דין שותת מי רגליים

דין שותת מי רגליים

בסימן ע"ח סעיף א כותב אדמוה"ז ששותת מי רגליים פוסק מק"ש עד שיכלו לשתות.

כבוד הרב כתב בהערה א’ "אפילו שהוא מכוסה, משום שבשעת קלוח מי רגלים אסור לקרוא מן התורה, כדלעיל סי’ ע"ו ס"ט וראה גם לקמן ס"ג.

ולכאורה בסימן ע"ו מדובר על מקרה אחר. כי שם כתוב שאסור לקרוא "כנגד" עמוד של קילוח, (או שלו או של חברו)
וכאן מדובר על אדם ש"שותת" מי רגליים מתחת לבגדיו דהיינו שקילוח מי הרגליים אינו נראה וא"כ אין זה כנגד הקילוח ואסור רק מדרבנן.

וכך כותב המגן אברהם בסימן ע"ו ס"ק י"א בשם הראש ששותת אינו אסור מן התורה רק מדרבנן.
וראה גם באגרות קודש חלק ט’ עמוד קכ"ג בכוכבית על המכתב, כותב הרבי , ששותת הוי רק מדרבנן, ומציין למ"א הנ"ל.

ומה שכתב אדמוה"ז בסימן ע"ח סעיף ג’ "שלאחר שנפלו ממנו מי רגליו אין איסורן אלא מדברי סופרים" צ"ל שכוונתו שלמרות שכנגד הקילוח אסור מן התורה, לאחר שנפלו ממנו זה מדרבנן. אבל באמת גם בשעה ששותת זה רק מדרבנן.
שהרי מקורו של אדמוה"ז הוא מתוס’ בברכות דף כ"ב עמוד ב’ ושם כותב תוס’ "כיון דמדאורייתא אינן אסורין אלא כנגד העמוד בלבד" דהיינו שכנגד הקילוח אסור מן התורה אבל לאחרי שנפלו ממנו זה מדרבנן. אבל גם שותת זה מדרבנן כיון שהקילוח מכוסה.

רק צריך ביאור למה שינה אדמוה"ז לשונו מלשון התוס’, שמלשונו אפשר לטעות ששותת גם אסור מן התורה.

אשמח לשמוע את דעת כת"ר וכן ביאור יותר בענין.

תודה רבה על התשובות המהירות והבהירות.

תשובה

איני מבין איך ניתן ללמוד אחרת מהמפורש בשוע"ר בס"ג שכותב להדיא שרק לאחר שנפלו זה מדרבנן. אז מה טעם לדחוק ולפרש אחרת? גם הרבי לא לומד בדברי רבנו אחרת, אלא מביא רק את דעת המג"א בזה. ואכן צ"ע למה לא ציין או דן בדברי אדה"ז. ואכ"מ.

תודה רבה על התשובה ולאחרי בקשת סליחה מכבוד תורתו. נראה לענ"ד, מה שמפורש בסעיף ג’ זה אכן שלאחר שנפלו לארץ זה מדרבנן אך לא כתוב "רק לאחר" ובפשטות בא רק להסביר שהמצב שעליו מדובר בסעיף ג’ הוא מצב של דרבנן מכיון שהמי רגליים כבר נפלו לארץ. ונכון שיש מקום להבין מזה שגם שותת הוא מדאורייתא אך כבר כתב אדמוה"ז בסימן ע"ו שרק כנגד עמוד של קילוח זה מדאורייתא וכנגד פירוש מול, אדם ששותת הוא לא מול הקילוח. והטעם לפרש כך. הוא כנ"ל כי כך כתבו המקורות של אדמוה"ז (התוס’) ואין טעם לדחוק ולפרש שאדמוה"ז חולק עליהם בשעה שלא כותב כך במפורש. וממכתבו של הרבי ניתן להסיק שאדמוה"ז לא חולק על המ"א, כי אם לדעת אדמוה"ז שותת הוי מדאורייתא לא היה הרבי מתעלם מאדמוה"ז ופוסק כדעת המ"א. וזה שהרבי לא ציין לאדמוה"ז כי אכן לא כתוב במילים מפורשות ששותת זה מדאורייתא.

תשובה

זכותך להבין כך, אך אין כן דעתי וכנ"ל.