לוי"צ
01/07/2015
|
גופי’ נהנה - דדוקא שנהנה מיד
שלום רב!
במהדו"ב לסירמ"ג ד"ה ומכל מקום. מה כוונה בנהנה מיד? האם כלשון רמ"א והבנת המ"א שמיד משמע בשבת עצמה, או מיד ממש ולכן אם ישראל לא נהנה מיד, נדחה האיסור הנאה?
באם כאופן השני: האם נאמר בחלק מהמלאכות שהיא נמשכת בממלאכת האיסור אע"פ שישראל אינו נהנה מיד?
|
הרב אלאשוילי
02/07/2015
|
תשובה
בפשטות הכוונה שנהנה ישירות ממעשה המלאכה, כמו בהדלקת הנר, משא"כ הנאה מכיבוס בגדים למשל היא לא ישירות מהמלאכה.
|
אורח
02/07/2015
|
המשך
ישירות מיד או לאחר הזמן? שפחה השכורה לו לשנה כעושה מעצמו, הדליקה אור ובעוד חצי שעה בא יהודי לביתו?
אוכל? שאר מלאכות שנתנו להינות מיד אלא שהוא עצמו לא נהנה מיד
|
הרב אלאשוילי
06/07/2015
|
תשובה
זה לא משנה אם נהנה מיד או או לא, אלא הענין הוא שהוא נהנה מעצם המלאכה באופן ישיר, ולא כמו כיבוס או תפירה שהוא נהנה לאחרי גמר המלאכה מתוצאת המלאכה.
|
לוי"צ
06/07/2015
|
רע"ו קו"א סק"ד
תודה על תשובתכם!
האם לא ניתן לראות את מהדחה זו ומבואר בקו"א סק"ד כראיה למיד ממש? כמו כן טעם שמא יאמר לו יורד אם הוא לא יכול להנות מיד, כי אין טעם בדבר שאי אפשר להנות ממנו מיד.
תודה על הסבלנות
|
הרב אלאשוילי
07/07/2015
|
תשובה
לא כ"כ הבנתי מה יש להוכיח מהקו"א שם. אבל כמו שכתבתי לעיל לא נראה לי שיש הבדל בין אם היהודי נהנה מהאור מיד או אחרי חצי שעה, הכלל הוא: אם האור הודלק בשבילו אסור לו להנות גם אחרי שעה, ואם לא הודלק בשבילו - מותר לו להנות אפילו מיד.
|