואזי ישפוך מכלי שני על החלב והקפה.
3) מוזגים מכלי שני על כלי שלישי כשהשקית בתוכה. ואין להוציא השקית תה מהכוס, אלא אם כן לשימוש מיידי נוסף.
|
20/01/2016 |
ללא כותרת (יהושוע )
בקשר לתה , אם בכל זאת רוצים / צריכים להוציא את שקית התה מהכוס לאחר הטבילה . מה האופן וכיצד יש לעשות ?
|
20/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
להחזיק את השקית תה ביד כל זמן השימוש, ובסיום השימוש, ימשוך את הכוס כלפי מטה, ונמצא שהוא ברר את כוס השתיה מתוך הפסולת ולא להיפך.
|
20/01/2016 |
ללא כותרת (יהושע )
אני מתכוון אם רוצה להוציא את השקית תה לפני השתיה
שקית תה שחור של ויסוצקי שנשארת בתה יותר מכמה שניות , זה נותן טעם מר בפה ..
|
20/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדיוק לכך התכוונתי, במקום לשלוף את השקית תשלוף את הכוס מהשקית בעוד השקית בידך.
|
20/01/2016 |
ללא כותרת (אורח)
|
21/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין בבורר לכתחילה ובדיעבד. אני כתבתי עצה למי שהשקית תה מפריעה לו.
|
21/01/2016 |
בורר בשקית תה (לוי שייקביץ (מילנו, איטלי’))
ב"שבת כהלכה" פרק יד סעיף לד (חלק ב עמוד שעא) כותב: "הוצאת השקית מהמים: עצם ההוצאה, אין בה משום בורר" [וראה בחלק א עמוד תצד שחזר בו ממה שכתב בעמוד ער]
|
23/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לענ"ד עיקר האיסור בהוצאת השקית היא לא הסינון, אלא הוצאת השקית עצמה שהיא דומה לזבוב הצף על פני המים, שהרי אנו רואים שהיא צפה, ואיך ניתן לדמותה לחתיכת בשר השוקעת בתוך סיר המרק?
אגב, בח"א שלי אין עמ’ תצד.
|
23/02/2016 |
ללא כותרת (לוי שייקביץ (מילנו, איטלי’))
ב"שבת כהלכה" פרק יב הערה לד מצטט את הקצות השולחן (בבדה"ש): "[...] החילוק הוא, דדברים קטנים כמו קסמין ויתושין שאינם נכרים כל כך, מיקרי מעורבים עם המשקה. משא"כ דברים גדולים הניכרים היטב, [...] אבל בחתיכות גדולות מתוך רוטב מסתבר דלא הוי ברירה"
[בכל אופן, אם דין השקית והזבוב שווה אז יש עצה פשוטה לבעיית הזבוב: להכניס כף שתיקח את הזבוב עם קצת משקה (ולא הזבוב לבד מצד מוקצה) ולשלוף את הכוס מתחת לכף]
עמוד תצד מופיע במהדורה החדשה של הספר, שם יש "הוספות ותיקונים"
|
24/02/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז בסידורו כותב מה העצה בזבוב ואין צריך להתחכם יותר מזדי. בכל אופן סיימתי בזה לעסוק בשאלה זו.
|
24/02/2016 |
• הנחת תש"י מיושב או מעומד (אבי)
באו"ח סימן כ"ה סעיף כ"ז מביא אדה"ז הדעות של הנחת תש"י מעומד או מיושב, אח"כ כותב בחצאי עיגול "(וירא שמים יוצא את כולם)".
האם הפירוש של יוצא את כולם זה מה שכותב בהמשך שתהא ההנחה על הקיבורת מיושב והברכה והקשירה מעומד?
|
19/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הענין לא ברור כ"כ, וניתן לפרש בכמה אופנים. אך יותר מסתבר שאכן זהו המשך אחד.
|
20/01/2016 |
• שאלות בהבנת השו’’ע (יואל איידעלמאן)
א. בסי’ ק’’א סעי’ ג’, למה ההיתר בר’’ה ויו’’כ להתפלל בקול ואין חוששים שיטרידו זא’’ז כיון שסידורים ומחזורים בידם, לא נקט גם כן בתחי’ הסי’ לגבי כל השנה, שגם בציבור מותר מהאי טעמא? ואולי מפני שבימיהם רק בימים נוראים שאין רגילין בתפילות אלו היו מתפללים מתוך הסידור.
ב. בסי’ ק’’ד סעי’ א’, מהו הלצורך אחר שבסוגריים? ואי כדפירש בהע’ י’ "ראה סוף סעיף הבא", הרי שם מדבר על דברים שבגללם מותר להפסיק גם באמצע י’’ח משא’’כ בסוף סעי’ א’ מדבר רק בתחנונים שאחר התפילה?
ג.בסי’ ק’’ד ס’’ד וסי’ ס’’ה סעי’ ה’. למה המתעכב באמצע ברכה מברכות ק’’ש ושהה כדי לגמור את כולה צריך לחזור לראש הברכה שטעה בה ולא לתחילת ברכות ק’’ש, והיינו הן לגבי השיהוי והן לגבי החזרה דנים כל ברכה בפ’’ע ואין אומרים שכל ברכות ק’’ש הם חטיבה אחת, משא’’כ לגבי ברכות י’’ח אמרינן שאם שהה כדי לגמור את כולה מראש לסוף צריך לחזור לראש התפילה והיינו שכל הברכות הם חטיבה אחת ומאי שנא?
|
11/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. אכן. ב. התיבות "לצורך אחר" מוסבות על הקטע שלפני כן "ובאה בהמה או קרון כנגדו וכו’". ג. ראה הטעם בסי’ סט ס"א.
|
19/01/2016 |
• כיסוי התפילין בתפילה (משה)
שמעתי שעפ’’י שו’’ע הרב אין מכסים את התפילין עם השרוול האם זה נכון? ומדוע?
|
15/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן אין צורך לכסותה, עיין הטעם בסי’ כז ס"ח.
|
15/01/2016 |
• כללים בשו’’ע אדה’’ז (יואל איידעלמאן)
1. כשאדה’’ז מביא דיעה בסתם ואח’’כ מביא דיעה שני’ בהיפוך בשם וי’’א, האם יש כלל איך לפסוק, (ועי’ בשו’’ת מנח’’א סי ’ע’’ב כמה כללים בזה לגבי שו’’ע הב’’י).
והאם יש חילוק אם הדיעה השני’ בשם וי’’א הוא בסוגריים,
ולדוגמא בסי’ ק’’ד סעי’ ד’ קרוב לסיומו.
2 בסי’ ק’’ד סעי’ ד’ הנ’’ל, אולי הסוגריים הראשונים צריכים להיסגר בסוף הקטע בסיום דעת הוי’’א.
|
11/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) לא ידוע לי בזה על כללים. ואין הבדל בין אם זה בסוגריים או לא. 2. לא נראה לי.
|
14/01/2016 |
• ביטול שידוך (שמואל)
מה הכללים לפי השולחן ערוך בביטול שידוך
|
11/01/2016 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בביטול שידוך הרבה תלוי בנסיבות, ולכן עדיף לברר את זה ישירות עם הרב המקומי. בכל מקרה צריכה להיות מחילה גמורה בזה בין שני הצדדים.
|
12/01/2016 |
• אורח (אורח)
האם שינה בשמיכה בלבד מהווה חציצה לעניין מקומות המכוסים, או שבגלל והשמיכה יכולה ליפול במהלך השינה, אזי חוששים לכך והשמיכה איננה חוצצת?
תודה רבה על האתר והפורם הנפלא!
|
30/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין ניתן לשכב תחת השמיכה ללא בגדים, כל שהשמיכה מכסה את כל הגוף, וכך היו נוהגים בעבר. וכמובא בשו"ע הרבה דינים למי ששוכב ערום במטתו. אבל בימינו הדבר פחות מקובל, ואולי גם מהסיבה שכתבת, ומה גם שהמנהג הוא לישון עם טלית קטן בלילה, ונוהגים שהטלית קטן לא יהיה על הגוף ממש אלא שיהיה מתחתיו בגד. ולכן מן הראוי לשכב עם בגדי שינה.
|
31/12/2015 |
• נעגל וואסער בנסיעה (יוסף ל.)
אם אני נוסע בדרכים (ברכב) ואני יושן בלילה, האם בקומי אני צריך ליטול ידי מבלי לקום?
שאלתי היא: א. גם לפי דין התלמוד והן לפי חומרת הזוהר. ב. האם זה משנה שאני קם כל חצי שעה או אלי’ פחות מפאת תנוחת הישיבה. ג. אולי זה לא נחשב שינת קבע...
|
31/12/2015 |
ללא כותרת (אורח)
|
31/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם ישנים שינת עראי נראה שניתן להקל בחומרת הזהר שלא ללכת ד’ אמות, ובפרט בדרכים.
|
31/12/2015 |
ללא כותרת (אורח)
|
31/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדרך כלל שינה שאינה על המטה היא שינת עראי. כמו אדם הנרדם על הכסא או על הספה תוך כדי קריאה, ולפעמים זה שינה של שעה ויותר, בכל זאת זה נקרא שינת עראי. אם כי גם בשינה שלא על המטה לפעמים היא שינת קבע, דהיינו כשאין לו ברירה אחרת, והוא יושן במקום מסוים כדי לישון שינת לילה. אלא שגם אז אם בגלל חוסר נוחות הוא מתעורר כל זמן קצר, הרי זה בגדר שינת עראי.
|
31/12/2015 |
• שאלה בסי צ’’ה סעי’ ד’ (יואל איידעלמאן)
תמיד קשה לי, מה החילוק או ההוספה של היש נוהגין "להניח זרועותיהם על לבם וכו’" על זה שכתב לעיל "וטוב שיניחן על לבו כפותין הימנית על השמאלית",
ואולי ההוספה הוא "שיהי’ פרק אמצעי משתי זרועות נגד פני המתפלל",
אבל עצ’’ע שהרי זהו הדרך הנוח בגשמיות כשמניחים ב’ הידים א’ על השני שיהיו נגד הפנים ולא לצד השני כלפי חוץ,
ואולי שמטעם הידוע להם יש ענין בדוקא שיהי’ כך.
|
26/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
האופן הראשון מדבר על כפות הידים, והאופן השני על הזרועות.
|
27/12/2015 |
• קובייה הונגרית בשבת (אורח)
האם מותר לשחק בקובייה הונגרית בשבת,
א, מדין כותב,
ב, מדין בורר,
ג, מדין בניין בכלים.
|
23/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מצד הדין אין שום איסור מהאיסורים שמנית במשחק הקוביה ההונגרית. רק שאין זה מכבוד השבת שגדולים ישחקו בה בשבת.
א) אין כאן איסור כותב מזה שהצבעים מתחברים יחד, כי אין הוא עושה כאן מעשה של כתיבה, אלא מחבר באופן זמני צבע קים אחד לצבע קים אחר. ב) בורר אין כאן כי אינו מפריד בין המינים, ואף אם היה הרי הוא בורר את הנצרך לו. ומה גם שהכל מין אחד. ג) זהו בנין שאינו עשוי לקיום כלל, ומותר בשבת.
|
23/12/2015 |
• מים אחרונים ע"י קפה (מ.ש)
האם אפשר לעשות מים אחרונים ע"י קפה -
שמעתי שהרבנים פוסקים שאפשר לעשות עליו הבדלה וכו’ ולכן לפי מהדו"ב של אדה"ז שהטעם שאין עושים על יין מים אחרונים משום שמיוחד משאר המשקים בכך שעושים עליו קידוש והבדלה האם יש לאסור קפה למים אחרונים?
|
22/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זהו דין מיוחד ביין מפני חשיבו שנשתנה ברכתו משאר משקין, משא"כ קפה ושאר דברים שברכתם שהכל ניתן לעשות בהם מים אחרונים.
|
23/12/2015 |
• מלפפון חמוץ לענין נט"י (י.מ)
ב"ה
לכבוד הרב:
אדה"ז פוסק שפרי שטיבולו במשקה יש להקדים לאכילתו נט"י אך זה בתנאי שאין נהוג לאוכלו ע"י כלי ולכן גם אם אוכלו ע"י כלי יתחייב בנט"י.
לא כן דבר הנהוג לאוכלו ע"י כלי שאז גם אם אוכלו שלא ע"י כלי כ"א בידו לא יתחייב בנט"י.
רציתי לשאול האם מלפון חמוץ נהוג לאוכלו ע"י כלי או לא והנפק"מ ברורה לפי הנ"ל.
תודה מראש.
|
22/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איפה ראית כדבר הזה בשו"ע אדה"ז?
|
23/12/2015 |
ללא כותרת (הנ"ל)
האם זה לא הדין המופיע בהדיא בסי’ קנח, סעי’ ג?
|
31/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא. שם מדבר שמאכל שדרכו להאכל ע"י כף מותר לאכלו בכף, ולא חוששים שמא יגע בידו, כי גם אם יגע בידו "דרך מקרה בתוך הכף אין צריך נטילת ידים" (מהטעם שמבאר שם), ולא שלכתחילה יוכל לאכול בידיו.
|
31/12/2015 |
ללא כותרת (הנ"ל)
נכון טעיתי, לא דייקתי היטב.
אך סוכ"ס יש נפק"מ: אם זה דבר שאין דרך לאכול אותו ע"י כף כאשר אוכלו ע"י כף צריך לנט"י משא"כ אם הדרך ע"י כף אינו צריך לנטול ידים שאוכלו ע"י כף.
ושאלתי מהו הדרך במלפון חמוץ?
|
31/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מלפפון חמוץ חתוך הדרך לאכלו ע"י מזלג, כך שניתן לאכלו ע"י מזלג ללא נט"י..
|
01/01/2016 |
• הקדמת תפילת ערבית בערב שבת (מאיר)
שלום הרב,
מדוע איננו נוהגים כפי מה שכותב אדמוה"ז בשולחנו סי’ רסז’
"נכון להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשר".
מדוע איננו מתפללים קבלת שבת אחרי פלג המנחה?
|
21/12/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי העדיפות להתפלל ערבית בזמנה עם ק"ש וברכותיה בזמנה גוברת על קבלת שבת מוקדמת. ואת מצות תוספת שבת ניתן לקבל גם בלי תפלה. ישנה מטרה נוספת שילמדו בשעת קבלת שבת חסידות, כדי לקבל את השבת בלימוד תורת החסידות, ולכן מאחרים את תפלת ערבית עוד יותר מהרגיל ביום..
|
21/12/2015 |
• סכין ללא טבילה (שלום)
רציתי לדעת האם מותר להשתמש בדיעבד עם סכין ששכחתי להטבילה?
|
16/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור להשתמש לכתחילה, ואם השתמשת המאכל לא נאסר.
|
16/11/2015 |
• בשר בסעודת ברית (יצחק ירוחם)
האם משו"ע הרב סי’ רמ"ט סעי’ ז’ ובקונטרס אחרון שם אפשר לדייק שמצווה לאכול ’בשר’ דייקא בסעודת ברית ?
|
12/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין משמעות בשו"ע הרב בזה יותר משאר פוסקים, כי מדובר שם על דרך הרגיל והמקובל שסעודת מצוה עשו בבשר. וראה בסי’ קצו ס"ז: "בסעודת מצוה מר"ח אב עד תשעה באב, שמקצת הקרואים אוכלים גבינה .. כיון שנזהרים מבשר מחמת המנהג". הרי שניתן לעשות סעודת מצוה גם בגבינה בשעת הצורך.
|
12/11/2015 |
• עשיית מצווה 3 פעמים כנדר (מענדי)
מה הגדר של עשיית דבר טוב 3 פעמים ואם לא אמר בלי נדר זה כנדר וצריך לעשות התרת נדרים.
לדוגמא: לא יוצא לי להתפלל כל יום מנחה במניין. והנה השתדלתי והתפללתי במניין וזה היה ג ימים רצופים. האם זה כנדר ומחויב בהתרת נדרים. ולהשתדל להגיד שזה רק בלי נדר?
מה הגדר בזה?
תודה
|
10/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תפלה במנין אין היא קשורה להנהגה טובה שצריך בשביל כך לעשיית נדר או להתיר נדר, כי החיוב להתפלל במנין אינו קשור אם עשית כן ג"פ או פחות, אותו חיוב יש לך בכל מקרה, ומי שהוא אנוס - אין עליו חיוב נוסף משום נדר. אלא הכוונה היא שאתה עושה מעשה טוב (שאינך מחויב בו) שלוש פעמים ברצף, ואז חוששים לכך משום נדר, ובשביל להפסיקו צריך התרה, או להתנות מראש שזה בלי נדר.
|
10/11/2015 |
• השעה השביעית בשבת (מענדי)
א. האם אכן נכון הוא שאפילו שנמצא בשעה השביעית אם מיד שמגיע הביתה מתחיל שלום עליכם וכו בלי שהייה אפשר לקדש?
ב. בנוגע להערה בשולחן מנחם מאהלי שם. האם הדיוק הוא שמיד שמגיע הביתה צריך לקדש. אבל יכול להישאר בבית הכנסת לדוגמא לסיים שיחה שהתחיל?
ג. האם הבעייה בקידוש או בהתחלת העניין. ז"א אם לדוגמא התחלתי שלום עליכם ואשת חיל לפני הזמן והאריך בשירה וכו. יכול לקדש אפילו לתוך השעה השביעית?
|
10/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. כך מדייק הרבי בלשון שוע"ר, אך למעשה לא ראיתי שסומכים על זה אלא ממתינים עד סוף שעה שביעית. והטעם לזה יתכן משום שבדרך כלל לוקח זמן עד שמתארגנים לקידוש.
ב. הכוונה שמיד אחרי התפלה ילך לעשות קידוש.
ג. הבעיה היא עשיית הקידוש עצמו בזמן זה.
|
10/11/2015 |
• הצטרפות לדבר שבקדושה (חיים )
א. האם אדם שנמצא בתוך בית הכנסת אך הציבור לא רואה אותו , יכול להשלים מנין? לדוגמא, אדם שנמצא בעזרת נשים כשהציבור לא רואה אותו.
ב. האם בכלל אדם שנוכח אך לא רואים אותו מסיבה כלשהיא יכול להצטרף לדבר שבקדושה כמו זימון וכיו"ב
ג. האם אדם שלא רואים אותו יכול להוציא ידי חובת אחרים כמו לדוגמא , האם אדם שמבדיל בסוכה ובני הבית לא רואים אותו אלא רק שומעים את קולו יוצאים ידי חובה?
תודה מראש
|
09/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) אינו משלים למנין. אבל אם יש להם כבר מנין, הוא יכול להתפלל עמהם ונחשב לו לתפלה בצבור.
ב) הוא יכול לענות עמהם.
ג) בשביל לצאת י"ח לא צריכים לראות אותו אלא לשמוע את קולו.
|
09/11/2015 |
• נמצא ב"גאל ישראל" והחזן מתחיל חזרת הש"ץ (י.ש.מ.)
ב"ה
הבנתי מפסיקתו של הרב כאן: http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115407
שיש להמתין עד אחרי "הא-ל הקדוש" ולא להתחיל ביחד עם הש"ץ.
הרי כל פסיקתו של אדה"ז שלא להתחיל ביחד עם הש"ץ הוא מפני שאם יתחיל לא יענה את ה"קדושה" כתיקונה (ראה שועה"ר סי’ קט, ג).
אך לפי המנהג שלנו שיש לומר גם בין כה וכה את כל נוסח הקדושה (כפי שמוכח מזה שבשבת אומרים את הכל - ואין כל סברא לחלק בענין זה בין שבת ליום חול - וכן שהקהל אומרים "נקדישך" שענייתו היא כעניית "לעומתם - ובדברי קדשך" (ראה שועה"ר ס’י קכ"ה, א. וכן מנהג האר"י ז"ל, וכ"ק אדמו"ר - כפי שמעידים - לומר את כל נוסח הקדושה)
וא"כ לפי"ז אין כל בעיה להתחיל עם הש"ץ ואדרבה יש ענין בכך שחשיב קצת תפילתו עם הציבור.
|
08/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם תעיין היטב בשוע"ר שם, הרי שהוא מחלק: א) בין יחיד שעושה כן לצבור. ב) בין מי שאומר מילה במילה עם החזן, לבין מי שאומר לפני החזן כמו שנוהגים אצלנו בצבור, שזהו ענין אחר. ולכן הדין לא משתנה גם לפני מנהגינו. וד"ל.
|
08/11/2015 |
ללא כותרת (הנ"ל)
ב"ה
כנראה שלא ביארתי את עצמי היטב.
הרב פסק שהנמצא בגאל ישראל יש לו להמתין.
ובפשטות מקורו של הרב מאדה"ז סי’ קט, ג.
ושאלתי היא: כל הטעם שאדה"ז פוסק שיש לחכות הוא מפני שאם יתחיל ביחד עם הש"ץ לא יאמר את קדושה כתיקונה, כלומר מן הדין יש לומר רק קדוש ברוך וימלוך (ראה סי’ קכה, א) אך אם מתחיל ביחד עם הש"ץ מתחייב לומר את כל נוסח הקדושה כדמוכח שם.
לפי"ז עולה שאם נוהגים לומר בין כה וכה את כל נוסח הקדושה אין כל בעיה להתחיל עם הש"ץ ואדרבה יש עדיפות מפני שחשיב קצת תפלה בציבור.
וא"כ אני שואל:
א. בשבת יו"ט שכולם נוהגים לומר את כל נוסח הקדושה מדוע הנמצא בגאל ישראל ימתין ולא יתחיל ביחד עם הש"ץ הרי כל הטעם שאדה"ז מביא אינו קיים כדלעיל?
ב. הנוהג כמנהג האר"י ז"ל וכרבינו (כפי שמעידים הרבה מאנ"ש) שנהגו לומר כל נוסח הקדושה גם ביום חול א"כ גם ביום חול יש לו להתחיל ביחד עם הש"ץ ולא ימתין?
ומדוע פסק הרב שלא כך?
תודה מראש!
|
11/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מדוע הנך חושב שלא הבנתי שאלתך כבר בפעם הא’? חוששני שכבודו לא הבין את המענה שלי. לכן אני מציע שתעיין היטב בסעיף הנ"ל, ואח"כ תראה מה שכתבתי לחלק בין המובא בשו"ע לבין הנהוג כיום באופן אמירת קדושה עם הש"צ, ואז תסכים איתי שאין קשר בין אופן אמירת הקדושה ע"י הצבור לבין זה שהיחיד יתפלל לכתחילה ביחד עם הש"צ בלחש. אגב, מה שכתבת שיש לזה דין של תפלה בצבור עכ"פ במקצת, היכן ראית כן בדברי אדה"ז?
|
11/11/2015 |
• הפסק בין תפילין ש"י לש"ר בר"ת. (י.ש.מ)
ב"ה
ידוע שאם הניח תפילין ש"י בר"ת יכול לענות אפי’ ב"ה וב"ש היות ותפילין של ראש אינם צריכים ברכה לכן אין בעיה להפסיק בדברי קדושה.
אך שאלתי האם אפשר לגרום מלכתחילה להפסק זה?ומדוע.
|
08/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, אין זה נכון שניתן לענות ב"ה וב"ש בר"ת, אלא דין ההפסק בו כדין ההפסק בפסוקי דזמרה, כמבואר בשוע"ר סי’ כה סכ"ב, ע"ש. ובכל אופן לכתחילה אסור לגרום להפסק זה.
|
08/11/2015 |
• כיסוי הראש בבית הכנסת לנכרי (מענדי)
האם נכרי גם צריך לכסות הראש בבית הכנסת, לפי המובא בסי’ צ"א שיש מוחים שלא ליכנס לביה"כ בגילוי ראש.
|
08/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיסוי ראש חיובו רק ליהודי, כמובא במהדו"ת סי’ ב בסופו.
|
08/11/2015 |
• החזר הלוואה בדולרים בשקלים (יהושע)
לוויתי כסף בדולרים, אני רוצה כעת להחזיר את הכסף בשקלים - יש בזה בעיה של ריבית?
|
07/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין בעיה. ויש להחזיר לפי שער היציג של יום הפירעון.
|
08/11/2015 |
• בענין הנחת והורדת התפילין. (יצחק שמחה שי’ מקוביצקי)
ב"ה
א) האם יש ענין להוריד תפילין (ש"ר או ש"י) בעמידה דוקא?
ב) האם יש ענין שמניחים תפילין של יד לגלגל את כל הרצועה על כף היד לפני הנחת תפילין ש"ר? ואם יש ענין. מדוע אי"ז חשיב הפסק?
|
06/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) הורדת התפילין צריכה להיות בעמידה כמו הנחתן. ב) איני יודע אם יש ענין, ולכאורה יש כאן חשש הפסק, כמו שכתבת.
|
06/11/2015 |
ללא כותרת (אורח)
א) אשמח לדעת מהו המקור לכך שהורדת תפילין צריכה להיות כהנחתן.
ב) האם יש לנהוג כך למעשה - שלא להמשיך לגלגל את הרצועה על כף היד לפני הנחת תפילין של ראש היות שזה הפסק למרות שרובם ככולם נוהגים לגלגל את כל הרצועה לפני הנחת תפילין של ראש?
|
07/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. ראה שו"ע אדה"ז סי’ כח ס"ד. ב. איני יודע אם נכון לומר שרובם ככולם נוהגים כן, יש נוהגים כך ויש נוהגים כך, בכל אופן אני אישית לא נוהג כן, ומטעם שכתבתי לעיל.
|
08/11/2015 |
• שאלת רב (מ.מ.ז.)
כתב אדמוה"ז בסי’ רסא קו"א סק"ג: ...ולפי זה אתי שפיר נמי מ"ש הט"ז שםלז על האוסרים דהא קתנילח צריך כו’, ואמאי צריך הא אפשר שיוסיף בלי קבלת עיצומו של יום...
מה הוקשה לרבינו הזקן בדברי הט"ז ואיך תורץ. ועוד, לכאו’ המבואר בדברי אדמוה"ז הוא קושיא נוספת ולא קושית הט"ז.
אדמוה"ז בא לתרץ את קושיית הט"ז או לבארה?
בקיצור: לט זכיתי להבין קטע זה בדברי אדמוה"ז ואבקש מכת"ר שיבאר לי באופן המתקבל לפי דרגתי. תודה רבה.
|
05/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין מקומה של שאלה זו כאן, בעוד מספר ימים יפתח פורום הערות וביאורים בשוע"ר, ושם ניתן להעלות השאלה.
|
05/11/2015 |
• נט"י שע"י המיטה (מאיר שלמה)
1. האם יש בעיה למלא הספל מים לנט"י שע"י המיטה (נעגל וואסר ) מכיור הנמצא בחדר שירותים ? . ובאם כן , האם יש פיתרון לזה..?
2. חדר שינה שיש בו יחידת הורים , האם צריך להשים מים ליד המיטה או שאפשר ליול בכיוק הנמצא בתוך ד’ אמות של המיטה .
תודה
|
05/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1. מן הדין אין בעיה. אבל שמעתי שהרבי היה מקפיד שלא ליקח משם מים.
2. מן הדין מותר (אפילו מצד חומרת הזהר). אך יש חסידים שמדקדים שלא לדרוך על הארץ לפני נט"י. והוא ע"פ המובא באשל אברהם מבוטשאטש.
|
05/11/2015 |
• נגיעה בגרביים (מענדי לנקין)
האם נגיעה בגרביים שע"ג הרגליים דינה כמי שנגע בנעל ומצטריך נטילה מפני רוח רעה?
או שדינה כמו נגיעה בבגד שאינו מצטריך כלום
|
03/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/11/2015 |
• תבנית בשרית שהשתמשתי בה בטעות בתנור החלבי (חיה)
המאפה הנו פרווה!
אבל מעט קודם אפיתי בתנור מאפה חלבי.
מה דין התבנית?
אודה בבקשה על תשובתך.
|
02/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם התנור היה נקי, התבנית לא נאסרה, וניתן להמשיך להשתמש בה בבשרי, ועדיף לאחר 24 שעות.
|
03/11/2015 |
רוב תודות! (אורח)
|
03/11/2015 |
• קריאת ספרי מתח בשבת (חיים)
האם מותר לקרוא ספרי מתח וכדו’ בשבת? האם יש חילוק בדין לגבי קטנים/ נשים ?
תודה מראש
|
02/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ספרי מתח שיש בהם מוסר השכל לדרך ארץ או יראת שמים מותר, אבל ספרי מתח ללא שום תכלית מלבד העלילה שבו ראוי להמנע.
|
03/11/2015 |
• פיצוח גרעינים ביום טוב (איציק אייזנבאך)
לכבוד הרב שליט״א
לפי מנהג חב״ד שלא מפצחים גרעינים בשבת, מה יהיה הדין ביום טוב?
תודה מראש
ויישר כח גדול על האתר המיוחד
וזיכוי הרבים!
|
02/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ביו"ט אין מנהג לא לפצח גריעינים (ואף בשבת זהו מנהג שהגיע מאגוזים, אף שיש טעם גדול לחלק ביניהם, אך אינני רוצה להקל נגד המנהג). ואף אגוזים אפשר לפצח, אם כי כמובן צריך להזהר מאיסור מוקצה של קליפת האגוזים.
|
03/11/2015 |
שאלה (אורח)
|
03/11/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ודאי שיש, רק הזהירות של פיצוח אגוזים (וגרעינים) הוא משום חשש מוקצה ובורר יחד, ואת זה אין ביו"ט.
|
03/11/2015 |
• הכנת מנה חמה בשבת (דבורה איברט)
האם מותר להכין מנה חמה בשבת? האם יש חילוק אם מדובר על פירה או על אטריות? האם יש חילוק אם עושים זאת עם מים חמים או מים קרים בכמות מרובה (למשך זמן ארוך יותר), אם כן על אילו איסורים עוברים ?
תודה מראש
|
30/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש להמנע מלהכין מנה חמה בשבת, הן במים חמים משום חשש בישול ולישה, והן במים קרים משום חשש לישה. בעת הצורך ניתן להקל להכינו ע"י מים קרים בכמות מרובה כך שהתבשיל יהיה רך מאד ולערבבו בשינוי.
|
30/10/2015 |
• המכין מצעדי גבר לפני שעשה לי כל צרכי ? (נתנאל לייב )
ב"ה שלום רב
בסי’ מו סעיף ה’ מבאר רבינו, שבמקומות שהולכים קצת יחף בתוך הבית, צריך לברך תחילה ’המכין מצעדי גבר’ (על ההליכה) ורק אח"כ ’שעשה לי כל צרכי’ (על הנעליים). ואכן כך תיקן לומר בסידור.
אבל לכאורה צ"ע בזה, שהרי כתב לעיל בסי’ ב’ מהדו"ב סעיף ב’, כותב שיש בעיה של צניעות ללכת יחף ("וכן באנפלאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו, שאין הולכין יחף לעולם אפילו בקיץ"). ולפי זה היה צריך להיות סדר הברכות קודם ’שעשה לי כל צרכי’ ואח"כ ’המכין מצעדי גבר’ ?
[ואף שיש מקום לחלק שבסי’ ב’ מיירי לענין הליכה ברחוב, ובסימן מו לגבי הליכה בבית, וא"כ אין סתירה ב’מנהג’, אבל אעפ"כ אומר למעשה שאין לגלות את הרגליים כלל מטעמי צניעות, וא"כ גם בבית א"א ללחת יחף. וחזרנו לשאלתנו שהיה צריך לקבוע סדר הברכות באופן שונה]
ובכלל האם למעשה צריך להקפיד לא ללכת יחף בבית ?
|
25/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה שכתוב "יחף" אין הכוונה דוקא בלי גרביים כלל, אלא יחף ביחס לנעליים, שאינו נועל מיד נעלי עור, שאת זה הוא עושה רק כשהוא יוצא החוצה, ולכן מברך אותה אחר כך. ולענין השאלה אם אפשר להסתובב בבית יחף לגמרי, זו שאלה שצריכה לי עיון, כי מצד אחד לכאורה כל מי שמקפיד לא ללכת בלא גרביים בחוץ גם בבית צריך לעשות כן, כי בפשטות לא מצינו חילוק בענין צניעות אצל גברים בין בית לחוץ. ומאידך רוב בני אדם עושים חלוקה שכזאת, ולפי זה גם בחוץ יכולים ללכת כך, כי אין זה נקרא מקום צנוע לגמרי. ויש לחלק בין גרביים שלנו שמכסות רק את כפות הרגליים עד העקב, לבין אנפילאות שלהם שהיו מגיעות עד הברך. ועצ"ע בכל זה.
|
25/10/2015 |
• הפסד ממון בשביל תפלה (בן טובים)
בסי’ קח סעי’ יב מבואר שאין לעבוד זמן תפלה בשביל הפסד ממון. 1. האם מדובר בהפסד ברור או בחשש הפסד. 2. מהו שיעורו של ההפסד? חומש, עשירית (עי’ סי’ תרנו ברמ"א).
|
21/10/2015 |
הערה (הרב אלאשוילי)
איני חושב שזה דרך לימוד לשאול בכל יום דרך האתר שאלות הבנה בשוע"ר. תנסה להצטמצם בשאלה אחת לשבוע.
|
21/10/2015 |
ללא כותרת (אורח)
כיצד ניתן ליצור קשר עם כת"ר שלא דרך האתר, ספיקותי בשוע"ר רבים, ואין לי מי שיפרקם ...
|
30/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם היית משאיר את כתובת המייל שלך, היה ניתן לכתוב לך כיצד ניתן להתכתב באופן אישי (אם כי גם באופן אישי לא ניתן להתכתב הרבה מחמת קוצר הזמן והעבודה המרובה).
|
30/10/2015 |
• מהי דרכו של אדה"ז בכותרת שבראש הסימן (בן טובים)
בסי’ קח השמיט אדה"ז בכותרת הסימן, ’ או במזיד’ שכתב המחבר בשו"ע בכותרת שלו, למה השמיט? והאם יש בזה איזה כלל?
|
20/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדרך כלל אדה"ז מעתיק את הכותרת שבשו"ע כמות שהן, ורק במקצת סימנים הוא משנה מהן בגלל סיבות שונות, אך בסי’ קח לא ברור למה השמיט תיבות "או במזיד", שהרי הסימן מדבר גם על מי שלא התפלל במזיד. ואולי לא רצה רבנו לכלול בכותרת על מקרה שאדם לא התפלל במזיד. ועצ"ע.
|
21/10/2015 |
• תנאי במוקצה מחמת מצוה (לוי"צ)
שלום רב!
האם יועיל תנאי בדבר שיהיה מוקצה מחמת מצוה(כגון נוי סוכה או ארבע מינים), כאשר מתנה בשעת קנייה שישתמש בדברים אלו לצרכים אחרים טרם או לאחר סוף זמן מצוה?
(שלכאורה כן נהגו)
|
19/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן מועיל תנאי, וכמפורש בשו"ע סי’ תרלח. אלא שהתנאי צריך להיות לפני השימוש לשם מצוה ולא לפני הקניה, כי לא הקניה מקצה אותה למצוה אלא השימוש בה לשם מצוה.
|
20/10/2015 |
יישר כח - שאלת המשך (לוי"צ)
ז.א. שמדמין ארבעת המינים לנוי סוכה לגבי תנאי? דמי לשבעה אתרוגים בביצה ד"ל ע"ב?
|
21/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן. אלא ששם זה יותר טוב מתנאי, כמבואר בסי’ תרסה ס"ב ובמ"א שם. וראה שוע"ר סי’ תרמט ס"כ שהתנאי צ"ל לפני ביה"ש של היום הראשון, ורק אז מועיל התנאי, ע"ש.
|
21/10/2015 |
• מקלף בשבת (אלכסנדר)
האם מותר להשתמש בשבת במקלף לקילוף ירקות ?
|
19/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
19/10/2015 |
• זימון בנשים (בן ציון אסטער)
אדמור הזקן פוסק שנשים יכולים לזמן לעצמם האם המנהג כן ואם לא למה לא
|
16/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין המנהג כיום שנשים מזמנות לעצמן, ואיני יודע הטעם. אבל מלכתחילה אין עליהן חובה לזמן אלא רק רשות, כך שאין בכך בעיה. אבל ישנה בעיה אחרת, שנשים לא מזמנות כשיושבות ביחד עם שלשה גברים בסעודה, כמו בסעודות שבת ויו"ט, שהרי אז הן חייבות להשתתף בזימון (עכ"פ בלחש) ולא ראינו שמקפידות על כך. וכבר כתבו על זה באריכות כדי ללמד עליהן (ראה פסקי תשובות סי’ קצט), אבל עדיין אין זה מסביר לגמרי את המנהג.
|
17/10/2015 |
• הפסק באמצע מצוה (בן טובים)
בהל’ ר"ה (תקצב, ז) כתב שהמפסיק בין התקיעות בשיחה, בדיעבד אי"צ לחזור, כמו בסוכה ותפילין, שאעפ"י שמקיים כל רגע, מותר לשוח עכת"ד. ול"ז להבין, מה זה ’אעפ"י’, אדרבה, היא הנותנת, בגלל ששם בעת השיחה הוא יושב בסוכה ומניח תפילין, לכן השיחה לא הפסק, ומה הראי’ לתקי"ש?
|
15/10/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אדה"ז בא לומר שהיושב בסוכה והלבוש בתפילין זה נקרא באמצע מצוה ולא אחרי קיום המצוה, שהיה ניתן לומר שברגע שנכנס לסוכה הוא כבר קיים מצוה, וכן ברגע שלבש תפילין הוא כבר קיים מצות תפילין, ואין זה באמצע המצוה, ולכן מותר לדבר ביניהם, ולשם כך הוצרך להוסיף "אע"פ שבכל רגע ורגע .. הוא מקיים מצות הקב"ה", דהיינו שזה עדיין באמצע מצוה, ובכל זאת מותר לדבר, מה שמוכיח שמותר לדבר באמצע עשיית המצוה, והוא הדין באמצע מצות שופר.
|
16/10/2015 |