ר"ת בקצות השולחן

ר"ת בקצות השולחן

בקצות השולחן סימן יח ס"ה (חלק א עמוד מג, ב, בסופו כתוב [במוסגר] (בנוגע לעניית אמן אחר ברכת עצמו, שאף שאינו נהוג אחר ישתבח [אף שהיא סיום ב’ ברכות שיש להם אחיזה זו בזו], אבל באם מסיימו יחד עם הש"ץ יכול לענות): "[והה"נ אם סיים ברכת ש"ע או ברכת השכבינו...".
מה הר"ת ברכת "ש"ע"?
אני רק יכול לחשוב על שמונה עשרה, והכוונה יהיה לברכת גאל ישראל לפני ש"ע, אבל זה לא מסתדר לי, כי אז נוהגים לסיים עם הש"ץ ועדיין לא לענות אמן מצד סמיכת גאולה לתפילה.

תשובה

אולי הכוונה לברכת "שים שלום", שהיא הברכה האחרונה של שמו"ע, שאם סיים אותה בעודו מתפלל בלחש ביחד השליח צבור בחזרת הש"ץ - יכול לענות אמן.

תגובה

לכאורה אחרי שים שלום אסור לענות אמן, ואף לאחר יהיו לרצון אפשר רק דבר שבקדושה

תשובה

הצדק עמך. אז צריך לומר שהכוונה לברכת גאל ישראל שלפני שמו"ע, ונקרא משום מה ברכת ש"ע [או ברכת של עזרת], בכל אופן כוונתו היא שאם ירצה יכול לענות אמן כשיסיים עם הש"ץ, הוא רק אינו חייב אבל יכול אם ירצה, כמבואר בשוע"ר סי’ סו ס"ט.