שאלה בסי’ תע"ב סעיף י"ג

שאלה בסי’ תע"ב סעיף י"ג

בסי’ תע"ב סעיף י"ג כתב אדה"ז "כל מי שפטור מהסיבה ומיסב הר"ז נקרא הדיוט" ולא הבנתי על מי קאי הלכה זו שהרי תלמיד בפני רבו "אינו רשאי להסב בפניו" (סי"א) ומאי קמ"ל דנקרא הדיוט, ובנוגע לאישה פסק אדה"ז שכל הנשים שלנו נקראות חשובות ובעצם צריכות הסיבה, רק שסמכו על הדעה שבזה"ז אין צריך להסב בכלל (ס"י), אבל בודאי שאם אישה בזה"ז רוצה להחמיר על עצמה כהדעה שגם שזה"ז צריכים להסב אין בזה משום נקרא הדיוט (שהרי להדעה שגם בזה"ז צריכים להסב יש להם אותו דין כמו אנשים), ואף את"ל בדוחק שמאחר שנהגו הנשים להקל אינה רשאי להחמיר על עצמה עדיין אינו מיושב הלשון "כל מי שפטור" כו’ ? והנה על הט"ז ומ"א שהביאו דין זה י"ל שכתבו זה בשי’ המחבר בסעיף ד’ ש"אישה אינה צריכה הסיבה אא"כ היא חשובה" (ולא ס"ל זה שהביא הרמ"א שנשים שלנו מיקרי חשובות ורק שסמכו על הראבי"ה דבזה"ז אין להסב), ובשי’ המחבר בסעיף ה’ שתלמיד בפני רבו "אינו צריך הסיבה", אבל לפי מש"כ אדה"ז שנשים שלנו מיקרי חשובות ובעצם היו צ"ל חייבות בהסיבה, ושתלמיד בפני רבו אסור לו להסב (כשי’ הרמב"ם - ראה אשל אברהם שם) על מי הביא אדה"ז דין זה?
תודה מראש על התשובה.

תשובה

שאלה ידועה. עד עתה לא ידוע לי על תירוץ מתקבל על הדעת.