נטילת ידיים

נטילת ידיים

שלום הרב. לאחר עיון בסימן ד’, אני מוכרח לציין שהתבלבלתי: בסעיפים א’-ג’ אדה"ז מציין שלא רק שניתן לברך על נטילת ידיים גם אם אין לו רביעית אלא אפילו במים שאובים. ובכלי עצמו אפשר להכניס ידיו פנימה וכך אפילו לכתחילה ניתן לעשות נטילה. ואילו מסעיף ד’ אומר באופן ברור שחייבים לעשות נטילה לסירוגין 3 על כל יד ואם מכניס ידיו לכלי נטמאו המים וכד’ כך שרואים סתירה מתחילת הסימן להמשכו. ודוחק לומר שבתחילת הסימן מדובר בדין התלמוד ואילו בהמשכו מדין הזוהר, מכיוון שאינו מזכיר מאומה על כך. אשמח אם הרב יוכל להאיר עיני בזה. תודה רבה

תשובה

יש שני טעמים עיקריים לנטילת ידים: א) ככהן המקדש ידיו מן הכיור לפני כניסתו למקדש, ב) כדי להעביר רוח רעה מעל הידים. ויש ביניהם כמה חילוקים למעשה, ואחד מהם כפי שציינת. והנה עיקר הטעם שבשבילו תקנו חכמים נטילת ידים בכל בקר עם ברכה, הוא כדי להדמות לכהן, שלפני עבודת ה’ שלנו בכל בקר, צריכים ליטול ידים, כמו הכהן מן הכיור. ולשם כך מספיק נטילה פעם אחת, ואפילו שכשוך במים שאובים. אמנם עדיין אין זה מעביר את הרוח רעה, כי צריך ג"פ ורחיצה מהכלי, אך מאידך אין זה מונע מהאדם להתפלל וללמוד תורה (לפי המהדו"ק שבו אנו עוסקים, משא"כ למהדו"ת ופסקי הסידור ואכ"מ).