חילול שבת בשביל חולה שיש בו סכנה ע״י גוי

חילול שבת בשביל חולה שיש בו סכנה ע״י גוי

ידוע המחלוקת בין הרמ״א ובט״ז בעינין זה ובשו״ע הרב סעיף יג׳ בסוף דבריו כתב דמ״מ ״טוב שלא לנהוג כן״ והיינו כדעת הט״ז מחשש שמא ילמדו מזה שיש איסור בדבר ויבוא לידי סכנה.
ובסעיף ד׳ אחר שהביא המחלוקת בין הרב המגיד ורש״י אם מוצר לחלל שבת בשביל חולה שיש בו סכנה בדבר שאין במניעתו סכנה, כתב בסוגריים דכן יש לנהוג במקומות שנהגו כו׳ ולכאורה משמע שפסק כן רק במקומות שנהגו כשיטת הרמ״א כמו שכתב הוא בפירוש שן אבל במקומות שלא נהגו כן יש לומר שהעיקר כשיטת הרב המגיד ע״ד מה שכתב בסוף דבריו שם דאם אין שם נכרי יש לסמוך על סברא ראשונה דהיינו שיטת הרב המגיד.
וכבר התווכחתי הרבה בעינין זה עם חברי הכולל ולכן אני אשמח מאוד לקבל תשובה ברורה בענין זה.
ולענ״ד י״ל דרבינו פסק כשיטת הרב המגיד וכן לגבי המנהג כתב כדעת הט״ז ומה שכתב שם בסוגריים י״ל שזהו רק כשיש לצרף א. שכבר נהגו כשיטת הרמ״א וידוע בכל מקום בהלכה דקשה לפסוק נגד המנהג. ב. דכאן יש גם דעת רש״י שסובר שיש איסור בדבר.
משא״כ בסעיף יג׳ מיירי בדבר שיש במניעתו סכנה ולכן כתב שטוב שלא לנהוג כן וכו׳ וכן במקומות שאין מנהג אפילו כשאין סכנה במניעת הדבר יש לפסוק כשיטת הרב המגיד אם לא לבעל נפש.
זהו עיקר הדברים שהעלה בדעתי, ואני אשמח במאוד לדעת אם זהו דרך נכון בפירוש דברי רבינו או לא.
תודה מראש.

תשובה

הפורום עבר למערכת חדשה, תשובה לשאלתך מופיעה כאן: http://forumharav.com/viewtopic.php?f=4&t=605