הלכה למי שמצטערת בהליכה ועמידה-לגשת לבית עלמין

הלכה למי שמצטערת בהליכה ועמידה-לגשת לבית עלמין

אני חולת דיאליזה. עדיין תודה לאל הולכת באופן עצמאי. יחד עם זאת קשה עלי הליכה ובמיוחד עמידה, במשך זמן ממושך.
בחודש הקרוב יש לי שני ימי זכרון על ההורים. אני שואלת אם הדלקת נר זכרון+מתן צדקה לעילוי נשמתם, מספיק מבחינת הדין.
האם יש כאן ענין של הקפדה על כיבוד הורים?
יש משהו נוסף שניתן לעשות? כדי מבחינת הרגשה, להרגיש שכיבדתי אותם כנדרש.
האבא זל איננו 20 שנים. האמא עה איננה 22 שנים.
אודה לחוות דעת.

תשובה

אם אינך יכולה ללכת לבית העלמין אינך חייבת, זהו רק מנהג לא חובה הלכתית, הדלקת נר זכרון ומתן צדקה בהחלט מספיקה, והעיקר שיהיה מי שיאמר עליהם קדיש באותם ימים.

מצטערת על שקשה לה לכבד את ההורים בהליכה לבית העלמין

כל שנה אני דואגת לקדיש לכל אחד מההורים.. אחותי נותנת סעודה שלישית בשבת שלפני יום הזכרון. יש מי שלומד פרקי משניות מהמשפחה. נותנת צדקה ומדליקה נר זכרון. תודה על המידע שזהו מנהג. אצלנו אומרים שמנהג שובר דין. האמנם גם כאן. בכל אופן אני מבינה שבגלל מצבי הרפואי ימחלו לי בשמים. אחותי וגיסי ואחיין שלי עולים לבית העלמין.

תשובה

בגלל מצבך הרפואי את פטורה בהחלט מלעלות לקבר, כפי שכתבתי לעיל. ויש קהילות שמלכתחילה נשים לא עולות לקבר. אז כך או כך אין כאן שום חיוב מצידך ובפרט במצבך הנוכחי.