סימן שנ״ו

סימן שנ״ו

סימן שנ"ו, דין אמת המים העוברת בחצר ובו ד’ סעיפים:
א אמת המים העוברת בחצר עמוקה י’ טפחים ורחבה ד’ אין ממלאים הימנה אלא אם כן עשה עליה לרחבה מחיצה גבוה י’ בכניסתה וביציאתה ויהיה טפח ממנה משוקע במים ואם היתה המחיצה כולה יורדת בתוך המים צריך שיהא טפח ממנה יוצא למעלה מן המים כדי לחלוק בין המים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים לפי שכיון שהאמה אינה מתעכבת בחצר אלא עוברת מצד לצד אינה בטלה לגבי החצר וחולקת רשות לעצמה הואיל והיא עמוקה עשרה ורחבה ד’ שזהו שיעור חילוק רשויות זו מזו וכיון שאינה בטילה לחצר הרי היא כרמלית בחצר כמו שהיא כרמלית קודם כניסתה לחצר ואחר יציאתה ממנה ולכן צריך לעשות לה מחיצות המפסיקות בין המים שבחצר להמים שבחוץ.
ואע"פ שאעפ"כ הם מחוברים תחת המחיצה או על גבה אין בכך כלום שהקילו חכמים במים להיות מחיצה תלויה מועלת בהם משום גוד אחית כמו שנתבאר בסימן שנ"ה ומכל מקום כותל החצר שעובר שם עליהם אינו מועיל כלום אף אם היה משוקע במים טפח לפי שלא הקילו במים אלא במחיצה הנעשית לשם המים כדי להתיר הטלטול בהם כמו שנתבאר שם שאלתי. הרי אמר שהמחיצה צריך להיות על גב המים ( או שיוצא טפח או שנכנס טפח) אז איך אומר ״שאעפ שהמים מחוברים על גב המחיצה״ ???

תשובה

שאלה טובה! ובדוחק יש לומר שהכוונה שלפעמים (בשעת הצפה גדולה) המים עולים על גדותיהם ומכסים גם את המחיצה טפח היוצא מעל אמת המים, אבל היות ורוב הזמן המחיצה ניכרת, אזי היא נקראת מחיצה לענין זה. ראה גם סי’ שעו ס"א וסי’ תב ס"א שלא החמירו במחיצה זו להיות מחיצה גמורה (אלא ששם מזכיר רק עירוב המים מתחת למחיצה). ולהעיר שבפסקי ריא"ז עירובין פ"ח הלכה אות א’ הלשון: "תחת המחיצה או בצידיה".