ספרים וקבצים

מבוא לקונטרס סדר מכירת חמץ

כה אדר ב התשעד |

א. סדר מכירת חמץ

את הקונטרס סדר מכירת חמץ ערך רבינו, כפי הנראה, בתקופת השנים תק"נ-תקנ"ח, כפי שיתבאר לקמן (בהמשך פרק זה, ובפרק ה).

באותה תקופה ערך רבינו קונטרסי הלכה שונים: הלכות תלמוד תורה, הלכות רבית, הלכות הצריכות מחושן משפט, הלכות ציצית ותפילין, לוח ברכת הנהנין, הלכתא רבתי לשבתא, וגם את סדר מכירת חמץ שלפנינו (ראה "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק יח).

את הקונטרס הזה צירף רבינו למכתב שכתב אל אנ"ש, בו כתב אודות שטר מכירת החמץ המצורף לו: "כפי המבואר בנוסח זה השלוח אליכם, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב שטר מכירה".

העובדה שרבינו שלח את הנוסח הזה לרבני אנ"ש נזכרת גם בשאלה אשר שאלו אצל רבינו (לקמן סי' יח): "והיה מוכר לערל עפ"י תקנות כבוד קדשו, ובנוסח הנמסר לו ממעלת קדושת כבוד תורתו".

*

בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן את סידורו, ובו שילב גם את סדר מכירת חמץ שלפנינו, עם מכתבו הכללי הנ"ל.

אחרי הדפסתו בסידורו, הוסיף רבינו והעיר בשלחן ערוך שלו (סי' תמח סי"ב, שבו מבוארים הלכות מכירת חמץ): "אך כל איש אשר יראת ה' נגע בלבו לצאת ידי כל הדעות במכירת חמץ, שתהי' מכירה גמורה לדברי הכל, יכתוב השטר מכירה כנוסח הכתוב בסידור".

השלחן ערוך שלו עדיין לא נדפס אז, רק הי' אצל רבינו בכתי"ק, ושם הוסיף את השורה הנ"ל.

הלכות פסח שבשוע"ר נכתבו על ידו בשנת תקל"א, בהיותו יושב בשבת תחכמוני אצל הרב המגיד במעזריטש (ראה "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק טו). אלא שמזמן לזמן הי' מוסיף ומגיה בהלכות אלו, ואחרי שנדפס סדר מכירת חמץ שלפנינו בסידורו, הוסיף את השורה הנזכרת.

לכאורה נראה מכך, שאת השורה הזאת הוסיף רבינו אחרי הדפסת הסידור בשנת תקס"ג. אמנם כבר הארכתי לבאר ("תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק כ), שכפי הנראה נדפס הסידור לראשונה כמה שנים לפני כן, לפני מאסרו וגאולתו בשנת תקנ"ט (שהרי הוא נרמז כמה פעמים במסמכי המלשינות ובתשובות רבינו עליהם. ונזכר גם ב"לוח ברכת הנהנין" שהדפיס אז: "כנוסח שכתוב בסידור").

ואם כן אפשר, שכבר בהוצאה הנ"ל שנדפסה לפני תקנ"ט, נדפס סדר מכירת חמץ שלפנינו. ואפשר שמיד אז הוסיף רבינו בשלחן ערוך שלו, את השורה הזאת: "יכתוב השטר מכירה כנוסח הכתוב בסידור".

ואם נכונה השערה זו, יש גם מקום לשער, שהן כתיבת הקונטרס שלפנינו, והן שילוחו לאנ"ש בצירוף מכתבו, והן הדפסתו בסידורו, והן הוספת ההערה הנ"ל בשלחן ערוך שלו, כל אלו נעשו בתקופת השנים שבין תק"נ ל-תקנ"ח.

[ואף שנזכר בפסקי דינים צמח צדק (לב, ג): "שוב ראיתי בהלכות מכירת חמץ מכתבי יד קודש רבינו נ"ע"; בודאי אין הכוונה לומר בזה, ש"סדר מכירת חמץ" שלפנינו הי' עדיין בכתובים באותה שעה; שהרי פסקי דינים אלו נמצאים בכתי"ק 1021 (נט, ב), שנכתב כפי הנראה אחרי שנת תרי"ב (ראה הוספות לצמח צדק שער המילואים ח"ה סב, ד. סד, א), ובשעה ההיא כבר נדפס פעמים רבות ה"סדר מכירת חמץ" שלפנינו].

אחר כך בשנת תקע"ד, נדפס לראשונה השלחן ערוך של רבינו – הלכות פסח, ובסופו חזר ונדפס סדר מכירת חמץ שלפנינו, והעירו על כך המו"לים (אצל סימן תמח סי"ב הנ"ל): "ולתועלת השלימות, למען לא יחסר כל בספר הזה, הצגנו נוסח זה בסוף הספר".

*

בנוסף לקונטרס זה, כתב רבינו קונטרס ארוך יותר, לבאר את מקורות ההלכה הזאת, כנזכר בסדר מכירת חמץ שלפנינו: "וכאשר הארכתי בקונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה".

אמנם ה"קונטרס מיוחד על כל פרטי המבוארים בנוסח זה" מעולם לא נדפס, לא בסידור ולא בשלחן ערוך.

מסתבר אם כן, שהוא נשרף בשריפה הגדולה שהיתה בלאדי בשנת תק"ע, אשר בה נשרף גוף-כתב-יד-קודש השלחן ערוך שלו (ראה "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ל).

כך, שכדי להבין את תוכן תקנות רבינו בסדר מכירת חמץ שלפנינו, חייבים אנו להתבונן במה שנרמז במכתבו של רבינו שלפנינו (המצורף לשטר מכירת חמץ), ובתשובתו של הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, אשר בה כותב מה שאמר לו בזה כ"ק אחיו רבינו (כדלקמן הערות 5. 24. 58. 61. 79).

 

ב. מכירת בהמה המבכרת

בנוסף ל"סדר מכירת החמץ" כתב רבינו את "סדר מכירת בהמה המבכרת", אשר דיניהם שווים זה לזה בכמה פרטים, וכן נדפסו יחד.

אמנם נראה שמתחלה נכתבו כשתי חטיבות נפרדות ומקבילות, ואחר כך חוברו יחדיו.

החלק השני הזה מועתק בכתב-יד (2145 סד, א) כחטיבה נפרדת, ומתחיל: "ענין מכירת בהמה המבכרת" (נדפס בקובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ז ע' שכט). אמנם אחר כך, כשנתאחדו לחטיבה אחת, מתחיל החלק השני: "ומענין לענין באותו ענין דמכירת חמץ לנכרי, באתי כמזכיר גם כן ענין מכירת בהמה המבכרת".

זה גרם לשינויי לשון נוספים שהוצרך רבינו לתקן אחר כך, בשעה שהתאחדו שניהם לחטיבה אחת (שינויים אלו מצויינים לקמן במקומם, הערות 103. 113. 121. 131). והעיקריים שבהם:

א) במקום שנכתב בתחלה: "כמו במכירת חמץ (בשם מהרא"י ז"ל בתרומת הדשן וגדולי הראשונים)", הנה אחרי שהתאחדו תוקן: "כדלעיל גבי מכירת חמץ".

ב) בתחלה הוסיף רבינו בסוף החטיבה השניה את נוסח שטר ההתחייבות של הערב-קבלן. ואחרי שהתאחדו שתי החטיבות יחד, נשמט נוסח חתימת יד הערב-קבלן לבהמה המבכרת, ונכתב רק "כנוסח דלעיל" (אצל מכירת חמץ); אף שיש ביניהם איזה שינויים קלים (נוסח מקורי זה מועתק לקמן שם הערה 131).

מכל מקום נראה, שגם בתחלה, כשנכתב כחטיבה נפרדת, גם אז נכתב בהמשך לסדר מכירת חמץ, שהרי גם בכתב-יד הנ"ל נכתב קרוב לסופו "כנ"ל גבי מכירת חמץ".

*

בסוף סדר מכירת חמץ ובהמה המבכרת, נוסף קטע אחד המתחיל: "ומדי דברי בענין הבכור", והוא פסק רבינו בענין מום שבתנוך אוזן הבכור, אשר חלק האוזן הנקרא תנוך איננו אותו סחוס רך שבאוזן מבחוץ, אלא הוא הסחוס הקשה שבאוזן מבפנים, אצל נקב האוזן, שדוקא בו נעשה הבכור בעל מום.

על כך כותב בשו"ת "צמח צדק" (יורה דעה סי' רכט, ובהשלמה שבסוף הספר שם (כא, א), אשר נכתבה בשנת תקפ"ט): "מעשה שהי' מפורסם בלאדי בשנים הראשונות של דירתינו, אשר אירע עובדא דצרימת אוזן בבכור, והתיר השמש דשם, שהיה מ"ץ גם כן שם, ונשחט הבכור על פיו, אחר כך בא המעשה לדודינו הרה"ג מוהר"י ליב ז"ל מיאנאוויטש, שהיה אז גם כן בלאדי, וקשה בעיניו פסק ההיתר הנ"ל, ובא עם השאלה לפני כאאזמו"ר הגאון נ"ע, ונשא ונתן טובא בדין זה, וכפי שהי' מפורסם אז צוו לקבור בשר הבכור הנ"ל, וכמדומה שכתב על זה שו"ת באריכות … והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב על זה כאאזמו"ר הגאון ז"ל, ואינה אצלי".

כמו כן נזכר מעשה זה בתשובתו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק עפשטיין מהומיל (קובץ יגדיל תורה נ.י. חי"ב ע' לה): "שעיני ראו בלאדי, שאדמו"ר נבג"מ אסר בכור שהותר מחמת צרימת סחוס האזן שמבחוץ ... לא אוכל לשנות מפסק אדמו"ר נ"ע".

רבינו עבר מלאזניא ללאדי – בשלהי קיץ תקס"א, והמעשה הנ"ל הי' (כאמור לעיל) "בשנים הראשונות" של מגוריו בלאדי.

לערך באותה תקופה שהתיישב רבינו בלאדי, התמנה אחיו הרה"ק מהרי"ל לרבה של יאנאוויטש (ראה "שארית יהודה" חו"מ סי' ו, שהוא חותם: "יום א' ט' שבט תקס"ד לפ"ק פה ק' יאנוויץ". ותצלום כתי"ק – שם ע' תשט. סקירת תולדותיו – ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ד); אלא שמזמן לזמן הי' בא אל כ"ק אחיו רבינו בלאדי, וגם בשעת אותו מעשה "בא המעשה לדודינו הרה"ג מוהר"י ליב ז"ל מיאנאוויטש, שהיה אז גם כן בלאדי".

לעת עתה לא נתברר לנו מיהו "השמש דשם, שהיה מ"ץ גם כן שם", אשר התיר "ונשחט הבכור על פיו". ידוע לנו רק שבתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק" הי' בלאדי המ"ץ מו"ה ליפמן (שו"ת שלו נדפסה בהוספות לשו"ת צמח צדק חלק אהע"ז עח, ד).

כיון שפסק זה של רבינו, הוא הוא אותו הפסק שבהוספה הנזכרת לסדר מכירת חמץ ובהמה המבכרת, מסתבר אם כן, שבאותה שעה ובאותו מעשה הוסיף רבינו גם את הקטע הזה אל סדר מכירת חמץ ובהמה המבכרת.

כבר נזכר לעיל, שכפי הנראה נכתב סדר מכירת חמץ על ידי רבינו בין השנים תק"נ-תקנ"ח, ולערך בשנת תקס"ג הוסיף לו רבינו את הקטע הנ"ל בענין המום שבתנוך אוזן הבכור.

הקטע הזה לא הי' למראה עיני המו"ל של שלחן ערוך רבינו בשנת תקע"ד, ולא נדפס עד להוצאת זיטאמיר תר"ח. גם בשו"ת הנזכרים של אדמו"ר ה"צמח צדק" ושל הרה"ק רבי יצחק אייזיק מהומיל, שנכתבו בשנת תקפ"ט (ראה בהערות שם ושם), לא נזכרה הוספה זו, שכנראה עדיין לא נתפרסמה אז.

*

הובא לעיל מ"ש בשו"ת צמח צדק (שם): "וכמדומה שכתב על זה שו"ת באריכות … והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב על זה כאאזמו"ר הגאון ז"ל, ואינה אצלי".

עד היום לא התפרסמה "התשובה שהשיב על זה" רבינו. אך ב"שארית יהודה" (חלק יו"ד סי' יח) נדפס ביאור הלכה זו, והראיות למסקנא זו. אחר העיון בו, כמדומה ברור, שהסגנון והתוכן של הביאור הזה הוא של רבינו בעצמו, אשר בו כתב את הוכחותיו לפסק הנזכר. והיא היא "התשובה שהשיב על זה" רבינו באותה שעה.

יש אם כן מקום לשער, אשר מהרי"ל העתיק אז את התשובה הזאת מכתי"ק של רבינו, ובעת ההכנה לדפוס של הספר "שארית יהודה" (בשנת תר"ב), כשמצאו המו"לים את הביאור הזה בכתי"ק מהרי"ל, דימו בנפשם כי תשובה זו נכתבה על ידי מהרי"ל בעצמו, ולכן הדפיסוה על שמו.

והרי זה הי' חלק גדול של עיסוקו של הרה"ק מהרי"ל, אשר העתיק את כל השלחן ערוך מכתי"ק של רבינו, והכינו לדפוס. גם  העתיק את פסקי הסידור מכתי"ק של רבינו, והכינם לדפוס. וגם רשם את דרושיו של רבינו, שמהם הוכן הספר "תורה אור" (ראה בכל זה "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ד).

מסתבר אם כן אשר היא היא התשובה, שאודותה כותב בשו"ת צמח צדק (בשנת תקפ"ט): "והי' מהצורך להשיג התשובה שהשיב על זה כאאזמו"ר הגאון ז"ל, ואינה אצלי".

מטעם זה מודפס הביאור הזה, בתור נספח להוספה זו של רבינו – לסדר מכירת חמץ ובהמה מבכרת (לקמן סימן יז), עם פיענוח לענ"ד בשולי הגליון.

 

ג. ביאורים לסדר מכירת חמץ

אחרי הסתלקות רבינו הזקן בשנת תקע"ג, ובפרט אחרי שנדפס ה"סדר מכירת חמץ" בהוספות לשלחן ערוך שלו, פנו בנושא זה כמה מגדולי החסידים אל אחיו הרה"ק מהרי"ל, כאמור בתשובתו שנדפסה בספרו שארית יהודה (סי' י): "שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במה שכתב, דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפתי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים ז"ל, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו".

בהמשך התשובה ביאר מהרי"ל את מקור ההלכה, על יסוד הדברים אשר "שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים ... באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו ז"ל ... ואמר כי לא לחנם הזכיר אותו בהקדמתו, אלא שרמז רמז שמשם הוציא דבריו ... וחשש רבינו אחמו"ר ז"ל לדבריהם ... ועוד אנהרינהו רבינו הגאון ז"ל לעיינין ... ואני שמעתי ממורי אחי רבינו הגאון ז"ל נ"ע ... ואינני זוכר טעמו היטב, אבל באמת דעת לנבון נקל".

גם כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" ביאר הדברים האלה בכמה מקומות (חידושים קמח, ג. פסקי דינים לב, א-ד. שו"ת חלק או"ח סוס"י מח).

בשנת תרמ"ז הדפיס הגאון החסיד מוהרא"ד לאוואוט את "סדור תורה אור" של רבינו, עם באור "שערי תפלה" (ואחר כך במהדורה בתרא בשם "שער הכולל"), ובסופו הדפיס את סדר מכירת חמץ של רבינו, עם ביאורו עליו בשולי הגליון.

בשנת תרנ"ט הדפיס הגאון החסיד מו"ה אברהם ברודנא את ספרו "ברכת אברהם" ח"ב, ובתחלתו הדפיס את סדר ונוסח שטר מכירת חמץ, המיוסד על סדר מכירת חמץ של רבינו (עם השינויים הנצרכים לאור התפתחות הדורות ושינויים בסדר החיים, ראה לקמן פרק ט), עם ביאור בשולי הגליון, בו מביא מ"שערי תפלה" הנ"ל, ולפעמים חולק על דבריו ולפעמים מבארם. ושוב הדפיס אותו עם איזה הוספות, בספרו "מגיני אברהם" (ירושלים תרפ"ו).

לראשונה דנתי בביאור שיטת רבינו בסדר מכירת חמץ בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' כא, אייר תשל"ח, בהערות המערכת שבעמודים תקמה-תקנה).

בשנת תשמ"ה הדפיס הרב יוסף יצחק שי' בלינוב ספר "מכירת חמץ בערב קבלן", בו ביאר באריכות את שיטת רבינו ומקורותיו.

בשנת תשנ"ז ערכתי את הקונטרס "סדר מכירת חמץ – לפי תקנת רבותינו", כדי שממנו יהי' אפשר ללמוד ולסדר את מכירת החמץ לנכרי לפי תקנת רבותינו.

בשנת תשנ"ח נדפס שוב קונטרס הנ"ל – כהוספה לספר "תיקוני מקוואות – לפי תקנת רבותינו".

כל זה בנוסף לכמה ספרים שמביאים פרטים רבים מסדר מכירת חמץ שלפנינו ודנים בהם, והם מובאים לאורך הספר שלפנינו – בהערות שבשולי הגליון.

במשך השנים שמאז ועד עתה, נדפס השלחן ערוך של רבינו הזקן, ופסקי הסדור שלו, במהדורה חדשה עם ציונים ומראי מקומות. כמו כן נדפסה מהדורה חדשה של הספר "שארית יהודה" לאחיו מהרי"ל, אשר בו ביאר את תקנת רבינו במכירת חמץ – כפי ששמע מרבינו בעצמו.

בהמשך לזה נתבררו כמה פרטים בביאור שיטת רבינו בהלכות מכירת חמץ, ובהתאם לזה יוצאת בזה לאור מהדורה חדשה של "סדר מכירת חמץ", עם ביאור לענ"ד, בספר בפני עצמו.

כדי להקל על המעיין נחלק סדר מכירת חמץ ובהמה מבכרת לסימנים. וכן נוסף פיסוק וחלוקת קטעים.

במבוא שלפנינו באה סקירה כללית בנושא, כאשר בכל פרט יצויין להערות שבפנים הספר, בהן מבוארים הדברים בפרטיות יותר.

 

לקריאה - סדר מכירת חמץ, עם ביאור

 

 

1 - מאמרו של הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל
2 - מאמרו של הרב אברהם אלאשוילי
3 - מאמרו של הרב נחום גרינוואלד




הוסף תגובה