הוכחה מסימן סו שצריך לברך ברכת התורה על שמיעה

הוכחה מסימן סו שצריך לברך ברכת התורה על שמיעה

שלום רב

בהערותיו של כת"ר על סימן מז (הערה טו) מוכיח שגם על שמיעת דברי תורה צריך לברך ברכת התורה. וזאת מדברי רבנו בסימן סו סעיף ו. ז"ל: "ומ"מ לא יקרא עם החזן כלל, ויסמוך על דברי האומרים, שיכול לברך על שמיעה מהחזן". אבל לכאורה הנדון שם הוא רק לגבי ברכה של העולה לתורה, שיכול לסמוך על אותן דעות שהעולה לתורה אינו צריך לקרוא יחד עם החזן. אבל לכאורה אין מכאן הוכחה שצריך לברך ברכות התורה על שמיעת דברי תורה ?
[למעשה יש הוכחה מהלכות ת"ת כמו שציין כת"ר שם, רק לא הבנתי מה ההוכחה מסימן סו].

נ.ב.
לפי זה יש מקום לעורר, שכאשר מוסרים שיעור לאנשים שאינם שומרים מצוות (עדיין כדבעי), וכנראה לא בירכו ברכת התורה, שצריך לומר להם לברך, או עכ"פ לברך בעצמו בקול רם ולהוציאם ידי חובה. (פעם דיברתי על זה עם הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, ואמר לי שיש לו איזה דיוק שבשמיעה בלבד ללא ברכה, אין איסור כמו באמירה ללא ברכה (יש חיוב לברך, אבל אין איסור אם לא מברכים). ולא אמר לי מהיכן דיוקו. ואולי כוונתו ללשון רבינו בסידורו: "אסור לדבר ולהוציא דבר תורה מפיו עד שיברך". שדייק לומר ’לדבר ולהוציא מפיו’ ולא כתב ’לשמוע’. אבל יש לדחות שהלכה זו באה כביאור מדוע מברכים ברכה זו מיד, כי עומד לומר כמה וכמה פסוקים, אבל אין הכי נמי שגם על שמיעה יש איסור. שהרי מה הסברא לחלק בין חיוב לאיסור, שחייבים לומר הברכה אך אין איסור בשמיעה בלי ברכה).
אשמח לדעת מה דעת כת"ר בענין זה גם כן.

שוב יישר כח גדול על כל התשובות ועל ההתעוררות הגדולה שעורר בלימוד התורה בכלל ושוע"ר בפרט.

תשובה

אדרבה ברכה על ספר תורה חמורה יותר מברכת התורה בבקר, כי כל הענין של הברכה על ספר תורה הוא בגלל שאדם קורא בספר תורה בעשרה, ולכן תקנו שיברך שוב אף שכבר בירך בבקר, ולכן נחלקו האם אומרים בקריאת התורה שומע כעונה או לא, משא"כ בברכת התורה בבקר, לדברי הכל שומע כעונה, שהרי כן הוא הדין בכל התורה כולה ששומע כעונה. ולענין האיסור לשמוע דברי תורה לפני ברכה, אכן זו שאלה טובה, והדיוק מלשון הסידור לכאורה הוא דיוק קלוש כפי שכתבת, אבל כיון שאין הדבר ברור אצלי לגמרי, לכן לכאורה אין צריך להנהיג לברך לפני שיעור (ובפרט שלא מצאנו שיש איסור לאדם להשמיע דבר תורה למי שלא בירך ברכת התורה, כי כל האיסור אם יש כזה הוא רק על האדם השומע עצמו), אם כי בשיעור צריך לדבר פעם אחת ולתמיד על הענין של ברכת התורה בבקר (ומי שירצה יברך).