מהותה של ’בדיקת חמץ’

מהותה של ’בדיקת חמץ’

שו"ע אדה"ז סימן תלב סעיף ג:

"ולמה אין מברכין שהחיינו קודם הבדיקה והרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן לפי שמצוה זו היא לצורך הרגל לתקן הבית ולבער החמץ מתוכו לצורך המועד לפיכך היא נפטרת בברכת שהחיינו שמברכין ברגל בקידוש לילה".

ושם סעיף יב:

יש מהמדקדקים ליטול ידיהם קודם הבדיקה ואע"פ שהנוטל ידיו במקום שלא תקנו החכמים הרי זה מגסי הרוח מכל מקום מאחר שבדיקת חמץ היא באה לטהרת הרגל כמ"ש למעלה א"כ מצוה חשובה היא וראויה להיות בנקיות".



מהו דיוק הלשון ’טהרת הרגל’?

אדה"ז כותב: "כמ"ש למעלה", ושם לא מוזכר עניין ’טהרת הרגל’.

תשובה

אמנם לעיל שם לא השתמש בלשון "לטהרת הרגל" אלא בלשון "לצורך הרגל", אבל היות וכאן מדובר בנטילת ידים שענינה טהרה, נקט בלשון טהרה (ומקורו משו"ת רש"ל סי’ פו), והכוונה לטהרת הרגל מחמץ.