המכין מצעדי גבר לפני שעשה לי כל צרכי ?

המכין מצעדי גבר לפני שעשה לי כל צרכי ?

ב"ה שלום רב
בסי’ מו סעיף ה’ מבאר רבינו, שבמקומות שהולכים קצת יחף בתוך הבית, צריך לברך תחילה ’המכין מצעדי גבר’ (על ההליכה) ורק אח"כ ’שעשה לי כל צרכי’ (על הנעליים). ואכן כך תיקן לומר בסידור.

אבל לכאורה צ"ע בזה, שהרי כתב לעיל בסי’ ב’ מהדו"ב סעיף ב’, כותב שיש בעיה של צניעות ללכת יחף ("וכן באנפלאות שלנו ילבשן מעט מעט תחת הסדין שלא לגלות רגליו שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו, שאין הולכין יחף לעולם אפילו בקיץ"). ולפי זה היה צריך להיות סדר הברכות קודם ’שעשה לי כל צרכי’ ואח"כ ’המכין מצעדי גבר’ ?
[ואף שיש מקום לחלק שבסי’ ב’ מיירי לענין הליכה ברחוב, ובסימן מו לגבי הליכה בבית, וא"כ אין סתירה ב’מנהג’, אבל אעפ"כ אומר למעשה שאין לגלות את הרגליים כלל מטעמי צניעות, וא"כ גם בבית א"א ללחת יחף. וחזרנו לשאלתנו שהיה צריך לקבוע סדר הברכות באופן שונה]
ובכלל האם למעשה צריך להקפיד לא ללכת יחף בבית ?

תשובה

מה שכתוב "יחף" אין הכוונה דוקא בלי גרביים כלל, אלא יחף ביחס לנעליים, שאינו נועל מיד נעלי עור, שאת זה הוא עושה רק כשהוא יוצא החוצה, ולכן מברך אותה אחר כך. ולענין השאלה אם אפשר להסתובב בבית יחף לגמרי, זו שאלה שצריכה לי עיון, כי מצד אחד לכאורה כל מי שמקפיד לא ללכת בלא גרביים בחוץ גם בבית צריך לעשות כן, כי בפשטות לא מצינו חילוק בענין צניעות אצל גברים בין בית לחוץ. ומאידך רוב בני אדם עושים חלוקה שכזאת, ולפי זה גם בחוץ יכולים ללכת כך, כי אין זה נקרא מקום צנוע לגמרי. ויש לחלק בין גרביים שלנו שמכסות רק את כפות הרגליים עד העקב, לבין אנפילאות שלהם שהיו מגיעות עד הברך. ועצ"ע בכל זה.