דיון בשאלות המבחן

דיון בשאלות המבחן

בשאלה ו’ לכאו’ התשובה הנכונה היא תשובה 2 כי לגי בריה חדשה זה ספק כמו שהתבאר בסימן ד’ סעיף יג ובהערה פז וגם לגבי רוח רעה זה ספק כמו שכתוב בסעיף יד (ואף שבפסקי הסידור רבנו חזר בו אבל המבחן הרי זה על מהדורא קמא, אז לכאו’ אי אפשר לומר שזה הבדל בין בריה חדשה לרוח רעה.
בשאלה כ’ לכאו’ הפי’ של המילים י"ג וים אחד זה כמו שכתוב בתשובה 1 כמו שהוא אומר בסימן נג סעיף יג "הרי מקצת כניסת היום זה נחשב כיום שלם והרי הוא בן י"ג שנה ויום אחד’’ רואים שהפ’ המילולי של י"ג שנה ויום אחד זה שהתחיל היום הבא.
בשאלה כ"ג כתוב בסימן נה סעיף ז’ שלקדושה אפשר לצרף גם מי שלא יכול לענות ורק לחזרת הש"ץ צריך ט’ עונים אז לכאו’ תשובה 2 היא הנכונה כי הרי אין הבדל בין קדושה של חזרת הש"ץ לקדושה סתם רק רבינו חיפש דוגמא של קדושה שאין חזרת הש"ץ.
שאלה כו זה הרי סתירא בדברי רבינו כמו שציינתם בסימן נה הערה ע"ו אז איך אפשר לומר שזה טעות מי שכתב תשובה שכתובה בעצם במקום אחר.

כל השאלות האלו זה לא ח"ו ביקורת ואני מאוד מאוד מודה על התכנית רק הייתי שמח להסבר על המבחן כנ"ל.

תשובה

בשאלה ו’ השאלה היתה אם הוא חייב או לא, התשובה שמצד בריה חדשה הוא חייב ומצד רוח רעה זהו רק "טוב" כלשון רבנו, כלומר חומרא ולא דין. בשאלה כ’ המעיין בסעיף רואה מפורש שהכוונה שצריך "יג שנה שלימות מיום אל יום". ולא מבין על מה הויכוח. בשאלה כ"ג, כיון שהרבה טעו בדבר אז החשבתי לתשובה נכונה גם את כל אלו שענו לגבי קדושה כן. בשאלה כ"ו זה שיש סתירה זה לא אומר שמה שכתוב בסימן נ"ז אינו נכון חלילה, אין זה דרכנו לימוד, ולכן אין לנו לומר בזה אלא מה שכתוב בסי’ נ"ז, שרק אם תשעה שמעו רק אז הצבור שלא ענה יכול לענות. ומה גם שניתן לתרץ שצריכים תשעה בדוקא, כי יש דעה האומרת שבכלל לא יענו.

בירור בשאלה במבחן

בנוגע לשאלה ו הרי מפורש בלשון רבינו שהטעם הוא מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר דִּכְשֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים נְטִילַת יָדַיִם בְּכָל שַׁחַר מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָעִיף א’[86] – לֹא רָצוּ לְחַלֵּק בֵּין יָשַׁן דְּנַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לְלֹא יָשַׁן כְּלָל, וכן בנוגע לרוח רעה כתוב מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלַּיְלָה הִיא גּוֹרֶמֶת שֶׁיִּשְׁרֶה רוּחַ רָעָה עַל הַיָּדַיִם אֲפִלּוּ בְּלֹא שֵׁנָה והסיבה לכך שכאן זה רק טוב הוא פשוט משום שכבר נטל ידיו לפני כן

תשובה

אבל אינך שם לב ללשון אדה"ז עצמו, שלגבי בריה חדשה כתב "צריך" ליטול ידיו, ולגבי רוח רעה כתב "טוב" ליטול ידיו. ומה מועיל מה שנטל ידיו לאחר שישן והתעורר בעוד לילה, שהרי עדיין נשאר ער בחלק הלילה שעד עלות השחר, ובכל זאת כותב רק "טוב" ליטול ידיו.

המשך

נראים הדברים. ניתן להוסיף על כך שנראה מהלשון שבספק על בריה חדשה צריך ליטול ובספק על רוח רעה רק טוב ליטול בסעיפים י"ב י"ד ט"ו