כלים שמלאכתם להיתר ומקפיד עליהם

כלים שמלאכתם להיתר ומקפיד עליהם

בסי’
שח (ס"ד) כותב אדה"ז: "וכל הכלים שהם עומדים לסחורה, והוא מקפיד
עליהם שלא להשתמש בהם שום תשמיש, אע"פ שאינם כלים היקרים ביותר – ואין צריך
לומר כלים היקרים ביותר, אע"פ שאינן לסחורה, אלא שמלאכתם לאיסור, ומקפיד
עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפחתו דמיהם – אסור לטלטלו בשבת..."

ולא
הבנתי אם כוונת רבנו בכך שנוקט שאסור להשתמש בכלים היקרים ביותר "שמלאכתם
לאיסור" וגם "מקפיד עליהם", ר"ל שבכל מקרה זקוקים לשתי
התנאים (גם "מלאכתם לאיסור" וגם "מקפיד עליהם") בכדי לעשותם
מוקצה מח"כ?

שאז
אינו מובן: מדוע באמת יש צורך בתנאי נוסף זה, ולא די בכך ש"מקפיד
עליהם" (אפילו אם אינם כלים "שמלאכתם לאיסור") לעשותם "מוקצה
מחמת חסרון כיס" – מה גרע מכלים שהם לסחורה, שאפילו אם הם כלים "שמלאכתם
להיתר", מכיוון ש"מקפיד עליהם" אסור להשתמש בהם?

או
שמא כוונתו רק להביא את המקרה המצוי יותר (והמחודש יותר), שהרי בדרך כלל גם
בכלים היקרים ביותר ש"מלאכתם להיתר" (ואינן לסחורה), הרי שאם יהיה לו
צורך בהם – סביר להניח שהוא אכן ישתמש בהם, שהרי על-אף שהם "יקרים" הם נועדו
עבור מלאכה זו.

משא"כ,
אלו "שמלאכתם לאיסור", שבכל מקרה אי-אפשר להשתמש בהם עבור השימוש המקורי
והעיקרי שעבורו הם נועדו, אלא אך ורק לצורך מלאכה אחרת (המותרת בשבת),
הרי שאז הוא יותר "מקפיד עליהם" שלא להשתמש בכלים היקרים ביותר הללו.

שעפ"ז
אפשר לומר שכ"ה גם ביחס לכלים היקרים ביותר ש"מקפיד עליהם" שלא
להשתמש בהם אפילו למלאכה העיקרית לשמה הם נועדו – שאז פשיטא שיהיה אסור
להשתמש בהם.

תשובה

הפירוש כמו שכתבת באפשרות הראשונה, ולגבי שאלתך - ראה תהלה לדוד סי’ שח סק"א.