שאלה בהל’ תפלה

שאלה בהל’ תפלה

בריש סי’ פט כתב הרב: אנשי וכו’ תפלות של יח ברכות שהתפללו האבות ע"כ. בודאי אין כוונתו שהאבות התפללו הנוסח שלנו, וא"כ למה לא כתב: שלשה תפלות שהתפללו האבות, ותקנו יח ברכות וכו’.

שאלה נוספת: בהמשך מבאר הרב את סיבת תקנת תפלת ולמלשינים, וכי לא הי’ יותר נכון לכתוב ד"ז להלן בסי’ קיח, וכאן רק לכתוב: שר"ג תיקן עוד ברכה מהטעם שיבואר להלן.

שאלה נוספת: מהו שיעור עה"ש לפי הרב הלכה למעשה, כי הגר"ח נאה כתב בס’ שיעורי ציון להחמיר 120 דקות לפני הנץ, ולא כתב מהו השיעור לקולא.

תשובה

א) כך יש לקרוא את ההלכה: "אנשי כנה"ג תקנו להתפל בכל יום שלשה תפלות - של י"ח ברכות - שהתפללו האבות, כלומר "שהתפללו האבות" מוסב על "שלושה תפלות", ו"של י"ח ברכות" מוסב על תקנת אנשי כנה"ג. ב) לא, שהרי התחיל שאנשי כנה"ג תקנו י"ח ברכות, ואם מיד מתעוררת השאלה מי תקן ולמה תקן ברכה נוספת שלא תקנו אנשי כנה"ג, וממילא חייב להסביר טעם זה כאן בסעיף זה. ג) יש שלוש שיטות בדעת אדה"ז בענין זמן עלות השחר, לדעת הרא"ח נאה השיעור 120 דקות הן לקולא והן לחומרא. אך שיעור זה תמוה מאד כפי שכתבו הרבה מהמבינים בדבר, ולכן לענ"ד וכן דעת כמה מבינים בדבר סוברים שהזמן הוא 96 דקות לפני נץ החמה בימים השוים בארץ ישראל, ושיעור זה הן לקולא והן לחומרא.

בהנ"ל

א. פשיטא שגם אני פרשתי כך לעצמי, אבל על זה הי’ קשה לי למה לא לכתוב בצורה ברורה כדרכו בקודש של הרב בכ"מ: אנשי כנה"ג תקנו להתפלל ג’ תפלות שהתפללו האבות, ובהם י"ח ברכות וכו’. ב. שאלתי היתה על האריכות ולא על עצם ההסבר. ג. הגר"ח נאה כותב בהדיא שדבריו הם רק לחומרא. והאם ידוע דעת רבני חב"ד במשך הדורות על כך?

הנ"ל

הנ"ל נכתב ע"י בן טובים ולא ע"י אורח.

תשובה

א-ב) לא ברור לי מה קשה לך באריכות לשון אדה"ז בסעיף ההוא (יותר ממקומות אחרים בשלחנו), זהו סגנונו כידוע ליודעים, שמבאר באריכות יחסית בתחילת כל הלכה כללית את שורש ההלכה והתפתחותה במהלך הדורות.

תשובה

בענין עלות השחר, אין לרבני חב"ד עמדה הלכתית מקובלת על כולם בזה, ואף הרבי לא הביע דעתו בזה כששאלו אותו. ואת דעתי כבר כתבתי לך לעיל. ויותר אין לי מה להוסיף.