יואל
15/07/2015
|
לצאת בברכת חבירו
מבואר בסימן רטו בסוגריים שאם שומעים ברכה מאחר אפי’ בלי כוונה צריך לחוש להשיטה שמצוות דרבנן אינן צריכות כוונה.
ורק כוונה שלא לצאת יעזור שיוכל לברך.
ושאלתי היא 1) אם זה שנוהגים שכל אחד מברך לעצמו (סימן קסז סעיף יח) מספיק שכאילו בדעתו שלא לצאת בברכת חבירו 2) אם שומעים הברכה כשעדיין לא נגמרו לאכול האם גם אז אומרים שצריך לחשוש להשיטה שיצא
|
הרב אלאשוילי
16/07/2015
|
תשובה
1) לא נראה לי, כי שם מדבר רק לענין שזה מועיל לקביעות, אך לא לענין בדיעבד אם שמע ברכת חברו, שבזה מבואר בכמה מקומות שצריך דעה הפכית. 2) כנראה כוונה כאשר "לא נקבעו לאכול", הרי כן מפורש בלשון רבנו שמדובר כששניהם אחזו פרי לאכול, ולא לפני שאחז הפרי.
בעקבות הדין הזה המובא בשוע"ר חשבתי שזו הסיבה שלא מברכים בחב"ד את ברכות הנהנין (כשיושבים ביחד בהתוועדות או במסיבה) בקול רם, שלא כמנהג הספרדים בזה, כדי שלא להשמיע הברכה לחברו היושב לידו ויוציאו בזה י"ח אף שלא נתכוין לכך..
|
.JPG)
