שאלות בסימן נה

שאלות בסימן נה

א. בסימן נ"ה סעיף א’ מביא שיש לומר קדיש בכל מקום שיש הפסק בתפילה. הקדיש השני הוא לאחר שמו"ע "שהיא מצוה בפ"ע ואינה דבוקה למה שלאחריה". הקדיש השלישי הוא לאחר סדר קדושת ובא לציון "שהוא ג"כ דבר שבקדושה".
משמע מכאן שאין קשר בין תפילת שמו"ע לובא לציון.
והנה בסעיף ד’ (לאחר שאמר שאם התחילו לומר דבר שבקדושה בי’ ויצאו מקצתן מסיימים את אותו דבר שבקדושה) אומר שאם התחילו חזרת הש"ץ בי’ ויצאו מקצתם מסיימים גם את קדושת ובא לציון והקדיש שלאחריו "שכל זה הוא מגמר תפילת י"ח"
ולא מובן- הרי בסעיף א’ כתב שתפילת שמו"ע היא מצוה בפ"ע ואינה דבוקה למה שלאחריה?

ב. כנ"ל בתחילת סעיף ד’ כותב שסדר קדושת ובא לציון היא מגמר התפילה.
בהמשך סעיף ד’ כותב שביום הכניסה אין קורין בתורה מפני שהיא אינה "מגמר התפילה"- והראיה שכשקורים בתפילת מנחה קוראים לפני שמו"ע.
והרי גם קדושת ובא לציון אומרים במנחת שבת ויו"ט לפני מנחה ?

תשובה

א. דייק רבנו לכתוב: "ואינה דבוקה למה שלאחריה", דהיינו שלתפלת י"ח עצמה אין קשר למה שאומרים אח"כ, אבל מה שאומרים אח"כ יש לו קשר לתפלת י"ח (שהן מגמר התפלה), ולכן הקדיש שלם שלאחרי "ובא לציון" מוסב גם על תפלת י"ח, כדלקמן ס"ד. ב. זה שבמנחה של שבת ויו"ט אומרים ובא לצין לפני מנחה זה מטעם אחר, כדי לא להטריח את הצבור בבקר יותר מדי כמבואר בסי’ רצב, אבל מן הדין זה שייך באמת לאחרי שחרית, משא"כ קריאת התורה שלא נתקנה כלל אחרי תפלה דוקא.