כבוד הבריות

כבוד הבריות

שלום רב!
סי’ רס"א קו"א סק"א משמע שכל שהותר בבין השמשות הותר בשבת בכבוד הבריות. האם ניתן ללמוד את זה גם לאמירה למלאכה דאורייתא,שכמו שהותר בבין השמשות ?
תודה מראש על התשובה

הבהרה

להעיר שאנציקלופדיה תלמודית לא מגיע למסקנה מקובלת בהנ"ל

תשובה

לא מצאנו (בשו"ע אדה"ז) שיהיה מותר לומר לנכרי לעשות איסור מלאכה של תורה משום כבוד הבריות, ואם כן לכאורה שאלתך טובה, ויתרה מזו בסי’ שמ ס"ב כותב שאיסור אמירה לנכרי קל יותר מאיסור שבות בידים, ובכל זאת לא מצאנו היתר כזה. וראה שו"ע אדה"ז סי’ שיב ס"ו.

המשך

יישר כח! שיא, ב: כבוד הבריות דוחה מל"ת שהיא לא תסור, והן איסורים מד"ס. יג ה-ו-ז גנאי גדול או קטן.

המשך

שיב ו הרי זה מחזי כתולש וחמור מסתם מראית העין (שלמהדו"ב הוא האמירה). מה שנראה נכון לכעת זה לא למחות ביד המקילין כבסימן רעו ח. בסימן תמד טז משמע דוקא בשב ואל תעשה הוא שהותר .

תשובה

רק הערה אחת, אמירה לנכרי אינה אסורה משום מראית העין אלא משום שליחות, גם לפי המהדו"ב.

המשך

תודה על הערה. באמת התבלבלתי בין מראית העין ומחזי כשליחות

תשובה

ובזה גופא יש "מיחזי כשליחות" ויש "שליחות ממש" (מדרבנן), כידוע.