שיחה בקדיש

שיחה בקדיש

אבל לכתחלה כשאפשר לו לשמוע צריך לשמוע ולא יסמוך על מה שיוכל לכוין דעתו אחר כך ולכן יש לגעור בהמשיחים כשהש"ץ אומר הקדיש אפילו כשיש מנין בלעדם השומעים ומכוונים לש"ץ, הציטוט הנ"ל הוא משו"ע אדמוה"ז סי’ נו האם כוונתו שרק לכתחילה אסור לשיח בקדיש.

תשובה

המילה "לכתחילה" מוסבת על "לכוין דעתו", ואילו על השיחה הרי כתב שצריך לגעור, משמע שאין זה ראוי כלל.

גם אני חשבתי ללמוד כך, אך בסי’ רסח סעיף יז, מביא הסיפור שחסיד אחד נתגלה לחבירו בחלום ופניו מוריקות משום שהיה מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ברכה מעין ז’ ושעה שהיה אומר קדיש ומסיים בלשונו הטהור "ולא הטיתי אזני לשמוע ממנו בכוונה", ומשמע שהעוון אינו עצם הדיבור.

תשובה

העונש אינו על שלא הטה אזנו, אלא שאם היה מטה אזנו לא היה מדבר באמצע הקדיש.