מכירת חמץ והשלכותיה על הבדיקה

מכירת חמץ והשלכותיה על הבדיקה

האם ניתן שלא לבדוק חדר/ארון מחמץ ולסמוך על המכירה לגוי?
אם זה אפשרי, מדוע אין אנו סומכים על כך לגבי כל הבית, ובכל זאת נדרשים לבדוק את החמץ?
כמו כן, מה הדין אם מצאתי חמץ בפסח, האם די להכניס אותו לארון המכור לגוי, או שנדרש לשורפו?

תשובה

יש להבהיר, תקנת מכירת חמץ אינה באה לבטל את תקנת חכמים שתקנו לבדוק החמץ ולבערו, אלא היא באה לחסוך לנו נזק כספי, שלפעמים נשאר חמץ רב, וכדי שלא נצטרך לבער כל החמץ הזה, תקנו גדולי ישראל לפני כמה מאות שנים, שניתן לעשות מכירת חמץ כללית שתחול על מקומות מסויימים בבית ששם מאוכסן החמץ, וברור שיש לציין מקומות אלו, וגם יהיו סגורים כדי שלא יבא לאכלו בטעות בפסח. בקשר למי שמצא חמץ בפסח, הרי אם החמץ אינו בעל שווי כספי רב, לדעתי, יש לבער החמץ מן העולם ולא להכניסו לארון המכור. ואם החמץ הוא יקר ערך כמו ויסקי וכיו"ב, יש לשאול שאלת רב האם ניתן לסמוך בזה על מה שמוסיפים בדורות האחרונים בשטר מכירת החמץ "בכל מקום שהוא", כי שמא בהוספה זו אנו כוללים במכירה גם חמץ זה הנמצא בטעות מחוץ לארון שבתוכו החמץ המכור.

יואב

תודה, ועדיין רצוני להבין, אם יש לי חדר (או ארון) הטעון בדיקה, ומאידך אין לי בו חמץ הידוע לי (אלא רק חשש חמץ), האם אוכל לצרף אותו למכירה, לנועלו כל הפסח, ובכך להיפטר מבדיקתו?

תשובה

כן, רק בתנאי שהחדר או הארון יהיה סגור לשימוש כל ימי הפסח.