סתירה (לכאורה) בדברי אדמוה"ז בסידור

סתירה (לכאורה) בדברי אדמוה"ז בסידור

כותב אדמוה"ז בהלכתא רבתא לשבתא שאין בישול אחר בישול ביבש והגדרה לדבר יבש כתב שהוא נשאר יבש גם לאחר בישולו ( אני כותב התוכן לא המילים) לפ"ז שמבשל עופות צלוים שהם יבשים צריך להזהר מהמוהל היוצא מהם כיוון שזה נקרא דבר לח ולא דבר יבש וא"כ צריך להכין למה בדבריו בנוגע למלח כתב בנוגע למלח שלנו שהוא מבושל כבר יהי’ מותר להשים בכ"ר, אבל בכ"ז המחמיר תבוא עליו הברכה כיוון שנמחה, הרי המלח כיוון שנמחה הרי נחשב ללח וא"כ צריך להתחייב על בישולו כמו שפסק בנוגע לסוכר שיש בעיה של מבשל

תשובה

הוא לא מתיר להשים מלח בכלי ראשון (אפילו שהעבירו אותו מעל האש), ומה שכתב "המחמיר תבוא עליו ברכה" מדבר בכלי שני.