מראית עין באמירה לנכרי

מראית עין באמירה לנכרי

בהל’ שבת סי’ רמז דן רבנו באיסור שלחת אגרת ביד נכרי, ומביא כי יש
מחלוקת (בין המחבר לרא"ש והרמ"א) האם אפשר לשלוח אגרת (כשלא קצץ) זמן
מופלג קודם השבת (כשאין קבוע בית דואר).

ובס"ב וג בהם מביא דעת המחבר, כותב שהטעם לכך שאסור לשלוח אפילו
זמן מופלג קודם השבת הוא כי "יש לחוש שמא לא ימצא אותו אדם בביתו, ויצטרך
לילך אחריו, ושמא יצטרך לילך אחריו גם בשבת". אך לא מבאר מהו הטעם והבעיה אם
יילך אחריו בשבת (האם זה מצד שהוא נחשב כ"שלוחו" או מפני "מראית
עין" וכו’).

ובס"ה מביא דעת הרמ"א ש"אפילו לא קצץ אין איסור לשלחו
אלא בערב שבת, דכיון שמשלחו סמוך לשבת הרי נראה כאלו אומר לו לילך בשבת", אך
אם משלחו ביום ד’ וה’ "כיון שהוא מופלג לפני השבת אין נראה כאומר לו לילך
בשבת".

אך שוב לא מפרט מה הטעם שהמחבר לא מקבל סברא זו.

אך בס"ו מבאר שכל החילוק בין קבוע בית דואר לאינו קבוע, הוא אך
ורק במקרה שהאגרת היא בכת"י ישראל "שניכר לכל שהיא של ישראל, וכשהנכרי
מוליכה בשבת אחר האיש שנשלחה אליו יש קצת מראית העין שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל
להוליכה. ואעפ"כ כשמשלחו מופלג לפני השבת לא החמירו כל כך לחוש למראית העין
כזה לפי סברא האחרונה שנתבאר, וכשקצץ לא החמירו לדברי הכל".

אך אם הוא כת"י נכרי "מותר לשלחם אפילו בערב שבת לדברי הכל,
כל שיש שהות ביום שיוכל להגיע מבעו"י.. שאף אם לא ימצא האיש בביתו ויצטרך
לילך אחריו בשבת, אין בכך כלום, כיון שבשעה שהישראל משלחו, אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
בשבת".

ולא הבנתי דברי רבנו:

א)   
מה כוונת דבריו "כיון שבשעה שהישראל משלחו אין הדבר ידוע לו שלא
ימצא בביתו, והרי משלחו בשליחות שאפשר לגומרה מבעו"י, וכשהולך אח"כ גם
בשבת אינו נראה כשלוחו של ישראל, כיון שבשעה ששלחו לא היה ידוע שיצטרך לילך
לשבת" – האם זהו הסבר מדוע לא קיים החשש ל"מראית העין", או מדוע
אין כאן דין שליחות?

ב)    
באם זהו הסבר מדוע לא קיים המראית עין – לא מובן מה זה משנה אם המשלח
ידע שהשליח יצטרך לילך בשבת או לא, הרי כשהולך ומחפש אחריו – נותר המראית עין?

ג)     
האם המראית עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה" היא
היא המראית עין ד"נראה כאומר לו לילך בשבת"?

ד)    
באם לאו, כפי שנראה בפשטות, מה ההיגיון לתלות את הסברא במועד היציאה?
שבזה חולקים המחבר והרא"ש (אם מותר לשלוח כשאין בית דואר זמן מופלג קודם
השבת).

ה)   
באם לאו – מדוע המחבר מתיר ללכת ביום שישי (כשיש בית דואר קבוע), הרי
עדיין נותר החשש של המראית-עין "שיאמרו שבשבת נתנה לו הישראל להוליכה"?

תשובה

אין כאן המקום להכנס לכל פרטי הדינים והסברות, ולכן אענה בקצרה ובכללות: א) זהו הסבר למה אין מראית העין, וכמפורש בלשונו. ב) גם במראית העין צריך שיהיה אמת, ואם אין זה אמת לא חוששים לה, כמבואר בשוע"ר סי’ רנב קו"א סק"ה. ג) לא, וכלשונו "קצת מראית העין". ד-ה) ראה שם קו"א סק"א.