המתפלל אחורי בית הכנסת

המתפלל אחורי בית הכנסת

בסימן צ ס״ז כותב אדה״ז וז״ל: ״ולדברי הכל אם עומד מבחוץ לצד צפון או דרום ואחוריו לבית הכנסת נקרא ג"כ רשע מפני שאינו מתפלל לרוח שהצבור מתפללין וגם אחוריו לבית הכנסת ואם הופך פניו לבית הכנסת לדברי הכל אינו נקרא רשע אע"פ שאינו מתפלל לרוח מזרח כמו שהצבור מתפללין אין לחוש כיון שאינו מתפלל למערב היפך ממה שמתפללין הצבור וגם פניו הוא לבית הכנסת (אבל יותר טוב שיתפלל למזרח כמו הצבור ואע"פ שאין פניו לבית הכנסת אין בכך כלום כיון שאין אחוריו לבית הכנסת)״.
ולכאורה מדוע לא מביא את האפשרות שעומד אחורי כותל מזרחי, ופניו כלפי צפון או דרום? שאז אין ׳אחוריו׳ לא לביהכ״נ ולא למזרח!

תשובה

כי במקרה כזה אין זה ודאי שאינו נקרא רשע לפי הדעה השניה, כיון שאין פניו לכותל המזרח.

לא הבנתי - הרי הוא כותב בפירוש שאם זה לא ״היפך״ כותל מזרחי, או רוח מזרחית - אין זה נוגד אף אחת מהשיטות!

תשובה

הרי הוא מוסיף "וגם פניו לבית הכנסת", ובמקרה שהבאת אין פניו לבית הכנסת.

אפרט יותר את השאלה: אדה״ז מביא שני אפשרויות המותרות לדברי הכל: (א) מתפלל ליד כותל צפון או דרום ופניו כלפי בית הכנסת (ולא לרוח מזרחית). לכאורה זה מתאים לדעה לפיה הבעיה להתפלל אחורי ביהכ״נ היא שפניו צריכים להיות לכיוון ביהכ״נ. אך איך זה מסתדר עם הדעה שהעיקר הוא שצריך להתפלל לרוח מזרחית, והוא הרי מתפלל לצפון או לדרום? מסביר אדה״ז שהכוונה היא לא להתפלל ״היפך״ רוח מזרחית (כלומר, למערב). (ב) אפשרות מועדפת יותר מביא אדה״ז בסוגריים: מתפלל ליד כותל צפון או דרום ופניו כלפי רוח מזרחית. ואף שאין פניו לביהכ״נ, אין זה בעיה (גם לדעה שאחורי הוא שלא מתפלל לכיוון ביהכ״נ) משום שהוא לא מתפלל ״היפך״ ביהכ״נ. נמצא שלפי כל שיטה (שהרי אדה״ז מביא שני דוגמאות הפוכות!) הבעיה היא רק שלא להתפלל ״היפך״ משיטתם. לדעה א - אסור להתפלל ״היפך״ מבית הכנסת, לדעה ב - רסטר להתפלל ״היפך״ רוח מזרחית. וא״כ ישנם אפשרויות נוספות שהוא מתפלל מחוץ לביהכ״נ, מחוץ לכותל מזרחי, שיהיו מותרות לדברי הכל, כמו העומד בכותל מזרחי ופניו כלפי צפון או דרום.

תשובה

.לא כ"כ הבנתי את סיכום דבריך. אבל אסכם זאת בקצרה: כדי לצאת י"ח שתי הדעות צריך להקפיד: א) שיהיו פניו לכיוון בית הכנסת, ב) שלא יתפלל לכיוון מערב (או לחלופין שיהיו פניו לכיוון המזרח אע"פ שאין פניו לכיוון בית הכנסת). ואם לא מתקיימים אחד משני התנאים האלה, אינו יוצא י"ח שתי הדעות. ובמקרה שהבאת חסר התנאי של פניו לכיוון בית הכנסת

זה גופא לא מובן, והוא שאלתי: מדוע צריך שיהיה דווקא באחד משני האפנים? הרי לפי כל שיטה אין בעיה כל עוד אין זה ״היפך״ (כותל מזרחי או בית הכנסת)! ובמקרה שעומד בצד כותל מזרחי ופניו לצפון או לדרום - אין זה היפך - לפי כל השיטות! ולמה לא מובא מקרה זה? ומה יהיה הדין במקרה זה?

תשובה

עיקר הבעיה היא לדעה השניה שמצריך שיהיו פניו לבית הכנסת. ואפשר שאדה"ז הסתפק האם צריך שיהיו פניו לבית הכנסת גם כשאינו מתפלל לצד מערב, ולכן לא הביא דין זה במפורש. ומכיון שידי ספק לא יצאנו, אין להתפלל באופן זה, כדי לחשוש לדעה השניה עכ"פ מספק. אני חושב שמיצינו את הדיון בהלכה זו במסגרת זו.