דיני תפילת הדרך

דיני תפילת הדרך

בסי’ קי’ ס"ו לדברי הכל כשהוא בדרך יכול לאמרה בתוך העיר שלן בה, ולקמן ס"ח וי"א שלא תיקנו אלא בתחילת הדרך ובהמשך דבריו ובלבד שלא הגיע לתוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה, האם הדעה הזו אינה סוברת כדלעיל ס"ו ?

תשובה

אין סתירה. בס"ו מדבר כשלא הספיק לומר עד שהגיע לעיר שהיא תחנת ביניים, שאז יש לו לומר (למחרת בבקר) עבור הנסיעה הבאה. ואילו בס"ח מדבר על תפלת הדרך בשביל הנסיעה אל העיר שרוצה ללון בה (אפילו אם היא תחנת ביניים), שאל הנסיעה הזאת אם לא אמר עד שהגיע אליה עד תוך פרסה הוא כבר לא אומר, אבל אח"כ כשיגיע לעיר שלן בה, ולמחרת בבוקר רוצה לנסוע לעיר אחרת, יאמר מיד בתחילת יציאתו תפלת הדרך עם ברכה, כיון שלא אמר עדיין עם ברכה, אבל אם כבר אמר לפני שהגיע אל העיר כשיעור שנזכר יאמר אותה בלי ברכה.