השבת אבידה על מוקצה.

השבת אבידה על מוקצה.

אם השבת אבידה נחשב כצורך גופו (לגבי המצווה) או שנחשב לצורך הכלי ?

תשובה

מסתמא שאלתך על כלי שמלאכתו לאיסור אם מותר להחזירו בשבת, והנה בפשטות מצות השבת אבידה היא כדי שחברו לא יפסיד הכלי, ואם כן הרי זה לצורך הכלי עצמו שאסור לטלטלו בשבת, וממילא מובן גם שאסור לטלטלו על מנת להשיב לחברו. וראה שוע"ר סי’ שו סכ"ה שמותר להכריז על האבדה בשבת אע"פ שהיא מוקצה, כיון שהיא דבור של מצוה. אבל להחזירה בשבת פשוט שאסור. ולפי האמור לעיל צריך לומר שהוא מדבר שם גם בכלי שמלאכתו לאיסור.

אם הכרזת אבידה נחשבת דיבור של מצוה, למה הטלטול לא יחשב כטלטול של מצוה.

תשובה

אין מה להשוות דבור לטלטול, לא מצאנו שהתירו טלטול מוקצה לצורך מצוה, משא"כ דבור.

כלי שמלאכתו לאיסור או מוקצה מחמת גופו.

בהערות לשוע"ר סי’ שו סכ"ה הוא מפנה להלכות מציאה ושם מדובר בכיס מעות שזה מוקצה מחמת גופו.

תשובה

מי מפנה? לדעתי הוא הדין גם בכלי שמלאכתו לאיסור.

המהדיר מפנה להלכות מציאה.