• שאלות בהלכות תפלה (אברהם לייב)
בסימן צ"ט ס"א, לא ברור מהי דעת אדה"ז – האם התפלה היא כנגד התפלה של האבות, או כנגד הקרבנות? והלשון "כנגד" אינו מופיע ביחס לתפלות האבות, אלא רק "שלשה תפלות של י"ח ברכות שהתפללו האבות".
שם בס"ב, מדוע כתב אדה"ז "לפיכך אין לו תשלומין עוד לתפלת השחר אלא א"כ טעה או נאנס ולא התפלל אותה בזמנה". לכאורה הול"ל ’ולא התפלל אותה עד חצות’ (למרות שאינה "בזמנה"), שהרי פסק שם: "יכול להתפלל שחרית עד חצות.. אפילו עבר במזיד".
|
01/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בטח כוונתך לסי’ פט. א) אדה"ז דייק בלשונו וכתב שהתפלות תוקנו כנגד הקרבנות, ולכן שתים מהן חובה ואחת רשות. אלא שמקדים ואומר שתפלות אלו התפללו האבות, ואנשי כנסת הגדולה תקנו שגם אנו נתפלל אותם, אבל הם לא תקנו בגלל שהאבות התפללו אותם, כי אז לא היה הפרש בין ערבית לשחרית ומנחה. וראה שם בבמקומות שנסמנו בהערה שם אות ב.
ב) זהו בדיוק החידוש, שתשלומין ניתן להתפלל רק למי שנאנס ולא התפלל עד זמן התפלה שהיא שעה רביעית, אבל אילו לא התפלל במזיד עד שעה רביעית ואח"כ נאנס לא התפלל עד חצות אין לו תשלומין. כי גם עד חצות זה סוג של תשלומין, אלא שהקילו בו להתפלל אפילו אם עשה כן במזיד.
|
01/12/2014 |
ללא כותרת (אברהם לייב)
תודה
א) מה סיבת החילוק בין התשלומין של שחרית עד חצות (אחרי שעה שלישית) - שאפילו אם לא התפלל במזיד יכול להשלים - לבין התשלומין במנחה - שרק אם נאנס או טעה?
אדה״ז כותב ״כי עדיין לא הגיע שעת תפלה אחרת״, ולא הבנתי איך זה מסביר.
שאלות נוספות בסימן פט:
ב) בס״א - מדוע ביחס לסוף זמן קרבנות כותב סוף שעה רביעית שהוא שליש היום (ביום ממוצע), ולעומת זאת ביחס לסוף זמן שחרית מפרט שזה תלוי בסוג הימים (יום ארוך או קצר וכו׳ ולא תמיד יוצא בסוף שעה רביעית)?
ג) בס״ג כותב ״ויש אוסרין לכרוע על ברכיו... ואפילו בלא נתינת שלום״. מדוע אדה״ז כותב ״אפילו בלא נתינת שלום״, הרי ברור שהכריעה לפני התפלה חמורה יותר ומהווה הפרה לקדימת כבוד ה׳ יותר (וכמו שכותב לפנ״ז באריכות ״וכן אסור לכרוע אפילו בלא נתינת שלום (כי זהו כבוד גדול...)״)
|
04/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א) ההבדל הוא שבשחרית לאחר סוף זמן תפלת שחרית, יש עוד שעתיים לזמן תפלת מנחה, כך שזה עדיין לא בגדר תשלומין, כי תשלומין מוגדר רק אם לא התפלל עד שמגיע זמן תפלה אחרת, משא"כ כאן עדיין לא הגיע זמן תפלת מנחה, לכן יכול עדיין להתפלל שחרית, אף שזה לא זמנה ממש. ב) זה היינו הך, רק שבקרבנות הוא כותב את הכלל, ובתפלה הוא מפרט יותר כיון שזה נוגע למעשה, ובעצם מחשבים בשעות זמניות, ושש שעות משמונה עשרה שעות של היום הוא ארבע שעות זמניות, וכמו שכתב במפורש בסי’ נח ס"ג לגבי ק"ש. ג) כי איסור נתינת שלום מפורש בגמרא, מפני שזה שמו של הקב"ה, ומזה למדו הפוסקים שגם השתחויה אסור, ולכן הוצרכו להוסיף שזה אסור גם בלי אמירת שלום.
|
04/12/2014 |
בהמשך לסעיף ג (אברהם לייב)
בסעיף ג מביא את דעת היש אוסרין לכרוע (אפילו בלא נתינת שלום) גם כשפוגש את חברו בשוק. האם לפי דעה זו מותר יהיה לומר לו ״שלום״ בלא כריעה?
|
08/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
08/12/2014 |
• חובק את ידיו באצבעותיו, מהו (מנחם)
בסימן צא ס"ו כותב אדמוה"ז שיש אופן של אחיזת הידים בתפילה של חיבוק הידיים באצבעות, ומכריע שלא לעשות כן שלא לעורר דינים, מהו הציור של חיבוק האצבעות האם הוא שילוב האצבעות או שאצבעות יד ימין חובקות את גב יד שמאל וכן להיפך.
|
03/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/12/2014 |
• ברכות קריאת שמע שחרית וערבית (מאור מאיר בטאשוילי)
אם מתפללים במניין אשכנז (לא חב"ד) או ספרדי , בו הנוהג הוא את ברכת "אוהב עמו ישראל" אומרים בקול (ולא כמו בליובאוויטש שאומרים בלחש בכדי למנוע עניית אמן) האם לפני אמירת "שמע ישראל" יש לענות אמן ? שכן אני שומע את חותם הברכה (השאלה הן לגבי שחרית ומעריב) ?
|
02/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש לענות אמן. אבל כדאי לא להגיע לכך, ולכן עדיף במקרה כזה לסיים ביחד עם הש"צ או לחכות לפני סוף הברכה, כדי שלא תצטרך לענות אמן.
|
02/12/2014 |
• ברכת כהנים (שמשון יששכר סימפסון)
א. האם צריך לברך ברכת כהנים בכל שבת (כמנהג אה"ק) או שמא עלינו חסידי חב"ד לנהוג כפי שנהוג אצל הרבי שלא לברך אלא ביו"ט? כוונתי לישיבת חב"ד שלא היה בה "מנהג המקום", אלא שבמשך השנים לפעמים עשו בחורים ולפעמים לא.
ב. בבית הכנסת לא חב"די שנהגו לברך בכל שבת או בכל יום ועוד שאר מנהגים שונים, והמניין הפך אט אט לחב"די - האם אפשר להחליט שמעתה נוהגים לפני מנהגי אדה"ז ומנהגי חב"ד, או שיש להמשיך לנהוג כמנהג המקום?
ג. לפי מה נקבע "מנהג המקום" - לפי מנהג העיר? מנהג הבית כנסת?
ד. האם בכלל יש גדר של מנהג המקום היום, כאשר כולם מתנהגים לפי מנהגי הקהילות?
|
01/12/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה שואל שאלות טובות, והתשובות עליהן אינן ברורות ואחידות, וגם מדברי הרבי קשה להכריע איך יתנהגו חסידי חב"ד באה"ק. המנהג שהתקבע בארץ ברוב קהילות אנ"ש שבשבת כן נושאים כפים. אם כי יש שנוהגים גם בארץ כמו בחו"ל. אבל ברור לי שאם יש כהן שרוצה לברך אין למנוע זאת ממנו. ובמקומות שהמנהג הוא לברך בכל יום אין לבטל המנהג. ברור גם שיש ענין במנהג המקום, והולכים לפי מנהג בית הכנסת. מה שחשוב שאין להגיע בגלל זה למחלוקות, וה’ יברך את עמו בשלום.
|
01/12/2014 |
• שאלות בסימן רצט (מ.א.)
בשו"ער סי’ רצט סעיף יב, מדוע אדמוה"ז א. לא מביא את הפתרון הראשון של המג"א שיעשה קידוש על שכר ואח"כ מיד יעשה הבדלה על כוס אחר של שכר?
ב. אדמוה"ז מביא את הפתרון השני של המג"א שישמע הבדלה מאחרים ואח"כ יעשה קידוש ומדוע כ’ שישמע קידוש על הפת ולא הזכיר שמדובר כאשר אין לו יין (כמש"כ המג"א)?
תודה רבה
|
27/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש במג"א כמה אופנים, ואדה"ז בחר באופן האחרון שלו, כי זה נראה לו הכי חלק, משא"כ שאר האופנים יש בהם בעיות: א) הפסקה בין הקידוש לבין השתיה שאחרי ההבדלה. ב) לא עושים קידוש על שכר בליל יו"ט ושבת, כמבואר בסי’ ערב. ג) לא טועמים לפני הבדלה.
אדה"ז לא הוזקק לכתוב זאת, מפני שהוא רק רוצה להשמיענו שגם אם עשו קידוש על הפת (מאיזו סיבה שלא תהיה), הרי אותו אדם שעושה אח"כ הבדלה צריך לברך המוציא על הפת, כיון שהיה כאן הפסק בין הקידוש להבדלה.
|
27/11/2014 |
• שאלה כללית (מאור מאיר בטאשוילי)
א) מי שמתפלל במניין גרוזיני בשבתות (גרוזיני) והם מתחילים מאוד מוקדם (07:30) כך שבקושי מספיקים (אחרי קושי רב) ללכת למקווה, ואין כמעט סיכוי בשבת מברכים לסיים את כל התהילים לפני התפילה.
האם אפשר נגיד אם קראתי את כל הפסוקי דזמרה ואני מחכה לשליח ציבור לפני ׳ישתבח׳ האם בזמן ההמתנה אני יכול להמשיך לקרוא את פרקי התהילים או שמותר רק פרקי ׳הללויה׳ מתהילים ?
ב) כשעושים מבצועים ביום שישי , אם אין לי נערה שתחלק את הנש״ק , מה ראוי לעשות ? האם להניח את הנרות על הדוכן ולהמתין שהרוצים יבקשו או שמא להציע לנשים באופן אקטיבי ?
|
25/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. אי אפשר לומר תהלים לפני ישתבח. ב. לא להציע, אלא להניח על השולחן.
|
25/11/2014 |
• שימוש במים חמים מהדוד במוצאי שבת (מענדי)
האם ניתן להשתמש במוצאי שבת במים חמים שהתחממו בשבת בדוד שמש/דוד חשמלי שעובד על שעון שבת?
|
24/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה הכוונה עובד על שעון שבת? אם הוא כיון במיוחד מערב שבת שעון שבת שיעבוד בשבת בשביל מוצאי שבת, זה ודאי אסור לכתחילה, ובמוצ"ש צריך להמתין בכדי שיעשו.
|
24/11/2014 |
דוד שעובד באופן קבוע על שעון שמדליק את הדוד כמה שעות ביום (מענדי)
|
25/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
26/11/2014 |
• מיקרוגל (מאור מאיר בטאשוילי)
יש מיקרוגל, שאנשים נוהגים להכניס בו מדי פעם כוס עם חלב ולחמם אותו (כאשר הכוס גלויה).
על זה אני שואל מס׳ שאלות :
א) האם באותו רגע המיקרוגל הופך להיות חלבי או ב׳חזקת חלבי׳ (ואם יש חילוק בין חלבי לחזקת חלבי ומה הנפקא מינה) ?
ב) האם מותר לאחרי החימום של הכוס חלב במיקרו לשיטתנו (אדה״ז) לחמם (או בישול בפונקציית ה׳גריל׳ שבמיקרו) אוכל בשרי ? ואם אסור , האם לשים את זה בכיסוי סגור (קופסת פלסטיק סגורה וכדומה) יתיר את החימום ? האם זה משנה אם מחממים בשר בתוך 24 שעות מחימום החלב (מעת לעת) או שאין נפקות ?
ג) באופן כללי, האם צריך לחכות בין חלב לבשר כחצי שעה-שעה (אם כן מהו שיעור הדקות המדוייק) או מספיק מה שכתוב במחבר שסגי בהדחה ואכילת דבר פרווה ?
|
13/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בנוגע למיקרוגל כדאי להחמיר לא להשתמש באותו מיקרוגל בבשר וחלב בשום מצב, אמנם יש מקילים בזה בכל מיני תנאים, אבל רבני חב"ד לא ממליצים על כך.
מנהג חב"ד לחכות בין חלב לבשר שעה. וכן היה מנהג יהודי גיאורגיה בקולשי וכותאיסי.
|
13/11/2014 |
• מלאכה בערב ש״ק בזמן בין השמשות. (מאור מאיר בטאשוילי)
אדה״ז כותב בסימן רנ׳ הלכה א׳ ״לעולם ישכים אדם לטרוח ולהכין צרכי שבת בערב שבת בבקר ורמז לדבר ... ואע״פ שהכין בהשכמה מצוה שיוסיף גן בבין השמשות ורמז לדבר שנאמר והיה משנה״.
מה הכוונה להוסיף בבין השמשות ? האם אדה״ז מתכוון שנעשה מלאכה של ממש (בבישול) בזמן בין השמשות ?
מותר לעשות מלאכה בבין השמשות?
האם יש חילוק בין דאורייתא לדרבנן ?
|
10/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הכוונה בין השמשות ממש, אלא סמוך לשבת.
|
10/11/2014 |
• מעשר כספים (משה)
האם ניתן להשתתף בכספי מעשר בכתיבת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת קרוב משפחה? הספר ייכנס לבית כנסת במקום מגוריו של בן המשפחה.
|
09/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
09/11/2014 |
• מניין (בנימין)
אני שליח ברוסיה והמנין שלנו בבוקר הוא בעיקר מאנשים זקנים שלא שומעים טוב ולא תמיד יוצא שיש לנו מנין שהונים אמן
האם זה נחשב למנין
|
06/11/2014 |
ללא כותרת (sinagoga@mail.ru)
|
06/11/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אין תשעה ששומעים הברכות ועונים אמן בודאות, אסור לעשות חזרת הש"צ, משום חשש ברכה לבטלה.
|
06/11/2014 |
• החזקת גביע (משה)
באיזה יד מחזיקים את גביע הקידוש
|
31/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ברור לי מה בדיוק הספק שלך, שכן הלכה פשוטה היא שכל דבר שמברכים עליו מחזיקים אותו ביד ימין, אלא אם כן הוא איטר אזי יחזיק אותו ביד שמאול.
|
01/11/2014 |
• אמירת ספר התהילים בערב או בלילה (חיים)
האם מותר לאמר את כל ספר התהילים בערב או בלילה?
אם במשך היום אין את הזמן הפנוי לאמר ברצף?
מדובר במצע השבוע, ולא בשבת.
|
29/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מנהגנו לא לומר תהלים בלילה אף לא בליל שבת, אלא ביום בלבד או בלילה אחרי חצות.
|
29/10/2014 |
רוב תודות! (חיים)
|
29/10/2014 |
• האם מותר לסרק שיער/פיאה בשבת? (ברכה)
האם יש מברשת שאפשר להשתמש בה?
תודה.
|
27/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לסרק שערות הראש או פאה במסרק או במברשת שאינה רכה, כיון שההשערות נתלשות בהכרח, ואסור משום תולש בשבת, ובפאה האיסור הוא משום מתקן כלי. אבל יכולה לסרק במברשת רכה מאד שאינה תולשת שערות, או בידיה בעדינות.
|
27/10/2014 |
• שינוי הנהגה (מאור בטאשוילי)
1) בחור שנהג רוב ימיו כמנהג הספרדים ועדות המזרח והתקרב לחסידות והחל לנהוג כפסקי אדה״ז ללא שעשה התרת נדרים על כל השנםי שנהג על פי המחבר, האם למפרע גם נחוץ התרת נדרים למרות שכבר מזה תקופה ארוכה הוא נוהג בהכל כאדמור הזקן ?
2) לעניין יותר אישי, בשבת לפני שחזרתי נגנבה הטלית שלי ב 770 (נקרא לזה לצורך העניין גניבה חסידית) ... האם מן הדין עליי לרכוש טלית חדשה ולהתפלל איתה שחרית כמו שנהגתי מהבר מצווה שלי או שמא לעשות על כך התרת נדרים ולהמתין לחתונה ?
|
22/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
1) אין צריך התרת נדרים, ובפרט שכבר עשית כן בר"ה. 2) זה נתון לשיקול דעתך, איני רוצה להביע בזה דעה.
|
22/10/2014 |
• ברכה על מים וסודה (בן אליהו)
אבקש לשאול מעת מעלת כבוד תורתו בבקשה:
1. האם מברכים על שתית מים וסודה ברכה ראשונה ואחרונה?
2. מה מברכים על מרק סלק (בורשט)? [ - מים שהתבשלו יחד עם הסלק, קבלו צבע וטעם מהסלק]
|
19/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על מים, אם שותה מחמת צמא מברך תחילה שהכל, ובסוף בורא נפשות אם שתה רביעית. על סודה מברך בכל מצב שהכל, וכן בורא נפשות אם שתה רביעית. על מרק סלק מברך "האדמה", גם אם לא אוכל הסלק. אך אם למרק יש טעם של תבלינים שהוסיף והם מורגשים היטב במרק יותר מטעם הסלק, מברך שהכל.
|
19/10/2014 |
• גזירת ציפורנים (דוד)
האם מותר היום לגזור ציפורנים ?
|
15/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
15/10/2014 |
• חג יומיים לבן א״י (בעריש)
בחור שנמצא בחו״ל (שליחות) ובחג הראשון הוא חגג יומיים. האם מכיוון שבחג הראשון הוא חגג יומיים זה חל גם על החג הזה והוא יהיה חייב לחגוג יומיים, או שזה שתי דברים נפרדים?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום קשר ביניהם, ויחוג רק יום אחד אם הוא בארץ.
|
14/10/2014 |
המשך השאלה (בעריש)
|
15/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
15/10/2014 |
• האם מותר לחמם בשבת ע"י שמניחו על גבי סיר גבוה (חיים)
בתשובה אחת הרב כותב
24/07/2014
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור להניח על פלטה דג שיש בו אפילו קצת רוטב. לגבי לחם, מותר לחמם הלחם, אך לא לעשותו צנימים.
ובתשובה שניה הרב כותב
24/05/2014
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לחמם אורז בשבת אפילו חימום קצת (אם במשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב). אמנם מצד דיני חזרה אין איסור, כיון שאין דיני חזרה בפלטה חשמלית (כיון שאין דרך לבשל עליו בחול), אבל ישנה בעיה מצד חשש בישול (לדעת אדה"ז בסידורו), שאף שהמאכל כעת הוא יבש, הרי שאם הוא יהיה לח לאחר החימום (בשיעור של טופח על מנת להטפיח), הרי יש בזה חשש בישול. ולכן העצה לחמם אורז (וכן כל מאכל אחר ואפילו מרק) הוא, להניחו על גבי סיר גבוה בכדי שלא יוכל להגיע לחום של יד סולדת בו.
וכאן נשאלת השאלה האם ע"ג סיר גבוה אין חשש שבמשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב? הרי יכול לשכוח
וכיצד לנהוג למעשה האם מותר לשים מרק או אורז על סיר גבוה כמו שמובן מהתשובה השניה?
יישר כח
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הטיובת לסכם חוץ מפרט אחד, מה שכתבתי להניח על סיר גבוה, הכוונה בסיר כזה שבטוח לא יגיע לידי יס"ב, דהיינו אף אם ישכח את הסיר עד צאת השבת, התבשיל לא יתחם עד כדי חום כזה, ולכן מותר להניחו שם.
|
14/10/2014 |
לא יגיע ליסל"ד כי לא נשאר הרבה זמן עד מוצ"ש (נתנאל לייב )
אם לא יגיע ליסל"ד כי לא נשאר הרבה זמן עד מוצ"ש, אבל אם היה מניח סיר באותו אופן אך מוקדם יותר, היה מגיע ליסל"ד האם מותר ?
|
14/10/2014 |
איזה סיר יש שאם ע"ג יניח מובטח שלא יגיע ליסל"ד ? או שזה אפקט הזמן לפני השקיעה וכיצד לנהוג למעשה? (חיים)
איזה סיר יש שאם יניח ע"ג מובטח שלא יגיע ליסל"ד ? או שזה אפקט הזמן לפני השקיעה וכיצד לנהוג למעשה?
יישר כח
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אין סיר כזה אז ישים שני סירים, ואז מובטח לו שלא יגיע. כמובן שזה תלוי גם בזמן שנשאר עד צאת השבת.
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
14/10/2014 |
• האם מותר לקפל כביסה בשבת בצורה לא סימטרית ולהכניס לארון ? (מנוחה)
האם מותר לקפל כביסה בשבת בצורה לא סימטרית ולהכניס לארון?
שקיות שלא הספקתי לקפל טורדות את מנוחתי
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מצד הקיפול אין בעיה, אבל יש כאן בעיה שאת טורחת בשבת שלא לצורך שבת, שכן אתה יכולה להניח את הכביסה במקום אחד סגור ולקפל אותם במוצ"ש. ואיני חושב שהדבר צריך להטריד את מנוחתך, שכן בשבת צריך להסיח דעת מדברים הטורדים, ובפרט ששמך מנוחה, והכל צריך להיות במנוחה.
|
14/10/2014 |
תודה רבה (מנוחה)
|
14/10/2014 |
• מצטער פטור מן הסוכה (מאור בטאשוילי)
שלום עליכם הרב,
כאשר יורד גשם ומאוד מפריע (בימי חול המועד) האם אנחנו מחשיבים לדעת אדה״ז את הכלל ׳מצטער פטור מן הסוכה׳ ומרשים לחסידים לשתות מחוץ לסוכה ואף אולי לאכול בשר ללא לחם מחוץ לסוכה,
או שכל חסיד צריך להחמיר בדבר כמו שהחמירו הרביים שאפילו בזמן גשמים לא לאכול ואף לא לשתות מחוץ לסוכה ?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מן הדין פטורים אז מהסוכה. אלא שמנהג תלמידי הבעש"ט, וכן מנהג חסידי חב"ד, שגם אז נכנסים בסוכה.
|
14/10/2014 |
ללא כותרת (מענדל נמנוב)
מדוע באמת מחמירים? הרי מצטער פטור? האם אין בזה בל תוסיף?
|
14/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין בזה בל תוסיף, ואנו מחמירים בשביל חיבוב המצוה, ומבואר הדבר בספר מנחת אלעזר.
|
14/10/2014 |
• סוכות ברשות הרבים (שניאור זלמן)
בשו"ע או"ח סימן תרל"ז ס"ה פוסק כ"ק אדמו"ר הזקן שאין לעשות לכתחילה סוכות ברשות הרבים כיון שנחשב כסוכה גזולה כיון שהגויים אינם מוחלים על השטח של הסוכה, ושטח
זה שייך ג"כ להם, ומסיים שם ש"יש למחות בהעושים סוכה ברה"ר", וכן שהמברך בסוכה כזו את ברכת ’לישב בסוכה’ "אין זה מברך אלא מנאץ".
ולפי זה מהו ההיתר לסוכות הרבות שבונים ומפעילים ברה"ר בימי חול המועד?
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט אתה צודק. ולכן סוכות העשויות ברשות הרבים ממש, צריכים לקבל אישור מהגורמים המוסמכים לכך (מהעיריה ומהמשטרה), וכן סוכות העשויות בשכונות סגורות צריך לקבל אישור מוועד השכונה או מוועד הבנין. אבל אם יש לאדם חניה פרטית ועושה את הסוכה בחניה הפרטית שלו אינו צריך לאישור. וכן סוכות העשויות על גבי מכוניות נעות גם כן אין צריך אישור. נמצינו למדים שגם בסוכות צריך להקפיד שיהיה חג סוכות כשר ושמח.
|
12/10/2014 |
• משחק סוליטר (יוסי גרוסברג)
האם מותר לשחק את משחק הקלפים סוליטר?
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
12/10/2014 |
ללא כותרת (יוסי גרוסברג)
|
12/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בגלל שהיראים לדבר ה’ נמנעו מלשחק בקלפים אלו.
|
12/10/2014 |
• אלו מיני מזונות מברכים עליהם לישב בסוכה ? (נתנאל לייב )
לענ"ד ראוי להדגיש שרק במיני מזונות שקובעים עליהם סעודה מברכים לישב בסוכה (על כביצה), ולכן לא מברכים על אטריות לדוגמא, ולא כמו ששגור לומר שעל מזונות כביצה מברכים לישב בסוכה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
זאת מנין לך? הרי מפורש בשו"ע אדה"ז סי’ תרלט סי"א שגם בתבשיל מחמשת המינים הדין כן.
|
07/10/2014 |
טעות שלי, לא שמתי לב שכך פסק אדה"ז (נתנאל לייב )
דבריי נכונים רק לדעת השו"ע, וכך הכריע המ"ב תרל"ט סקט"ו, אבל לא שמתי לב שאדה"ז פוסק כהמג"א שגם על תבשיל העשוי מה’ מיני דגן מברכים לישב בסוכה.
ייש"כ לכת"ר שהאיר את עיניי
|
07/10/2014 |
לכאורה גם לדעת אדה"ז אין לברך על תבשיל מה’ מיני דגן (נתנאל לייב )
שוב ראיתי שמה שכותב אדה"ז הוא רק לענין איסור אכילה חוץ לסוכה של תבשיל מה’ מיני דגן, אך לא כתב שצריך לברך. כלומר: מספק אין לאכול חוץ לסוכה, אך מספק גם אין לברך. כך כותב המשנה ברורה ז"ל: "ועיין במגן אברהם . . ודעתו דדינו (של תבשיל העשוי מה’ מיני דגן) ממש כמו בפת דיותר מכביצה מעט חייב בסוכה (ובשער הציון כותב: "כן מוכח להמעיין במג"א . . וכן מוכח בשו"ע הגרש"ז", וממשיך המ"ב) אכל לענין לברך לישב בסוכה דעת האחרונים דאין לברך רק כישקבע עליו סעודה וכמו שכתוב בשו"ע".
וכן כתב בספר שבח המועדים (יד ג): "האוכל פת או מזונות יותר מכביצה, אפילו לא קבע עליהם סעודה, וכן האוכל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן וקבע עליו, חייב לאכלם בסוכה ולברך עליהם לישב בסוכה". (ובהערה 5 שם כותב: ומ"מ אין לאכול את התבשיל חוץ לסוכה אפילו לא קבע עליו . . וכן נראה דעת אדמו"ר בסעיף יא).
וכן כתב בפשטות בספר שבח המועדים
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שוב פעם הנך מכניס פשטים חדשים בדברי אדה"ז על סמך פוסקים אחרונים. מצטער אין זה סגנון לימודי.
|
08/10/2014 |
• אכילת מיני מזונות בשעת נטילת ד’ מינים בבוקר (נתנאל לייב )
בשיעור אומר הרב שליט"א, שאין מקור לכך שהרבי הציע לאכול מיני מזונות. וברצוני להעיר למובא באוצר מנהגי חב"ד חג הסוכות (עמ’ רצג) סצ"ג [מפי השמועה, בשם כ"ק אדמו"ר זי"ע]: "מחמת שנטילת הלולב צריכה להיות בסוכה דוקא, יש מקום לחייבה בברכת "לישב בסוכה". ועל כן מן הראוי לאכול "מזונות" אחר נטילת הלולב, וברכת "לישב בסוכה" תעלה גם על הנטילה הקודמת", עכ"ל.
ולכאורה כך פשוט לדינא, שהרי לדידן מברכים על שתיית רביעית יין של הבדלה בגלל שחשיבות המצוה מחשיבה את היין לקביעות, א"כ לכאורה ה"ה שהנכנס בכוונה לסוכה בשביל ליטול ד’ מינים, נכנס לספק ברכה, וראוי לאכול מיני מזונות.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נכון, זה מובא שם כשמועה, וכמדומה שבהמשך התברר שאין מקור לשמועה זו. ואינו דומה לכוס הבדלה ששם שותה יין, ואילו כאן אינו אוכל ושותה כלום רק מברך על הלולב, וכמו אדם המתפלל או לומד בסוכה שאינו צריך לברך לישב בסוכה. וגם לא מסתבר שיש לחייב אדם לאכול מזונות לפני התפלה בשביל לפטור לולב בברכה זו.
|
07/10/2014 |
• קשירת הסכך באזיקונים (נתנאל לייב )
בשיעורו אומר הרב, שאין לקשור את הסכך באזיקונים, כיון שבכך נחשב ’מעמיד’ בדבר המקבל טומאה.
ולא זכיתי להבין, שהרי הסכך מחזיק גם לולי האזיקונים, והם אינם ה’מעמיד’ שלו, אלא מוטות העץ שעליו מונח הסכך, והאזיקונים הם רק לחיזוק יתר שמא תהיה רוח שאינה מצויה. [ואם אמנם מחזיק הסכך רק בעזרת האזיקונים, יהיה זה מעמיד בדבר המקבל טומאה, אבל מדוע לאסור זאת באופן גורף ?]
שוב יישר כח על האתר ועל השיעורים, ועל חיזוק לימוד ההלכה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע אדה"ז סי’ תרכט סי"א מפורש שאסור גם להניח על הסכך דבר המקבל טומאה כדי להחזיק הזכך "שלא יפזרנו הרוח". הרי שגם זה נקרא דבר המעמיד.
|
07/10/2014 |
חידוד הדברים (נתנאל לייב )
אכן מפורש שמעמיד הוא גם ’מלמעלה’, ולא על זה באתי, אלא שאם הסכך מחזיק מעצמו על הקרשים שתחתיו שהם אינם מקבלים טומאה, והאזיקונים הם רק לתוספת חיזוק במקרה ותהיה רוח שאינה מצויה, הם לא נחשבים ’מעמיד’, כיון שעומד בלעדיהם. ומה שכותב אדה"ז הוא שמניח כדי ש’שלא יפזרנו הרוח’, דהיינו שלולי הדבר המקבל טומאה שמעל הסכך היה הסכך מתפזר גם ברוח מצויה.
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מנין לך לפרש כן? הרי כתב "שלא יפזרנו הרוח" בסתם, משמע כל רוח.
|
07/10/2014 |
מסברא נראה פשוט שלא נחשב מעמיד בכהאי גוונא (נתנאל לייב)
כך היה פשוט לי מסברא, שכאשר הסכך מחזיק מצד עצמו ללא האזיקונים, הם לא נחשבים ה’מעמיד’ שלו.
ומאחר שכת"ר שאל זאת מנין לי. אצטט מכמה פוסקים: בשו"ת בצל החכמה (ה מד): "לקשור את הסכך עצמו אל הכלונסאות בדבר המקבל טומאה בודאי אסור לכתחילה . . אמנם נלענ"ד בס"ד דעיקר הך דינא . . היינו דוקא כשאין הסכך יכול לעמוד כלל בלי דבר המקב"ט המחזיקו, וכהך דהסומך סוכתו בכרעי המיטה (סוכה כא ב) דקאמר בגמ’ לחד מ"ד שטעמה מפני שמעמידו בדבר המקב"ט, שאם ינטלו כרעי המטה הסכך נופל ואין כן סוכה כלל. ומ"מ בודאי שכן הדין גם ביכול הסכך לעמוד בלי דבר המקב"ט המחזיקו, אלא שאינו יכול לעמוד ברוח מצויה דיבשה, דגםבזה הסוכה פסולה ומעמידו בדבר המקב"ט . . אבל כשהסכך יכול לעמוד ברוח מצויה אלא שחושש שמא תהיה רוח סערה רוח שאינה מצויה והיא תפזר את הסכך או שיסירנו לגמרי מע"ג הסוכה וישאר בלי סוכה . . ולכן הוא קושר את הסכך שלא ישאנו רוח בזה בודאי שהסוכה כשרה גם אם יקשור את הסכך בדבר המקב"ט. ולא רק כל הזמן שקודם רוח סערה . . אלא גם א חר שכבר היה רוח סערה ולולא דבר המקב"ט המעמיד את הסכך היה הרוח מסיר את הסכך, ונמצא כל קיומה של הסוכה כעת אינה רק ע"י דבר המקב"ט שהעמידה, עכ"ז הסוכה כשרה כיון שכעת אין צורך בדבר המקב"ט להעמידה שהרי יכולה היא לעמוד ברוח מצויה".
ויעויין גם בשבט הלוי (ו עד) בסוף התשובה.
בכבוד רב
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
גם הוא אומר זאת מסברא, ואם תרצה תוכל לסמוך עליו, אך לדידי כיון שאדה"ז סתם דבריו ולא חילק, איני רוצה להקל.
|
08/10/2014 |
מאיזה טעם יהיה בזה פסול ? (נתנאל לייב )
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מטעם מעמיד, ברגע שהוא קושר הסכך עם אזיקונים הוא נהיה חלק ממעמיד.
|
08/10/2014 |
אבל אם הוא חלק שאין בו צורך, אין סיבה להחשיבו ’מעמיד’ (נתנאל לייב )
הרי פשוט לכאורה שאין שום בעיה להניח סכך על קרשים, גם אם יש שם איזה ברזל גם כן, דכיון שהסכך מחזיק בעזרת הקרשים, ולא בעזרת הברזל, נחשב מעמיד כשר. והגם שהברזל ’עוזר’ גם כן להחזיק הסכך, לא נחשב ’מעמיד’ בגלל זה.
|
09/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הכל תלוי בכוונתו, וכיון שהוא מתכוין שהאזיקונים יחזיקו את הסכך במצב מסוים הרי זה נחשב לדבר המעמיד.
|
09/10/2014 |
• שו"ע ופסיקת המג"א (יעקב)
האם אין אמירתו של אדה"ז כי הוא חוזר בו מכך שנתן יותר מדי נאמנות למג"א, שומטת את הקרקע מתחת לפסקים שבשו"ע, ועכ"פ שבמהדו"ק? ואולי מעתה מקום בו פסק כמג"א נגד הכרעת הרבה מהאחרונים או רובם, יש ללכת כדעת רוב האחרונים, מתוך הנחה שכך גם היה פוסק אדה"ז בסוף ימיו?
|
07/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בדרך כלל החזרות של אדה"ז כפי שאנו רואים בסדר ברה"נ ובסידורו הן שהוא פוסק כדעת הראשונים נגד האחרונים, ולא שהוא פוסק כאחרונים שלאחרי המג"א. ולכן לא ניתן לדעת איך היה פוסק בדברים אחרים, כי אין לנו כללים ברורים בזה. וכיון שכך אין לנו אלא לפסוק לפי מה שיש בידינו, שכנראה כך רצתה ההשגחה העליונה שבחלקים אלו נפסוק כמהדורה קמא.
|
07/10/2014 |
• ברכה על מצוה שפטור מלעשותה (מנחם)
בסי’ ל"ח ס"ט: ואם רצה להפסיק ולהניחן יכול ג"כ לברך עליהם שאע"פ שפטור מלהפסיק בשבילן מ"מ כיון שרוצה להפסיק מלימודו הרי הוא חייב בתפילין מיד שמפסיק.
ולכאורה קשה מאי גרע מאשה דמברכת אע"פ שפטורה , ואדה"ז אינו מביא שיטה החולקת. ובדברי הבית יוסף עצמו יש לתרץ שתירוץ זה הוא למ"ד שנשים אינן מברכות (אבל יש לחלק שכאן הוא בר חיובא )
|
06/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, אין צריך להגיע לטעם זה כיון שיש כאם טעם פשוט יותר, שהוא באמת חייב בתפילין לאחר שהפסיק. שנית, טעם זה לא יועיל בגברים, כיון שזה שהנשים מברכות כשהן פטורות זהו בגלל שהגברים חייבים במצוה זו, כמבואר בשוע"ר סי’ יז ס"ג, ואילו כאן אילו היה פטור מהנחת תפילין לא היה יכול לברך על זה, כי איך יברך אם הוא פטור ממנה.
|
07/10/2014 |
עוד בהנ"ל (מנחם)
כסברת כת"ר כ"ה סברא א’ בתוס’ חולין (ק"י) אבל קיי"ל כסברא הב’ שם ראה בסי’ י"ד ס"ה: אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליו הרשות בידו ואינה ברכה לבטלה ואע"פ שהוא פטור מן הדבר יכול לומר וצונו להתעטף כמו שהנשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם מטעם שיתבאר בסי’ י"ז ע"ש עכ"ל. ואין לחלק דגבי ציצית הבעלים מחוייבים בבגד זה .
ולכאורה המנהג לברך לישיב בסוכה בשעת הגשם מיתלא תליא בב’ הסברות שבתוס’ הנ"ל .
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי אדה"ז כותב מפורש שם "מטעם שיתבאר בסי’ יז", ושם פירש הטעם הנ"ל, ואם כן בהכרח שלדעת אדה"ז גם בציצית הוא מטעם האמור בנשים. וכעת ראיתי שכן מפרש גם הפמ"ג והלבושי שרד בדעת המ"א שם סק"ה, ע"ש. ולפי זה אין לזה שום קשר לענין ברכה בסוכה בשעת הגשם.
|
08/10/2014 |
עוד בהנ"ל (מנחם)
כבר רמזתי לדברי הפמ"ג, בכתבי "ואין לחלק דגבי ציצית הבעלים מחוייבים בבגד זה" וכוונתי בזה שהפמ"ג אומר שאין חסרון בהבגד , דהיינו שהוא בר ציצית , כיון שהבעלים חייבים.
אבל לזה שיכול לומר "וצונו" בודאי מספיק זה שזה מעשה של מצוה , אף שהוא אינו מצווה. שהרי גם גבי ציצית סו"ס במקרה הזה בדיוק , כשזה טלית שאולה , לא מצינו שום אדם שהוא חייב , אלא ודאי גם אם החיוב הוא במקרה אחר, יכול לברך. כגון: באם הוא לא הי’ עכשיו עוסק במצוה הי’ מתחייב (ראה משנ"ב סי’ תע"ה סקל"ח שמסתפק בזה )
וכן הביא הפתחי תשובה יו"ד סי’ רפ"ו ס"ק י"ז גבי מזוזה לפני ל’ יום , ושם אין אף אחד שמחוייב ודמי להנדון דסוכה הנ"ל.
אשמח לשמוע דעת כת"ר בזה
|
08/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הזמ"ג לעיין בכל הענין הזה שהוא ענין כללי, אך בדין הספיציפי של הציצית השאולה אני מדייק כן מלשון אדה"ז שכתב "מטעם שיתבאר", ולא "כמו שיתבאר", שמזה מובן שאותו טעם המתיר ברכה לנשים הוא אותו טעם המתיר ברכה כאן, ואין זה אלא מצד ז שבעל הבגד חייב בברכה, ע"ד הטעם המובא בנשים.
|
08/10/2014 |
• אופן הנענועים לשיטת הרב (ערן)
בפסקי הסידור הרב מזכיר רק הולכה והובאה ולא מזכיר כסכוס. האם יש לדייק מכאן שהוא פוסק שלא צריך כסכוס, אלא די בהולכה והובאה בלבד?
|
06/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן בסידור אינו מזכיר כסכוס, ומשמע שלא מצריך זאת. אם כשהרבי עשה נענועים היה ניתן לשמוע את רעש הכסכוס תוך כדי הנענועים. וכנראה שאין זו הוראה לרבים.
|
07/10/2014 |
ללא כותרת (שניאור זלמן)
בלקו"ש חלק ד עמ’ 1162 הרבי מביא שרבותינו נשיאינו נהגו לסכסך הלולב אחר ההולכה, ומבאר ג"כ מנהג זה ע"פ פנימיות העניינים.
|
12/10/2014 |
תגובה (הרב אלאשוילי)
תודה. ולפלא שבאוצר מנהגי חב"ד לא הובא פרט חשוב זה.
|
12/10/2014 |
תגובה (שניאור זלמן)
בהנהגות שבהוצאה החדשה של הסידור קודם הלל הובא מנהג זה.
|
12/10/2014 |
• נוסח התפילה (מ.י)
שלום וברכה בסידור הרב כותב לומר ברך עלינו כל השנה (בין בחורף ובין בקיץ) ולכאורה זה לא כשיטת האר"י שכותב לומר בקיץ ברכינו וז"ל: בקיץ יאמר ברכינו ובחורף יאמר ברך עלינו שלא כאותם שנהגו לומר בין בקיץ בין בחורף ברך עלינו, עכ"ל . (ובידוע שהסידור מיוסד כל כולו ע"פ האריז"ל)
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
סידור הרב לא מיוסד כל כולו על נוסח האריז"ל, אלא ברובו (ובפרט בדברים עקרוניים), ולכן ניתן לראות הרבה שינויים בין נוסח האריז"ל לנוסח אדמו"ר הזקן. אם כי לפעמים כשיש מחלוקת בנוסח האריז"ל, אז ניתן לומר שאדמו"ר הזקן הכריע שזהו נוסח האריז"ל האמיתי, ויש להאריך בזה הרבה, אבל אין המסגרת מתאימה לכך.
|
05/10/2014 |
• תקיעות בתפילת שמונה עשרה (מ.י)
בסימן תקצב סעיף א לעניין תקיעות בתפילת לחש כותב: "ויש מקמות שנוהגין לתקוע ב’ פעמים א’ בתפלת לחש וא’ בחזרת הש"ץ, אבל במקום שאין מנהג אין לנהוג כן לכתחלה." ולפי"ז יקשה איך בתחילת ימי החסידות (שהתחילו לנהוג כהאריז"ל) שינו את מנהגם ותקעו בתפילת לחש
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
המקור לתקיעות בלחש הוא לא רק מהאריז"ל בלבד, אלא הוא קדום בהרבה, הובא בתוס’ ר"ה לג, א ובטור.
אמנם אדה"ז כותב בשו"ע שלו שאין לנהוג כן לכתחילה, אבל בסידור שלו הוא פסק אחרת, כלומר שהוא חזר בו מדבריו בשו"ע והחליט שכן יש לנהוג כן לכתחילה, מפני שאת הסידור הוא חיבר ע"פ נוסח ומנהגי האר"י כידוע. וכשם שהיתה לו יכולת לשנות את נוסח התפלה, כך היתה לו יכולת לשנות את מנהג התקיעות בתפלת לחש.
|
05/10/2014 |
• צער בעלי חיים בכפרות (פרידמן)
משום מה אני לא מצליח לצפות בשיעור שאלתי היא האם אדם שיודע שלא ישתמשו בתרנגול שעליו עושה כפרות לאכילה אלא יזרקו זאת האם בכ"ז יעשה ואין בזה משום צעב"ח ובעל תשחית ויש להעיר מהוראת הרבי להרב ג"מ גרליק (התקשרות גליון תרעה), שבנסיעותיו יזמין אוכל כשר אע"פ שאין בכוונתו לאוכלו - כדי לחזק את הכשרות בעולם. ואין בזה משום בל תשחית (עיי"ש הטעם).
|
05/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פשוט שלא ניתן לעשות כפרות שלא על מנת לאכול העוף, שהרי בשביל זה שוחטים אותו כדי להכשירו לאכילה (או הוא בעצמו ע"י פדיון כפרות או לתיתו לעניים כמבואר בשוע"ר). ואני גם לא מבין איך זה יתרום לחיזוק המנהג, אדרבה אם אנשים יתחילו לשחוט עופות ולזרוק אותם, יהיה מזה חילול ה’ גדול והדבר יביא לביטול המנהג חלילה ולא לחיזוקו.
|
05/10/2014 |
• חומץ, אגוזים, חריין (אלישבע)
עד מתי נוהגים לא לאכול אגוזים, חומץ, חריין
|
04/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לפי הכתוב בשו"ע זה רק בראש השנה.
|
05/10/2014 |
• אם הש"ץ מוציא ידי חובה בר"ה בתפילת עמידה (מ.י)
שלום וברכה
ראיתי בשו"ע (האדמו"ר הזקן) סימן תקצא בסעיף ב שכותב: "אע"פ שבשאר ימות השנה וכו’ וזקן וחולה פוטר הש"ץ אע"פ שלא שמע ממנו התפלה" ובסעיף ד כותב: "ואפילו במקום וכו’ ואם חיסר אפילו תיבה אחת שלא שמע אותה מהש"ץ לא יצא" והנה לכאורה סתר דברי עצמו שהרי בסעיף ב משמע שאם לא שמע מהש"ץ יצא ובסעיף ד משמע שאם לא שמע לא יצא
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי גם בסעיף ב כותב "וישמע ממנו התפלה מראש ועד סוף". אלא יש הבדל בין שנמצא בבית הכנסת ויכול לשמוע מהש"צ, אזי חייב לשמוע כל מילה, לבין מי שהוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, אזי אמרו חכמים שכיון שהוא אנוס הוא נפטר ע"י הש"צ גם בלא שמיעה בכלל. וראה גם תניא קונטרס אחרון קסב, א.
|
03/10/2014 |
ללא כותרת (מ.י)
אם הבנתי נכון הרב חילק בין לכתחילה ובין שעת הדחק (אונס) היינו שלכתחילה אם נמצא בבית הכנסת חייב לשמוע, ואם אנוס יצא י"ח מהש"ץ. אבל לא משמע כן שהרי כותב: כִּי מִי שֶׁיִּרְצֶה לָצֵאת בִּתְפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לְכָל מַה שֶּׁאוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר, וְאִם חִסֵּר אֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתָהּ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר – לֹ א יָ צָ א, משמע שלא יוצא כלל
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
החילוק הוא בין אם נמצא בבית הכנסת לבין אם הוא אנוס ולא יכול אפילו לבוא לבית הכנסת, אבל אם הוא נמצא בבית הכנסת חייב לשמוע כל מילה. וצריך לומר שאם החולה בכל זאת התאמץ ובא לבית הכנסת ומחמת חולשה אינו יכול לעקוב אחרי הש"צ, לא יהיה דינו חמור יותר ממי שנמצא בביתו מחמת אונס.
|
03/10/2014 |
ללא כותרת (מ.י)
לפי החילוק הנ"ל צריך להבין, מאי גרע אותו אחד שיושב בבית הכנסת (ולא שמע )שלא יצא י"ח אפי’ בדעבד , מהשני שיושב בביתו (ולא שמע) שיצא.
|
03/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כי ההוא שישב בבית הוא אנוס, משא"כ זה שישב בבית הכנסת אינו אנוס.
|
03/10/2014 |
• אבינו מלכנו (אלישבע)
האם אומרים אבינו מלכנו בערב יום כיפור שחל בערב שבת,
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
03/10/2014 |
תשובה ב’ (מ.י)
המנהג שלא לאומרו, אבל השנה שחל יוה"כ בשבת, שלא אומרים בשבת אבינו מלכנו, יש נוהגים לאומרו בערב יו"כ (רמ"א סימן תרד סעיף ב’ )
|
03/10/2014 |
תגובה (הרב אלאשוילי)
אך מנהג חב"ד שלא לומר אפילו בקביעות כזו.
|
03/10/2014 |
• כוונות בסידור אדמו"ר הזקן (איתן)
קראתי פעם שבנוסף לסידור, אדמו"ר הזקן חיבר גם כוונות מיוחדות לסידור שלו שאותם העביר רק ליחידי סגולה, האם יש בסיס לטענה הזו?
בתודה, איתן.
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
02/10/2014 |
• כפרות המוני (ישראל דגן)
התרנגולים המיועדים לכפרותמוחזקים שעות ואף ימים בכלובים קטנים, לעתים בשמש קופחת, ללא מזון וללא מים. אף שמשרד החקלאות והרבנות הוציאו הנחיות למנוע מצבים אלה – בשטח אין לזה ביטוי.
כיצד אפשר להניח למצווה הבאה בעבירה ולהמשיך את המנהג ההמוני? האם לא מן הראוי לאסור על כך, ומי שירצה ידאג לקיום המנהג באופן אישי?
|
01/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית, צריך שיהיה ברור שאי אפשר לאסור את מנהג הכפרות, כי יסודתו בהררי קודש מימות הגאונים עד לאר"י הקדוש ועד לימינו אלה.
אלא מה, צריך למנוע עד כמה שניתן שבדרך לקיום מנהג חשוב זה לא יעברו על איסור של תורה של צער בעלי חיים, ולכן בשום אופן אסור להשאיר את העופות בשמש הקופחת ולמנוע מהם מזון ושתיה. ואלו שלא שומעים להוראות אלו, ברור שגם במשך כל השנה הם נוהגים כך עם העופות, ולא משום זה נאסור אכילת עופות.
וצריך גם להודיע מה שמפורש בפוסקים שבערב כיפור צריך לרחם על בעלי החיים כדי שגם הקב"ה ירחם עלינו מן השמים.
וצריך גם לדאוג שמיד אחרי הכפרה העופות ילכו לשחיטה ולא יעשו עליהם עוד סיבוב.
|
01/10/2014 |
ללא כותרת (מענדל גליק)
האם אסור לעשות כפרה על אנשים רבים עם תרנגול אחד, כפי שנוהגים במבצעים?
|
02/10/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני יודע איך נוהגים ב"מבצעים", אבל בעיקרון ניתן לעשות בתרנגול אחד לכמה נפשות רק כשהם ביחד ולא בזה אחר זה.
|
02/10/2014 |
• ברכת המוציא על מזונות (מאור בטאשוילי)
שלום הרב,
לשיטתנו (דעת אדה״ז) , בכדי לברך מלכתחילה על מזונות המוציא וליטול ידיים בברכה, האם בדעתי צריך להיות מלכתחילה לאכול 230 גרם כפסק השו״ע או 180 גרם כדעת הרמב״ם. זאת אומרת מה דעת אדה״ז כהמחבר או כהרמב״ם .?
יתירה מזאת יש בקראון הייטס פיצה בשם ׳פיצה קינגסטון׳ דיברתי עם הבעלים כמה פעמים והוא לא יודע בכל משולש כמה גרמים יש, לפי סברה, פיצה דיי דקה (ואני יוצא מנקודת הנחה שהגבינה והדברים לא מצטרפים ללחם לעניין המשקל) 2 חתיכות מצריכות נטילת ידיים וברכת המוציא ולאחרי זה ברכת המזון ?
או שמא אפשר לברך מזונות ולאחרי זה ׳על המחיה׳ ?
תודהו מראש וחתימה טובה :-)
|
30/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לדעת אדה"ז אם אוכל עד 346 סמ"ק (מהעיסה) לא צריך לברך המוציא (אם אינו שבע מכל מה שאוכל עמו). וכיון שמאד קשה לשער בזה, לכן איני יכול לומר לך בודאות מה דין שתי חתיכות פיצה. לכן לדעתי נראה שאם הנך אוכל משולש אחד תברך מזונות ועל המחיה, ואם כוונתך לאכול שתי פיצות תיטול ידים ותברך המוציא על כזית לחם ודאי ותפטור הפיצה.
|
30/09/2014 |
• הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות, או מיום א של ר"ה של יום ב של ר"ה (דוד ב.)
באיסור הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני של גלויות וכן מיום א של ר"ה של יום ב של ר"ה כתב אדה"ז בסימן תקג שבמזיד מותר ומי שמערים החמירו עליו חכמים ואסרו. ובדין מי שהכין בשוגג אדה"ז לא כתב שם מה הדין, וראיתי בסימן תקכ"ז שנחלקו בזה המהרשל (ביש"ש) והרמ"א. רצוני לשאול האם אדה"ז הכריע במקום אחר בשו"ע בדין זה של המכין בשוגג מיוט ראשון לשני (או מיו"ט לחול או מיו"ט לשבת)? ואם אין הכרעה מפורשת האם אפשר לדייק מה ההכרעה בזה?
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אמנם לא כתוב מפורש, אבל מובן מלשונו (בסי"ב ובסי"ג) שרק במערים חששו, ולא בשאר אופנים. וד"ל. וכתב מזיד וכל שכן שוגג, שאם לא כן היה לו לפרש.
|
29/09/2014 |
• הדלקת נרות שבת וקידוש לנוכריה (דויד)
בת זוגתי נוכריה ובכל ערב שישי וחג אנחנו עורכים קידוש וסעודה.היא עונה אמן לקידוש ולברכות וגם שותה מהיין ואוכלת מהמוציא ולפני כניסת שבת היא מדליקה נרות שבת. האם זהו איסור או חילול כבוד השבת, או שאין בזה שום פסול. הייתי שמח לתשובה מפורטת בנושא
|
25/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיון שבקשת תשובה מפורטת, ארשה לעצמי לחרוג ממסגרת השאלה.
ראשית כמובן שאין לזוגתך הנכריה שום קשר ושייכות לשבת, כיון שהשבת ניתנה לעם ישראל כעם הנבחר של הקב"ה, ולכן אינה יכולה להדליק נרות שבת וליטול חלק בקידוש.
אך לדעתי לא שאלת את השאלה הנכונה המתבקשת, והיא: האם אני כבן לעם היהודי שנישא לאשה נכריה, יכול להסתפק בעשיית קידוש בשבתות וימים טובים, ולהשתיק בזה את המצפון היהודי, שלמרות שאני נשוי עם נכריה אני יכול להיות יהודי טוב השומר על חלק ממסורת היהודות, למרות שבזה שאני חי עם נכריה אני כורת את הענף שעליו אני יושב בתור יהודי המחוייב להמשך הדורות?
והיות ובהשגחה פרטית התכתבת איתנו בראש השנה החדשה, שאז מתחילה תקופה חדשה, ובפרט בעשרת ימי התשובה אלו עד ליום הכפורים, שאלו ימים של חשבון נפש וכפרה, אני תקוה שתעשה חשבון נפש אמיתי עם עצמך על משמעות היותך יהודי עם כל התוצאות הכרוכות בכך.
ובכל אופן אני מאחל לך שנה טובה ומתוקה בגשם וברוח ולבשורות טובות בכל הנ"ל.
|
27/09/2014 |
הדלקת נרות שבת וקידוש לנוכריה (דויד)
ראשית אני מודה לך על התשובה, אוליי לא דקדקתי בפרטים. אני לא נשוי עדין ואין בכוונתי לעשות זאת עד שתתגייר. אני מנסה להרגיל אותה לאורך החיים היהודי באהבה ורצון כמובן. והדילמה שיש לי בכל שישי היא בשאלה הראשונה ששאלתי האם אני חוטא בשיתןף שלה איתי בכל שישי או שאין בזה פסול. דווקא בעשרת ימי תשובה ובערב ראש השנה אי שם בקצה העולם, זה מה שגרם לי להרהור כבד שמא אני חוטא ואם כן זה הזמן לשנות את המנהג. שנית, אין לשפוט אדם עד שתגיע למקומו, הגעתי לאן שהגעתי אחרי טלטלות רבות ומרובות ובורא עולם שלח לי נחמה אמנם נוכריה, אבל כלום לא קורה סתם ויש סיבה. אני לא מחפש להשתיק מצפון יהודי. ההיפך אני עדיין מחפש את הסיבה והתיקון שמעבר. תודה ושנה טובה לכל עם ישראל באשר הם.
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חבל שלא פירטת את כל זה לפני כן. אבל בכל אופן המצב שלך אינו פשוט, ולדעתי הנך צריך להתייעץ עם רב או שליח חב"ד המקומי בעיר מגורך אם וכיצד להמשיך הלאה את הקשר שלך עם חברתך הנכריה. אם תכתוב לי את עיר מגורך במייל האישי שלי, אולי אוכל לקשר אותך אל הרב או השליח המקומי. בברכת גמר חתימה טובה ובשו"ט.
זהו המייל שלי:
sf_avibooks@bezeqint.net
|
29/09/2014 |
• פרוזבול בכתב (יהודה)
בש"ע רבינו הזכיר רק אמירת מסירת החובות אבל מנהג העולם לעשות פרוזבול בכתב. היש טעם לא לכתוב או שרק אין צורך לפי דעת רבינו?
|
23/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין צורך. אבל מי שרוצה יכול לעשות בכתב, ויש בזה מעלה שהבית דין החתום בשטר מקנה קרקע ללוה (אם אין לו קרקע) כדי שהפרוזבול יחול.
|
23/09/2014 |
• ספרים הדנים במהדו"ב (לוי יצחק ריץ)
שלום רב!
האם יש ספרים הדנים ומבארים את דברי מהדו"ב של הרב, ובאם כן על איזה מהם תמליצו?
|
17/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה באתר שלנו ב"ספרים הדנים בשו"ע הרב", תמצא שם כמה ספרים הדנים על זה, כולל לינקים לספרים עצמם, ואין בידי להמליץ על מי מהם.
|
17/09/2014 |
• הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (שמעיה )
האם מותר להוסיף מים למיחם ביום טוב ?
שאלה רלוונטית לחג ר"ה הקרוב
|
15/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
דין מיחם חשמלי ביו"ט כדין המיחם בשבת, ומותר להשתמש בו רק ב"מצב שבת", ובודאי שאסור להוסיף בו מים קרים.
|
16/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (אלעד)
משמע שאסור להוסיף מים ביו"ט אף אם המים עומדים להיגמר. אבל א"כ ,מדוע הדבר לא יהיה מותר מצד "אוכל נפש" המותר ביו"ט ?
|
17/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (אלעד)
משמע שאסור להוסיף מים ביו"ט אף אם המים עומדים להיגמר. אבל א"כ ,מדוע הדבר לא יהיה מותר מצד "אוכל נפש" המותר ביו"ט ?
|
17/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אוכל נפש לא מתיר הפעלת מכשירים חשמליים.
אגב, ישנם עוד איסורים שאסרו חכמים אפילו שזה נוגע לאוכל נפש.
ובכלל, הלכות יו"ט הם מאד מורכבים ומסועפים, ואפילו הכללים שלהן מורכבים, כי בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, וכל שכן פרטי ההלכות, ולא ניתן ללומדם אלא בלימוד שיטתי מתוך ספרי ההלכה.
|
17/09/2014 |
הוספת מים חמים ביום טוב למיחם (שמעיה )
השאלה הייתה בקשר להוספת מים חמים שרתחו על הגז . האם ניתן להוסיפם למיחם ביו"ט ?
|
20/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם פתיחת המכסה של המיחם אינה גורמת שום שינוי במצב של המיחם (ניתן לבדוק זאת לפי ההוראות שעל המיחם), אין בעיה להוסיף בשבת ויו"ט מים רותחים למיחם.
|
20/09/2014 |
האם יש בעיה בהוספת מים קרים ביום טוב (מענדי)
|
29/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם מצב המיחם לא משתנה מותר.
|
29/09/2014 |
מה ההבדל בין מיחם למקרר ? (נתנאל לייב )
גם במקרר כאשר פותחים את הדלת זה גורם להפעלת המנוע מוקדם יותר, ובכל זאת מתירים את הדבר כיון שהוא רק גרמא. וא"כ לכאורה הוא הדין במיחם, כאשר מוסיפים מים קרים גורם הדבר להפעלת החימום מחדש מוקדם יותר, וזהו רק גרמא.
וגם להמחמירים שלא לפתוח מקרר אלא כאשר המנוע עובד, וכך לא גורמים להפעלת המנוע מקודם יותר, הרי הוא הדין לכאורה במיחם, שכאשר שומעים שחימום המים בפעולה (שומעים רתיחה של המים) אפשר להוסיף מים, כי החימום כבר דלוק.
אז לא הבנתי מה החילוק ביניהם לדעת כת"ר
|
09/10/2014 |
• הואיל ועיקרה מן התורה (יוסף קפלן)
בסי׳ שיא ס״ה ושטז סי״ט מבואר שמלאכה שאינה צריכה לגופה לא דמי לשאר איסור דרבנן, הואיל ועיקרה מן התורה, דהיינו אם היה צריך לגופה.
ולא הבנתי את ההגדרה של ״עיקרה מן התורה״, הרי סו״ס התורה אסרה (לפי שיטה זו) רק מלאכה שאינה צריכה לגופה, ולא אסרה את עשיית המלאכה במידה והיא נעשית שלא לצורך גופה.
מהו החילוק המהותי בין איסור דרבנן זה לבין כל שאר איסורים וגזירות דרבנן?
|
04/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הביאור הוא פשוט: ישנם איסורי דרבנן שאין להם עיקר התורה, וכל איסורם הוא גזירה שמא יעשה מלאכה של תורה, ויש איסורי דרבנן שעיקרם מהתורה, אלא שבגלל תנאי מסוים שלא התקיים במלאכה היא אסורה רק מדרבנן. כלומר, איכות המלאכה היא אותה איכות של תורה, ורק פרט מסוים שחסר בה אינה אסורה מן התורה, ואם כן זהו איסור חמור יותר מסתם איסור דרבנן. ונפק"מ לגבי גזרה לגזרה ועוד - ראה שוע"ר סי’ רעה קו"א סק"ב.
|
05/09/2014 |
• חזרת הש"ץ כל התפלה בששה מתפללים (משה ששונקין)
אם ששה התפללו יחד תפלת שמונה עשרה בבית הכנסת ואחר כך באו לבית הכנסת עוד ארבעה אנשים האם אפשר לחזור על כל תפלת שמונה עשרה?
רבנו הזקן כותב בסימן סט ס"ה שאם ששה התפללו בלחש "חוזר אחד מהם התפלה בקול רם אם יש ט’ שישמעו ויענו אמן"
ולא ברור לי האם היו עשרה בבית הכנסת בעת שהששה התפללו או שאפילו שלא היו עשרה בעת שהששה התפללו רק שאחר כך באו גם אז חוזר כל התפלה?
|
01/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מסתימת לשון אדה"ז משמע שניתן לעשות כן (ובתנאי שהששה התפללו כצבור על דעת להשלים אח"כ לעשרה). וכן כתב בספר שנות חיים להרא"ח נאה סי’ ו אות יד. וראה גם פסקי תשובות סי’ סט.
|
02/09/2014 |
• שאלות (לוי)
שלום רב!
רציתי לשאול איפה ניתן למצוא, באם יש, ביאור על שיחה של הרבי בפה"ש שלנו בנושא פסיק רישא ולא מתכוון.
כמו"כ מהו להפשיר בעקבות מהדו"ב רנט ד"ה והנה, עמוד תתפג עד תתפה בהוצאת קהת החדשה.
וכן נתינת מים רותחים בכלי לתוך רותחין לפי מהדו"ב רנט ד"ה על כן?
אודה מאוד על תשובתכם
|
31/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם תסביר טוב יותר את שאלותיך אוכל לענות.
|
01/09/2014 |
ביאור השאלה (אורח)
מהדור"ב רנ"ט ד"ה והנה בהוצאה חדשה עמ’ תתפג עד תתפה. לכאורה משמע מאדמור הזקן לאסור להפשיר. נא דעתכם.
מהדו"ב רנ"ט ד"ה ע"כ נתינת כלי שקוף ובתוכו נוזל צונן לתוך כלי עם מים רותחים. לכאורה משמע מדבריו שבתנאי זה יהיה מותר היות ואין כאן. נא דעתכם.
|
02/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
א. זהו רק לדעת הרמב"ן משא"כ לדעת הרשב"א, והלכה כרשב"א.
ב. אכן יהיה מותר כיון שאין כאן הטמנה.
|
03/09/2014 |
המשך לשאלה מכ"ט מנחם אב, הפשרה לפי מהדו"ב (לוי יצחק)
|
03/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מהלך הענינים במהדו"ב הוא מורכב ואין הזמ"ג לעיין בו כעת כפי הצורך. אבל עכ"פ נראה שלהלכה יש לפסוק: א) אסור להטמין בע"ש בדבר המוסיף הבל אפילו כדי להפיג צינתו - כנפסק בשוע"ר סי’ רנז סוס"ט. ב) הטמנה במקצת אינה הטמנה - כנפסק שם בס"י.
|
04/09/2014 |
• פאה ארוכה (חני)
האם יש איסור ללכת עם פאה ארוכה יותר מהכתפיים? האם אסור שהפאה תהיה מתולתלת?
|
31/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהלכה הכתובה לא מובא הבדל בין פאה ארוכה לקצרה או פאה מתולתלת לחלקה, גם במכתבי הרבי לא נזכרו הגבלות אלו, אלא שרבני זמנינו ראו צורך לחזק את הצניעות בדורנו, בהגבלת אורך הפאה או פאה פרועה. כי דברים אלו מושכים את העין, וכל דבר המושך את העין יש להמנע ממנו, לא רק בפאות, אלא גם בבגדים ואיפור וכיו"ב. וגם מצד השכל הישר לכאורה אין שום סיבה שאשה תבליט את עצמה בחבישת פאה יותר מהצריך לה או באיפור כבד וכיו"ב. לכן מן הראוי לשמוע בזה לדברי הרבנים. [אם כי איני בעד לבייש נשים שלא הולכות לפי הוראות אלו, כי זה מביא ההיפך מהמצופה. וכבר אמרו חכמים שלנשים יש לדבר בלשון רכה כדי שישמעו].
|
31/08/2014 |
המשך השאלה (חני)
השאלה האם יש בזה פסק מרבני חב"ד?
קראתי היום שהרב שטרנבוך מירושלים פסק שאין בעיה שהפאה תהיה ארוכה אם היא לא בולטת מדי, אבל מחברות שמעתי שיש רבנים חב"דניקים שפסקו שאסור שתהיה ארוכה מהכתפיים.
|
01/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני יודע. עכ"פ גם לדידי שיעור "עד הכתפיים" אינו מקודש, העיקר הוא שהפאה לא תהיה ארוכה מדי.
|
01/09/2014 |
• גחלים (לוי)
שלום רב!
שאלה שלי ברנ"ג וברנ"ז.
ברנ"ג מובא שגחלים שעממו הרי הן כקטומות, לאחר מכן כהו ועממו הרי הן כגרופות.
אמנם ברנ"ז אלטער רבי’ן דורש שיהיו גרופות ממש.
איך ליישב את העניין?
|
28/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
28/08/2014 |
המשך שאלה (אורח)
סי’ רנ"ז ס’ יו"ד . הוצאה חדשה עמ’ קמ"ח
|
02/09/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום סתירה, בסי’ רנז כותב מיד בהמשך: "אבל אם יש בה גחלים אפילו הן קטומות אסור להטמין בה הקדרה", ואילו בסי’ רנג סוסי"ט מדבר ב"כהו ועממו, והרי הן כגרופות", "כהו ועממו", היינו שהם כבויות ולא רק קטומות. ולפי זה היו צריכים לציין בסי’ רנז לסי’ רנג וכן להיפך להשלמת הענין.
|
03/09/2014 |
• פתיחת בסלי/צ’יפסי/במבה/קראנץ’ וכדומה בשבת (מאור בטאשוילי)
נזכרתי היום שהרב אמר באחת השבתות בשיעור הצהריים, כי המד"א של שכ"ח לוד אוסר פתיחת במבה (וכדומה כל שאר הממתקים) בהדבקה של השקית, ואתה הרב אמרת שאתה מתיר.
רציתי לדעת איך זה מסתדר אם מה שכתוב בשו"ע אדה"ז סימן שמ הלכה י"ז : "אף על פי שחתיכת תלוש מותרת לכתחילה כשאינו מקפיד לחתכו במדה כמ"ש סי’ שי"ד מכל מקום אם על ידי זה מתקנו להשתמש בו איזה תשמיש חייב משום תיקון כלי אם מחתכו בסכין כמ"ש בסי’ שכ"ב גבי קטימת קיסם ושלא בסכין פטור אבל אסור. לפיכך אין שוברין את החרס ואין קורעין את הנייר המותרים בטלטול כדי להשתמש בהם איזה תשמיש מפני שהוא כמתקן כלי עיין ס’ תק"ח . אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב..."
משמע מלשון אדה"ז (לכאורה לפי הבנתי הדלה) שאי אפשר לפתוח את שקית הבמבה במקום ההלחם (הדבק) או שאני לא תופס איזושהי נקודה בלשון הזהב של אדה"ז ?
באם זה לא מכביד על כבוד הרב, אשמח למקורות.
|
28/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אענה לך בסברא, דין הקורע זהו רק כששני דברים מודבקים על ידי דבר שלישי, בהלחמה אין דבר שלישי המחבר ביניהם אלא נדבקו זה בזה מהחום הנוצר ע"י הלחמה, ולכן אין בזה קורע. ואפילו אם נאמר שיש בזה דין קורע, הדין הוא שאם ההדבקה היא זמנית מותר לקרוע לצורך, ראה שו"ע אדה"ז סי’ שיז ס"ז.
|
28/08/2014 |
• הופעה מעורבת (ישראל אברמבוביץ)
רציתי לדעת אם מותר ללכת להופעה מעורבת של אברהם פריד.
|
25/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם "הופעה מעורבת" הכוונה שיושבים ממש בתערובת, התשובה היא כמובן שלא, אבל אם הנשים יושבות בחלק אחד של האולם והגברים בחלק אחר, אין מניעה מבחינת ההלכה.
|
25/08/2014 |
הופעה מעורבת משפחות (ישראל אברמוביץ)
|
25/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי סו"ס המשפחות יושבות במקום אחד. וראה שו"ע או"ח סי’ תקכט בסופו.
|
25/08/2014 |
• מזוזה (מענדל נ.)
רציתי לשאול אם נכון הדבר, שיש דעות הסוברות לקבוע מזוזה בשער ראשי, אעפ"י שאין בו משקוף.
|
21/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי על דעה כזאת. ובכל אופן למעשה אין נוהגים כן.
|
21/08/2014 |
• מגבת (מענדל ז.)
מה האופן הנכון לטלטול מגבת בשבת, באופן המותר. ז.א. שיחשב ללבוש?
מדוע העובדה שאני "לובש" את המגבת, לא מחייבת אותה בציצית, ככל מלבוש?
|
20/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אפשר ללובשו כצעיף או כחגורה על הבגד. וההיתר ללובשו זהו רק כשהמגבת מקופלת, שאז אין בה שיעור חיוב ציצית.
|
21/08/2014 |
• בשר וחלב (יאיר)
ב״ה
חתכתי בשר קפוא עם סכין בשרי וכדי שהבשר ייחתך טוב טבלתי את הסכין מדי פעם בקומקום (שבפנים היו מים שרתחו). האם אוכל להשתמש בקומקום להכנת קפה חלבי?
|
19/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם היה במים שישים כנגד השומן שעל הסכין מותר להשתמש בקומקום להכנת קפה חלבי.
|
19/08/2014 |
שומן, הכוונה גם בשר? (יאיר)
היה ממש טיפה של פירורי בשר או שומן, בטוח שבמים היה פי שישים יותר.
האם בשר נחשב כשומן
|
19/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כמובן שהבשר והשומן דינם אחד, וצריך להיות שישים כנגדם. ואם היה שישים אז מותר.
|
19/08/2014 |
• לעבור כביש בשבת (מנחם מענדל ז.)
בנוגע לעבור כביש בשבת, האם אסור לי לעבור גם כאשר הנוהג הוא גוי, או רק אם הוא יהודי? בסגנון אחר: האם האיסור לגרום לרכב לעצור עבורי, הוא משום איסור הנאה מחילול שבת של יהודי אחר, או משום ’לפני עור’ בלבד, אך אין איסור הנאה (כי זה לא ישיר וכו')
|
18/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
האיסור הוא משום שאתה גורם לנהג לעשות מלאכה עבורך, ובענין זה לכאורה אין הבדל בין יהודי לגוי.
|
19/08/2014 |
ללא כותרת (מנחם)
למה אין בזה משום הלעיטהו לרשע וימות
|
06/12/2014 |
• כוס שני ושלישי (מנחם מענדל ז.)
מה התועלת בכוס שני ושלישי ב(נוגע לבישול ב)שבת, אם המים עדיין חמים מאוד מאוד, כנראה בחוש?
|
18/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
חכמים קבעו שכלי שני לא מבשל (מלבד דברים הקלים להתבשל), ועליהם אנו סומכים. אם כי יש אומרים (וכן משמעות הצ"צ) שאם חום המים בכלי שני גבוה מאד הוא כן מבשל, אבל אך אדה"ז לא מחלק בזה. ובמקרה זה יש לעיין האם לפסוק כהצ"צ או כאדה"ז, ודעתי נוטה לפסוק בזה כאדה"ז. ואכ"מ להאריך בזה.
|
19/08/2014 |
• עירוב (אבישי)
שלום הרב,
יוסי לא מטלטל בשבת כי הוא לא סומך על העירוב של המקום (מבחינתו העירוב לא קיים) דני כן מטלטל וסומך על העירוב במקום. האם מותר ליוסי להגיד לדני לטלטל עבורו לפי שיטת אדמו"ר הזקן?
|
12/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מה הפירוש העירוב לא קיים? העירוב קיים, רק שהוא מחמיר ואינו סומך עליו, והכלל שכל דבר שהוא משום חומרא (ולא מדינא, שכן גם לשיטת אדה"ז זהו רק חומרא ולא מן הדין), הוא יכול לומר לחבר שלו שאינו מחמיר שיעשה עבורו.
|
13/08/2014 |
• קשר של תפילין (חיה)
קים בחנויות משחק לילדים תפילין
האם מותר לכרוך סתם רצועה של תפילין לא אמיתיות על היד - לשם משחק?
|
08/08/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מבחינת הלכתית אין שום בעיה. השאלה היא מה המסר החינוכי של משחק זה? ואת זה צריך לשאול את המבינים בחינוך.
|
08/08/2014 |
• קידוש במקום סעודה (יהודה)
איתא בסימן רע"ג ס"ב שלכתחלה אין לקדש בחדר זה כשבדעתו לאכול בחדר אחר.
מה הדין כשמקדש בחדר-אוכל ויוצא למטבח ליטול ידים (ואינו רואה מקומו הראשון) וחוזר לאכול במקום שקידש, האם יש להחמיר בזה לכתחלה, וא"כ יש לשתות רביעית יין קודם שיוצא (חוץ ממה ששותה לקידוש, ולפחות רביעית א’ שלמה), או שכיון שחוזר למקומו קיל טפי.
|
29/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין שום צורך להחמיר בזה, כיון שהיציאה שלו היא בשביל לאכול לאלתר, ורק אם שוהה בחדר השני יותר משיעור "לאלתר", שזהו בערך עשר דקות (כגון שנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ושוהה שם כעשר דקות) - אזי נקרא הפסק.
|
29/07/2014 |
• הלכה למי שמצטערת בהליכה ועמידה-לגשת לבית עלמין (נחמה)
אני חולת דיאליזה. עדיין תודה לאל הולכת באופן עצמאי. יחד עם זאת קשה עלי הליכה ובמיוחד עמידה, במשך זמן ממושך.
בחודש הקרוב יש לי שני ימי זכרון על ההורים. אני שואלת אם הדלקת נר זכרון+מתן צדקה לעילוי נשמתם, מספיק מבחינת הדין.
האם יש כאן ענין של הקפדה על כיבוד הורים?
יש משהו נוסף שניתן לעשות? כדי מבחינת הרגשה, להרגיש שכיבדתי אותם כנדרש.
האבא זל איננו 20 שנים. האמא עה איננה 22 שנים.
אודה לחוות דעת.
|
25/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אינך יכולה ללכת לבית העלמין אינך חייבת, זהו רק מנהג לא חובה הלכתית, הדלקת נר זכרון ומתן צדקה בהחלט מספיקה, והעיקר שיהיה מי שיאמר עליהם קדיש באותם ימים.
|
25/07/2014 |
מצטערת על שקשה לה לכבד את ההורים בהליכה לבית העלמין (נחמה)
כל שנה אני דואגת לקדיש לכל אחד מההורים.. אחותי נותנת סעודה שלישית בשבת שלפני יום הזכרון.
יש מי שלומד פרקי משניות מהמשפחה. נותנת צדקה ומדליקה נר זכרון.
תודה על המידע שזהו מנהג. אצלנו אומרים שמנהג שובר דין. האמנם גם כאן.
בכל אופן אני מבינה שבגלל מצבי הרפואי ימחלו לי בשמים.
אחותי וגיסי ואחיין שלי עולים לבית העלמין.
|
25/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בגלל מצבך הרפואי את פטורה בהחלט מלעלות לקבר, כפי שכתבתי לעיל. ויש קהילות שמלכתחילה נשים לא עולות לקבר. אז כך או כך אין כאן שום חיוב מצידך ובפרט במצבך הנוכחי.
|
27/07/2014 |
• פלטה בשבת (ג’וני)
האם לפי אדמור הזקן מותר לשים בשבת על הפלטה דג שיש עליו קצת רוטב (ממש קצת לעומת הדג עצמו) וכן כל תבשיל שבו הרוב המוחלט (לא רק 60% אלא 85% ומעלה) הוא מוצק ויש קצת רוטב ?
וכן מה עם לשים לחם מגולה על הפלטה בכדי שיהיה כמו צנימים
|
24/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור להניח על פלטה דג שיש בו אפילו קצת רוטב. לגבי לחם, מותר לחמם הלחם, אך לא לעשותו צנימים.
|
24/07/2014 |
• תפלה לנשים (יהודה)
לפי מה שכתב שע"ר ריש סימן ע’ שנשים חייבות בזכירת יצ"מ, ולפיכך יש להן לברך ברכת אמת ויציב,
א) האם יכולה להתחיל מ’אמת ויציב’ או שחייבת להתחיל מ’אני ה’ אלקיכם אשר הוצאתי’ או אפילו מתחלת פ’ ציצית
ב) לכאורה פשוט שהוא הדין בברכת אמת ואמונה בלילה. או שיש שום מקום לחלק
|
23/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן שאלות טובות, א) בפשטות צריכה לומר פרשת ויאמר כולה (או כתחליף צריכה להזכיר איזה פסוק או איזה ענין המדבר על יציאת מצרים), כמבואר בשוע"ר סי’ סז ס"א, ע"ש.
ב) כך נראה לכאורה בפשטות, אך כד דייקת שפיר אדה"ז נזהר מלכתוב חיוב זה גבי נשים (כמו שכתב בסי’ סו סי"ב לגבי גברים), ולולי דמיסתפינא , הרי שלדידי הפשט בדברי אדה"ז הוא, שכיון שחיוב זכירת יציאת מצרים מצותה ביום ובלילה, הרי שלאשה זו מצות עשה שאין הזמ"ג, ולכן די לה בהזכרת יציאת מצרים פעם אחת ביום, ודי לה לברך ברכת אמת ויציב בלבד. ויש להאריך בזה, ואכ"מ.
|
24/07/2014 |
החיוב הוא פעם ביום ופעם בלילה גם לנשים (נתנאל לייב )
המצוה אינה זמן גרמא כי יש חיוב גם ביום וגם בלילה, ומי שיקיים רק אחד מהחיובים יעבור על מ"ע. וכיון שנשים חייבות במצוה זו כמ"ש אדה"ז, מאיזה כח נפטור אותן ממצות עשה שהן חייבות ?
ומה שלא הזכיר אדה"ז חיוב הנשים באמת ואמונה, נראה שאת החיוב מדרבנן להזכיר נוסף ליצי"מ גם קריעת ים סוף, אין לנשים בלילה לדעת אדה"ז, ולכן אינן חייבות באמת ואמונה. והטעם נראה פשוט, כי תפילת ערבית רשות, ונשים לא קיבלו עליהן לחובה, ולכן גם לא תיקנו חכמים המצוה מדרבנן הנוספת על המצוה מן התורה. (כך כותב בפסקי תשובות סימן ע’, ודפח"ח).
ומצוה לפרסם מצוה זו, שנשים חייבות בה מן התורה, וקורה הרבה שאשה אומרת קריאת שמע רק פרשה ראשונה ולא מזכירה כלל יצי"מ, ועל מצות ק"ש פטורה, ויצי"מ חייבת.
בכבוד רב
|
08/10/2014 |
• ברכת אשר יצר תדירה (יהודה)
כתב רש"ל (הובא בשע"ר סי’ ז’ וסקס"ה) שברכת אשר יצר קודמת לבנ"ר לפי שהיא תדירה.
ויש לעיין למה בברכות השחר מקדימים ברכת ענט"י, שלכאורה אשר יצר יותר תדירה?
|
23/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כדי להסמיך את ברכת ענט"י לנטילה עצמה.
|
24/07/2014 |
• מוזיקה לריכוז בשלושת השבועות (מענדי)
האם מותר לשמוע מוזיקה לריכוז בשעת העבודה בשלושת השבועות.
|
16/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
16/07/2014 |
• הבדלה (בת שבע)
האם קודם מכבים את הנר ואחר כך שותים מהכוס או הפוך בהבדלה של מוצאי שבת
|
12/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
קודם שותים מהכוס ורק אח"כ מכבים הנר, כדי שלא לעשות הפסק בין הברכה לשתיה.
|
13/07/2014 |
• איך ליישב הסתירה? (לוי צחק ריץ)
שלטם רב
אבקש מכם עזרה בישוב סתירה. סימן רנג. סס"א סעי’ כ"א. גחלים שעממו. אין היד סולדת בו המועיל בתנור. והכתוב בכ"א.
אודה מאוד לעזרתכם
|
03/07/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אתה בטח מתכוין לסוף ס"ה ולסוף סכ"א, אך לא ברור לי מה סתירה מצאת, הרי בשני המקומות הוא אוסר להחזיר בשבת בתוך התנור, ורק להשהות הוא מתיר, וכמו שכתב חילוק זה ג"כ בקו"א סק"א.
|
04/07/2014 |
• דלת מקרר כבסיס לדבר האסור (מאור בטאשוילי)
שלום הרב,
האם דלת מקרר שמניחים בה (רוצה לומר בתוך כלי הקיבול שבתוך הדלת) מוקצה כלשהו האם זה הופך להיות (הדלת) בסיס לדבר האסור?
או שמא הדלת בטלה למקרר ולא הופכת להיות מוקצה כמו המקרה שמניחים נר על דלת המקרר?
תודה מראש.
|
15/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
דלת המקרר היות והיא נועדה בעיקר לפתיחה ולסגירה אינה נעשית בסיס לדבר האסור בשום ענין, ולכן מותר לפתוח ולסגור אותה גם אם מונח בדופן המקרר איזה דבר מוקצה.
|
15/06/2014 |
• אמירת שם ה’ (שניאור זלמן)
אדה"ז בסדר ברכות הנהנין שבסידור פסק שאין לומר כל כינוי המכוון ל’ בעצמו כגון ’גאט’ באידיש. כמו"כ מובא שם שאפילו ’ברוך ה’ ’ אין לומר אם לא מדובר בביטוי לשמחת הלב.
א. האם למעשה אכן צריך להזהר מאמירת ’ברוך ה’ ’ ללא שמחת הלב? איך הלכה זו יורדת בדיוק למעשה.
תודה מראש.
|
13/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הרי אדה"ז כותב (בסדר ברה"נ פי"ג ה"ד) שהאיסור הוא לומר כן בלשון אשכנז, שאומרים את שם ה’ ממש (כפי שהוא בשפת אשכנז), ואילו "ברוך ה’" השגור בלשוננו, אין בזה שום איסור, ואדרבה, טוב להודות לה’.
|
13/06/2014 |
שאלה (שניאור זלמן)
א"כ א אסור לומר ג"כ לכאורה את המילה ’בוגה’ מכיון שברוסית זהו כינוי לה’ (ע"ד ’גאט’, וכהערת הרב בשדר ברה"נ שהוציא), ואמנם הרבי בשיחותיו ברוסית לילדים רוסיים כן ביטא מילה זו, וכן כששרים את הניגון ’ניעט ניעט ניקאוו’ אומרים ג"כ מילה זו, והאם צריך להזהר מזה.
|
15/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כך מפורש גם בשוע"ר סי’ פה ס"ג. ובנוגע להנהגת הרבי - אין לי תשובה.
|
16/06/2014 |
ניעט ניעט ניקאווא (לייבל)
בשיחת י"ב תמוז תשכ"ה, מסביר הרבי החשש דאמירת "באגא", וע"כ מיכאל דווארקין שר "קראמיווא אדנאווא"
|
13/08/2014 |
• חלב ודגים מותר ביחד או לא (מני )
אני יודע שהספרדים נוהגים להחמיר והאשכנזים נוהגים להקל .
רציתי לדעת מה עושים לפי חב’’ד וגם אם אפשר לערבב חלב עם חמאה או שמנת האם זה גורם שיהיה בסדר???
|
02/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כך מובא ברשימות היומן בשם הצמח צדק שאם מערבבים עם הדגים והחלב עוד משהו כמו חמאה או גבינה, אזי אין חשש לאכלם יחד.
|
02/06/2014 |
• מוליד ריח בשבת (ש.ז.כ.)
שלום וברכה !
ברצוני לדעת לגבי מטהר אויר בשבת, האם יש בזה משום מוליד ריח בשבת ? ומה פוסק אדה"ז בכך ?
תודה מראש
|
26/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איסור מוליד ריח לדעת אדה"ז ישנו רק אם הוא מתכוין להוליד ריח טוב, ולכן אסור להתבסם בשבת במיני בסמים, אבל אם הכוונה להעביר ריח רע בלבד מותר, ולכן מותר להשתמש במטהר אויר בשבת. וכן מותר להשתמש בדאודורנט (ספריי) כדי להעביר ריח רע מגופו.
|
26/05/2014 |
אם כל הכוונה להעביר ריח מדוע לוקח ספריי עם ריח טוב ? (נתנאל לייב)
קראתי בענין רב את תשובת כת"ר לגבי מוליד ריח. וכנראה כיוון כת"ר לדברי אדה"ז בסי’ תקי"א שם מחמיר לגבי הולדת ריח, אלא שדייק לומר שהאיסור הוא רק כאשר מתכוונים לזה.
ז"ל אדה"ז שם: "ושלא כדין עושין במקצת מקומות שנותנין שמן שמריח לתוך המים שהכהנים נוטלין מהן לידים לעלות לדוכן שהרי הם מתכוונים להוליד ריח חדש על ידי הכהנים . . כשהכהנים נוטלין ידיהן הן מולידים ריח חדש בידיהם והן נהנים מריח זה והוא נוח להם ומתכוונים לכך על כל יש למנוע מלעשות כן".
אבל לכאורה גם שם אין הכהנים נוטלים ידיהם כדי שיהיה ריח טוב אלא בשביל ברכת כהנים, אלא שניחא להם בריח. וא"כ לכאורה גם בדאודורנט הגם שהכוונה היא נגד הזיעה, מ"מ ניחא ליה בריח הטוב, והראיה שלא לקוחים דאודורנט שאין בו ריח ! ואם אכן ידוע אותו אדם שאילו היתה לו עכשיו בחירה לקחת דאודרנט בלי ריח היה לוקח, ללא היסוס, אז יהיה מותר.
ואציין לדברי הרב גינצבורג בתשובה כאן שאוסר
http://www.chabad.org.il/Questions/Item.asp?CategoryID=68&ArticleID=3507
וכן לספר ציון לנפש חיה (הרב סילברברג) שדן בדעת אדה"ז בזה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42105&st=&pgnum=160&hilite=
האם לדעת כת"ר מותר להשתמש בדאודורנט תמיד, או רק כאשר ברור שכוונתו רק להעביר ריח רע ?
בכבוד רב
|
01/06/2014 |
המשך התשובה (הרב אלאשוילי)
כל שעיקר כוונתו להעביר ריח רע, אין כאן מוליד ריח, אף אם בפועל מוליד ריח טוב, זו הבנתי בדעת אדה"ז (ואין כאן המקום להתפלפל בזה בדיוקי לשונות), ומי שרוצה שיחמיר בזה.
|
01/06/2014 |
• הבדלה על חמר מדינה (אברהם מנדלסון)
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול האם אפשרי לדעת רבנו הזקן לעשות הבדלה על משקאות כגון קפה, תה, קולה, משקה אנרגיה וכיוצא בזה? ולמי מהם דין קדימה?
|
26/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
על משקאות קלים לא ניתן לעשות הבדלה. על קפה חזק ניתן לעשות הבדלה רק בשעת הדחק.
|
26/05/2014 |
הבדלה על תה (שבתי אשר טיאר)
הבדלה על תה
שח המשמש-בקודש הרה"ח ר’ חיים-ברוך הלברשטאם:
פעם אחת כשהרבי עלה בסוכות לסעודת החג שהתקיימה בסוכה הקטנה שבדירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, המתינה לו [בחדר ה’יחידות’ של אדמו"ר מוהריי"צ] חמותו, הרבנית נחמה-דינה ע"ה, ואמרה לרבי שלאחרונה קשה לה לעשות הבדלה על יין או על מיץ ענבים, והיא שואלת מה עליה לעשות. הרבי סימן לה בתנועת יד של בחישת כפית בכוס. היא שאלה: "לעשות על תה?", והרבי הנהן בראשו הק’ לחיוב.
הרבנית נחמה-דינה הודתה לרבי על התשובה (מרשימות הת’ אליהו שי’ שוויכא).
|
23/06/2014 |
• להתכתב עם גוי כשאצלו שבת (יעקב)
רציתי לדעת האם מותר להתכתב עם גוי כשבמדינתו שבת?
תודה מראש
|
23/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
26/05/2014 |
• חימום אורז בשבת (תנחום )
האם ניתן וכיצד לחמם אורז ע"ג פלטה בשבת ?
|
24/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אסור לחמם אורז בשבת אפילו חימום קצת (אם במשך הזמן יש לו יכולת להגיע לכדי חום שהיס"ב). אמנם מצד דיני חזרה אין איסור, כיון שאין דיני חזרה בפלטה חשמלית (כיון שאין דרך לבשל עליו בחול), אבל ישנה בעיה מצד חשש בישול (לדעת אדה"ז בסידורו), שאף שהמאכל כעת הוא יבש, הרי שאם הוא יהיה לח לאחר החימום (בשיעור של טופח על מנת להטפיח), הרי יש בזה חשש בישול. ולכן העצה לחמם אורז (וכן כל מאכל אחר ואפילו מרק) הוא, להניחו על גבי סיר גבוה בכדי שלא יוכל להגיע לחום של יד סולדת בו.
|
25/05/2014 |
• וויסקיי (מאור בטאשוילי)
ראיתי מאמר שפורסם לפני הרבה מאוד (תשס"ו) זמן שתהליך הייצור של וויסקי כולל אחסון בחביות ישנות של יין שמכילות עדיין מעט מהיין הישן (סתם יינם). והמחבר של התחקיר "הרב הסופר" כותב שלכאורה זה אוסר וויסקי.
האם צריך לנהוג לפיו קרי אם אני משתתף לדוגמא בפברייגען ויש וויסקי יש להימנע מלשתות ? או שמא הדברים ידועים ועדיין נהגו להקל ?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה זו יש להפנות למשגיחי כשרות המומחים, אין לי מספיק מידע על כך כדי שאוכל לענות לך תשובה ברורה.
|
21/05/2014 |
• מקלחת בשבת (יוסף)
אודה לכבוד הרב באם יתייחס למקלחת במים פושרים. היינו שעכ"פ לא יהיו צוננים ממש שזה אינו אפשרי כ"כ.
תודה.
|
20/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
בשביל שיהיה ניתן להשתמש במים פושרים בשבת צריך שיהיו כמה תנאים: א) הם לא נהיו פושרים בשבת אלא מערב שבת, ב) ע"י שימוש במים פושרים אינך גורם לכניסת מים קרים לתוך דוד שמש רותח. ואיני יודע כיצד תוכל ליישם זאת בימי הקיץ החמים.
|
20/05/2014 |
• מקלחת בשבת לצורך גדול (יוסף)
שלום כבוד הרב. מה הדין בנוגע למקלחת בשבת לאחד שזה צורך גדול בשבילו.
מים פושרים? שמפו וכיוב.
תודה מראש וישר כח.
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר רק במים צוננים. ומותר להסתבן בסבון נוזלי (אך לא מוצק). וכדאי להמנע להשתמש בשמפו (אפילו נוזלי), מפני חשש תלישת שערות וסחיטה, אלא א"כ מקפיד לעשות הכל בצורה עדינה, ללא חשש תלישה וסחיטה, והשמפו נוזלי.
|
20/05/2014 |
• תבנית ח"פ על פלטה שבו חיממו אוכל בשרי (אורח)
בשבת הנחנו על הפלטה תבנית ח"פ הפוכה ועליה תבנית אחרת עם בשר.
מה דינה של התבנית ההפוכה? בשרי? בחזקת בשרי?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם לא נוצרה לחלוחית תוך כדי החימום בין שתי התבניות, התבנית ההפוכה אינה בחזקת בשרית.
|
20/05/2014 |
• האם לדעת אדה"ז אי אפשר לסמוך על היתר עסקא ? (נתנאל לייב)
כאשר כוונתו אינה לעשות בכסף שלוה, עסקים, אלא משתמש להוצאותיו היום יומיות, כפי שהן רוב ההלואות של אנשים פרטיים בזמננו. ידוע שכמה מפוסקי זמננו התירו את הדבר, אך שאלתי היא, האם לדעת אדה"ז מותר הדבר ? (גם כשאין לו סחורה בעד כל סך ההלואה).
ז"ל בהלכות רבית ועסקא סעיף מב: "וכל זה כשאותן המעות שמקבל הן עצמן עיסקא שמתעסק בהן להרויח ואינו מוציא אותן ביציאותיו". ובסעיף מז: "וכל דרכי היתר הללו הן בעיסקא שהמקבל אינו מוציא המעות ביציאותיו אלא מתעסק בהן ומרויח" ושם: "ויש דרך אחרת להתיר להוציא המעות ביציאותיו, רק שיהיה לו סחורה בעד כל סך המעות שנותן לו, ומוכרה לו בין בשויה בין בפחות משויה בעד מעות הללו ומקנה אותו לו בקנין סודר".
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
שאלה טובה, ובפרט שכן פסק גם הצ"צ ביו"ד סי’ רחצ. וצ"ע.
|
19/05/2014 |
אם כך מצוה לפרסם ? (נתנאל לייב )
עיינתי בצ"צ שציין כת"ר, ואכן בפירוש לאסור כשמוציא הכסף להוצאותיו הפרטיות. וא"כ לכאורה מצוה לפרסם לכל אנ"ש ההולכים ע"פ פסקיהם של אדה"ז והצ"צ שאסור שיהיה מינוס בבנק ? או שמא נחשב את הנכסים שיש לכל אחד, ונאמר שמקנים אותם לבנק ? או הסבר אחר ?
|
19/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
ישנן גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן, ובמקום לפרסם האיסור יש למצוא היתר ולימוד זכות לנוהגים להקל בזה. וע"י יגיעה מתאימה בטח ימצא היתר כזה. ויש להעיר מרשימת הרבי שדן באריכות אודות רבית הבנקים אם זה דאורייתא או דרבנן, ואינו תח"י כעת.
|
20/05/2014 |
• צפיה בתוצאות משחקי ספורט בשבת (יורם בן פרץ)
שלום לרבינו,
ברשותך כבוד הרב, שאלה פשוטה - האם מותר לצפות במהלך השבת במסך המחשב שפתוח על אתר של גויים בחו"ל ומכוון שיתעדכן באופן רציף בתוצאות משחקי ספורט שנערכים בשבת בחו"ל?
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מעיקר הדין מותר, בתנאי: א) אם אין שום חילול שבת של יהודים בהעברת השידור עד למחשב האישי, ב) המשחקים הם של גוים, ג) השידור צ"ל בלי קול.
אבל כדאי להמנע מזה, כיון שאין זה מתאים מצד קדושת השבת, ואפשר שיש בזה גם זילותא דשבתא.
|
19/05/2014 |
• סודה סטרים בשבת (ינעקל זאלאטובצקי)
לכל לראש תודות רבות לכת"ר על האתר המהפכני שחושף את הרבים לשולחן ערוך אדה"ז.
אבקש לשאול את כת"ר: האם מותר להשתמש במכשיר Soda Stream בשבת בכדי ליצור גזוז משקה?
והאם יש הבדל בין יצירת גזוז ללא טעם דוגמת ’מי סודה’ לבין גזוז בטעמים שצבע המים משתנה?!
אודה מאד לקבל תשובה על הנ"ל ויהי רצון אשר זכות הרבים תסייע בידך להגדיל תורה ולהאדירה
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
פוסקי זמנינו מתירים את זה - ראה שמירת שבת כהלכתה פי"א סל"א ובהערה קמז. ונראה שפסק זה נכון גם לדעת שו"ע רבינו.
|
19/05/2014 |
• הדלקת נרות שבת (דניאל)
למנהג חב"ד מאיזה גיל ילדה מדליקה נרות? והאם בברכה?
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעיקרון מגיל שלוש, אך יש מקדימים אף מגיל שנתיים, וכמובן בברכה.
רק להוסיף שהוראת הרבי היא שהפעם הראשונה שהבת מדליקה תהיה בערב חג שמברכים אז שהחיינו,
כדי שברכת שהחיינו תחול גם על מצות הדלקת הנר.
|
19/05/2014 |
• ספרים בחנות - מוקצה מחמת חסרון כיס? (ישראל גרינברג)
בבית כנסת או בבית חב"ד שבו יש גם חנות ספרים - האם מותר לעיין בספרים אלו בשבת. האם זה נחשב כ"עומדים לסחורה" שאסורים מחמת חסרון כיס, או שמא אין זה נחשב למקפיד עליהם ביחס לדפדוף בספר, שגם בימות החול מקובל לדפדף בספר כשבאים לחנות (גם אם בסוף מחליטים שלא לקנות).
|
15/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ע"פ המבואר בשוע"ר סי’ שח ס"ד הדבר תלוי בהקפדת בעה"ב, אם הבעה"ב מקפיד שלא יעשו שום שימוש בספרים אלו, הרי שספרים אלו הם מוקצה גמור, ואסור לעיין בהם בשבת, ואף לא לטלטלם. ואפילו בחול אסור לעיין בהם שלא לשם קניה, אלא א"כ הוא עושה כן ברשות בעה"ב. וזה שבחול הבעה"ב אינו מקפיד על כך, זה משום המחשבה שמא יקנו את הספרים האלו, אבל העיון בשבת זה לא לשם קניה כלל.
|
15/05/2014 |
• קידוש על כוס פלסטיק (נחום לוינסון)
האם לפי דעת אדמו"ר הזקן אפשר לעשות קידוש על כוס חד-פעמית? ואם לא - האם תועיל הוספת כוס חד פעמית נוספת?
|
12/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כבר עניתי לעיל שאין בזה התייחסות בדברי אדה"ז, ולכן אין בידי להכריע. דעת הפוסקים האחרים תוכל לעיין בעצמך.
|
12/05/2014 |
• קפה בשבת (חיים אהרון)
שלום כבוד הרב,
דבר ראשון אין לתאר את גודל המהפך שחולל האתר הקדוש שולחן הרב, הן בשיעורי הלכה באינטרנט ובעיקר השו"ת הנפלא המופיע פה.
דבר שני, בהכנת קפה בשבת, האם יש עדיפות לשפוך קודם את המים ואחר כך להוסיף את הקפה או שאין בזה עניין כלל?
|
08/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראשית תודה על דבריך, ואכן אני תקוה שהאתר יביא לחיזוק הלימוד בשו"ע רבנו.
ובקשר לשאלתך, אין הבדל בין אם אתה מערה מכלי שני על הקפה, ובין אם אתה מכניס את הקפה למים שבכלי שני, העיקר הוא שלא לערות מכלי ראשון על הקפה.
|
09/05/2014 |
קפה בשבת (חיים אהרון)
במידה ואני חושש לדברי המחמירים שאין מושג של כלי שלישי, וכל עוד היד סולדת בו זה כלי שני, עדיין אין כל הבדל? אין זה דומה לחילוק בין לשפוך מים על קרח לבין לשים קרח במים?
|
09/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין הבדל בין עירוי מכלי שני לכלי שני. ובמידה ואתה חושש לדעת המחמירים שכל עוד שהיס"ב לא לשפוך על דבר יבש, אזי העצה היא לשפוך חלב על הקפה תחילה, ורק אח"כ לשפוך המים חמים.
|
09/05/2014 |
ללא כותרת (chnina770@gmail.com)
שצעתי שיש אפשרות נוספת בהכנת קפה בשבת והיא לשפוך את החלב קודם שפיכת המים החמים. מדין תתאה גבר. וכך ניתן לשפוך ישירות מכלי ראשון.
האומנם?
|
20/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כן, ובלבד שלא יהיה בכוס מעט חלב אלא יותר ממעט, כמו רבע או שליש הכוס.
|
20/05/2014 |
האם המיחם נהיה חלבי באופן זה? (מיכאל)
האם המיחם נהיה חלבי באופן זה?
אין ממלאים מרק שצריך רק להוסיף את המים. לא כשר. מתוך מיחם. האם המיחם נהיה טרף?
תודה.
|
02/06/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה צריך ליזהר לא לערות מהמיחם על דבר שאינו כשר, אך בדיעבד המיחם לא נהיה טרף. וכל שכן שהמיחם לא נהיה חלבי כשהערו מים חמים מהמיחם על כוס חלב.
|
02/06/2014 |
ללא כותרת (מענדל ז.)
בשולחן ערוך יו"ד סי’ צב סעי’ ח נפסק שבמקרה שיש שני סירים א’ ע"ג השני (על האש), אזי הסיר התחתון מעביר את דינו (בנוגע לבו"ח) לסיר שמעליו. וטעם זה לכאו’ צ"ל במיחם, כמו מלחי’. וא"כ מדוע בדיעבד המיחם לא נהי’ טרף?!
מדברי הרמ"א שם בסופו משמע שנהי’ טרף בדיעבד.
|
20/08/2014 |
• חידוש בגדים בימי הספירה (דוד זוהר)
האם ניתן לקנות וגם לחדש בגדים בימי ספירת העומר?
|
27/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
יש בזה מנהגים שונים, ואין בידי להכריע. ולכאורה הדבר תלוי במי שנוהג לברך שהחיינו על בגדים חשובים, והיות ואין מברכים שהחיינו בימי הספירה, יש להם להמנע לקנות בגדים חשובים, אלא א"כ קונה אותם לכבוד שבת, ואז יברך שהחיינו בשעת הלבישה בשבת. אבל אלו שלא מברכים שהחיינו כלל על בגדים, לכאורה אין שום מניעה לקנות או לחדש בגדים בימי הספירה.
|
27/04/2014 |
ללא כותרת (אורח)
מה החלק הבעייתי? עצם ברכת שהחיינו, או שבגד חדש שגורם שמחה זה הבעייתי?
|
08/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות הבעיה היא בברכה, כיון שאנו אומרים "שהחיינו .. לזמן הזה", ואין רוצים לומר ברכה זו על זמן של ימי האבלות.
|
09/05/2014 |
ברכת שהחיינו (חיים אהרון)
המילים ’והגיענו לזמן הזה’ שבברכה, מתייחסים לאותם ימים שעומד בהם או לעצם החידוש של הדבר שנעשה בפועל ביום זה? למה לא נאמר שבפשטות הבעיתיות היא בחידוש הבגדים שגורם לשמחה כמו הבעיה במוזיקה שגורמת לשמחה (לפרטי הדינים לגבי מוזיקה עיין בשו"ת שולחן הרב שאלה ’מוזיקה בספירת העומר)?
|
09/05/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
בפסקי תשובות סי’ תצג אות ג’ מביא בזה דעות לכאן ולכאן, עיין שם, והבוחר יבחר.
|
09/05/2014 |
• צובע בקפה השבת (אבישי)
הרב שלום,הם לדעת אדמור הזקן יש מלאכת צובע בהכנת קפה נמס בשבת,באופן שמכניסים את אבקת הקפה לכוס עם המים(כלי שני כמובן)?
|
02/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לדעת רבנו הזקן אין צובע באוכלין ובמשקין בשבת (ואם תרצה גם מעשה רב, בעינינו ראינו את הרבי זי"ע שהיה מערב בהתוועדויות השבת מתוך גביע היין שלו לתוך בקבוק משקה שחילק לכמה מהמשתפפים).
|
02/05/2014 |
• מוזיקה בספירת העומר (חיים אברהם)
האם מותר לשמוע מוזיקה בספירת העומר, או רק מוזיקה ווקאלית?
ואם אסור, האם מותר למי שרגיל לשמוע בזמנים מסויימים ונעשה חלק נצרך משגרת יומו?
|
30/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
האיסור המופיע בשו"ע ובשוע"ר סי’ תצג לגבי ימי הספירה הוא רק לענין ריקודים ומחולות, ולא נזכר שאסור לשמוע כלי שיר, אלא שיש שכתבו שאסור גם לשמוע מוזיקה המביאה לידי ריקודים ומחולות, ולכן יש להמנע מלשמוע מוזיקה שמחה בימי הספירה. אבל סתם מוזיקה אין מניעה לשמוע, ובפרט בשעת העבודה או נהיגה ברכב, שאז שמיעת המוזיקה אינה לשם שמחה אלא כחלק משגרת העבודה או הנהיגה.
|
01/05/2014 |
מנהג (יוסף לייב)
אכן האיסור לא מופיע בשולחן ערוך - אך האם אין זה מנהג של כל הציבור הדתי במשך זמן רב המחייב את כולם?
שנית, יש רבנים הטוענים שאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר לא נכתב בשולחן ערוך, משום שלכתחילה אסור לשמוע כל השנה מאז חורבן ביהמ"ק, אלא שנהגו להקל לצורך מצווה וכיו"ב, חוץ מספירת העומר שלא נהגו להקל, וא"כ אסור.
מה דעת הרב בזה?
|
12/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לא ידוע לי על מנהג אחיד בנושא אבלות שמחייב את כולם, וכפי שכתבתי לעיל שיש בפוסקים האחרונים דעות לכאן ולכאן, אז איך ניתן לומר שיש בזה מנהג שמחייב את כולם?
בקשר לשמיעת מוזיקה במשך כל השנה, דוקא בענין הזה המנהג המקובל הוא שלא נמנעים מזה אפילו שלא לצורך מצוה. ודוחק לומר שמשום כך סתמו בהלכה בהקשר לספירת העומר, שהרי לגבי תשעת הימים מפורש שלא להשמיע כלי שיר, ולא סמכו בזה על הדין הכללי של כל השנה.
|
12/05/2014 |
ניגונים בספירת העומר (לב לייבמן)
ב"ה
מצו"ב מה שכתבתי בנושא בספרי "נגינה לאור החסידות" פרק הלכות נגינה (ע’ 202) עם כל הסוגיא לענ"ד, אשמח לתגובה, תודה.
|
19/05/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הנך כותב דברי טעם להיתר, וא"כ לא ברור לי סוף דבריך למה לאסור.
|
19/05/2014 |
קישור למאמרו של הרב לב לייבמן (מערכת האתר)
|
19/05/2014 |
• נסיעה בסאבויי (יעקב)
בשו"ע נפסק שאסור שלושה ימים קודם השבת בספינה מפני ששלושה ימים הראשונים בספינה הם צער ויבטל מצוות "עונג שבת". רציתי לדעת מה הדין למשל בנסיעה בסאבויי, הרי עקב היציבות שלה אין את החשש של ביטול עונג שבת (שהרי אין שום צער בנסיעה)? וכך גם אין איסור תחומין אם הנסיעה היא בתוך העיר?
|
30/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
במידה ואין שום בעיה עם תשלום הכרטיס וטלטולו (כגון שנכנס לסאבויי בערב שבת), האיסור הוא רק מצד עובדין דחול או זילותא דשבתא.
|
30/04/2014 |
• סעודה שלישית (מאור)
בסידור אחרי תפילת מנחה של שבת כתוב על החיוב לאכול סעודה שלישית עד ש’חכם עיניו בראשו’ ויראה לדאוג שלא יהיה שבע מסעודת הבוקר בשעת סעודה שלישית בכדי שיעשה סעודה שלישית כדבעי על לחם.
מה הטעם שהרבה לא נוהגים כן ? שמא יש איזושהי התייחסות של הרבי שלא צריך כיום לעשות סעודה שלישית ?
|
26/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
למרות האמור בסידור, מנהג חב"ד בדורות האחרונים שלא אוכלים (בדרך כלל) סעודה שלישית, ההדגשה על סעודה בנט"י וברכת המוציא על לחם, אבל בהחלט אוכלים מיני מזונות או פירות, ולפי כמה דעות יוצאים בזה י"ח סעודה שלישית, כמבואר בשוע"ר סי’ רצא. הטעם להנהגה זו מבואר באריכות בלקוטי שיחות חלק כא פרשת בשלח.
|
27/04/2014 |
ולהעיר שלאכול מזונות או פרי או חיוב (כמבואר בהיום יום וספר המנהגים חב"ד), וגם לנשים (נתנאל לייב)
וחלק ניכר מאותה שיחה שציין הרב, מבאר הרבי מדוע אף שסעודה ג’ מעין עוה"ב, צריך לאכול דבר מה. ובפשטות כזית לפחות שלולי זאת לא נחשב ’טעימה’. ועדיף כביצה שהוא שיעור ’סעודה’ כמבואר בקצוה"ש לגבי סעודה ג’. וכיון שנשים חייבות בסעודה ג’, צריך להזהירן ולחנכן לענין זה.
|
27/04/2014 |
לא מנהג חב"ד בדורות האחרונים (לייבל)
כך גם נהג אדה"ז, ובל"נ בהמשך אעלה מ"מ
|
11/06/2014 |
ללא כותרת (yariv)
ומפורש בתלמוד שגם באכילת מזונות בסעודה שלישית מקיימים את המצווה, וכן כותב המאירי "מקצת רבני צרפת כתבו שאפשר לעשותה בפירות ומיני תרגימא", וגם רוב הפוסקים התירו להסתפק בכך - "אין צריך פת" ו"מיני תרגימא .. עומד לו במקום לחם ממש", וכן משמע ממה שכתוב במגיד ישרים שציווה המגיד לרבי יוסף קארו (בעל ה"שולחן ערוך") שבסעודה שלישית אין אכילה ושתיה, אלא רק כזית תבשיל.
הסיבה לדבר נעוצה בכוח הרוחני המיוחד השורה בעולם בשבת אחר הצהרים – שהוא כוח רוחני עליון הקרוב לנשמה האלוקית ולא לגוף הגשמי.
רבינו בחיי מסביר שלכן את מצוות סעודה שלישית למדים מהפסוק "היום לא תמצאוהו", כי בזמן זה ניתנת השפעה אלוקית נעלית ביותר ("ראשית הראשית .. חיים אמתיים בתענוג קיים ונצחי"), הניתנת לנפש ו"לא" לגוף ("מלת לא כמו אין").
הדרגה הרוחנית של סעודה שלישית היא מעין יום כיפור ("רעווא דכל רעווין", "פנימיות עתיק"), וכשם שביום כיפור אסור לאכול, משום שמתעלים לדרגת רוחנית של הנשמה ("דומים למלאכי השרת"), שמעל העיסוק הגשמי באכילה ושתיה של הגוף, כך גם בזמן סעודה שלישית, שהיא מעין יום כיפור, אין אוכלים סעודה גמורה - פת, אלא רק מזונות ופירות.
ובלשון הצמח צדק: "דווקא בסעודה שלישית יוצאין במיני תרגימא", כי "סעודה שלישית הוא גבוה יותר משתי סעודות הלילה והיום", וכשם "שבשבת שבתון אין בו אכילה ושתיה כלל מפני שגבוה יותר", כך "גם במנחה דשבת (אף שאינו בחינה זו ממש, מכל-מקום) אין אכילת לחם".
הרבי מסביר שהצידוק לפי תורת הסוד שלא לאכול פת בסעודה שלישית יש לו היתר גם לפי תורת הנגלה, שכן כל מצוות אכילת הסעודות בשבת "אינה אלא בשביל עונג", ואין עניין באכילה לכשעצמה, לכן נפסק להלכה שמי שאכילה מצערת אותו - "אין צריך לצער את עצמו ולאכול", כי מטרת האכילה לעונג, יתירה מזו "אדם שהאכילה מזקת לו, שאז עונג הוא לו שלא לאכול - אין צריך לאכול כלל וכמעט שאסור לו לאכול, שלא יצטער בשבת",
לכן מי שאכילת פת בסעודה שלישית גורמת לו צער, משום שהוא חש את קדושת הזמן שהוא מעין לעתיד-לבוא, או אפילו כשאינו חש זאת, אבל הוא יודע ומאמין שכך הם פני הדברים - אין עליו חיוב כלשהו לאכול פת, אדרבה אם הוא אוכל פת, הוא עושה נגד כוונת סעודת שבת! ונגד קדושת הזמן העליונה!
עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים"... ..
*
הדברים האמורים שבזמן המנחה של שבת קיימת דרגה אלוקית גבוהה מאוד, מסבירה שני ענינים נוספים:
1) אין קידוש בסעודה שלישית:
בעוד שלפני שתי הסעודות הראשונות עושים קידוש, הרי לפני סעודות זו אין מקדשים – מדוע? כי עשיית הקידוש על-ידי היהודי משמעותה שהיהודי פועל בעצמו ובכוחותיו את המשכת כוחות הקדושה השבתיים, וזה מתאפשר רק בליל ויום השבת, אבל בשבת אחר הצהריים קיים כוח אלוקי גבוה ונעלה מאוד שאין היהודי יכול לפעול עליו ולהמשיך אותו לעולם, לכן בסעודה שלישית אין מקדשים, והקדושה נמשכת משמים מעצמה בתורת מתנה, ללא עבודת היהודי.
2) פטירת משה רבינו היתה בשבת בעלות המנחה (לכן "אומרים צדקתך צדק במנחה"):
בעת פטירתו זכה משה בדרגה נעלית מאוד, כמו שכתוב "לא ידע איש את קבורתו", שהכוונה לא רק שמקום הקבר הגשמי לא ידוע לשום אדם, אלא שגם הדרגה האלוקית בה הוא זכה בעת פטירתו איש לא יודע אותה לרוב עליונותה, וזה קשור לכך שבזמן סעודה שלישית קיימת דרגה אלוקית גבוהה ונעלית מאוד, לכן הוא נפטר בעת הזו, והוא זכה בדרגה כזו.
אדמו"ר מהוריי"צ אמר שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית במזונות שאוכלים בשבת בבוקר, לפני התפילה.
נהוג בקהילות אנ"ש ובישיבות תומכי תמימים שלאחרי תפילת מנחה מתקבצים כל הציבור ומנגנים ניגוני חסידים, ואחר מנגנים את הניגון שלפני המאמר וחוזרים על המאמר.
|
12/06/2014 |
• שאלה בהל’ ת"ת (משה)
מהקו"א פ"ג דהל’ ת"ת יוצא שיש חומרא וקולא בדעת ר"ש ור’ ישמעאל:
לר’ שמעון יש איסור (עכ"פ למי שדעתו יפה לגמור כל התורה כולה) לעסוק בדרך ארץ עד שגומר כה"ת כולה, אבל לאידך לאחר שגמר כל התורה אין חיוב של ’והגית’ כל היום וכל הלילה, ויכול לצאת מצות ’והגית’ ע"י קביעת עיתים ביום ובלילה (אלא שחייב גם לחזור על לימודו שלא ישכח כו’).
לר’ ישמעאל אין איסור (ואולי ראוי) לעסוק בדרך ארץ (עכ"פ בדרך ארעי) קודם שגומר כה"ת כולה, אבל לאידך, כשאינו עוסק בפרנסה ממש, אפי’ אם גמר כל התורה כולה יש חיוב של ’והגית’ כל היום וכל הלילה ממש.
איך פסק אדה"ז לדינא? בס"ד שם מביא את הלימוד של ר"י (שעה שאינו יום ואינו לילה כו’), מבואר לכאו’ דפסק כר"י שאפי’ לאחר שגמר כל התורה כולה אם אינו עוסק בפרנסה חייב ללמוד כל היום והלילה, אבל איך פסק לגבי המחלוקת האחרת? האם לדינא יש איסור ללמוד אומונות ולעסוק בפרנסה קודם שגמר כה"ת כולה?
בס"א מבואר שמי שעתו יפה ישא אשה רק לאחר שלמד כה"ת, אבל מהו בנוגע ללימוד לצורך פרנסה? הרי מבואר בגמ’ סוטה וברמב"ם שיש ללמוד אומנות קודם ואח"כ לישא אשה כו’?
באג"ק ח"ג ע’ קכד כותב שאחד מדרכי ההיתר ללמוד חכמות חיצוניות הוא: "ההתחכמות - במדה הדרושה ולא יותר - בעסקיו כדי למצוא פרנסתו (ראה דרך מצותיך להצ"צ קד, ב), או כשעושה מהחכמות עצמן אומנות וקרדום לחתוך בהן - ה"ז הכשר והכנה לדבר היתר".
האם היתר זה הוא בדוקא למי שלמד כל התורה כולה או למי שאין דעתו פנוי לגמור כה"ת כולה?
אודה לכת"ר אם יוכל לעזור לי בזה.
|
23/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם אני מבין את שאלתך נכון, השאלה היא מהי דעת רבי ישמעאל (שלהלכה אדה"ז פוסק כמותו) לענין לימוד חכמות חיצוניות עבור פרנסה לפני החתונה. אמנם אדה"ז לא כתב במפורש פרט זה בפנים ההלכות, אבל בקו"א שם הוא כן התייחס לכך (ראה שם ד"ה והנה חילוק זה), שלדעת רבי ישמעאל גם בתחילת לימודו של אדם יכול להתעסק עם "הנהג בהם מנהג דרך ארץ", דהיינו שאדם יכול ללמוד אומנות (כפי שכותב שם בהמשך) גם בתחילת לימודו, כדי שיוכל להתפרנס מזה, אלא שכמובן גם אז צריך להיות עיקר לימודו בתורה (שיעשה תורתו קבע ולימוד אומנותו עראי), ע"ש היטב. וממילא מובן שאין זה סותר את כל המובאות שהבאת לעיל. אמנם בפנים בהלכה ז’ אדה"ז מחמיר מאד באיסור לימוד חכמות העולם, אך נראה ששם מדבר על לימוד חכמות אלו לשם לימוד, בלבד אך לא לענין להתפרנס, שבזה ביאר היטב את דעתו בספר התניא פ"ח שאדם יכול ללמוד חכמות אלו כדי שיוכל להתפרנס מהן "בריוח", וכדיוק הרבי בזה.
|
24/04/2014 |
• האם ישנו חיוב לאכול מהלחם משנה (נתנאל לייב)
האם ישנה איזה הוכחה בדעת אדה"ז שצריך בהכרח לאכול מה’לחם משנה’ ? אחד הנפק"מ: אדם שרגיל לאכול רק לחם שיפון, ואין לו ב’ לחמים שלמים מאלו, האם יכול לקיים ’לחם משנה’ על לחמים אחרים, ולצרף גם את לחם השיפון הפרוס, לברך על הכל ולאכול מהפרוס ? וכן האם חייבים לחלק לכל המסובים מהלחם משנה בליל הסדר, או שהם יכולים להסתפק בכזית מצה אחד שלפניהם ?
תודה רבה ויישר כח
|
23/04/2014 |
תוספת מקורות לשאלה (נתנאל לייב)
לכאורה יש סתירה בדברי אדה"ז:
שבסי’ רע"ד ס"ד כותב: "אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע אם הם זקוקים לככרו דהיינו שאין להם לחם משנה לפני כל אחד והם יוצאים ידי חובתם במה ששומעים ממנו ברכת המוציא שמברך על לחם משנה ואוכלים מאותו לחם משנה".
ובסי’ תפ"ב ס"ד בנוגע למי שאין לו רק ג’ מצות לשני הלילות כותב: "יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה שפרס ממנה כבר כזית לאפיקומן, ויאכל ממנה מהשאר כזית אחד להמוציא ועל אכילת מצה, וכזית שניה יאכל ממנה בכריכה עם מרור וישתיירו לו שתי מצות שלימות ללחם משנה לליל ב’". הרי שכותב שבלילה הראשון אוכל רק מהמצה הפרוסה, והרי הלחם משנה עשה על ב’ השלימות, א"כ יוצא שלא טעם כולם מהלחם משנה.
|
23/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בהחלט שצריכים לאכול מהלחם משנה, וכמו שהבאת מסי’ רעד. ומה שהקשית מסי’ רפב צריך לומר שאז סומכים על הדעה הראשונה שבסי’ תעה ס"א, שדי בלקיחת אחד וחצי, וממילא באכילת חצי מצה אכלו מהלחם משנה וכדעה הראשונה. אמנם הוא מצריך בסי’ תפב לברך על שני שלמים וחצי מצה כדעה השניה, אך בהכרח לומר שלענין אכילה סומכים על הדעה הראשונה. כלומר, יש שתי מצוות בלחם משנה: א) לאחוז לחם משנה בתחילת הסעודה (בשעת ברכת המוציא), ואכילה מהלחם משנה אחרי הברכה, ובסי’ רפב האחיזה היא כדעה השניה, ולענין אכילה סומכים על הדעה הראשונה. כן נלע"ד.
|
23/04/2014 |
לכאורה קשה לומר שסומך על הדיעה שמספיק מצה וחצי ללחם משנה (נתנאל לייב)
לקמן בס"ז כותב שמיש שיש לו רק ג’ מצות לב’ הלילות, ואין מצה אחת מספקת לו בליל ראשון (שלא כמ"ש בס"ד שהבאתי לעיל, שם מספיקה לו מצה אחת)
כותב אדה"ז: "יפרוס מצה אחת חציה לאכילת מצה, וחציה לאפיקומן, ואחר אכילת המרור יעשה כריכה בחצי מצה ממות השלמות, וישתיירו לו מצה אחת ומחצה לליל שני, ויברך המוציא, ועל אכילת מצה, על הפרוסה שע"ג השלימה ... דכיון שהוא שעת הדחק יש לסמוך על האומרים שבליל פסח אין צריך לחם משנה שלמות כמו שנתבאר בסי’ תע"ה".
הרי שכאשר רוצה לומר שסומכים על הדעה שבסי’ תע"ה אדה"ז מציין זאת, ומשמע שעד עתה לא סמך על זה ? (אינני בקי בדיוקים באדה"ז, ואשמח לדעת מה דעת כת"ר בזה)
שוב תודה ויישר כח על התשובות
|
24/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן הטיבות להקשות, ואכן הלכה זו שבס"ד מוקשית מעוד צדדים, ראה בספר הערות וציונים להר"א אשכנזי שמאריך בביאור הלכה זו, ואין בכוונתי להכנס לפרטי הדברים, אך אומר רק זאת שכאן בס"ד אינו זקוק לומר שהוא נסמך על הדעה הא’ כמ"ש בס"ז, כיון ש: א) כאן בשעת האחיזה הוא יוצא י"ח כל הדעות. ב) והוא העיקר, הוא מחדש כאן דעה שלישית שברכת המוציא ועל אכילת מצה היא על המצה החצויה (כמצויין באות לא. וראה בפס"ד להצ"צ המצוין שם), וכיון שברכת המוציא היא על החצי, ברור שממנו צריך לאכול, ולפי זה נראה שבשעת הברכה המצה החצויה נמצאת מעל שתי המצות ולא באמצעם. ויש להאריך עוד בהבנת סעיף מוקשה זה. ואכ"מ. אך מה שנוגע למעשה, לענ"ד לא ניתן להוכיח מכאן מה שרצית להוכיח שניתן לברך על לחם משנה ומאידך לאכול לחם אחר שלא בירכו עליו. וכאן המקום להודות לך על השאלות המאתגרות. בברכת הצלחה.
|
24/04/2014 |
בשאלתי כתבתי שמברך על הכל (נתנאל לייב)
ע"פ דברי כת"ר: "ב) והוא העיקר, הוא מחדש כאן דעה שלישית שברכת המוציא ועל אכילת מצה היא על
המצה החצויה (כמצויין באות לא. וראה בפס"ד להצ"צ המצוין שם), וכיון שברכת
המוציא היא על החצי, ברור שממנו צריך לאכול"
יוצא שאפשר שפיר לקחת ג’ לחמים, אחד פרוס, ושני לחמים שלמים, לברך על הכל המוציא, ולאכול רק מהפרוס ?
|
24/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
איני חושב כך, כיון שכאן זה דין מיוחד בליל פסח שצריך לאכול "לחם עוני", ולכן ברכת המוציא עיקרה על לחם עוני (המצה הפרוסה), משא"כ בליל שבת ברכת המוציא היא על לחם משנה כתקנת חכמים (ללא שום חולק), ואותו צריך לאכול.
|
24/04/2014 |
• מצה שרויה בארץ ישראל (מענדי)
כבוד הרב,
מועדים לשמחה!
מתי ניתן לאכול בארץ ישראל מצה שרויה?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מיד עם צאת הכוכבים, אין צריך אפילו להוסיף מחול על הקודש לענין זה, כמבואר בשוע"ר סי’ תצא לענין חמץ, וכל שכן לענין מצה שרויה. אם כן למעשה ניתן למשוך את סעודת משיח עד צאת הכוכבים ולשרות אז מצה ביין או בכל דבר אחר, ולאכלו.
|
20/04/2014 |
לכאורה אם יש ’ענין’ לעשות ’שרויה’, לא מועיל לשרות ביין, שהרי הוא מי פירות (נתנאל לייב)
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אז אפשר להוסיף קצת מים ליין.
|
20/04/2014 |
• יין בחול המועד (בנימין יצחקי)
האם צריכים לשתות יין כל יום מימי חול המועד או די בפעם אחת?
|
11/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בפשטות צריך כל יום לשתות רביעית יין, וחיובו מן התורה, כמפורש בשוע"ר סי’ תקכט. ולענ"ד נראה שיש לשתות רביעית בלילה ורביעית ביום, כי שמחת הלילה נלמדת מריבוי מיוחד, ואינה כלולה בחיוב שמחת היום.
|
11/04/2014 |
יין בחול המועד (דוד זהבי)
האם גם בערב (אור ל) יום ראשון של חול-המועד צריך לשתות רביעת יין או שיוצא במה שעשה הבדלה על יין?
|
17/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
לכתחילה צריך לשתות רביעית יין נוסף עבור שמחת המועד, כמו שמצינו גבי שבת שמלבד הקידוש תריך לשתות יין בתוך הסעודה מצד עונג שבת. אבל כמובן שאם קשה לו ניתן לצאת י"ח שתיית רביעית יין ע"י שתיית יין הבדלה.
|
17/04/2014 |
הרביעית שבקידוש והבדלה עולה גם לענין רביעית של שמחה (נתנאל לייב)
כך מובא בשיחות קודש תשל"א ח"א עמ’ 87 והביאו בהתקשרות גליון תסג עמ’ 18 ועוד. ומבאר שם הרבי שאין האיסור של ’מצוות חבילות חבילות’, כי הנ"ל הוא רק כאשר יכול לעשות ב’ המצוות בב’ פעמים ועושה בפעם אחת, הרי זה נראה לו כמשוי, אבל כשממילא נעשות ב’ המצוות יחד, אין בזה הענין של ’חבילות חבילות’.
לגופו של ענין, האם לדעת כת"ר גם מי שלא אוהב יין יש עליו חובה לשתות רביעית יין כל יום ?
ועוד שאלה: למנהגנו שמברכים ’לישב בסוכה’ על היין שבהבדלה בגלל שיש כאן מצוה שמחשיבה את אותה שתיה, צ"ל הדין לכאורה שהנכנס לסוכה לשתות רביעית יין בחוה"מ לשם מצות שמחה יצטרך לברך ’לישב בסוכה’ ! דאם הבדלה שהוא דרבנן מחשיב את היין עד כדי כך שמברכים עליו, כ"ש בשתיית רביעית יין שהוא מצוה מה"ת ?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
תודה על המ"מ. ובקשר לשאלתך הראשונה, מצות שמחת יו"ט תלויה בדעת האדם, כמבאר בשוע"ר סי’ תצח בקו"א סק"ה, ולכן מי ששונא יין אין עליו חובה לשתות יין, והוא הדין בבשר. ואפשר שזה גם תשובה לשאלתך למה לא מברכים לישב בסוכה על שתיית יין בסוכה. ודוק.
|
20/04/2014 |
בקשת הבהרה (נתנאל לייב )
א. שאלתי היתה לגבי מי שלא אוהב ולא שונא, האם גם הוא מחויב ?
ב. בנוגע לסוכה, כוונת הרב היא שכיון שאינו חובה על הכל, שוב א"א לברך גם למי שלדידו הוא חובה מן התורה ?
|
20/04/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
א. דייקתי "שונא", כי "לא אוהב" זו הגדרה לא ברורה (ואולי זה תלוי במצבים או בסוגיי יינות וכו’), ובכגון דא ספיקא דאורייתא לחומרא.
ב. ליתר דיוק, חשיבות המצוה נקבעת ע"י האדם ולא מצד עצם המצוה, והרי זה דומה לאלו שקובעים עצמם לשתות יין שאין מברכים על כך לישב בסוכה.
|
20/04/2014 |
לא הבנתי מה ההבדל בין היין של ההבדלה ליין של שמחת יום טוב ? (נתנאל לייב)
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אולי אחרי שתשתה ארבע כוסות בסעודת משיח תבין. חג שמח.
|
20/04/2014 |
• כמה זה שיעור רביעית? (יוסי גרשוביץ)
לכבוד הרב,
כמה זה שיעור רביעית לפי חב"ד?
|
11/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המקובל בחב"ד לסמוך על דעת הרב חיים נאה ז"ל ששיעור רביעית 86 סמ"ק, אבל לענ"ד נכון להחמיר כמו שכתב הצ"צ ב"קבלה אמיתית" בשם אדה"ז ששיעורו "תשע לוט מים", במידת ימינו כ115 סמ"ק.
|
11/04/2014 |
אם נחמיר ברביעית האם לא צריך להחמיר גם בכזית ועוד ? (נתנאל לייב)
אם ה’קבלה האמיתית’ היא 115 סמ"ק לגבי רביעית, האם אין זה אומר שצריך גם להחמיר בשיעור הכזית מצה, וכזית מרור, וכן לגבי ברכת המזון (וברכה אחרונה של כל המאכלים) שמברכים רק בכזית פת, ושיעור רביעית לגבי ברכה אחרונה, וכזית פת בליל ראשון של סוכות, וכן בשיעור מ’ סאה שבמקוה (בזה אין כל כך נפק"מ כי רגילים לעשות בורות גדולים), ושיעור ככותבת ביום כיפור, (בנוגע לאכילה פחות פחת מכשיעור) וכביצה פת של סעודות שבת, ועוד כהנה וכהנה כרביעית יין לקידוש, או לשיעור מלא לוגמיו שהוא רוב רביעית, ורביעית להבדלה שכותב אדה"ז שצריך לשתות דוקא רביעית כדי לא להיכנס לספר ברכה אחרונה ? ומדוע נחמיר דוקא בד’ כוסות דרבנן ?
|
20/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בעיקרון הנך צודק, ואכן יש להחמיר לפי זה בשאר כל השיעורים, אבל כיון שבלאו הכי המנהג הוא להחמיר בשיעור כזית, ובפרט אלו שמשערים אותו לפי משקל ולא לפי נפח, לכן אין להוסיף על השיעור המקובל. ובכלל כל ענין השיעורים הוא סבוך מאד כידוע (ראה באריכות בספר תיקוני מקוואות להרשד"ב שי’ לוין, פרק עשירי), ופשוט שאין כוונתי להכריע בענינים אלו כלל.
|
22/04/2014 |
• עישון בפסח (יעקב)
רציתי לשאול האם מותר לעשן בפסח? שמעתי שיש אוסרים, אבל לכאורה גם אם ייתכן שיש חמץ בסיגריות, הרי אין העישון נחשב לאכילה (שהרי מותר לעשן בצומות). ואם כך, אף אם יש בטבק וכיו"ב חמץ, מכיוון שאין זה ראוי לאכילת כלב, לכאורה מותר יהיה לעשן.
|
07/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
נושא העישון בפסח נידון הרבה בפוסקים אחרונים, ורוב הפוסקים העלו להיתר מן הטעם שכתבת. אך כידוע שבפסח מחמירים יותר משאר כל ימות השנה, וכיון שיש פוסקים האוסרים עישון סיגריות שיש בהם חמץ, מחמת האמור בשוע"ר סי’ תסז סכ"ד אודות הטבק ששורים אותו בשכר שאין להריח בו בפסח, לכאורה יש מקום להחמיר כמותם, אף שלכאורה יש לחלק הרבה בין טבק לסיגריות, ואין כאן מקומו. ולדידי, כדאי להמנע מסיגריות במשך כל השנה מחמת "ונשמרתם לנפשותיכם".
|
07/04/2014 |
• מהותה של ’בדיקת חמץ’ (דוד זהבי)
שו"ע אדה"ז סימן תלב סעיף ג:
"ולמה אין מברכין שהחיינו קודם הבדיקה והרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן לפי שמצוה זו היא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד לפיכך היא נפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה".
ושם סעיף יב:
יש מהמדקדקים ליטול ידיהם קודם הבדיקה ואע"פ שהנוטל ידיו במקום שלא תקנו החכמים הרי זה מגסי הרוח מכל מקום מאחר שבדיקת חמץ היא באה לטהרת הרגל כמ"ש למעלה א"כ מצוה חשובה היא וראויה להיות בנקיות".
מהו דיוק הלשון ’טהרת הרגל’?
אדה"ז כותב: "כמ"ש למעלה", ושם לא מוזכר עניין ’טהרת הרגל’.
|
02/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אמנם לעיל שם לא השתמש בלשון "לטהרת הרגל" אלא בלשון "לצורך הרגל", אבל היות וכאן מדובר בנטילת ידים שענינה טהרה, נקט בלשון טהרה (ומקורו משו"ת רש"ל סי’ פו), והכוונה לטהרת הרגל מחמץ.
|
02/04/2014 |
• טלטול דג חי (ישראל)
בסימן ש"ח סעיף סח נפסק שמותר לטלטל בשר חי, מפני שיש בני אדם שכוססין בשר חי. ובסעיף סט נפסק שדג חי (אם אינו מלוח) אסור בטלטול, מפני שאינו ראוי לאף אדם.
ורציתי לשאול האם כך הוא הדין גם כיום, הרי עינינו רואות בדיוק להיפך, שאין מי שאוכל בשר חי, אך לעומת זאת אוכלים דג חי (כמו בסושי)?
|
31/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי )
לגבי בשר חי איני יודע אם נשתנה הטבע בזה, שכן אם בעבר היה ראוי לכסיסה מסתמא גם כיום ראוי לכך, והרא"ח נאה כותב בפשיטות שמותר לטלטלו, ואילו גבי סושי הנך צודק שדגים מסויימים שאוכלים אותם חיים, אף אם כעת אינם עומדים לכך, מותר לטלטלם, כי יש כאלה שאוכלים אותם חיים.
|
31/03/2014 |
• מראית עין באמירה לנכרי (לוי גולדמן)
בהל’ שבת סי’ רמז דן רבנו באיסור שלחת אגרת ביד נכרי, ומביא כי יש
מחלוקת (בין המחבר לרא"ש והרמ"א) האם אפשר לשלוח אגרת (כשלא קצץ) זמן
מופלג קודם השבת (כשאין קבוע בית דואר).
ובס"ב וג בהם מביא דעת המחבר, כותב שהטעם לכך שאסור לשלוח אפילו
זמן מופלג קודם השבת הוא כי "יש לחוש שמא לא ימצא אותו אדם בביתו, ויצטרך
לילך אחריו, ושמא יצטרך לילך אחריו גם בשבת". אך לא מבאר מהו הטעם והבעיה אם
יילך אחריו בשבת (האם זה מצד שהוא נחשב כ"שלוחו" או מפני "מראית
עין" וכו’).
ובס"ה מביא דעת הרמ"א ש"אפילו לא קצץ אין איסור לשלחו
אלא בערב שבת, דכיון שמשלחו סמוך לשבת הרי נראה כאלו אומר לו לילך בשבת", אך
אם משלחו ביום ד’ וה’ "כיון שהוא מופלג לפני השבת אין נראה כאומר לו לילך
בשבת".
אך שוב לא מפרט מה הטעם שהמחבר לא מקבל סברא זו.
אך בס"ו מבאר שכל החילוק בין קבוע בית דואר לאינו קבוע, הוא אך
ורק במקרה שהאגרת היא בכת"י ישראל "שניכר לכל שהיא של ישראל, וכשהנכרי
מוליכה בשבת אחר האיש שנשלחה אליו יש קצת מראית העין שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל
להוליכה. ואעפ"כ כשמשלחו מופלג לפני השבת לא החמירו כל כך לחוש למראית העין
כזה לפי סברא האחרונה שנתבאר, וכשקצץ לא החמירו לדברי הכל".
אך אם הוא כת"י נכרי "מותר לשלחם אפילו בערב שבת לדברי הכל,
כל שיש שהות ביום שיוכל להגיע מבעו"י.. שאף אם לא ימצא האיש בביתו ויצטרך
לילך אחריו בשבת, אין בכך כלום, כיון שבשעה שהישראל משלחו, אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
בשבת".
ולא הבנתי דברי רבנו:
א)
מה כוונת דבריו "כיון שבשעה שהישראל משלחו אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
לשבת" – האם זהו הסבר מדוע לא קיים החשש ל"מראית העין", או מדוע
אין כאן דין שליחות?
ב)
באם זהו הסבר מדוע לא קיים המראית עין – לא מובן מה זה משנה אם המשלח
ידע שהשליח יצטרך לילך בשבת או לא, הרי כשהולך ומחפש אחריו – נותר המראית עין?
ג)
האם המראית עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה" היא
היא המראית עין ד"נראה כאומר לו לילך בשבת"?
ד)
באם לאו, כפי שנראה בפשטות, מה ההיגיון לתלות את הסברא במועד היציאה?
שבזה חולקים המחבר והרא"ש (אם מותר לשלוח כשאין בית דואר זמן מופלג קודם
השבת).
ה)
באם לאו – מדוע המחבר מתיר ללכת ביום שישי (כשיש בית דואר קבוע), הרי
עדיין נותר החשש של המראית-עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה"?
|
23/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין כאן המקום להכנס לכל פרטי הדינים והסברות, ולכן אענה בקצרה ובכללות: א) זהו הסבר למה אין מראית העין, וכמפורש בלשונו. ב) גם במראית העין צריך שיהיה אמת, ואם אין זה אמת לא חוששים לה, כמבואר בשוע"ר סי’ רנב קו"א סק"ה. ג) לא, וכלשונו "קצת מראית העין". ד-ה) ראה שם קו"א סק"א.
|
24/03/2014 |
• מצה שרויה (משה יהודה מנדלסון)
לכבוד הרב אלאשוילי:
למה אדמה’’ז אוסר את המצה שרויה והרי זה
מותר עפ’’י שו’’ע המחבר [או’’ח סימן תס’’א סעיף ב’] אז מה נימוק אדה’’ז
לסתור את השו’’ע צריך בירור מה טעמו ועוד דא’’ת כיון שס’’ל אדה’’ז דכיון
שיכול שיהיה עדיין קמח והרי שואל אני והרי הב’’י לא היה טיפש בשביל לא לדעת
טעם זה?
|
24/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה באריכות שו"ת אדה"ז סי’ ו. אני מקוה שבימים הקרובים יעלה באתר שיעור על כך.
אגב, סגנון השאלה אינו מתאים לבן תורה.
|
24/03/2014 |
• כפילות לשון בדברי אדה"ז (ישראל ארי’ לייב)
בסי’ שח סט"ז האריך אדה"ז בדין "כלי שמלאכתו
להיתר" – המותר בטלטול אפילו לצורך עצמו, אך שלא צורך כלל – אסור, וזה לשונו:
"אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטל.. אע"פ שמלאכתו להיתר, לפי שבימי נחמיה..
וגזרו על כל הכלים.. ואח"כ כשראו שחזרו העם להזהר יותר חזרו והתירו לטלטל כל
כלי שמלאכתו להיתר אפילו לצורך הכלי עצמו, אבל לטלטל שלא לצורך כלל עדיין לא נמנו
עליו חכמים להתירו, ונשאר עומד באיסורו שנאסר בגזירת חכמים שבימי נחמיה בן
חכליה".
והנה בסי"ז מבאר שכל האמור הוא ב"כלי שמלאכתו להיתר",
אך אוכלים ומשקים וכל מיני ספרים מלכתחילה לא גזרו עליהם, ואפשר לטלטלם אפילו שלא
לצורך כלל.
ולפתע חוזר רבנו שוב על כל המבואר כבר (בסט"ז) ובאריכות ובפירוט,
וזה לשונו: "משא"כ כלים אפילו כוסות וקערות וסכין וכיוצא בהן, כולן היו
בכלל הגזרה.. שהרי לא הוציאו אותן מכלל שאר כלים אלא מפני הצורך שיש בתשמישן יותר
מבתשמיש שאר כל הכלים.. ואח"כ כשהתירו וחזרו והתירו.. היו בכלל זה ולא הותרו
אלא לטלטלן לצורך הכלי עצמו, אבל לא שלא לצורך כלל".
ולא הבנתי מדוע אדה"ז חוזר על כך שוב ובאריכות (בלי תוספת
משמעותית בהסברת העניין!) בהפרש של סעיף אחד, מה גם שכל תוכן סי"ג (וכלשון פתיחתו:
"אבל") מגיע בהמשך לסט"ז (שאף שאסור לטלטל כלים שלא לצורך, אבל מותר
לטלטל אוכלים וספרים)?
|
19/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם תעיין שוב היטב בשני הסעיפים תראה שאין כאן שום כפילות, כי בסט"ז מבאר בעיקר ההבדל שבין כוסות וקערות לשאר כלים, ואילו בסי"ז הוא דן בהבדל שבין כוסות וקערות למאכלים לספרים, ומחדש שגם כוסות וקערות היו בכלל הגזרה, ולכן אסור לטלטלם שלא לצורך, ופרט זה לא מפורש בסט"ז.
|
20/03/2014 |
• ברכת כהנים (משה ששונקין)
הנני מסופק האם כשהש"ץ הוא כהן יחיד והוא נושא כפיו האם המקרא אותו צריך לומר את הנוסח או"א וכו’.
לכאורה מלשון רבנו בסידורו תחילה אומר הלשון "ש"ץ" אך כשמדובר על אמירת או"א הלשון הוא "המקרא" האם הכוונה לכל מקרא ולאו דוקא לש"ץ?
|
11/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כיון שלשון אדה"ז בסידורו אינה ברורה דיו (כי בפשטות נקט בלשון "המקרא" כיון שהוא זה שקורא ל"כהנים" לברך, שהרי מדובר בכמה כהנים, ואינו מזכיר כלל דין כהן אחד, מפני שבדרך כלל בחגים יש כמה כהנים, ולא נחית לבאר דין כהן אחד), לכן אין ברירה אלא לעיין בשו"ע שלו, ושם הוא כותב להדיא בסי’ קכח סל"ב שהכהן עצמו אומר או"א כי זה חלק מנוסח התפלה (ולפי מה שכתוב בסידור הרי הוא צריך לאמרו בקול רגיל ולא בלחש, עד תיבת "כאמור"), ואח"כ עולה לדוכן ומברך, ואז המקרא מקרא אותו, ואחרי ברכת כהנים חוזר לעמוד לאמירת "שים שלום".
|
11/03/2014 |
המשך התשובה (הרב אלאשוילי)
זה עתה ראיתי שלשון אדה"ז בסידור דפוס ראשון (שהתפרסם זה עתה) הוא "יאמר הש"ץ"!
|
11/03/2014 |
ברכת כהנים (משה ששונקין)
לאחר שבדפוס ראשון כתוב "יאמר הש"ץ" ורבנו הזקן שינה וכתב בדפוס שני או שלישי "יאמר המקרא" הדבר מלמד שבסידור פוסק רבנו שלא רק הש"ץ אומר או"א וכו’ אלא גם מקרא שאינו ש"ץ.
|
13/04/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין כל הכרח לכך. ובפשטות השינוי הוא רק שינוי שם, שהש"ץ נקרא "מקרא" משעה שהוא מתחיל לומר "אלקינו וכו’".
|
25/04/2014 |
• כלים שמלאכתם להיתר ומקפיד עליהם (ישראל ארי’ לייב)
בסי’
שח (ס"ד) כותב אדה"ז: "וכל הכלים שהם עומדים לסחורה, והוא מקפיד
עליהם שלא להשתמש בהם שום תשמיש, אע"פ שאינם כלים היקרים ביותר – ואין צריך
לומר כלים היקרים ביותר, אע"פ שאינן לסחורה, אלא שמלאכתם לאיסור, ומקפיד
עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפחתו דמיהם – אסור לטלטלו בשבת..."
ולא
הבנתי אם כוונת רבנו בכך שנוקט שאסור להשתמש בכלים היקרים ביותר "שמלאכתם
לאיסור" וגם "מקפיד עליהם", ר"ל שבכל מקרה זקוקים לשתי
התנאים (גם "מלאכתם לאיסור" וגם "מקפיד עליהם") בכדי לעשותם
מוקצה מח"כ?
שאז
אינו מובן: מדוע באמת יש צורך בתנאי נוסף זה, ולא די בכך ש"מקפיד
עליהם" (אפילו אם אינם כלים "שמלאכתם לאיסור") לעשותם "מוקצה
מחמת חסרון כיס" – מה גרע מכלים שהם לסחורה, שאפילו אם הם כלים "שמלאכתם
להיתר", מכיוון ש"מקפיד עליהם" אסור להשתמש בהם?
או
שמא כוונתו רק להביא את המקרה המצוי יותר (והמחודש יותר), שהרי בדרך כלל גם
בכלים היקרים ביותר ש"מלאכתם להיתר" (ואינן לסחורה), הרי שאם יהיה לו
צורך בהם – סביר להניח שהוא אכן ישתמש בהם, שהרי על-אף שהם "יקרים" הם נועדו
עבור מלאכה זו.
משא"כ,
אלו "שמלאכתם לאיסור", שבכל מקרה אי-אפשר להשתמש בהם עבור השימוש המקורי
והעיקרי שעבורו הם נועדו, אלא אך ורק לצורך מלאכה אחרת (המותרת בשבת),
הרי שאז הוא יותר "מקפיד עליהם" שלא להשתמש בכלים היקרים ביותר הללו.
שעפ"ז
אפשר לומר שכ"ה גם ביחס לכלים היקרים ביותר ש"מקפיד עליהם" שלא
להשתמש בהם אפילו למלאכה העיקרית לשמה הם נועדו – שאז פשיטא שיהיה אסור
להשתמש בהם.
|
10/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הפירוש כמו שכתבת באפשרות הראשונה, ולגבי שאלתך - ראה תהלה לדוד סי’ שח סק"א.
|
10/03/2014 |
• פרצה פחות מעשר אמות (יהושע )
ב"ה
שלום רב לרב.
האם לדעת אדמוה"ז למעשה גדר של עירוב שיש בו פרצה פחותה מעשר אמות, הגדר בסדר? היינו כשעומד מרובה על הפרוץ.
יישר כח,
יהושע
|
09/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם הפירצה היא פחות מעשר אמות מה בכלל השאלה?
|
09/03/2014 |
הסבר השאלה (יהושע )
כך הבנתי מסעיף לב בסימן שסג - והמנהג הפשוט במדינות אלו לתקן כל המבואות ע"י חבל הקשור לרחבו של מבוי מגג לגג וחבל זה אינו משום קורה שהרי אין בו רוחב טפח אלא הוא משום צורת פתח שדיה אפילו בגמי כמ"ש בסי’ שס"ב ואף שא"צ צורת פתח בפחות מעשר אעפ"כ נהגו בצורת פתח כדי להתיר גם במבואות המפולשים שצריכים צורת פתח כמ"ש בסי’ שס"ד.
|
10/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
10/03/2014 |
• האם יש איזה ’ענין’ לשתות ’רוב כוס’ בקידוש ? (נתנאל לייב)
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כ"ה מנהג חב"ד. הרבי אף הזכיר מנהג זה באחת השיחות, ואיני זוכר מקומו כעת. הטעם למנהג זה לא ידוע. ניתן לתת כמה השערות, ואכ"מ.
|
05/03/2014 |
לכאורה מקורו בדיני הכוסות בליל הסדר (חיים)
וכמו כל ענייני קידוש הנלמדים בגמרא ערבי פסחים מליל הסדר.
|
11/04/2014 |
אדרבה בדיני ליל הסדר מבואר להיפך (נתנאל לייב )
המעיין בשו"ע אדה"ז סי’ תע"ב יראה שאדה"ז מחלק בפירוש בין ליל הסדר לקידוש, ואומר שדוקא בליל הסדר בעי רוב כוס (או כולו) אבל בקידוש סגי במלא לוגמיו. וגם הרבי בהגדה שלו, מונה את החילוקים שבין הד’ כוסות לשאר כוס של ברכה, ואחד מהחילוקים הוא שבד’ כוסות צריך רוב כוס או כולו.
ולכן שאלתי האם יש ענין בכל זאת לשתות רוב כוס בקידוש, והרי להדיא באדה"ז ובדברי הרבי שאינו דומה לליל הסדר.
|
11/04/2014 |
המשך תשובה (הרב אלאשוילי)
ברור שעל פי הלכה די בקידוש לשתות רוב רביעית, אבל בחב"ד המנהג הוא לשתות רוב כוס, ומנהג זה הזכיר הרבי בדרך אגב בהתוועדות פרשת שמיני תשכ"ג.
|
13/04/2014 |
• שומן לענין 'מילתא דעבידי לטעמה’ (מני)
- רציתי לדעת האם יש התייחסות מאדמו"ז לענין שומן בשרי בתבשיל (חלבי) האם בטל בשישים , כך היא דעת הט"ז ביורה דעה סימן צח, או שזה מליתא דעבידי לטעמה?
תודה
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה שו"ע אדה"ז סי’ תקיג קו"א ד’ שמחלק בין שומן שנפל מאליו שזה בטל, כמו שכתב הט"ז, לבין שומן שנתן בכוונה בשביל להטעים התבשיל שזה אינו בטל.
|
05/03/2014 |
• קינוח בסעודה של דברים שברכתם "שהכל" (חיים שלמה מקלר)
האם מברכים "שהכל" על מנה אחרונה בסעודה שנטלו ידיים, ואכלו לחם?
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
|
05/03/2014 |
• ברכות הנהנין (יצחק)
מה דין צירוף "לרביעית" לעניין ברכה אחרונה "יין ומים" ורק ע"י צירופם לא ביחד אלא שתייתם אחד אחרי השני . מה יברך בברכה אחרונה ?
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אם שתה את שניהם תוך כדי שיעור אכילת פרס (4 דקות) יברך "בורא נפשות".
|
05/03/2014 |
• כמות השתיה הנצרכת בהבדלה (נתנאל לייב)
.בסימן קצ
סעיף ו’ כותב שו"ע הרב, לגבי כוס של ברכה, ש’טוב לשתות רביעית לצאת מידי
ספק ברכה אחרונה’, ובפשטות כן הדין גם בהבדלה מאותה סיבה. (וכ"כ המ"ב בפירוש
לגבי הבדלה בסי’ רצ"ו סק"ו). ובסעיף ד’ כותב עוד, שסגי במלא לוגמיו,
ובדיעבד אפילו שתה פחות מכך א"צ לחזור דספק ברכות להקל. רואים עכ"פ שוודאי
א"צ יותר מרביעית.
אך
בסי’ רצ"ו ס"ו כותב: "אין צריך להטעים מכוס של הבדלה להשומעים כמו
שצריך בכוס של קידוש, אלא המבדיל רגיל לשתות כולו". שאלתי היא: האם הכוונה
שישנו מנהג בהבדלה לשתות את כל הכוס (חוץ מהמעט שצריך בשביל לכבות הנר) או שכוונת
המילים ’המבדיל רגיל לשתות כולו’ היא, שבהבדלה בשונה משאר ’כוס של ברכה’ לא צריך
להטעים לשומעים, (והכונה ב’כולו’ היא, שרק הוא שותו), אבל בנוגע לכמות השתיה,
א"צ יותר מרביעית.
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
הפשט הוא גם וגם, כלומר, גם שהמבדיל צריך לשתות רביעית, וגם שרק הוא שותה ולא אחרים, וממילא אין מקום להשאיר יין בכוס בשביל שתיית אחרים.
|
04/03/2014 |
מה הדין בכוס שיש בה יותר מרביעית ? (נתנאל לייב)
אמנם צריך לשתות רביעית, אבל אם בכוס יש כמה רביעיות, האם צריך לנהוג לשתות את כולה, וכלשון שו"ע הרב ’המבדיל רגיל לשתות כולו’, או שסגי ברביעית ?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מהלשון "המבדיל רגיל" ולא "המבדיל צריך" משמע שלא מדובר רק על רביעית, כמו שכתב המשנ"ב, כי אז היה לו לומר "צריך", אלא אף יותר מרביעית, ואין להשאיר בכוס אלא בשביל כיבוי הנר. כלומר אין זה חובה לשתות יותר מרביעית, אלא כ"ה המנהג והרגילות. והטעם בפשטות הוא, כדי שלא לחלק בין כוס שמחזיק רביעית אחת או שתי רביעיות. ועד"ז ראינו גבי ד’ כוסות, שהמנהג הוא לשתות כולו אף שמן הדין מספיק רוב רביעית או רביעית.
|
05/03/2014 |
בקשת הבהרה (נתנאל לייב)
מדיוקו של כת"ר אפשר ללמוד שאין זה חובה אלא רגילות, אבל אולי כוונת הדברים שהרגילות היא, שלא להטעים לאחרים, ולכן שותה הוא בלבד, ומה שכתב ’את כולו’ פירושו: שאינו צריך להעביר לאחרים, אבל לא שצריך לשתות את כולו ?
נ.ב.
לכאורה דין ד’ כוסות אינו ראיה לנדון דידן, דשם יש חיוב לשתות ’כוס’ (כמבואר בשו"ע הרב סי’ תע"ב סי"ט, ששונה דין ד’ כוסות מקידוש לפי דיעה הראשונה, ורק לפי דיעה השניה שמביא שם, מספיק לשתות רביעית) ולכן צריך לשתות ’רוב כוס’ דרובו ככולו, ולכתחילה כל הכוס. משא"כ בהבדלה צריך לשתות ’יין’ והשיעור הוא מלא לוגמיו. (ורביעית היא רק מצד ספק ברכה אחרונה).
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
כולו פירושו כל הכוס, ואם כדבריך היה לו לומר "לבדו".
|
05/03/2014 |
• טעימת המסובין מכוס של ברכה וקידוש (מנחם נוימן)
סי ק’’צ סעי’ ה
מה דעת אדה’’ז האם יש להוסיף יין לכוס המברך לפני שתיית המסובין?
קצוה’’ש סי’ מ’’ו ס’’ק ל’’א
בציונים בשו’’ע מציין למנהג חב’’ד – כפר חב’’ד 935 עמ 68 , 937 עמ 72
ואינו תחת ידי
אשמח להרחבה בכהנ’’ל והאם יש שינוי בקידוש?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע אדמו"ר הזקן ס’ קצ ס"ה, מביא שלוש אפשרויות כדי שהשומעים ישתו מכוס שאינו פגום, ואחת מהן להוסיף יין, וכך נוהגים רבים, וכך גם מומלץ לנהוג, כמ"ש הבדי השלחן.
|
04/03/2014 |
עוד בזה (ש.ש.)
אבל גם כשמוסיפין יין וכל אחד שותה מהכוס הרי אחר ששתה השני הרי הוא פגום?
|
03/02/2015 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
המקדש יחלק מכוסו לכל אחד בכוסות שבידם.
|
05/02/2015 |
תודה רבה על כל התשובות (שש)
|
05/02/2015 |
• קידוש על כוס חד פעמי (אבישי יוסף)
שלום לרב
בשעת הדחק אפר לקדש על כוס חד פעמית
לא מצאתי בספרים את ההנהגה להכניס כוס בתוך כוס ואז לקדש
אשמח אם הרב ירחיב בנושא
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אין לי תשובה ברורה בזה בדעת אדמו"ר הזקן, ולכן אין בכוונתי לענות על השאלה. וראה פסקי תשובות סי’ רע"א.
|
04/03/2014 |
• מה דינה של הפלטה (רמי תמרי)
רציתי לדעת מה דינה של הפלטה האם היא נחשב כאש גלוי’ וחלים עלי’ כל התנאים או שלא ויהי’ מותר בחזרה וכמו שלמד ר’ משה פיינשטיין
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
מותר להחזיר על הפלטה (כל תבשיל לח שהוא חם קצת, וכן תבשיל יבש לגמרי אף שהוא קר [אם הוא ישאר יבש גם לאחרי החימום]) בלי תנאי חזרה, משום שאין בו חשש של שמא יחתה וגם לא נראה כמבשל, שהרי אין דרך לבשל עליו.
|
04/03/2014 |
האם פסק הדין הוא בדעת שו"ע הרב ? (נתנאל לייב)
ישנה כידוע מחלוקת בשאלה זו. והגר"ש וואזנר (שיח תורה גליון ב’) והגרש"ז אויירבאך (תיקונים ומילואים לשש"כ הערה עא) מסיים שטוב להחמיר. וכך מסקנת הרב פרקש בספרו שבת כהלכה פ"י סי"ד. אכן בקיצור הלכות משו"ע אדה"ז במילואים מדייקים בדעת אדה"ז שמותר. האם כת"ר מתכוון לדיוקים אלו?
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
אכן כן. ויתרה מזו סברא היא, כל מקום שאין דרך לבשל עליו אין אומרים בו "מיחזי כמבשל".
|
04/03/2014 |
סברא אחרת (נתנאל לייב)
אם מצד הסברא, כבר כתב הגר"ש וואזנר (מובא בשיח תורה גליון ב’, ובקובץ מבית לוי ח"ו עמ’ לא) וכן בשו"ת אז נדברו ח"ב סי’ כב. ובשמירת שבת כהלכתה פ"א סעי’ כה. שגם דבר שהדרך לחמם עליו בימי חול, סגי להחשב מחזי כמבשל.
ובמכתב של הגרש"ז אוייערבאך המופיע בספר מאור השבת ח"א מכתב ט, ובחלק ב’ מכתב כג כותב הרב אוייערבאך שנוהגים להחמיר, והספרדים מקילים. ובתשובות והנהגות ח"א סי’ רז מקל רק בשעת הדחק.
אך אם דעת כת"ר שברור שלדעת שו"ע הרב אפשר להקל בזה, כמו שדייק בספרו קיצור הלכות שבת. אין אחר המלך כלום. (אך האם בדיוקם הנ"ל מוכח גם שאינו חושש ממקום שהדרך לחמם שם בלבד ? וכסברה הנ"ל של הגר"ש ווזנר, האז נדברו, ושש"כ)
|
04/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
בשו"ע הרב לא מופיע הלשון לחמם אלא "לבשל". והרי מתיר שם להניח תבשיל על גבי תנור בית החורף ללא תנאי חזרה, אף שבפשטות כל השבוע ניתן להניח שם תבשיל לחימום.
|
05/03/2014 |
לחמם ליד סולדת היינו לבשל (נתנאל לייב)
גם בשו"ע כתוב רק ’מחזי כמבשל’ ולא ’מחמם’ ובכל זאת הבינו כו"כ מגדולי הפוסקים (כנ"ל) שאין הבדל, כי כל חימום ליסל"ד כבר נחשב בישול. וכל דבר שהדרך להניח מאכל בשביל לחמם ליסל"ד נחשב כדרך לבשל.
(ומה שהוכיח מדין המעזיבה, הרי גם הפוסקים הנ"ל מכירים דין המעזיבה, ובכל זאת כתבו מה שכתבו, ואולי סוברים שמעזיבה שאני כיון שאינו מקום המיועד לחימום מאכל ודומה להנחה ע"ג כיסוי הקדירה, אבל פלטה חשמלית מיועדת להנחת מאכלים עליה).
הערה צדדית: לפי חומרתו הגדולה של שו"ע הרב בסידור, שכל דבר שנימוח קצת (וכדוגמת עוף, שיוצא ממנו קצת ’מוהל’, כלשונו שם) נקרא דבר לח, יש מקום להוסיף בתשובתו של הרב, שכמעט ואין מאכל יבש צונן שמותר להניח בשבת אם יגיע לחום של יד סולדת בו (חוץ מלחם, אורז, וכיו"ב).
בכבוד רב, ויישר כח גדול
|
05/03/2014 |
תשובה (הרב אלאשוילי)
ראה מהד"ב לסי’ רנט בסופו שהחשש הוא: "דמיחזי כמבשל בתחילה ולא נתבשל כל צרכו".
|
05/03/2014 |