ביזוי בית הכנסת

ביזוי בית הכנסת

בהלכות תפלה סימן צ ס״ט: ״וכן אם יש בית הכנסת אחר בעיר או שלבית הכנסת זה יש פתח אחר מותר שאין כאן ביזוי שהרואה יאמר שיכנס לבית הכנסת אחר או לבית הכנסת זה בפתח אחר אף אם קצת לא יאמרו כך אין בכך כלום שאין טעם האיסור משום חשד אלא משום ביזוי בית הכנסת וכיון שאינו ניכר ונראה לכל רואהו עובר כאן שאינו רוצה ליכנס כלל לבית הכנסת אין כאן ביזוי לבית הכנסת בפניהם כי שמא יכנס לבית
הכנסת אחר או בפתח אחר״.
ולא הצלחתי להבין מדוע אם אין מדובר ב״חשד״ אלא ב״ביזוי בית הכנסת״ - לא מפריע לי שיש מעט שיחשדוהו שלא יכנס? הרי סו״ס אצל המעט שיחשדוהו יהיה ביזוי בית הכנסת.

תשובה

שאלה טובה. אבל יש הבדל בין חשד לביזוי, החשד הוא באדם עצמו, ואסור לאדם לעשות מעשה שאפילו רק מעט אנשים יחשדו בו. ואילו ביזוי בית הכנסת נמדד לפי איך שרוב האנשים רואים זאת, כי בית הכנסת הוא מקום התכנסות של צבור, ולכן ענין הביזוי בו נמדד לפי ראות רוב בני האדם. אגב הסעיף הזה מלא בדיוקי לשונות נפלאים של אדה"ז. ואכ"מ.