נמצא ב"גאל ישראל" והחזן מתחיל חזרת הש"ץ

נמצא ב"גאל ישראל" והחזן מתחיל חזרת הש"ץ

ב"ה
הבנתי מפסיקתו של הרב כאן: http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115407
שיש להמתין עד אחרי "הא-ל הקדוש" ולא להתחיל ביחד עם הש"ץ.
הרי כל פסיקתו של אדה"ז שלא להתחיל ביחד עם הש"ץ הוא מפני שאם יתחיל לא יענה את ה"קדושה" כתיקונה (ראה שועה"ר סי’ קט, ג).
אך לפי המנהג שלנו שיש לומר גם בין כה וכה את כל נוסח הקדושה (כפי שמוכח מזה שבשבת אומרים את הכל - ואין כל סברא לחלק בענין זה בין שבת ליום חול - וכן שהקהל אומרים "נקדישך" שענייתו היא כעניית "לעומתם - ובדברי קדשך" (ראה שועה"ר ס’י קכ"ה, א. וכן מנהג האר"י ז"ל, וכ"ק אדמו"ר - כפי שמעידים - לומר את כל נוסח הקדושה)
וא"כ לפי"ז אין כל בעיה להתחיל עם הש"ץ ואדרבה יש ענין בכך שחשיב קצת תפילתו עם הציבור.

תשובה

אם תעיין היטב בשוע"ר שם, הרי שהוא מחלק: א) בין יחיד שעושה כן לצבור. ב) בין מי שאומר מילה במילה עם החזן, לבין מי שאומר לפני החזן כמו שנוהגים אצלנו בצבור, שזהו ענין אחר. ולכן הדין לא משתנה גם לפני מנהגינו. וד"ל.

ב"ה כנראה שלא ביארתי את עצמי היטב. הרב פסק שהנמצא בגאל ישראל יש לו להמתין. ובפשטות מקורו של הרב מאדה"ז סי’ קט, ג. ושאלתי היא: כל הטעם שאדה"ז פוסק שיש לחכות הוא מפני שאם יתחיל ביחד עם הש"ץ לא יאמר את קדושה כתיקונה, כלומר מן הדין יש לומר רק קדוש ברוך וימלוך (ראה סי’ קכה, א) אך אם מתחיל ביחד עם הש"ץ מתחייב לומר את כל נוסח הקדושה כדמוכח שם. לפי"ז עולה שאם נוהגים לומר בין כה וכה את כל נוסח הקדושה אין כל בעיה להתחיל עם הש"ץ ואדרבה יש עדיפות מפני שחשיב קצת תפלה בציבור. וא"כ אני שואל: א. בשבת יו"ט שכולם נוהגים לומר את כל נוסח הקדושה מדוע הנמצא בגאל ישראל ימתין ולא יתחיל ביחד עם הש"ץ הרי כל הטעם שאדה"ז מביא אינו קיים כדלעיל? ב. הנוהג כמנהג האר"י ז"ל וכרבינו (כפי שמעידים הרבה מאנ"ש) שנהגו לומר כל נוסח הקדושה גם ביום חול א"כ גם ביום חול יש לו להתחיל ביחד עם הש"ץ ולא ימתין? ומדוע פסק הרב שלא כך? תודה מראש!

תשובה

מדוע הנך חושב שלא הבנתי שאלתך כבר בפעם הא’? חוששני שכבודו לא הבין את המענה שלי. לכן אני מציע שתעיין היטב בסעיף הנ"ל, ואח"כ תראה מה שכתבתי לחלק בין המובא בשו"ע לבין הנהוג כיום באופן אמירת קדושה עם הש"צ, ואז תסכים איתי שאין קשר בין אופן אמירת הקדושה ע"י הצבור לבין זה שהיחיד יתפלל לכתחילה ביחד עם הש"צ בלחש. אגב, מה שכתבת שיש לזה דין של תפלה בצבור עכ"פ במקצת, היכן ראית כן בדברי אדה"ז?