ברכה אחרונה על היין

ברכה אחרונה על היין

בסי’ תע"ג ס"ג משמע שגם כוסות א’ וב’ נפטרים בברכה אחרונה של הכוס האחרון, וצ"ע לכאורה למה אינם נפטרים בברהמ"ז. דהרי כוס ראשון בודאי נפטר כדין כוס של קידוש (קע"ד ס"ה) וגם כוס שני לכאורה דינו כמי ש"הבדיל על שלחנו ממש דהיינו אחר שקבע עצמו לסעודה" (ואולי גם בלאה"כ דומה לקידוש כיון שצריך לשתותו לפני הסעודה דלא כהבדלה, האם סברא זו נכונה?)
לכאורה יש גם נפ"מ למעשה משאלה זו במי שמחלק הסדר לשנים (עיין סי’ תפ"ד) בהפסק מקום וזמן, אם צריך לברך מעין שלש או הוא יוצא בברהמ"ז גם על ב’ כוסות הראשונים.

תשובה

בטח כוונתך לסי’ תעד ס"ג. עכ"פ השאלה היא בעיקר לגבי כוס הא’ שמפורש בסי’ תעג ס"י שהוא נפטר בברכת המזון, אלא ששם מביא טעם נוסף, שהוא נפטר בברכה אחרונה של הכוס הרביעי, וכטעם המובא כאן. וכבר דנו בזה בקבצים, והתירוץ היותר נראה הוא שאדה"ז הביא שני טעמים לגבי כוס הא’ בגלל שהדבר תלוי בגדרו של כוס הא’, מצד אחד הוא כוס קידוש, אך מאידך הוא כוס ראשון מהד’ כוסות, ולכך הוא כתב ממה נפשך, מצד כוס הקידוש הוא נפטר בברכה אחרונה של ברכת המזון, ומצד שהוא כוס ראשון של הד’ כוסות (ואולי משום כך אינו נפטר בברכת המזון כי אין לו קשר לסעודה), אזי הוא נפטר בברכה מעין ג’ שאחרי הכוס הרביעי. וזהו הטעם המבואר בסי’ תעד, שהוא מתאים לכל הד’ כוסות. ולגבי שאלתך במי שעושה החצי השני של הסדר בבית אחר, כלומר שישתה הכוס הרביעי בבית אחר, הנה מבואר בסי’ תפד ס"ד בסוגריים שיכול לעשות כן, ואינו מצריך לברך תחלה ברכה אחרונה בבית הראשון על כוס הג’, ומזה מובן שגם אז ברכה אחרונה של הכוס הד’ פוטרת את כל הכוסות. אך אפשר שאולי בגלל זה כתב זאת בסוגריים, כי אדה"ז הסתפק בזה גופא. ועצ"ע.